ארכיון תגיות: מיטל מנור

אנשים שפגשנו. המלצות הסופ"ש 14-16.3

אחד הדברים המרגשים בעובדה שמאחורינו יותר מעשור של פעילות אינטנסיבית בטופ של האמנות הישראלית, הוא האמנים והאמניות שפגשנו בדרך. אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו יודעים לזהות איזה טרנדים יהיו מעניינים ואיזה אמנים.ות יפרצו את הדרך, ובאמת מאלה שפגשנו בדרך ניתן להרכיב ממש "דרים טים" של אמנות. תערוכה קבוצתית מהחלומות או סוף שבוע שלם של פתיחות שכל אחת עשר. זה בדיוק מה שקרה הפעם – כל התערוכות השבוע הן של אמניות ואמנים שפגשנו בסיורים, התארחנו בסטודיו שלהם או שביקרנו במרכזים אותם הם מפעילים. ועכשיו גם אתם יכולים להנות.

במוזיאון על התפר, אסי משולם היחיד במינו מציג עוד נדבך בחזון האפלולי והמתוחכם שלו; בטרקלין האמנות של בית עלמא, מתארח מוזיאון בר דוד שפונה מקיבוץ ברעם הצפוני עם תערוכה של יעל סרלין; בגלריה חנינא תערוכה קבוצתית על הגבול הדק שבין מזל טוב לגורל מר. ובפינת הבונוס שלנו חגיגות יום הולדת למרכז ת"א תרבות ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

שיהיה סוף שבוע של מפגשים משמחים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאב מזרחי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה חנינא, תל אביב

'תֹּפֶת', תערוכת יחיד של אסי משולם. אוצרת: ד״ר שיר אלוני יערי

תערוכתו החדשה של אסי משולם במוזיאון על התפר בירושלים ממוקמת בקומת המרתף של המוזיאון ויש בכך משהו מתאים. לא חלילה בגלל שעבודתו המעולה לא ראויה לחללים מרכזיים ומוארים (בהם היא מוצגת לא מעט), אלא בגלל שמשולם מבקש בעבודתו להציג את תת המודע האפל של התרבות. העבודות, שלעתים קרובות מכילות דימויים מעוררי אימה ופחד כמו שוכנות בעצמן באיזו קומת מרתף אליה הוגלו על ידי התרבות המהוגנת ומשם הן מתכננות את השתלטותן. אסי משולם, שמגיע מרקע של לימודי ארכיאולוגיה יצר במהלך השנים מעין מיתולוגיה פרטית שלקוחה מדתות ומסורות רוחניות של המזרח הקדום ומפגיש אותה עם אסתטיקה שמזכירה לעתים סרטי אימה מודרניים. הפעולה הזו מבקשת לתת כלים להתמודדות עם עולם עכשווי שנראה שנכנס למערבולת של חוסר רציונליות וטירוף.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של מרסל הנסלאר, נלי אגסי והרי אומיי ותערוכה קבוצתית שאצר ד״ר דוד שפרבר, כולן במסגרת הביאנלה של ירושלים – אירוע אמנות משמח ושאפתני שמקיף את כלל חללי האמנות בבירה וגם כאלה שלא ידעו שהם כאלה. פרטים נוספים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 19:00, מוזיאון על התפר, רחוב חיל הנדסה 4, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'ארץ אחרת', תערוכת יחידה של יעל סרלין. אוצרוּת: אבי איפרגן ומיטל מנור

כבר כתבנו פה רבות על הסמליות המיוחדת שנטענת בעבודות האמנות בימים שאחרי השבעה באוקטובר. מוזיאון בר דוד שוכן בקיבוץ ברעם שעל גבול הלבנון ומטבע הדברים פונה בתחילת המלחמה. כעת, באקט של סולידריות של עולם האמנות, הוא מתארח בחלל היפה של טרקלין האמנות בבית עלמא בתל אביב. כדי ליצור את עבודותיה מלקטת סרלין חפצים ותמונות מקהילות יהודיות שהתפוררו עם השנים, הקולאז'ים שהיא יוצרת מבקשים לתת עדות וקול לקהילות שאבדו. באופן סמלי ומעט מצמרר, סרלין מגיעה במקור מקיבוץ צפוני הסמוך לקיבוץ ברעם ולגבול לבנון, שגם הוא מפונה כעת. העיסוק בקהילות יהודיות שנעקרו ונמחקו, שהיה עד לא מזמן היסטורי בעיקרו, הפך לעדכני וקרוב הביתה באופן טרגי. התערוכה, שהיתה אמורה להפתח במוזיאון הצפוני, נפתחת במרכז תל אביב ומבקשת להזכיר לא רק את ההיסטוריה הרחוקה, אלא גם את המתרחש בימים אלו ממש, לא רחוק מכאן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 15.3, 11:00, טרקלין האמנות עלמא,, רחוב שד"ל 6, פינת רוטשילד, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מזל טוב', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ענבל מארי כהן

טרגדיות גדולות מזכירות לנו פעמים רבות את חשיבותו של מזל בחיים – השרירותיות של ההבדל בין חיים למוות ובין צער לשמחה יכולה להיות בלתי נסבלת לפעמים. ברכת יום ההולדת הקלאסית "מזל טוב" משמשת את ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן ושירה ריימן כדי לחקור את קו הגבול השברירי הזה. התערוכה מביטה על פרקטיקות מקובלות של חגיגת יומולדת ישראלית – נרות, לבוש לבן, זר פרחים, כיבוד – ומראה את הקרבה המצמררת שלהם למנהגי אבלות. זר יום ההולדת הופך לזר אבל, הנר על העוגה הופך לנר נשמה והחולצה הלבנה החגיגית הופכת לתכריכים. בימים אלו שבהם כל שמחה נראית כאסקפיזם במקרה הטוב וכאצבע בעין במקרה הרע, אמני התערוכה מבקשים להראות את מרחק חוט השיערה שבין החיים למוות.

בהשתתפות: ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן, שירה ריימן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  יום הולדת למרכז 'ת"א תרבות' ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

קריית המלאכה היא איזור שנמצא בשינוי מתמיד, אך נדמה שבשנים האחרונות השינוי קיבל מבער אחורי ועבר למצב טורבו. חוץ מצורתם האיקונית של הבניינים, כמעט ואין קשר כבר בין קריית המלאכה שהכרנו כשהתחלנו את סיורנו שם לאיך שהיא היום. אחת התוספות המבורכות לקריה הוא מרכז 'ת"א תרבות' – מרכז אמנות המיועד לקהילת האמנות המקומית ונועד לשרת אותה. גם אנחנו הספקנו כבר לעשות בו שימוש, להתארח בו ולקיים בו הרצאות ואירועים. כעת המקום חוגג שנתיים וכך הקריה לובשת חג בדמות עשרות חללי סטודיו פתוחים ופעילויות נוספות. מי יתן והאיזור המיוחד הזה ימשיך להשתנות יחד ולטובת קהילת האמנות הרוחשת בו.

