איך נראה ומה משמעותו של הרגע הנוכחי? האם הוא הצטברות של כל מה שקרה עד עכשיו, או שהוא הניצנים של מה שעתיד להגיע, ואולי הוא תופעה יחודית לחלוטין שנמצאת כאן לרגע ומיד תחלוף? תערוכות השבוע יוצרות כל אחת בדרכה מראה של הזמן הנוכחי ומבקשות לראות מה עושים איתו, עם הרגע הזה.
ימים מוזרים לכתוב בהם המלצות אמנות, כשהמראות הניבטים מבעד למסכים נדמים סוריאליסטיים וכשמוסדות אמנות מושבתים במחאה בזה אחר זה. ואולי תמיד אמנות מתקיימת מול המציאות – משמשת לה כמראה אבל גם פועלת במנותק ממנה. אנחנו בכל מקרה תמיד מאמינים שאמנות יכולה לשמש כמצפן מוסרי וגם כנחמה ומפלט ולכן אנחנו בוחרים בה שוב ושוב.
תערוכה המוקדשת כולה לפתיחי סדרות טלוויזיה, משחקי ילדות שמתנפצים כאשר מנסים לשחק בהם, ותערוכת אמנות שמוצגת במוזיאון עתיקות קיבוצי מאולתר – תערוכות השבוע מתרחקות ממה שאנחנו מצפים לפגוש כשאנחנו באים לתערוכת אמנות לטובת משהו אחר ומפתיע. ככה אנחנו אוהבים את האמנות שלנו – מפתיעות, אחרות ומתעלות על הציפיות שלנו.
אז 2014 נגמרת ובהשראת פייסבוק וסיכומי השנה שהם הציעו החלטתי לחזור אחורה בזמן ולראות מה עשיתי השנה, או יותר נכון מה ראיתי. אין ספק שזאת הייתה שנה מוצלחת במיוחד. אוסף תערוכות מגוון ועשיר, הרבה אמנים חדשים שזכיתי להכיר, גלריות חדשות שנפתחו ועוד ועוד. מתוך כל השלל הזה הסתמנו שלוש תערוכות של שלוש אמניות צעירות שעשו […]
