לפי הסטראוטיפ המקובל – דלת הסטודיו אמורה להישאר סגורה כדי לתת לאמנים שקט ושלווה לעשות את עבודתם ואילו חלל התצוגה האידאלי הוא חלל סטרילי חסר זהות. אך מה קורה כשאמנים ואמניות יוצאים החוצה מדלת הסטודיו ומתחברים לדופק החיים? תערוכות השבוע מבקשות להוריד את האמנות ממגדל השן אל גובה האדמה או הרחוב ולבחון מה קורה שם ומה אפשר להרוויח מהמפגש.
בתור נציגים פעילים בעולם האמנות המקומי, אנחנו יכולים לומר שחווינו על בשרנו כמה הממסד והממשלה לא מבינים את חשיבותן של האמנות והתרבות, ברגע שיש משבר אנחנו יורדים לתחתית סולם החשיבות. עם זאת, ולמזלנו הרב אנחנו פעילים בסצנה שמורכבת מאנשים עם אופי שרדני ואת עולם האמנות הישראלי יהיה קשה מאוד לעצור.
אנו משתמשים בקבצי עוגיות כדי להבטיח שנספק לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר באתר שלנו. גלישה באתר מהווה הסכמה לכך