האירועים יתקיימו במהלך הסופ"ש של שישי-שבת 15-16.3 בשעות 10:00-14:00, במרכז ת"א תרבות, המרץ 5, תל אביב ובכל רחבי הקריה.
כדאי להתעדכן במתרחש בקישור

אסי משולם, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון על התפר, ירושלים

סיור לביאנלה בונציה, 2022

ונציה של היום: בין מסורת לקידמה. סיור VIP בעיר היפה בעולם

ונציה של היום: בין מסורת לקידמה.
סיור VIP בעיר היפה בעולם
28.4-1.5.24

ונציה, עיר התענוגות, היופי והמסתורין, עיר שחוגגת את העבר ופניה לעתיד. בין הסמטאות, במבנים העתיקים, בארמונות ובגנים בתוך ההיסטוריה, שם מתקיימת תערוכת האמנות העכשווית החשובה ביותר בעולם – הביאנלה של ונציה.

את הביאנלה אוצר השנה אדריאנו פדרוסה מהמוזיאון לאמנות בסאו פאולו ברזיל, והוא נתן לה את שמה "זרים בכל מקום". פדרוסה מדבר על עולם שנתון בכמה משברים בעת ובעונה אחת ובודק את תחושת הזרוּת הטבועה בכל אחד מאיתנו. הבחירה בנושא הזה, הופכת את הביאנלה לרלוונטית מתמיד, מגדלור לספינות האמנות שיפליגו בשנים הקרובות. כיוון שזוהי שנתה ה-60 של התערוכה אנו צופים אוירה חגיגית במיוחד עוד מעבר לאירועים הרגילים. כמדי שנתיים העיר לובשת חג וכל מתחמי האמנות מציגים את התערוכות הטובות ביותר, במקביל לתערוכה המרכזית.

לצד הקדימה וראיית העתיד, ישנה גם ונציה העתיקה – חובקת הסוד. בסיור מיוחד זה נזכה להכיר את האנשים שחיים בעיר ועוסקים בשימור המסורת, ההיסטוריה והתרבות שלה. נפגוש אמנים מקומיים בסטודיות שלהם, נבקר במתחם הרזידנסי הראשון בעיר ונכיר אמנים מקומיים שמייצגים את דור העתיד, נפגוש את מעצב המוזיאון היהודי אשר נמצא בשיפוצים וסגור כעת לקהל, נכיר אנשים שעוסקים במלאכת השימור של נכסי תרבות ועוד.

זהו סיור VIP שלוקח אותנו אל עומקי האמנות העכשווית הטובה בעולם ואל אחורי הקלעים של התרבות הונציאנית. הסיור שלנו ינוע בין העתיק לעכשווי, נבקר בתערוכת האמנות המרכזית בארסנלה, בביתני המדינות השונים בג'רדיני, ובתערוכות הלווין ברחבי העיר; ולצד זאת נגלה יחד כיצד משמרים מסורת בעולם משתנה ואיזה שינויים עוברות אמנות ותרבות במהלך השנים.

הסיור בהדרכת
שני ורנר
יוזמת ומקימת  Talking Art גרה כיום באתונה. מדריכה ותיקה של סיורי אמנות בארץ ובעולם.
בוגרת לימודי תואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה ולימודי תואר ראשון בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה". חוקרת ומבקרת אמנות. בעבר מדריכה במוזיאון תל אביב לאמנות, ומרצה בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה" ובמוזיאון תל אביב לאמנות.
ענת מרוק כפן
אמנית ומעצבת מולטימדיה שחיה כיום בפריז וגרה בעבר בונציה. אחראית מולטימדיה וחומרים אינטראקטיביים דיגיטליים במוזיאוני אורסיי ואורנז'רי בפריז. בוגרת לימודי תואר שני במדעי הלמידה בעידן הדיגיטלי מאוניברסיטת סורבון ותואר ראשון בעיצוב תיאטרון ותולדות האמנות מהאקדמיה לאמנויות יפות בוונציה.

פרטים
מועד הסיור 28.4-1.5.24
עלות הסיור 1200 יורו
המחיר נתון לשינויים קלים בהתאם לשער היורו ותוכנית הסיור
10 אחוז על דמי הקדימה לנרשמים מוקדם!
עלות הסיור כוללת
ארבעה ימי הדרכה מלאים
כניסות לתערוכות הביאנלה ולמוזיאונים
כל הסיורים המודרכים, המפגשים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור
כרטיס Venezia Unica אישי, המיועד לתחבורה ציבורית
המחיר אינו כולל
טיסות, לינה, ארוחות וכלכלה אישית, ביטוח בריאות ונסיעות (חובה, ובאחריות כל משתתף), נסיעות עירוניות, מיסים עירוניים (משולמים באופן עצמאי במלון בעת הצ'ק אאוט)
*תנאי הרשמה וביטול יימסרו טופס נפרד

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

סיור בביאנלה בונציה, 2022

סיור בביאנלה בונציה, 2022

חשיבותה של התמדה. המלצות הסופ"ש 31.8-2.9

בתוך הכאוס הישראלי המוכר, קשה מאוד לקיים מוסדות לאורך זמן. לעומת אירופה בה קיימים מוזיאונים וגלריות בני עשרות ומאות שנים, אנחנו כאן עובדים בקנה מידה צנוע יותר. ועדיין יש לנו את המתמידים שלנו שדואגים לשמור על גחלת תרבותית רציפה ורוחשת – ולהם מוקדשות המלצות השבוע. אימרה מוכרת בין אמנים גורסת שהשראה היא חשובה וטובה, אבל אם לא מתייצבים בסטודיו מדי יום לאורך זמן, יכול להיות שכאשר היא כבר תגיע – לא יהיה אף אחד כדי לקבל את פניה. הגלריות בהמלצות השבוע דואגות שההשראה לא תגיע אף פעם לבית ריק.

תוכנית שהות האמן היוקרתית 'ארטפורט' חוגגת עשור עם תערוכת סיום מחזור נוספת; צמד אמנים בלתי נלאה מקבל לידיו גלריה עירונית חדשה בתל אביב; בגלריה פי8 חוגגים 15 שנות פעילות עם תערוכת מכירה מגוונת. וגם אנחנו מתמידים בהמצאה של תכנים חדשים ורלוונטים, ומשיקים סיור חדש בפריז בעקבות אמנות רחוב ענקית ברובע ה-13 האחר.

