ארכיון תגיות: מוזיאון תל אביב

בית הפוך. המלצות הסופ"ש 30.3-1.4

ימים מוזרים לכתוב בהם המלצות אמנות, כשהמראות הניבטים מבעד למסכים נדמים סוריאליסטיים וכשמוסדות אמנות מושבתים במחאה בזה אחר זה. ואולי תמיד אמנות מתקיימת מול המציאות – משמשת לה כמראה אבל גם פועלת במנותק ממנה. אנחנו בכל מקרה תמיד מאמינים שאמנות יכולה לשמש כמצפן מוסרי וגם כנחמה ומפלט ולכן אנחנו בוחרים בה שוב ושוב.

בגלריה רוזנפלד מציגה שירלי וגנר חזון של נוף מקומי מפורק; בגלריה המדרשה נוי ותמיר יוצרים עולם מקביל שהוא בין חלום לסיוט; במוזיאון תל אביב מביא האמן העכשווי המוערך ארווין ווּרם את בית ילדותו עם טוויסט; ובהמלצות הלוקאלז שלנו אמנית המלהטטת בין אמנות לקראפט בלונדון.

שיהיה סופ"ש רגוע ושקט,

שני ורנר וצוות Talking Art

שירלי וגנר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

'מזג שכבות', תערוכת יחיד של שירלי וגנר. אוצרת: מיה פרנקל טנא

שירלי וגנר מתעתעת בצופה – מה שמתחיל בפיסול הופך לצילום, שמדמה תקלות וגליצ'ים דיגיטליים שבסופו של דבר נראים כמו ציור נוף. יש משהו מאוד מקומי וישראלי בדימויים של וגנר – השימוש בחומרים מצויים כמו בד, צמר פלדה ורשתות בניה. למרבה הצער גם הנוף המפורק והמופגז שנשקף מהעבודות עצמן מזכיר נופים שרואים כאן בחדשות הרבה יותר מדי פעמים. בעבודותיה החדשות נראה ששירלי וגנר ממשיכה את המסע שלה אל פירוק הנוף והדימוי. אולי זו רוח הזמן והתקופה, אבל התערוכה החדשה נראית מפוררת ומפורקת מתמיד. ישראל שנשקפת דרך עבודותיה של וגנר מרוסקת לרסיסים וגם מה שאפשר עוד לזהות נסתר מתחת לשיבוש כמו דיגיטלי. יש תקופות שבהם לא משנה כמה מנסים לסגור את דלת הסטודיו או הגלריה המציאות מזדחלת ודולפת פנימה. העבודות של וגנר בתערוכה נראות כחלון אל מציאות מקומית מסוכסכת ומטרידה.

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים של הגלריה גם תערוכת יחיד של יעל ורטהיים סואן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.3, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מקום תחת השמש', תערוכה של נוי ותמיר. אוצר: אבי לובין

ניתן לקרוא לפרקטיקה של צמד האמנים נוי ותמיר "אמנות לשעת משבר". לא בגלל שהיא דלה או ענייה – להיפך, האמנות של הצמד הזה מצטיינת בעושר חומרי ורעיוני, עם שימוש מתוחכם ברפרנסים תרבותיים רבים ושימוש וירטואוזי, ומתוחכם לא פחות במדיומים מגוונים כמו קרמיקה, מיצב וסאונד. אנחנו מכנים את עבודתם של נוי ותמיר (ללא שם משפחה, כמו מדונה) "אמנות לשעת משבר" דווקא כי היא יוצרת עולם מקביל ואלטרנטיבי לזמן והמקום המסוכסכים. העולם שנוצר הוא מצד אחד סוג של גן שעשועים אסקפיסטי שמפעיל את החושים ומצד שני יוצר תמונת מראה מעוותת אך מדויקת להפליא של המציאות ממנה הוא מבקש להתנתק. אפשר לחשוב על עבודתם של נוי ותמיר כסוג של חלום העושה שימוש בחומרי המציאות הממשיים אך הופך אותם על ראשם. האחריות לחלץ מתוך החלום\תערוכה הזה משמעות חוזר אלינו החולמים\מבקרים וכל לקח שנלמד הוא על אחריותנו בלבד.

באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של תומר דקל
אירוע פתיחה: יום שישי, 31.3, 10:00-14:00, גלריה המדרשה, הירקון 19, תל אביב

'הרחק בבית', תערוכת יחיד של ארווין ווּרם. אוצרת: מירה לפידות

כל מי שעקב אחרי עולם האמנות בשנות התשעים ותחילת האלפיים, לא יכול שלא להתרגש מהגעתו לארץ של אחד השמות החשובים והמרתקים של האמנות העכשווית בעשורים האחרונים. האמן האוסטרי ארווין ווּרם הוא קול פורץ דרך בעולמות הפיסול, המיצב והמיצג והכניס הומור עוקצני לתחומים שיכולים להיות פעמים רבות עבשים ויבשים. ווּרם ידוע כמי שהמציא את ה"פסלים לדקה" (One Minute Sculptures) – שילוב בין פיסול למיצג השתתפותי, בו מציב האמן סדרה של חפצים יומיומיים ומשאיר לקהל הוראות מדויקות כיצד להחזיק אותם, לרוב בצורה מסורבלת, מעט מביכה ומשעשעת. הפסלים הזמניים האלה נותנים זווית מבט אחרת על יצירת האמנות, על רדי מייד וגם על הגוף. בתערוכה הראשונה של ווּרם בישראל יוצגו מספר "פסלים לדקה" חדשים לצד הצבת ענק של "בית צר", שהוא העתק של בית ילדותו של האמן שכווץ לרוחב של מעט יותר ממטר אחד. הזדמנות משמחת מאוד לחוות את יצירתו של אחד מחשובי האמנים העכשוויים הפעילים היום בעולם.

בערב הפתיחה יתקיים מפגש פתוח עם האמן.
אירוע פתיחה: יום שלישי, 4.4, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

המלצת הלוקאלז

'These Boots Are Made For Walkin', תערוכת יחיד של Polly Apfelbaum

פולי אפפלבאום משלבת בעבודתה בין טכניקות של קראפט לבין רגישויות אמנותיות. היא מרבה להשתמש בטקסטיל ויוצרת עבודות שמטשטשות את הגבולות בין אמנות ואומנות. התערוכה הנוכחית שלה מסמנת כניסה לתחום הקרמיקה – גם הוא מדיום שניצב בתפר שבין מלאכה ואמנות גבוהה וגם כאן היא יוצרת עבודות צבעוניות ומושכות עין ולב.

התערוכה פתוחה עד 5.5 בגלריה Frith Street Gallery
בכתובת: Frith Street Gallery, 17-18 Golden Square, W1F 9JJ
שעות פתיחה: שלישי-שישי 11:00-18:00, שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור בטייט מודרן? הכנסו לקישור ובחרו סיור

נוי ותמיר, מתוך תערוכה בגלריה המדרשה

כל מיני. המלצות הסופ"ש 2-4.2.23

בדרך כלל אנחנו מנסים לאגד את המלצות הסופ"ש תחת נושא-על, אבל יש שבועות שבהם התערוכות לא מתחברות זו לזו תחת מטריה אחת, אלא שהן פשוט תערוכות טובות ומסקרנות. כאלה שנרצה לשלב בסיורים שלנו, וזה האנידיקטור הטוב ביותר מבחינתנו.

בגלריה רוטשילד מציגה רותם עמיצור תערוכה משלימה לתערוכתה במוזיאון הרצליה; בגלריה המדרשה מתארח פרוייקט האמנות הנודד "אופנובנק" עם חקירה אמנותית על אופיה של תעמולה; בגלריה בגבעת חביבה מציגים משתתפי שהות אמן את תוצרי השהות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכת רישומים מקיפה של אחד מחשובי האמנים במאה העשרים.

שיהיה סוף שבוע של תגליות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל קגנוב, מתוך תערוכת יחיד בגלריה המדרשה במסגרת פרויקט "אופנובנק", תל אביב

'האיים השטוחים', תערוכת יחיד של רותם עמיצור. אוצר: עידו מרקוס

נראה שאפשר להכריז על הטרנד האמנותי המשמח של ראשית 2023 – תערוכות יחיד מקבילות בגלריות ומוזיאונים. אם זו דרורה דומיני במוזיאון תל אביב וגבעון, גיא בן נר במוזיאון תל אביב וגלריה זומר ורות שלוס גם היא במוזיאון תל אביב ובגלריה אום אל פחם – בשבועות האחרונים אנחנו מתלהבים כאן מהאפשרות לחוות נתח רחב מיצירתו של אמן בהקשרים שונים, גם המוזיאלי וגם הגלריסטי. גם השבוע מזדמנת לנו אפשרות כזו, עם תערוכתה החדשה של רותם עמיצור, שרק לפני שבועיים פתחה תערוכה במוזיאון הרצליה והנה נפתחת לה גם תערוכה בגלריה רוטשילד אמנות. עמיצור צעירה יותר מהאמנים והאמניות האחרות ברשימה, אך היא מפצה על גילה בשפה אמנותית מגובשת ועשירה ובטכניקה יחודית של קולאז' שמשתלבת היטב עם היכרותה העמוקה והניכרת לעין עם ההיסטוריה של האמנות. שווה לבקר בגלריה וגם במוזיאון ולהכיר לעומק את האמנית המוצלחת הזו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.2, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, יהודה הלוי 48, תל אביב.  אירוע פייסבוק 

