ארבע תערוכות נעות סביב רגעי יסוד ודימויים מכוננים, כל אחת בדרכה: קול אמנותי שנקטע, פרויקט היסטורי, דימוי מודרניסטי רדיקלי או שפה אינטימית של גוף ומרחב. במקום נוסטלגיה, הן מציעות מחשבה על זהות ישראלית עכשווית, רבת מתחים וסתירות, ומזמנות את הצופה להישאר בתוך השאלות, כדי להבין את החיים כאן ועכשיו.
תערוכות השבוע הן אוסף של ניסיונות עכשוויים ליצור אמנות במעמד מורכב וטעון, אולי לחזור ולעסוק בנושאים בנאליים לכאורה, כמובן מאליו ששום דבר הוא לא כמו שהיה. עיסוק בגוף חושף פצע; מחשבה על חומר יומיומי כל כך כמו גבס והמקום שלו בעולם האמנות מבקשת לטפל ביסודות שמרכיבים הכל ומתפוררים באחת; החזרה להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ולזו של ישראל בתקופה נאיבית יותר – יכולה להתפרש כנבירה בעבר שהביא אותנו לאן שאנחנו היום.
כולנו מתנהלים ביום יום שלנו על האדמה, לא תמיד חושבים על מה שנמצא מתחת לרגלינו בזמן שאנחנו אצים רצים בעמל יומנו. כמו בכל דבר שלוקחים כמובן מאליו, שווה לקחת רגע לגרד מעט מתחת לפני השטח כדי לגלות אמיתות שאינן חשופות בשגרה. תערוכות השבוע מעמיקות אל תוך האדמה והארץ במטרה לחלץ משם אמיתות וזוויות מבט חדשות.
בדרך להמליץ על הלא מובן מאליו תערוכת הדפסים במוזיאון תל-אביב המשלימה את הרטרוספקטיבה של פמלה לוי; במתנ"ס נווה אליעזר אמנים עכשוויים מגיבים לעבודות נשכחות של תומרקין המוצגות דרך קבע על קירות המתנ"ס ומתייחסים גם לציורי ואן גוך; ובגלריה של ביה"ס בסיס רישומיה של מורן קליגר על קרובינו קופי האדם.
מישל פלטניק, גלריה גורדון סוף השבוע הקרוב הוא סוג של מפגש דוד וגוליית: אמנים גדולים בגלריות קטנות, ציורים איקוניים משוחזרים בווידיאו ארט, סיפורי בריאה מופתיים מצומצמים לחדר קטן ולקינוח גם פרס אמנות – לאמן ראוי במיוחד. כל ההמלצות שלנו לפניכם. עריכה ותוכן: צוות Talking Art