סופ"ש  של השראה ושל התמדה,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן כהן, מתוך תערוכה קבוצתית בארטפורט, תל אביב

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס

קשה לדמיין את סצינת האמנות המקומית בלי ארטפורט. תוכנית שהות האמן היוקרתית שהיא כבר הרבה יותר מ"רק" תוכנית שהות אמן, עם גלריה משובחת ויוזמות כמו יריד ספרי האמנות, שיחות אמן, הרצאות, אירועי תרבות ועוד. אבל בליבו של ארטפורט הזה יושבת תוכנית שהות האמן שמצליחה שנה אחר שנה לגבש קבוצה איכותית של אמניות ואמנים שנמצאים בנקודה המדוייקת שבין הבטחה גדולה למימוש ולתת להם כלים נוספים להצלחה. התערוכה 'נונפיניטו' חוגגת כל שנה את סיומו של עוד מחזור עם פרויקטים שאינם תערוכות סיום אלא סימון נקודה בזמן בקריירה של האמנים. הפעם פתיחת התערוכה היא חגיגה כפולה שמציינת גם עשור לפעילותו המוסד החשוב הזה. עשר שנים של מוסד אמנותי עצמאי ושאינו נתמך על ידי המדינה, זה לא הולך ברגל, בודאי לא במקומותינו – אנחנו נקרא לזה עשר השנים הראשונות ונחכה בסקרנות לראות מה מתכננים כאן להמשך.

בהשתתפות: אירה אדוארדובנה, יעל אפרתי, חן כהן, לי נבו, אבנר פינצ'ובר, הלל רומן
אירוע פתיחה: שבת, 2.9, 20:00, ארטפורט, העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

'תגובה פשוטה להודעה בסיסית', תערוכה קבוצתית והשקת גלריה עירונית חדשה. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

קשה להאמין, אבל הפעם האחרונה שנפתחה בתל אביב גלריה עירונית היתה לפני כעשרים שנה – אז היתה זו גלריה קו 16 שעדיין ממשיכה לפעול בהצלחה. אלה חדשות משמחות במיוחד לשמוע על פתיחת גלריה עירונית חדשה, במיוחד בימים טרופים אלו. הגלריה אשר מתהדרת בשם המושחז 'תער' תופעל ע"י הצמד הדינמי יואב וינפלד ועומר שיזף. השניים עומדים מאחורי חלל התצוגה 'אופנובנק' אותו הפעילו מתוך הסטודיו המשותף שלהם במרכז "סטודיו בנק" (אף הוא היה בתמיכת העירייה), לאחר שנאלצו לפנות את הסטודיו פתחו את הגלריה מחדש בסטודיו החדש שלהם ולאחר שפונו גם משם המשיכו להפעיל אותו מתוך חללים מארחים. כעת הם מקבלים חלל משלהם במימון העירייה ומלמדים אותנו משהו על חשיבותה של עקשנות והתמדה במאבק על יצירת תרבות עצמאית ובועטת. הגלריה תפעל בתוך גינת אלוף בצלות המקסימה והמשופצת בפלורנטין מתוך אג'נדה של הכנסת האמנות לחיי היום יום של התושבים בעיר. בהצלחה!

בהשתתפות: מוחמד טוחי, אורי טוכמן, אליאב ליבוביץ׳, יואל פלד ועמוס פלד, שוש קורמוש, נעה שחף שמחיוף
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.8, 18:00, גלריה תער, גינת אלוף בצלות, סמוך לרחוב הרצל 53, תל אביב
אירוע פייסבוק

'סלון P8  – הגלריה מארחת', תערוכת מכירה. ליווי אוצרותי: מיטל מנור
גלריה פי8 היא לא גלריה של רעש וצלצולים, במשך כל שנות פעילותה היא עוברת בין חלל צנוע מידות אחד למשנהו ובהתאמה התערוכות המוצגות בה – אפשר לומר קאמריות באופיין. אבל יחד עם הצניעות הזו, הגלריה השיתופית פועלת באופן רציף ועקבי כבר 15 שנה שבהן התחלפו הרבה מהאמנים המפעילים אותה ואיתם השתנה והתפתח אופיה של הגלריה, התקיימו שיתופי פעולה עם אוצרים ואוצרות שונים והוצגו תערוכות של אמנים צעירים ומבטיחים לצד ותיקים וחשובים. כעת חוגגים כאן 15 שנות פעילות באמצעות תערוכת מכירה מיוחדת שנותנת מקום לאמנים והאמניות שעבדו עם הגלריה במהלך השנים. התערוכה פתוחה במהלך סוף שבוע אחד בלבד ומציעה למכירה במחירים נוחים למדי עבודות אמנות מכל הסוגים – מציור עד הדפס, מפיסול עד צילום. חצי מהרווחים יתרמו על ידי האמנים לתנועת המחאה "בונות אלטרנטיבה". קנו לעצמכם מתנה לחג

 בהשתתפות: עופרה אוחנה, מתי אלמליח, רות ביגר, לי ברבו, רוני בן פורת, טל גולני, נטע דרור, כרמלה וייס, איתי זלאיט, ינון כלפון, תמר לב-און, רונית מירסקי, אלינור סאם, אבשלום סולימן, אשחר חנוך קלינגבייל, נעמה קליימן, מור קליינר, מיכל קליסקי, סלי קריסטל, צח שיף, עדי שמעוני

התערוכה תהיה פתוחה במהלך הסופ"ש בלבד. שעות פתיחה: רביעי  30.8.23, 14:00-20:00 חמישי 31.8.23, 14:00-22:00 ובשעה 19:00 מסיבת סוף הקיץ. שישי, שבת 1-2.9.23, 10:00-16:00.
גלריה P8, הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

סיור פריזאי חדש! ציורי קיר XXL ברובע ה-13

החל משנות השישים של המאה הקודמת, החלו להופיע על קירותיו של הרובע ה-13 יצירות אמנות גדולות מימדים שנוצרו על ידי אמנים שונים ובתמיכת העירייה. בשנים האחרונות הפכו אזורים מסוימים ברובע למוזיאוני רחוב של ממש!

כמו באיזורים דומים בעולם, גם כאן מדובר באיזור תעשייתי בו מוקמו מפעלים ושוכנו בו בני מעמד הפועלים, אשר עם השנים שינה את פניו ואת אוכלוסייתו. אמנות רחוב היא גם סיבה וגם תוצאה של התהליכים האלה. בשל נוכחותם של מגדלים ובנייני דירות רבים שנבנו לאחרונה, הרובע בעל חזות מודרנית ששונה מאוד ממרכז פריז ההיסטורי.

הצטרפו אלינו לסיור צבעוני בין עבודות אמנות רחוב ענקיות, בחלק האחר של פריז.
פרטים והרשמה בקישור

לי ברבו, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה פי8

עולים ירושלימה. המלצות הסופ"ש 15-17.6

אין צורך להכביר במילים על ירושלים. מי שעוקב אחרינו או פשוט אחרי סצינת האמנות המקומית, יודע שהעיר הזו חווה התעוררות של ממש בתחום האמנות העכשווית בשנים האחרונות.

עבורנו ריכוז פתיחות ירושלמי השבוע הוא תירוץ מספיק לעלות לעיר שאולי אפילו תדרוש מאיתנו ללבוש סוודר בערב.