גם אנחנו נבקר בתערוכה היפה הזו ובעוד תערוכות מוצלחות נוספות, במסגרת הסיור הקלאסי שלנו סביב שדרות רוטשילד. יום שישי 3.3 – הצטרפו אלינו!
פרטים והרשמה בקישור 

'Debris Station', תערוכת יחיד של דניאל קגנוב. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

אנחנו עוקבים אחרי פרויקט האמנות "אופנובנק" בסקרנות כבר כמה שנים. הכל התחיל בפינה בסטודיו של יואב וינפלד ועומר שיזף בפרוייקט הרזידנסי "סטודיו בנק", המשיך לחלל קטן בסטודיו החדש שלהם כשנאלצו להתפנות מהסטודיו הקודם – וכעת כשוינפלד ושיזף פונו שוב מהסטודיו שלהם הפך "האופנובנק" לפרוייקט אמנות נודד שמתארח בחללי אמנות קיימים. בפעם הקודמת היה זה בסדנאות האמנים בתל אביב וכעת הם מתארחים בגלריה המדרשה. אנחנו אוהבים ומעריכים את ההתעקשות הזו על תצוגת אמנות, גם אם החלל מצומצם ואפילו אם אין חלל בכלל. עוד אנחנו מעריכים את הסולידריות שמגלים חללי האמנות האחרים באירוח הפרויקט אצלם.
תערוכת היחיד של דניאל קגנוב היא מיצב וידאו מסקרן שמתבסס על מחקר אמנותי שעשתה האמנית על תעמולה פוליטית בישראל ודרכי הייצוג שלה בסרטוני רשת ובשופרות הרשמיים. מעניין ורלבנטי מאוד לימים אלו.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.2, 20:00, גלריה המדרשה, הירקון 19, תל אביב

'AIR 1 – Artists In Residency', תערוכה קבוצתית. אוֹצרוֹת: קלודט זורע וענת לידרור
כבר כתבנו פה בעבר על חיבתנו לגבעת חביבה ולגלריה שלה. המקום היחיד במינו הזה המשלב בין חינוך, דו קיום ויצירה, מרגיש לפעמים כמו מדע בדיוני במרחב המסוכסך בו אנו חיים. ובכל זאת לא מדובר במדע בדיוני אלא במקום של ממש ובסוף השבוע הקרוב תפתח בו תערוכה קבוצתית חדשה. התערוכה מציגה את תוצריה של תוכנית שהות האמן שפועלת במקום בחודשים האחרונים ומאגדת קבוצה של אמנים ואמניות צעירים, יהודים וערבים השוהים במקום ופועלים בו. העבודות בתערוכה אינן משותפות, האמניות והאמנים עוסקים, כמו אמנים צעירים רבים בשאלות של זהות, גוף, שונות, ומקום, אך דומה שהשהות והעבודה המשותפת במקום המיוחד הזה שולחת אותם למחוזות חדשים ובלתי צפויים. מקומות כמו גבעת חביבה ממלאים אותנו באופטימיות וזה מצרך שאנחנו תמיד שמחים לקבל עוד ממנו.
בהשתתפות: רואן אבו עסא, טימו אלט-הבל, דועאא בסיס, יעלה ברזילי, האז'ר ח'אטר, מאריה חטיב, סטניסלב טיטוב, נעם שלמה יזרעאלי, תמימה פרידמן, דנה רוסלר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 3.2, 11:00, גלריה גבעת חביבה לאמנות, גבעת חביבה.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'40 שנה של רישום', תערוכת יחיד של ג'וזף בויס
ג'וזף בויס הוא אחד האמנים המשפיעים ביותר של המאה העשרים ובהחלט אחד מפורצי הדרך שבהם. עבודתו של בויס משתרעת בין מיצג, פיסול, רישום ועד עבודת חינוך כאמנות. כעת מוצגת בסניף הלונדוני של גלריה תדאוש רופאק הנחשבת תערוכה מקיפה של למעלה ממאה עבודות על נייר המסכמות 40 שנות רישום של האמן החשוב הזה. תערוכה שהיא סוג של שיעור בהיסטוריה של אמנות מודרנית.
התערוכה מוצגת עד 22.3.23 בגלריה Thaddaeus Ropac
בכתובת: London Ely House, 37 Dover Street, London
שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

