לפי הסטראוטיפ המקובל – דלת הסטודיו אמורה להישאר סגורה כדי לתת לאמנים שקט ושלווה לעשות את עבודתם ואילו חלל התצוגה האידאלי הוא חלל סטרילי חסר זהות. אך מה קורה כשאמנים ואמניות יוצאים החוצה מדלת הסטודיו ומתחברים לדופק החיים? תערוכות השבוע מבקשות להוריד את האמנות ממגדל השן אל גובה האדמה או הרחוב ולבחון מה קורה שם ומה אפשר להרוויח מהמפגש.
קל להתייאש אל מול עומקם של הסדקים שמתגלים בעצם יסודות הקיום שלנו כאן. לאחת ההמלצות הקודמות קראנו "הכל כל כך פריך" והנה לפעמים נדמה שזה כבר לא פריך, אלא ממש מתפורר. אבל כמו שמזכיר לנו לאונרד כהן הגדול – לפעמים כדי שיכנס אור צריך להפער סדק. תערוכות השבוע מתבוננות בסדקים האלה, שלפעמים ממש בלתי נסבל להביט עליהם, ומנסות לשפוך לתוכם
השבוע בהמלצות אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות". עשרות רבות של סטודיות פתוחים, פרויקטים מיוחדים, תערוכות לוויין, סדנאות וכמובן סיורים שאנחנו המפעילים הרשמיים שלהם. כמו תמיד באירועים מסוג זה אנחנו יכולים לתת רק טעימה של דברים שתפסו את עינינו ואנחנו ממליצים לכם להכנס לאתר הפסטיבל, ולמפה הוירטואלית לבחון את האירועים השונים ולבנות לעצמכם תוכנית.
תערוכות השבוע יוצאות להתחקות אחר שלבי היוולדו של השיח היצירתי. גלריה עינגע מציגה יצירה של שתי אומניות שנולדה לאחר שנת התכתבות ביניהן, מוזיאון זומו נודד עם תערוכה חדשה רבת משתתפים לחצור הגלילית, ובמוזיאון הרצליה מיצב ענק המציג קטסטרופה אקלימית.
מאיה אטון ומיה גורביץ', "הכנסת אורחות 1", המשולש – חלל לאמנות התנועה השקטה ממשיכה גם השבוע וכנראה שתלווה אותנו במהלך כל תקופת החגים. בכל זאת, בסוף השבוע הקרוב תוכלו ליהנות משלוש תערוכות חדשות, כל אחת אינטימית בדרכה. תערוכת היחיד של אוה שוורץ בגלריה מקום לאמנות, תעסוק בהתמודדות עם השכול, עשר שנים לאחר בואו; שתי תערוכות […]