בגלריה ברבור, שתי תערוכות יחיד שמושכות אותנו עמוק פנימה; בגלריה גורדון הירושלמית, עוד תחנה במסע המופלא של אדם יקותיאלי, הלא הוא Know Hope; בגלריה 'סטודיו משלך' שלוש תערוכות יחיד שמספרות כל אחת סיפור משלה. ולעיר אחרת, בלונדון אנחנו משיקים סיור אמנות רחוב משולב בסדנת  יצירה מרגשת להורים וילדים!

שיהיה סוף שבוע צלול כיין,
שני ורנר וצוות Talking Art

אלון קדם, מתוך תערוכה בגלריה ברבור, ירושלים

שתי תערוכות יחיד בגלריה ברבור

התערוכות של אלון קדם ונעמי בריקמן בגלריה ברבור שתיהן חמקמקות ועוסקות במה שבין לבין. אלון קדם מציג מבחר של סקיצות לעבודות שצייר במהלך השנים כאשר המשותף לכולן הוא עיסוק באור המיוחד ובמצב התודעתי של בין הערביים (אוצר: איל ששון). לצדו מציגה האמנית הותיקה והמוצלחת נעמי בריקמן. בעבודותיה משוטטת בריקמן במרחבים שבין הפנים לחוץ. התערוכה נקראת 'אפלה' ונדמה שהציורים בה נוצרים ברגעים שבהם השינה מתמהמהת ומשהו דוחק בנו לצאת אל אוויר הלילה הקריר שבחוץ ולחוות את הסביבה שאנו רגילים אליה בצורה בלתי רגילה (אוצרת: רעות ישעיהו). שתי התערוכות עוסקות באופן דואלי ומעניין במשמעויות השונות של המילה "פנים" שהיא גם הפרצוף האנושי, אבל גם פנים הבית או הסטודיו, גם פני הדברים וגם מה שמסתתר אצלנו עמוק בפנים.

התערוכה מוצגת עד 14.7, בגלריה ברבור, רחוב הרברט סמואל 2, כיכר ציון, ירושלים

'A Desire Path Pushing Through a Minefield', תערוכת יחיד של אדם יקותיאלי – Know Hope

אחד הדברים המשמחים ביותר שקורים כאשר עוקבים במשך זמן ארוך אחרי סצנת האמנות המקומית, הוא שאפשר לראות התפתחות והתקדמות של אמנים מתחילת הדרך. מרגש במיוחד הוא התהליך שעבר על אמני ואמניות הרחוב בשנים האחרונות שהגיעו באופן המילולי ביותר מהפינות הזנוחות ביותר של הרחוב אל הגלריות הטובות והחשובות ביותר בארץ. דוגמא מצויינת הוא אדם יקותיאלי, הידוע יותר בכינויו Know Hope שהוא ללא ספק אחד מראשוני סצינת אמנות הרחוב בארץ. מי שהתחיל עם דמויות עדינות בשפה מזוהה ומובהקת התפתח עם השנים לכיוונים קונספטואליים יותר עם עבודות טקסט ופיסול ותמיד שומר על רוח אנושית מלאת חמלה וחום. אנחנו התחלנו את דרכנו בסיורי אמנות רחוב בשולי העיר והיינו עדים להתפתחות השפה המיוחדת של יקותיאלי. כבר מזמן לא מדובר באמן אלמוני ועבודותיו הגיעו הכי רחוק שאפשר. הכי ראוי ותמיד מרגש.

אירוע פתיחה: יום שישי, 16.6, 11:00, גלריה גורדון ירושלים, מרכז ספיר, בניין 5, ירושלים.

אשכול תערוכות חדש בגלריה סטודיו משלך

שלוש התערוכות החדשות הנפתחות במרכז האמנות הירושלמי המוצלח 'סטודיו משלך' עוסקות כל אחת בדרכה בסיפורים. סיפור אישי, סיפור משפחתי והסיפור שמספרים לנו החפצים שסביבנו. נסרין אבו בכר מדפדפת באלבום המשפחתי, שולפת משם תצלומים ישנים של משפחתה וחושבת אותם מחדש. התצלומים מוטמעים אל תוך פסלים שמהדהדים איקונות של קדושים, כאשר במקום אלמנטים דתיים הם משולבים באובייקטים של היומיום (אוצרת: מיטל מנור). חמוטל בר כהן "מצילה" אריזות ישנות, קופסאות קרטון ותיונים משומשים רגע לפני פח האשפה ומעבירה אותם תהליך של רפאות כמו ארכיאולוגית, נוסכת בהם כבוד שלא היה להם ביעודם המקורי ומזמינה אותנו למבט אחר ולא שגרתי (אוצר: רון ברטוש). מורן קליגר חוזרת להדפס גדול מימדים מתקופת לימודיה – היא מפרקת אותו, ממסגרת אותו מחדש ובונה ממנו סיפורים חדשים ישנים שנוגעים למשפחתה (אוצרת: מיטל מנור). כל אחת מהתערוכות האלה נוגעת בזמן ובדרך שבה הוא משנה את הסיפורים שלנו, לפעמים ללא הכר.

אירוע פתיחה: יום שישי, 16.6, 11:00, גלריה סטודיו משלך, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.   אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – סיור וסדנה להורים וילדים בשכונת שורדיץ' בלונדון!

סיור אמנות רחוב וסדנת יצירה בשכונת שורדיץ' בלונדון!

מתרגשים מאוד להשיק סיור חדש בלונדון – בעקבות אמנות רחוב בשילוב עם סדנה להורים וילדים בגילאי 5-12 בשכונת שורדיץ' הצבעונית!

סיור ראשון כבר ביום שבת 24.6!

שורדיץ' נמצאת ברובע האקני שבמזרח לונדון, שנחשב בעבר לרובע מחוספס, של מהגרים והפך עם הזמן לשכונה בוהמיינית מלאה צבע והייפ צעיר – ולאמנות היה חלק חשוב בתהליך הזה!

בואו לגלות את שכונת שורדיץ׳ הצבעונית יחד עם הילדים בסיור סוחף, כיפי ומלמד שכולל גם סדנה יצירתית מעשית!

פרטים והרשמה בקישור

אדם יקותיאלי Know Hope, מתוך תערוכה בגלריה גורדון, ירושלים

מקבץ של מקבצים. המלצות הסופ"ש 9-11.3

אנחנו מודים, אפילו לנו, שמסתובבים בכל הארץ והעולם בעקבות אמנות – לצאת מתל אביב זה לא תמיד קל.  כדי להקל על היציאה אספנו מקבץ של מקבצים, סוג של 'שלושה במחיר אחד', אם תרצו. בכל אחת מהגלריות השבוע מוצגות שלוש או ארבע תערוכות תחת גג אחד ואנחנו מרוויחים ביקור אמנותי מרוכז ואינטנסיבי מבלי לכתת רגליים יותר מדי. שווה להשתחרר מכח הכבידה העירוני.

