קל להתייאש אל מול עומקם של הסדקים שמתגלים בעצם יסודות הקיום שלנו כאן. לאחת ההמלצות הקודמות קראנו "הכל כל כך פריך" והנה לפעמים נדמה שזה כבר לא פריך, אלא ממש מתפורר. אבל כמו שמזכיר לנו לאונרד כהן הגדול – לפעמים כדי שיכנס אור צריך להפער סדק. תערוכות השבוע מתבוננות בסדקים האלה, שלפעמים ממש בלתי נסבל להביט עליהם, ומנסות לשפוך לתוכם
המלצות הסופ"ש נעות על המתח סביב "פנים וחוץ" והחשיבות של המפגש האנושי הפיזי ולא הוירטואלי. בגלריה 8P תערוכה קבוצתית שתעסוק בדיבוק או במפגש פנימי בין ישויות זרות זו לזו; בגלריה "חדר משלך" תערוכה המסכמת פעילות למנהיגות נשים דתיות בתרבות; הסרט האמור של ענבל פינטו ואתגר קרת; ולבסוף חלק מהראיון שערכנו עם ויקטור היימן שנסע לאוקראינה להפרד מסבתו ושב ארצה להתראות הראשונות כשהקורונה רק החלה.
שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות. במקביל, עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.
האמן הגרמני השערורייתי יונתן מזה (Jonathan Meese) ידוע בקריאה שלו להפטר מהפוליטיקאים ולהעלות את האמנות לשלטון. לנו זה נשמע ממש אידאלי, אבל עד שתתגשם האוטופיה הזו, אין לנו אלא לקוות שהממשלה הנבחרת תקדם גם את התרבות וערכיה – פתיחות, סובלנות ואחווה אנושית. כך או כך, תערוכות השבוע יאפשרו לכם, תהיה בחירתכם אשר תהיה, או לחגוג באמצעותן את התוצאות או להתנחם בחיקה החם של האמנות
על רקע ההפגנות, ההקצנה והפילוג החברתי המלצות השבוע שבחרנו עבורכם מחזירות אותנו אל: געגועים, למחוזות וזיכרונות אינטימיים, למשפחתיות וזוגיות, ולחיפוש מזור לפצעי העבר שנחשפו.