אין מקום טוב יותר ללמוד על אמנות מודרנית מאשר מוזיאון "טייט מודרן" הלונדוני ואין דרך טובה יותר להכיר את המוזיאון החשוב הזה מאשר בסיור עם הלוקאלז שלנו! הצטרפו לסיור באחד המוזיאונים החשובים בעולם ביום שבת 25.2
פרטים והרשמה בקישור 

יעלה ברזילי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בגבעת חביבה

המוזיאון והעולם. המלצות הסופ"ש 19-21.1.23

מוזיאונים יכולים בקלות להפוך להיות מגדלי שן מנומנמים. בתוך מבנה רחב ידיים עם אוסף כמעט אינסופי של עבודות מוצלחות – מי צריך בכלל להתבונן החוצה? באותו זמן, עולם הגלריות שבחוץ יכול בקלות להתפתות לרדיפה אחרי מסחריות או לרדיקליות לשם הרדיקליות. אבל אוצרות ואוצרים מוצלחים "משני צדי המתרס" מבינים שרק שיתוף פעולה בין הממסד לעולם שבחוץ מאפשר בנייה של עולם אמנות חי ותוסס.
תערוכות השבוע מחברות בין המוזיאונים לעולם וזה גם תענוג וגם נותן פרספקטיבה חשובה מאוד לכל מי שרוצה ללמוד עוד על עולם האמנות המקומי ומי שמרכיבים אותו.

במוזיאון ישראל תערוכה משחקית ואפלולית של חליל בלבין ומרב קמל; בגלריה גבעון מציגה דרורה דומיני השלמה אינטימית לתערוכה המרשימה שלה במוזיאון תל אביב; בגלריה אום אל פחם חוגגים 100 שנה להולדתה של הציירת רות שלוס; ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכה ממוחה הקודח של תמר הירשפלד במוזיאון מרסיי.

שיהיה סוף שבוע של גם וגם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חליל בלבין ומרב קמל, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל

'מיצי מרה', תערוכה זוגית של חליל בלבין ומרב קמל. אוצרוּת: טניה סירקוביץ' ואמיתי מנדלסון

משהו טוב עובר על מוזיאון ישראל לאחרונה – אחרי פתיחת התערוכה (הבאמת גאונית) של זוהר גוטסמן באגף הארכיאולוגיה לפני שבועיים, כעת נפתחת שם תערוכה לעוד אמנים עכשוויים מוצלחים – הצמד חליל בלבין ומרב קמל. את הצמד בלבין וקמל כמעט ואין צורך להציג לחובבי האמנות – למרות גילם הצעיר יחסית, הספיקו השניים כבר להטביע את חותמם בשדה המקומי. הם מזוהים באסתטיקה שלהם ובעולם הדימויים העשיר שבו הומור, גרוטסקה ואפלולייות שזורים יחד. בובות הבד הצבעוניות מראות דמויות וסיטואציות פנטסטיות שאי אפשר שלא לחייך מולן במבט ראשון, אך מבט נוסף מעורר מחשבה ועוכר שלווה. בכלל – יחד עם תערוכתו של זוהר גוטסמן, לצד תערוכתה של סיגלית לנדאו ותערוכה של אמנות עכשווית המתייחסת לספר הג'ונגל (לצד האוסף הקבוע המוצלח) מוזיאון ישראל הוא יעד חובה בשבועות ובחודשים הקרובים לטיול אמנותי מרוכז ומשובח.

התערוכה פתוחה החל מיום רביעי 18.2, בביתן העיצוב של מוזיאון ישראל
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עבודות 1982-2022', תערוכת יחיד של דרורה דומיני

בשבוע שעבר נפתחה תערוכת יחיד של גיא בן נר בגלריה זומר במקביל לתערוכת היחיד הגדולה שלו במוזיאון והשבוע נפתחת בגבעון תערוכה לדרורה דומיני שגם היא משמשת כהשלמה לתערוכתה במוזיאון במסגרת פרס רפפורט לאמן בכיר. במקרה של דומיני שמאחוריה ארבעה עשורים לפחות של יצירה (ולפניה עד מאה ועשרים) מדובר בהזדמנות מעולה להיחשף לעוד נדבכים של גוף עבודתה הנרחב, כאלה שלא נכנסו לתערוכה המוזיאלית. בגבעון יוצגו בעיקר עבודות דו מימד צמודות קיר והן מהוות השלמה קאמרית לתערוכה המאז'ורית ומלאת הכל טוב במוזיאון. במקרה של דומיני זה מאפשר לנו להזכר באיזו אמנית מגוונת ורבת פנים מדובר, כזו שיכולה ליצור פסלי מתכת ענקיים אך גם רישומים קטנים ואינטימיים או חיבורים שנונים בין עטיפות סיגריות. איזה כיף.