שיהיה סופ"ש מוצלח לכולנו, 
שני ורנר וצוות Talking Art

טל גולני, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים, ירושלים. צילום: טל ניסים

שלוש תערוכות יחיד בסטודיו משלך, ירושלים. אוצרות: מיטל מנור וגילי זיידמן
בדיוק בזמן ליום האישה הבינלאומי שחל השבוע נפתח בגלריה 'סטודיו משלך' בירושלים, המוקדשת לאמנות נשית, מחזור תערוכות חדש. נשית או לא נשית, כמו תמיד בסטודיו משלך, מדובר פשוט באמנות מעולה, רלבנטית ומעוררת מחשבה. אולי בעקבות האביב שנראה שכבר הגיע, מקבץ התערוכות הנוכחי מציע מבט קצת אחר על הטבע הסובב אותנו, אבל גם ממשיך את ההתבוננות פנימה אל המבנה ההיסטורי בו שוכנת הגלריה. אנה פרומצ'נקו יוצרת שילוב בלתי אפשרי לכאורה בין כוורות דבורים, בינה מלאכותית וקולאז' כדי לשאול שאלות לגבי הדרך בה אנו מחפשים משמעות בעולם. המסע של אביטל כנעני ועינת אמיר מתחיל, מכל המקומות,  בבית מלון נטוש בפינלנד ומגיע לבית ליטבינובסקי בו ממוקמת הגלריה. יחד הן מראות את הדרכים העדינות בהן משתלט הטבע על מרחבים אותם נטש האדם. לצד אלה, בתערוכתה הפיוטית והנוגעת ללב, מתבוננת יהודית ברמץ במחזוריות הטבע ובמחזוריות חיי האדם ומוצאת בהם את היופי הטמון בגלגל החוזר. 
אירוע פתיחה: יום שישי, 10.3, 11:00, גלריה ׳סטודיו משלך׳, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.  אירוע פייסבוק

שלוש תערוכות יחיד בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון. אוצרת: רווית הררי
הגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון ממשיכה לקיים את ההבטחה שהיתה גלומה בפתיחה שלה לפני כשלוש שנים וממצבת את עצמה כמרכז אמנות חשוב מחוץ לתל אביב, זאת בזכות עבודה קפדנית של האוצרת החרוצה רווית הררי. הרבה מסוד הקסם טמון בהתעקשות ליצור הקשרים ונושאי-על בין המוצגים – גם כאשר מדובר במקבץ של תערוכות יחיד. מקבץ התערוכות הנוכחי סובב כולו סביב הקשר החמקמק בין הגוף האנושי לבין בית וכל התערוכות נוצרו במיוחד לחלל הגלריה המיוחד. עבודותיה של טל אמיתי-לביא הן מארג עמלני אבל עדין מאוד של אלפי חוטי ניילון שקופים היוצרים אלמנטים מוכרים של ריהוט וארכיטקטורה שאופיים החומרי משווה להם מראה חלומי וערטילאי ומפרק את החלל המיוחד של חדר הבאר ההיסטורי. מאיה ז"ק מציגה את עבודתה האישית ביותר עד כה ויוצרת חיבור בין דורי מרגש שנמתח בין זכרון אמה המתה לבין חוויית ההורות הטריה שלה עצמה. ואילו ליאור גריידי מתכנס פנימה בעקבות האבל על מות אביו ומציג סדרת עבודות לירית המשלבת בין הטבעת ידיו למעין ביצורים רכים המבקשים להגן עליו מן העולם.

אירוע פתיחה: יום שישי 10.3, 12:00, הגלריה לאמנות עכשווית, שדרות ויצמן 20, רמת השרון

 

מקבץ תערוכות בבית האמנים בירושלים. אוצרות: טלי בן-נון, בר גורן, נטע גל-עצמון ומרב סודאי
תחנת חובה בסיורים שלנו בעיר, בבית האמנים הירושלמי תמיד יש מה לראות. כעת יש שם חגיגה של ממש עם ארבע תערוכות של אמניות מצויינות היוצרות במגוון מדיומים – החל מציור והדפס ועד וידאו ומיצב. כאן כל תערוכה היא עולם ומלואו ובמקום תמה מאחדת אנחנו מקבלים גלקסיה שלמה של נקודות מבט, חקירות אמנותיות ותחומי עניין – כיד האמנית הטובה עליה. יעל סלומה שואלת דימויים מנבואות החורבן של היהדות והנצרות כדי להציג מעין נבואת זעם עכשווית ועדכנית על פניה של חברה במשבר עמוק. ספיר גל שואבת השראה ממסורות ואניטס והממנטו מורי העתיקות ובעזרת ציור וירטואוזי ומוקפד מתבוננת בזמניותו של הגוף. טל גולני ממשיכה את העיסוק שלה במרחבים ארכיטקטוניים שנדמים ריקים ונייטרליים, אך למעשה הם טעונים בזכרון וגעגוע. ואילו זהר אלף יוצאת מתוך השבר שנוצר בעקבות חשיפת סוד משפחתי ובונה את האמת ואת תפיסת המציאות שלה כולה מחדש.

אירוע פתיחה: יום שבת, 11.3, 12:00, בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים

המלצת הלוקאלז – פריז
'Retour d'Egypte', תערוכת יחיד של Moataz Nasr
מסע מסחרר בין צפון אפריקה, המזרח התיכון והשפעות המערב. האמן המצרי Moataz Nasr, יוצר מיקס צבעוני ומלא הומור נשכני על האיזור המסוכסך שגם אנחנו חלק ממנו ואיכשהו לא מצליח לשבת בשקט כבר אלפי שנים. אלים מיצריים עתיקים, הקשתות של מקדונלדס וארכיטקטורה איסלאמית – כולם מקבלים כאן טיפול מיוחד.

התערוכה מוצגת עד 2.4 בגלריה Continua
בכתובת: Galleria Continua, 87 rue du Temple, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

התערוכה הזו והגלריה שבה היא מוצגת הן תחנות קבועות בסיור הגלריות שלנו במארה – תצטרפו?
כל הפרטים על הסיורים הקרובים שלנו בקישור

מאיה ז"ק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון
 

מה לראות בשבוע העיצוב בירושלים. המלצות הסופ"ש 23-25.6

בשבוע שעבר סקרנו כאן כמה מפסטיבלי האמנות החשובים המתרחשים באירופה הקיץ, והנה השבוע מתחיל אחד ממש כאן אצלנו. שבוע העיצוב של ירושלים החל את דרכו לפני יותר מעשור והוא אחד האירועים החשובים בלוח השנה היצירתי של ישראל. כיאה לאירוע שמתרחש בירושלים, לא כל שכן בבית הנסן, שבוע העיצוב הירושלמי לא מסתפק בלחשוף אותנו לחידושים וטרנדים, אלא מתעקש להכניס גם אמירות חברתיות ועקרוניות לתוך התצוגות.
כמו שאנחנו נוהגים באירועים בסדר גודל כזה, אנחנו ממליצים לעיין בתוכניה המלאה בקישור ולבחור תערוכות ואירועים שמסקרנים אתכם במיוחד. אנחנו מצידנו יכולים להצביע על כמה שמשכו את תשומת ליבנו.

