פעמים רבות, אם לא ממש תמיד – באמנות רב הנסתר על הנגלה. כמו בציורו המפורסם של רנה מגריט שמזכיר לנו שזו אינה מקטרת, אנחנו נדרשים בתערוכות לגרד מתחת לפני השטח בכדי למצוא משמעויות עמוקות יותר מהצבע והצורה. תערוכות השבוע מבקשות לרדת מעבר למה שהעין רואה (או האוזן שומעת) ולא עושות לנו חיים קלים בדרך לפיענוח החידה שלהן.
אוגוסט נגמר, בערבים יש שמץ קל של קרירות ואפילו שנת הלימודים התחילה כסדרה. העונות מתחלפות וזוהי תקופה של סיכומים מחד והתחלות חדשות מאידך ובעיקר תקופה שמסמלת את המחזוריות של החיים. גם תערוכות השבוע הן כאלה שמסכמות תקופה או מתחילות דבר חדש ובעיקר הן מצביעות על יציבות של מסורת ועל קיומם המשמח של מוסדות אמנות ותיקים וטובים.
שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות. במקביל, עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.
