אמנות בלי מגע בחומר (גם אם החומר הזה הוא צילום או הקרנת וידאו) נשארת בגדר פילוסופיה או ספרות. יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר ודרכו הגיעו לעולם שלם.
לא פשוט לעשות אמנות מופשטת טובה, אולי דווקא בגלל שלכאורה זה נראה כל כך קל – כאילו סתם אסופה של כתמים לא ברורים זה לצד זה. אך בדיוק בגלל זה כדי לעשות את זה טוב צריך לדייק וכשהיצירה טובה הקהל יודע זאת, גם אם הוא לא מבין עד הסוף מה הוא רואה.
במרחב הציבורי הישראלי, עדינות נתפסת לעיתים קרובות כחולשה. במרדף האינסופי אחרי "לא לצאת פראייר" למי יש זמן לעדינות? אבל בדיוק בסביבה כזו, עדינות יכולה להיות אקט חתרני. היא מאלצת אותנו להשתהות, להתבונן, לחשוב. תערוכות השבוע, של שלוש אמניות מעולות בשלבים שונים של הקריירה שלהן, מראות לנו שעדינות יכולה להיות כח ושמים שקטים אכן חודרים עמוק.
השבוע בחרנו לכם תערוכות המוצגות בחללים שונים על הספקטרום האמנותי – מהממוסד עד פורץ הדרך והחדשני דרך מה שביניהם – מקומות שונים מאוד, אך כולם תורמים ליצירתו של עולם אמנות משגשג ומרתק. כל מי שהיה איתנו בסיור יודע כמה אנחנו מאמינים בחשיבותו של הגיוון הזה וכמה אנחנו אוהבים את מה שהוא יוצר.