סוף שבוע נעים וקדימה לירושלים!
שני ורנר וצוות Talking Art

ג'סיקה סגל מתוך 'בד בבד', תערוכה קבוצתית בגלריה 'סטודיו משלך', ירושלים

'בד בבד', תערוכה קבוצתית. אוצרת: מיטל מנור

בשנים האחרונות תחומי המלאכה והקראפט המסורתיים עושים את דרכם לתוך המיינסטרים של האמנות העכשווית. אם בעבר הרים עולם האמנות את אפו מול מה שקרא לו בזלזול "אומנות שימושית", היום הטכניקות הללו מופיעות אצל האמנים הגדולים ביותר בתערוכות החשובות ביותר בעולם. אלמנט יפה במיוחד במהלך הזה הוא שהשיבה היא לא רק לטכניקות עצמן, אלא גם אל האנשים שמחזיקים בידע הזה. כך נוצרים חיבורים ושיתופי פעולה מסקרנים ומרגשים כמו זה שמתרקם בתערוכה הזו בגלריה 'סטודיו משלך'. תוכנית שהות אמן שפעלה בגלריה בחודשים האחרונים חיברה אמניות ואמנים עם סטודיו 'אִמרה – המתפרה הירושלמית', שהוא מיזם חברתי שמעניק הכשרה ותעסוקה לנשים צעירות בתחום האופנה מתוך מבט אקולוגי ובר קיימא. התוצאה היא תערוכה עכשווית מאוד, אך כזו שנותנת כבוד למסורת.
בהשתתפות: גילי אבישר, תמר ברניצקי, אדווה דרורי, אורלי הומל, דאנה טנהאוזר וג'סיקה סגל

אירוע פתיחה: אירוע פתיחה: יום חמישי, 23.6, 20:00, סטודיו משלך, רחוב כ"ט בנובמבר 10, ירושלים. אירוע פייסבוק

'השדכן', פרוייקט חיבורים בין מעצבים. אוצרוּת: דניאל נחמיאס

אם כבר מדברים על חיבורים – אחד הפרויקטים החשובים והמרגשים ביותר בפסטיבל העיצוב של ירושלים הוא 'השדכן'. לאורך שנות פעילותו, מפגיש הפרויקט בין מעצבים צעירים לבין מעצבים המשתייכים לקהילות שמסיבות כאלה ואחרות מושתקות או נשכחות. התוצאה מחזירה לתחום העיצוב, שלעתים קרובות מדי נשלט על ידי מה שטרנדי ורווחי, אלמנטים חברתיים שנותנים לו ערך מוסף שקשה לשער את ערכו. הפעם מפגיש הפרויקט בין מעצבים צעירים לבין אומנים ועובדי כפיים בני הגיל השלישי. בעלי מלאכה קשישים סובלים בתקופה האחרונה מקושי כפול – טכנולוגיות של ייצור המוני וזול המשולב בשילוח בינלאומי מהיר הופכים את תבונת הכפיים שלהם למיושנת ומסורבלת, ובנוסף לכל בימי הקורונה הם תוייגו כאוכלוסיה בסיכון ובודדו מהעולם. השידוך הזה אם כן מחזיר להם את כבודם כבעלי מלאכה מיומנים וחשוב מכך, את כבודם האנושי כזקני השבט.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 23.6, 19:30, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים

'שבר לבן', תערוכת יחיד של אבנר פינצ׳ובר. אוצרוּת: קבוצת סלה-מנקה

שם תערוכתו של אבנר פינצ'ובר נגזר מפרח מדברי המכיל תכונות מרפא רבות ומגוונות, אך החל ממינון מסוים הופך להזייתי ורעיל. בצורה דומה, עבודותיו של פינצ'ובר הן משחק עדין של איזונים ומינונים בין העדין לאלים, בין המרפא לרעיל. העבודות הן מופעים של אלימות גולמית ופיוטית – הוא משליך כסאות שננעצים בקיר גבס, הוא מיידה אבנים בקיר זכוכית וגם יורק על המצלמה בשיחת זום. אפשר להביט בפעולות האלה כעל אקטים של גירוש שדים מודרני – הוצאה לאור של אגרסיות חבויות שאין מקומן בחברה תרבותית ומנומסת, אך ברגע שהאלימות הזו יוצאת אל האור היא מתגלה כאימפוטנטית ופתטית במידה רבה. אפשר להיזכר בעבודותיו האיקוניות של האמן אבשלום בהן הוא צורח עד שנגמר לו הקול או מטלטל את גופו עד אפיסת כוחות. בשני המקרים ניתן לקרוא את העבודות כהתמודדות  עיקשת ונוגעת ללב של רוח האדם עם מציאות מאתגרת.

אירוע פתיחה: יום שישי, 24.6, 12:00, מרכז מעמותה, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאל – פריז

 Very volcanic over this green feather (Papagall), תערוכת יחיד של האמן Petrit Halilaj. אוצרת: Amy Zion

האמן הבלקני הצעיר והנחשב בעל השם הבלתי אפשרי Petrit Halilaj מציג בגלריה הפריזאית המכובדת קאמל מנור את הפרוייקט שהוצג קודם לכן בטייט בלונדון ועוסק בילדותו בקוסובו מוכת המלחמה. האמן עושה שימוש בדימויים מתוך ציורי ילדות שלו, מפרק אותם ומגדיל אותם. התוצאה היא נופי מלחמה פנטסטיים נאיביים וחזקים שנדמה לנו שלעין ישראלית יכולה להיות להם השפעה מיוחדת

התערוכה תוצג עד 23.7, Kamel Mennour, 6 rue du Pont de Lodi, Paris

פרטים נוספים באתר הגלריה

מגיעים לפריז? הצטרפו אלינו לסיור בשכונת מונטריי המיוחדת! כל הפרטים בקישור

אבנר פינצ'ובר, מתוך 'שבר לבן', תערוכת יחיד במרכז מעמותה, ירושלים

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

סביבות עבודה. המלצות הסופ"ש 24-26.3

אמנות לא יכולה להתקיים באוויר – היא צריכה מקום וזמן ומרחב תומך מאחורי האמן או האמנית כדי שתוכל לצאת לפועל. תערוכות ואירועי השבוע מתרחשים כולם במרחבים כאלה בדיוק, ששמו לעצמם למטרה לתמוך באמנים מכל הסוגים והמינים בכדי לאפשר להם את התנאים האידאליים ליצירת אמנות מעולה. כמה טוב שיש מקומות כאלה!