אירוע פתיחה: יום שישי, 20.1, 12:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35, תל אביב
אירוע פייסבוק

'רות שלוס באום אל־פחם: מאה שנה להולדתה', תערוכת יחיד. אוצרת. נורית טל-טנא

ממש מפנקים אותנו בכל הנוגע לתערוכות השלמה לתערוכות יחיד במוזיאון – גם עבודותיה העוצמתיות של רות שלוס מוצגות בתערוכת יחיד שחנכה לפני כשנה את חלל התערוכות המתחלפות החדש שנמצא בתוך האוסף הישראלי של מוזיאון תל אביב. כעת, לכבוד מאה שנה להולדתה (שלוס נפטרה ב-2013 בגיל 91) נפתחת תערוכה מעבודותיה בגלריה המוצלחת באום אל פחם. רות שלוס, שהיתה רגישה לעוולות העולם והארץ וראתה בעבודותיה כלי לתת קול ובמה למוחלשים ולמדוכאים ודאי היתה שמחה על השידוך הזה לגלריה באום אל פחם ששמה לה למטרה, לצד תצוגה של אמנות מעולה, גם לשמש גשר בין העמים החיים במקום הזה. השילוב החד המתרחש בתערוכה בין עבודות איור מתוקות לבין עבודות מחאה עזות מבע הוא אולי המראה הטובה ביותר לרכבת ההרים שהיא החיים במרחב שלנו.

אירוע פתיחה: יום שבת 21.1, 12:00, גלריה אום אל פחם, רחוב חיפה, אום אל פחם
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – מרסיי

'Grillée', תערוכת יחיד של תמר הירשפלד

תמר הירשפלד היא אחת האמניות הישראליות המקוריות, הפרועות והמשעשעות שפועלות במקומותינו בשנים האחרונות. תערוכת היחיד שלה בביתן הלנה רובינשטיין ב-2019 היתה התפוצצות פראית של צבע והמצאה שכמוה לא ידע הביתן האלגנטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד במוזיאון של מרסיי בצרפת שחוץ מהגאווה הפטריוטית זה גם עושה חשק לארוז תיק ולטוס לשם.

התערוכה מוצגת החל מ- 20.1 ועד 23.4 במוזיאון של מרסיי
בכתובת: Museum of Fine Arts – (MBA), Palais Longchamp, Left wing, 13004 Marseille
שעות פתיחה: שלישי-ראשון, 9:00-18:00. שני סגור
הכניסה חופשית
פרטים נוספים באתר התערוכה

דרורה דומיני, מתוך תערוכה בגלריה גבעון. הצילום באדיבות גלריה גבעון

לקרוא תמונה, להרגיש מילה. המלצות הסופ"ש 12-14.23

בהמלצות הקודמות העלנו על נס את חשיבותו של החומר ביצירה האמנותית. תערוכות השבוע מפנות את מבטן דווקא לקשר שבין המילה הכתובה לאובייקט האמנותי. ואולי נכון יותר להגיד שהאמניות והאמנים המציגים מתייחסים למילה עצמה כחומר. לא סתם המילים "טקסט" ו-"טקסטורה" מגיעות מאותו השורש. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לגלות איך מרגיש לגעת במילה.

בבית ראובן מיכל נאמן היא אורחת מפתיעה בחגיגות יום ההולדת לחיים נחמן ביאליק; בגלריה זומר עבודות מוקדמות של גיא בן נר מספקות הרחבה חשובה לרטרוספקטיבה שלו במוזיאון תל אביב; במוזיאון הרצליה, תערוכת אול סטארז משמחת שחוקרת את מקורותיו של הדימוי הנע. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמפרקת ומרכיבה את הכיסא הפשוט ואת הדימוי שלו.

