החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.
תערוכות השבוע מזמינות אותנו לצאת למסע, כל אחת בדרכה. אצל חלקן אלמנט הנסיעה שזור ברעיון עליו מושתת התערוכה, חלקן פשוט ממוקמות מחוץ לעיר וקוראות לנו להכנס למכונית ולנסוע אליהן וחלקן לא באמת ממוקמות בשום מקום והמסע אליהן נעשה דרך מסך המחשב. כך או כך, מסעות אמנותיים אנחנו אוהבים ועוד יותר אנחנו אוהבים כשאתם מצטרפים אלינו.
אמנם בחרנו רק שתי תערוכות הפעם, אך כל אחת מהן כל כך מרשימה שנראה לנו מספיק.
בקיבוץ הזורע ייפתחו שלוש תערוכות חדשות המשלבות את קסם המזרח ההודי עם אמנות עכשווית ישראלית ומעולה; בגלריה ברוורמן תערוכת יחיד לכוכב הצעיר מדרום אפריקה מוהאו מודיסקנג; בפינת הבונוס אתי יעקובי במקבץ רישומים חדשים החולש על שתי גלריות בתל אביב; ולקינוח, יש לנו גם סיורים חדשים ומשובחים על הפרק.
והפעם אל שלוש תערוכות שונות זו מזו אך כולן מרגשות. תערוכה ראשונה של ניקולא טרצ'י כמנהל החדש של המרכז לאמנות עכשווית נפתחת בתרועה; ברו ארט רועי מנחם מצליח עם פסליו המזעריים לבקר בחדות את מוסדות האמנות הגדולים בארץ; ובמוזיאון תל-אביב מציגה רונית פורת קולאז'ים שעיקרם היפוכים: בין קורבן שהפך לתוקפן ובין הגברי לנשי.