בגלריה סטודיו משלך בירושלים, שלוש תערוכות חדשות העוסקות בביוגרפיות אישיות מזוויות שונות; בארטפורט שואל גיא גולדשטיין מתי הפסקנו לצפות לעתיד והתחלנו לפחד ממנו; בחיפה מושק פרוייקט משמח של סטודיות לאמנים מטעם העירייה ובפינת הבונוס מעבר לים שלנו תערוכה המשלבת שתיים מהאמניות החשובות של הדורות האחרונים.

שיהיה סוף שבוע תומך ומקדם

שני ורנר וצוות Talking Art

נירוונה דבאח, מתוך תערוכת יחיד בגלריה סטודיו משלך, ירושלים

מחזור תערוכות חדש בגלריה סטודיו משלך. אוצרוּת: מיטל מנור ורון ברטוש

אין צורך להכביר במילים למה אנחנו אוהבים את גלריה "סטודיו משלך" בירושלים – מרכז אמנות ששם לו למטרה לקדם ולתת במה לאמניות נשים וזאת בלי להתפשר על איכות ומצויינות. כעת נפתחות שם שלוש תערוכות יחיד חדשות שכולן עוסקות בביוגרפיות אישיות והיסטוריות, אך כל אחת מהן מתייחסת לנושא מזווית ייחודית אחרת.
שלומית עציון בתערוכת יחיד ראשונה בוחרת בדרך של צמצום ועדינות ליצירת מיצב תלוי מקום נחבא אל הכלים לכאורה אך נכנס עמוק ללב; נירוונה דבאח עושה שימוש בציור שמן קלאסי כדי לתת לנו הצצה לשדה המוקשים שהוא חייה של אישה ערביה צעירה בישראל; ואילו מורן שוב רובשוב והילה לביב בוחנות את הדרך שבה מתואר נראטיב דרך סיפורו של בית ליטבינובסקי, בו ממוקמת הגלריה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.3, 19:30, גלריה סטודיו משלך, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.   אירוע פייסבוק

'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד של גיא גולדשטיין. אוצרת: ורדית גרוס
כל שבוע כמעט יש תערוכה שרק השם שלה כבר עושה חשק לבקר. על אחת כמה וכמה שהשם כולל את המילה "כיבוד". ואם לשים רגע את הצחוק בצד, בתערוכתו הקרובה בארטפורט מביט גיא גולדשטיין על התופעה של "ירידי עולם" – אותם אירועים שנתיים שהיו חגיגה של חדשנות וטכנולוגיה. באופן היסטורי שימשו הירידים הללו כהזדמנות לדמיין עתיד אוטופי וטוב יותר בחסות התקדמות האנושות. בשלב מסוים, אומר לנו גולדשטיין, הפסקנו לדמיין עתיד אוטופי והתחלנו לחרוד מפני חורבן וקריסה – בעוד אנחנו חווים תקופה של קדמה טכנולוגית חסרת תקדים. מה קרה לנו? האם הפסקנו לקוות לעתיד טוב יותר כי פשוט הגענו אליו? באמצעות מגוון המדיומים הרחב שלמדנו לצפות מגולדשטיין הוא מנסה לענות על השאלות האלה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.3, 20:00, ארטפורט, העמל 8, תל אביב.   אירוע פייסבוק

השקת 'פרויקט הסטודיואות' בחיפה
אם נכתוב עוד פעמיים שלוש כמה אנחנו מתלהבים מסצינת האמנות החיפאית, עוד יחשבו שיש לנו אינטרסים נדל"ניים בעיר. אבל אנחנו אנשים פשוטים – אלה התלהבות והערכה כנות לסצנה אמנותית שבונה את עצמה כמרכז אלטרנטיבי. לא מנסה "להיות כמו", אלא לייצר שפה ודרך פעולה משל עצמה. הסיורים שלנו לעיר הזו תמיד מרתקים וממלאים לנו את המצברים היצירתיים.
לכן לא פלא ששמחנו מאוד על השקת פרויקט הסטודיואות בחסות העירייה שנותנת לאמנים ואמניות להשתמש במבנים נטושים בעיר כסטודיו ללא עלות.
לכבוד השקת הפרויקט יתקיים בעיר סוף שבוע של סטודיאות פתוחים, תערוכות והופעות. שווה לעלות צפונה לחגיגת אמנות חיפאית.

ואם כבר בחגיגת אמנות צפונית עסקינן – גם נופשון האמנות הצפוני המתקרב שלנו יבקר בסטודיו של עידו מרקוס שנמצא באחד המתחמים האלה. תצטרפו אלינו? הרשמה בקישור

איפה ומתי: ימים חמישי-שבת 24-26.3 בשלושה מוקדים: יום חמישי ברחוב העצמאות, 19:00-22:00. יום שישי ברחוב שפירא 16, 11:00-14:00. יום שבת ברחוב ח'ורי 17, 17:00-20:00. חיפה.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

ג'ני הולצר אוצרת את לואיז בורז'ואה בבאזל

וואו איזה שילוב! שתיים מהאמניות החשובות ביותר במאה העשרים ותחילת המאה ה-21 בשיח אמנותי בין דורי. ג'ני הולצר שהתפרסמה בזכות שלטי הנאון והסיסמאות הפמיניסטיות הנשכניות שלה אוצרת תערוכה שמתמקדת בעבודות המשלבות טקסט של המלכה האם לואיז בורז'ואה. אם אתם בסביבה לא כדאי לפספס והאמת שזו נשמעת כמו תערוכה ששווה להגיע אליה במיוחד.

התערוכה מוצגת עד 15.5
Kunstmuseum Basel, Neubau. St. Alban-Graben 20, 4051 Basel.

פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

סטודיו פתוח של עידו מרקוס, במסגרת פרויקט הסטודיאות העירוניים בחיפה

יצירה בעין הסערה. ראיון עם מיכל סופיה טוביאס

האמנית (והמדריכה המהוללת שלנו!) מיכל סופיה טוביאס ניצבה בפני אתגר לפתח טקטיקות וטכניקות יצירה חדשות בשל מגבלות הקורונה והקושי להשיג את חומרי היצירה הרגילים שלה. מעבר לכך, לאחרונה הציגה מיצב צילומי בו השתמשה בדימויים מתערוכה קודמת, באופן כזה שהדמויות המצולמות נראות כאילו הן חופרות מנהרה אל תוך תאטרון נגה הסגור. החזרה לעבודה ההיא "עתות קריסה" נראתה רלוונטית מתמיד. 

ראיון עם שני ורנר

היי מיכל, מה שלומך? איך התחושה בתקופה הזו?

תקופה מורכבת אבל מלאה בלימוד, כך שהתחושה מאד מעורבת. משהו ביחסים של פנים וחוץ קיבל מבחינתי תפנית מאד מעניינת בעקבות התקופה הזאת ואני מקווה שאחרי שזאת תעבור (ובאמת שכבר תעבור!) אדע לשמור על איכויות מסוימות שהיא אפשרה לי.