סוף שבוע נעים ושקט,
שני ורנר וצוות Talking Art

גיא בן נר, מתוך 'Meet me. Tie me. Wet me', תערוכת יחיד בגלריה זומר, תל אביב

'כיסוי וגילוי', תערוכת יחיד של מיכל נאמן. אוצרת: עדנה ארדה

חיים נחמן ביאליק, ראובן רובין ומיכל נאמן – הנה שלושה שמות שלא בהכרח חשבנו שנשמע יחד. השילוב בין הממלכתיות של המשורר הלאומי, הרומנטיקה המקומית של הצייר רובין יחד עם הקונספטואליזם האינטלקטואלית של נאמן הוא לא מובן מאליו בלשון המעטה. ובכל זאת, לכבוד חגיגות 150 שנה להולדתו של ביאליק, החליטו בבית ראובן רובין להציג תערוכה דווקא של נאמן. וכמו שקורה פעמים רבות במקרים כאלה, מה שהיה נשמע מופרך בשמיעה ראשונה פתאום נראה הגיוני ביותר וממש מתבקש. הרי כשמזיזים רגע הצידה את פזמוני הילדים (המעולים) של ביאליק, נזכרים שמדובר באחד מהמחדשים הגדולים של הפואטיקה העברית. המאמר שלו "גילוי וכיסוי בלשון", ששם התערוכה הוא פראפרזה עליו, הוא אחד הטקסטים המכוננים בחקר הספרות העברית. מיכל נאמן היא כמובן אחת האמניות שעושות את השילוב המבריק ביותר בין טקסט ודימוי באמנות הישראלית של העשורים האחרונים והחיבור המרתק הזה מאפשר להביט על עבודתה, כמו גם על הפואטיקה של ביאליק, באור חדש.

התערוכה מוצגת החל מיום רביעי 11.1, בית ראובן, רחוב ביאליק 14, תל אביב
פרטים נוספים באתר בית ראובן

`Meet me. Tie me. Wet me, תערוכת יחיד של גיא בן נר. אוצרת: ענת שביט-פנחסי

גלריות ומוזיאונים הם מוסדות אמנות שונים למדי, אך תלויים זה בזה. לכל אחד מסוגי המוסדות האלה יש את היתרונות והחסרונות שלו – מוזיאונים נהנים בדרך כלל מחללי תצוגה נרחבים, רוחב יריעה מחקרי ותקציבים נדיבים ואילו גלריות יכולות לפעול בחופשיות גדולה יותר ולהוציא פרוייקטים לפועל בזריזות יחסית. עם זאת, מערכת יחסים פעילה ודו צדדית בין עולם הגלריות הדינאמי למוזיאונים המבוססים היא סימן מובהק לעולם אמנות בריא וחי. יחסי גומלין כאלה מתרחשים כעת בין מוזיאון תל אביב לגלריה זומר בהצגת עבודותיו של האמן גיא בן נר. בימים אלו מוצגת במוזיאון תל אביב תערוכת רטרוספקטיבה נרחבת מאוד ומרשימה של אמן הוידאו החשוב הזה. על פני כמה וכמה מחללי המוזיאון מוצגות רוב עבודותיו המכוננות – החלל הנרחב נבנה במיוחד להן ונועד להציג את האמן במלוא הדרו. במקביל, נפתחת השבוע בגלריה זומר תערוכה צנועה הרבה יותר במימדיה, אך מרגשת וחשובה לא פחות, של עבודות קולאז' טקסטואליות מוקדמות של בן נר שמכילות בתוכן את הגרעין שמאוחר יותר יבשיל ויצמח למה שאפשר לראות במוזיאון. כדאי לבקר בשתי התערוכות ולקבל תמונה מלאה של האמן המרתק הזה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.1, 20:00, גלריה זומר, הרצל 16, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'על קולו של חוד', תערוכה קבוצתית. אוצר: בן הגרי. עוזרת לאוצר: עפרה לפיד

רגע, לפני שתקראו את ההמלצה, הציצו רגע למטה ברשימת המשתתפים בתערוכה… אתם מבינים באיזו רשימת כוכבים מדובר? ג'ספר ג'ונס, קארה ווקר, קיקי סמית, וויליאם קנטרידג' אם למנות רק חלק – לא רשימת השמות שאנחנו רגילים לראות במקומותינו בתערוכה קבוצתית, בוודאי מחוץ למוזיאונים הגדולים. בהחלט הישג מרשים למוזיאון הרצליה ולאוצר-אמן בן הגרי שיזם את התערוכה. התערוכה היא פרי מחקרו של הגרי בעקבות מקורותיו של הדימוי הנע – קולנוע, אנימציה וקרובי המשפחה המוקדמים שלהם. נדמה שהאוצר והאמנים והאמניות שמשתתפים בתערוכה מבקשים להביט שוב בתצוגה של דימוי נע כפלא טכנולוגי מפעים ומעורר השראה, אחרי שנים שכבר למדנו לקבל אותו כמובן מאליו. שיתוף הפעולה המשמח בין מוזיאון הרצליה לאוניברסיטת קולומביה הנחשבת בניו יורק אפשרה את השתתפותם של כמה מהאמנים והאמניות המרכזיים ביותר בעשורים האחרונים שהתייחסו לנושא וכך קיבלנו תערוכה שנותנת זווית מבט רחבה ועמוקה בצורה יוצאת דופן. תענוג.
בהשתתפות: דייוויד אולטמייד, ג'יימס סטיוארט בלקטון, ג'ואן ג'ונאס, ג'ספר ג'ונס, אליוט גרין, טרנטון דויל הנקוק, בן הגרי, תומס וו-דניאל, קארה ווקר, טרי וינטרס, ג'ורג' לוז ויינברג, שרה זי, רירקריט טיראוואניט, לן ליי, עפרה לפיד, ד"ר לקרה, לותר מגנדורפר, ג'ונאס מקאס, שאזיה סיקאנדר, קיקי סמית, אקי ססמוטו, בקמינסטר פולר, ויליאם קנטרידג', ג'ון קסלר, לוטה רייניגר, דשה שישקין