ספרי לנו קצת על העשייה שלך בשנה האחרונה, איך הקורונה השפיעה עלייך?

אז באותה הרוח של התשובה הראשונה, אני מרגישה שהקורונה נתנה לעשייה שלי מתנה שלא הייתי מאפשרת אותה לעצמי בכל רגע נתון אחר. בתקופת הסגר הראשון, כשעוד לא היה ברור אם ואיך מלמדים בזום וכשכמובן כל סיורי האמנות שלנו הוקפאו – כל הפרנסה שלי עצרה מלכת. היה בזה משהו מאיים ומפחיד אך יחד עם זאת הפיתוי של ללכת כל יום לסטודיו ולהיות שם מבוקר עד ליל היה חזק יותר מכל הפחדים, ובפעם הראשונה בחיי מימשתי את הפנטזיה הכי גדולה שלי כאמנית ופשוט הייתי כל היום בסטודיו. העצירה המוחלטת של החיים אפשרה לי להתכנס פנימה ולחקור את מה שמעניין אותי ברמה הכי טוטאלית ועמוקה שיש, וממש כמו בריטריט שהיתי עם עצמי ועם החומרים עד שיצא עשן לבן בצורת סדרת מונופרינטים (הדפסים חד פעמים) חדשה שמבחינתי מאחדת תחתיה את כל מה שמעסיק אותי היום. האפשרות לפצח ולגלות טכניקות נוספות בתוך העשייה שלי קשורה מאד גם בשקט שהקורונה יצרה ברעשי הרקע של החיים אבל גם במגבלה שהייתה בזמנו ברכישת ציוד וחומרים. גם אם חשבתי לעצמי שאני צריכה חומר אחר או שחסר לי ציוד, זה היה מצב שהייתי צריכה לעבוד איתו. כמו שקורה לעיתים קרובות, ולא רק באמנות, דווקא המגבלה היא זו שמזקקת ומכריחה להתעמת עם הפער שבין מה דבר באמת צריך כדי להתקיים לבין מה אני חושבת שהוא זקוק לו. כמובן שלא הכל היה קל ופשוט כל הזמן אבל בסופו של דבר אני מרגישה הכרת תודה על תקופה שברור שלרגעים עוד אתגעגע אליה.

מיכל סופיה טוביאס, אמא סלע, מונופרינט על נייר שחור, 2020

לאחרונה השתתפת באירוע "מרימים את השאלטר" בשכונת נגה. הצגת שם מיצב צילומי שונה מהפעולה הפיסולית המוכרת שלך. תוכלי לספר לנו על המעבר מפיסול לצילום או על הקשר ביניהם?

האירוע של ״מרימים את השאלטר״ ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ובאוצרותה של מיטל מנור, היה הזדמנות מפתיעה ולא צפויה בכלל לחזור למדיום של הצילום ממקום אחר. היחסים שלי עם צילום בעצם קדמו ליחסים שלי עם הפיסול. לפני התואר השני שלי בבצלאל למדתי במחלקה לצילום במוסררה ובמשך כמה שנים טובות עסקתי רק בצילום. בזמנו אפילו צילמתי רק עם מצלמת פורמט בינוני (7×6) אנלוגית ושתי תערוכות היחיד הראשונות שלי היו צילומיות. באיזשהו שלב הרגשתי שמיציתי. לא יכולתי להמשיך להיות כל כך פסיבית ביחס למה שאני עושה ובמקום להתבונן בשקט בחורים בקירות ואז לצלם אותם, התחלתי לבנות את הקירות בעצמי ולפסל בתוכם חורים. אחר כך הצטרפו גם האנשים והרקדניות.

בכל אופן, אם נחזור להצבה הצילומית בנגה – אני מרגישה שזה עוד סיבוב בתוך צורת האינסוף. כשמיטל מנור האוצרת פנתה אלי לא הבנתי איך הפסלים הגדולים שלי יכולים להתאים לסיטואציה של ערב אחד. אבל מהר מאד הבנתי שזו בעצם הזמנה למחשבה משחקית יותר, הזדמנות לשבור את מה שאני כבר מכירה. בהסתובבות בשכונה מיד קלטתי את הקופות הנעולות של תיאטרון גשר והיה לי חשוב להפנות זרקור למצב של התרבות, לקריסה שלה באם המדינה לא תגיש לה עזרה. תיאטראות ומוסדות תרבות נעולים כבר כמעט שנה ורציתי שבפעולה מדומיינת גופים יחפרו מנהרה ויכבשו בחזרה את מה שגם חשוב. סטייל המהפכה הצרפתית.

הבחירה להציב שם דווקא את הדימויים של האנשים בתוך הפסל שלי קיר מס. 2 (עתות קריסה) הייתה נראית לי הכי טבעי. גם בגלל הפורמט והאדריכלות של הקופות הנעולות של תיאטרון גשר אך גם ובעיקר בגלל התוכן של העבודה שהיה נראה לי משותף. הפסל שהצגתי באוסף קופפרמן ב-2018 הוא מחווה פיסולית וגופנית לרישום של משה קופפרמן שעסק בקריסה. קריסה של הגוף, של תרבות, של הדמוקרטיה. או איך שקופפרמן אמר: "נשאלתי: הכל קורֵס תחתיו? הכל מתמוטט? לא. לא הכל ולא בכל מקום. אבל הרבה. מספיק כדי שה'קריסה' תצוין כמאפיינת את הזמן הזה. כזאת תחושתי".

כיוון שכל שנותר לנו עכשיו זה לחלום.. יש מוזיאון או מוסד אמנותי אחר שאתה מתגעגע אליו במיוחד?

בגלגול הזה יוצא שאני תמיד מתגעגעת לחלל הרואה של ג׳יימס טורל שנמצא בגן הפסלים שבמוזיאון ישראל. יש לי ממש כיסופים אליו. כירושלמית לשעבר החלל הרואה היא עבודה שגדלתי בתוכה. כיס צידי בציר הזמן והמרחב בו אפשר להתרווח מול השמיים והאינסוף מבלי להיבהל. יש בעבודה הזאת של טורל יחסים מאוזנים בין הגוף האנושי לכוחות האדירים של הטבע. נכון שזה ממש כאן וקרוב ולא הלכתי רחוק, אבל זה מה שמבליט את הקושי של התקופה הזאת. בסופו של דבר אני חושבת שאני בעיקר חולמת ומתגעגעת לחופש התנועה שלנו כמו החופש והזכות להתפרנס בכבוד. אבל זאת כבר תשובה לשאלה אחרת.

איזו יצירת אמנות מפורסמת מתאימה למצב?

אחד מהתאים של אבשלום. מלונית קורונה לאדם אחד.

האתר של מיכל סופיה טוביאס בקישור

מיכל סופיה טוביאס, איילה בסלע, מונופרינט על נייר שחור, 2020