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של אביבה אורי, איוון שוובל ורותם עמיצור
אירוע פתיחה: שבת, 14.1, 20:00, מוזיאון הרצליה, רחוב הבנים 4, הרצליה.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז Je suis la chaise

הכסא הצנוע הוא נקודת הפתיחה לתערוכה המסקרנת הזו – לכאורה אובייקט שימושי שצריך להיות יציב מספיק כדי להחזיק את משקל גופנו בנוחות, אבל אמנות טובה יכולה לקחת את הכיסא הזה ולהעלות אותו לדרגת רעיון ומשם לחשוב על החיים ומקומו של האדם בעולם. והכל בגלל כיסא קטן. גם רשימת האמנים בתערוכה הזו מבטיחה טובות ויש בה ענקים קלאסיים כמו הגאון פרנסיסקו גויה ורנה מגריט וגם כוכבים בינלאומיים עכשוויים כמו תומס הירשהורן ומונה חאתום ועוד. קומו מהכיסא ולכו לראות.

התערוכה מוצגת עד 4.2.23
בכתובת: Galerie Chantal Crousel, 10 Rue Charlot, 75003 Paris
שעות פעילות: שלישי עד שישי 10:00-18:00, שבת 11:00-19:00
פרטים נוספים באתר התערוכה.

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור

לוטה רייניגר, מתוך "על קולו של חוד", תערוכה קבוצתית במוזיאון הרצליה

שני ורנר מדריכה בביאנלה בונציה 2022

2022 – היית גדולה מהחיים

סיכום השנה של שני ורנר
אני מסיימת את שנת 2022 בסערה קלה, בה חשש, תקווה והתרגשות מהולים אלה באלה. השנה הזו הביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. זו היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד.

2022 התאפיינה בתערוכות ענק, שוברות קופות. בזירה שלנו אנו יכולים לציין כמובן את קוסאמה במוזיאון תל אביב – תערוכה שפתחה לנו את השנה, ובה סיירנו עם מאות אורחים ולצידה את תערוכת היחיד של סיגלית לנדאו, איתה אנו סוגרים את השנה באופן דומה.
גם הביאנלה בונציה היתה אירוע משמעותי עבורי כיוון שזו הפעם הראשונה שיצאנו להדריך בה. הביאנלה שברה השנה את כל השיאים עם יותר מ800,000 מבקרים. אנחנו "תרמנו" 140 אורחים ב7 סיורים שהוצאנו לתערוכת הענק החשובה הזו.

השנה "מדברים אמנות" עברה גם מהפך מבפנים. האירוע המשמעותי ביותר היה ההשקה של סיורי אירופה שלנו ושל מותג Talking Art LOCALS. ערכתי עשרות ראיונות עם ישראלים שחיים בחו"ל עד הדיוק והמציאה של המדריכים הטובים ביותר עבורכם שימשיכו לקיים את הרוח של הסיורים שלנו גם במרחק. שמונה מדריכות ומדריכים חדשים הצטרפו לצוות שלנו, לצד מנהלת אדמיניסטרציה חדשה ואחראית הכשרות ובניית תכנים שנמצאת בלונדון – והשמחה רבה.

קרו גם כמה אירועים מדאיגים בעולם האמנות כאן. תערוכות שהוצגו בגופים ציבוריים וצונזרו בגלל שהכילו תכנים שסומנו כפוגעניים – עבודתו של דויד ריב והסערה סביבה במוזיאון רמת גן, הצגת תוכן "פוליטי מדי" במכללת ספיר ורק לאחרונה הורדה תערוכה בגלריה ביתא בירושלים בגלל שהציורים הציגו עירום נשי. נגיעת יד של שלטון בתחומי הרוח היא דבר מסוכן מאוד ועלינו להתייחס אליה בכובד ראש.

במרץ הקרוב אציין 10 שנים להקמה של Talking Art. בשנים האלה ראיתי את עולם האמנות הישראלי משתנה בצורה חסרת תקדים. ככל שתהליכי הגלובליזציה מעמיקים כך גם השדה המקומי, יוצא מהדלות שזוהתה בו כבר בשנות ה-1980 ומגיע על מחוזות חדשים, בינלאומיים, סקסיים – שתואמים סוף סוף את הלך הרוח העולמי. במקביל, התפתחה גם "תיירות אמנות". אם בתחילת הדרך, נחשבתי לעוף מוזר – חלק מקהילה קטנה של מסיירי אמנות, היום סיורי תרבות למיניהם הפכו לנחלת הכלל, ואמנות עכשווית אינה נתפסת כאליטיסטית ולא נגישה, אלא כחוויה המיועדת לקהל רב תחומי ורב דורי.
בכך, אני יכולה לומר שהחלום שחלמתי לפני עשור מתחיל להתגשם. שנת 2023 הולכת להיות כולה בסימן של חגיגות העשור!

ובנימה אופטימית זו גם אסיים. אני מודה לצוות המופלא שלי שבלעדיו 2022 לא היתה נראית כפי שהיא – צוות חכם, טוב, לויאלי ותומך שמניע יחד איתי את המיזם הזה קדימה כל הזמן.

השנה הזו גם לא היתה טובה כל כך לולא אתם – שוחרי האמנות, שממשיכים לבוא סקרנים ופתוחים, שנהנים מאמנות באמת ובוחרים בנו להביא אתכם אליה בדרך שלנו.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת. שלכם, שני ורנר

אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת.

שלכם,

שני ורנר

אלעד רוזן בית בנימיני

אלעד רוזן, מתוך התערוכה השלישי הנמנע בבית בנימיני. צילום שי בן אפרים

אלעד רוזן
השנה האמנותית שלי התחילה בצורה מרגשת במיוחד עם תערוכת יחיד שלראשונה הוקדשה כולה למדיום הקרמיקה בו אני עוסק לצד הציור בשנים האחרונות. האפשרות להציג את התערוכה במרכז הקרמיקה המוצלח 'בית בנימיני', שבו למדתי הרבה ממה שאני יודע על המדיום המרתק הזה, היתה מבחינתי סגירת מעגל אך גם פתיחה של מעגל וכיוון חדש. בשנה הזו ביליתי גם קיץ ארוך בברלין שבמהלכו אמנם לא יצרתי, אבל איפשרתי לעצמי לספוג את האמנות במוזיאונים ובגלריות. המנוחה הזו הוכיחה את עצמה ועם החזרה לסטודיו בארץ חזרתי גם לעשיה אינטנסיבית ואני מתחיל את 2023 עם להט יצירתי מחודש וכמה פרויקטים מרגשים בקנה.

מיכל סופיה טוביאס
2022 הייתה עבורי שנה מאד מרגשת. הרבה תהליכים שהתבשלו בסטודיו במשך זמן ארוך ראו אור במסגרת שלוש תערוכות מאוד יקרות לליבי (אחת מהן עדיין מוצגת במסגרת הביאנלה לרישום בירושלים). השילוב של שלושת המהלכים האלה יחד, איפשר לי לעשות שלום עם אירועים מורכבים מן העבר הקרוב והעבר הרחוק, ואני פותחת את שנת 2023 עם לב שמח.

עברי באומגרטן
זכיתי השנה לשהות כמעט שלושה חודשים עם בן זוגי בצרפת ובאיטליה. חוץ מאוכל מושלם, נופים מפעימים ואווירה משכרת זכיתי ללוות קבוצות של Talking Art בביאנלה המרהיבה של ונציה ולערוך תחקיר לקראת תערוכה היסטורית על חברת Olivetti האיטלקית (בקרוב בגלריית הויטרינה בHIT – חולון)!
אמן על כולנו בכל שנה….

יונתן אולמן
האירוע המשמעותי ביותר שקרה לי השנה הוא ש"קיבלתי" תערוכת יחיד "כמתנה" ליום ההולדת הארבעים שלי.
התערוכה 'אני רוצה את אמא' הוצגה בחלל המעבדה במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר של השנה החולפת. לרגע היה נדמה שהתערוכה תיפתח ב-4 בנובמבר, שהוא גם היומולדת 40 האמיתי שלי.
התערוכה עסקה בלידה והיווצרות, ביצירה, באבהות וכמובן באמא (כי, איך אפשר שלא?). היא הייתה עבורי ציון דרך משמעותי בחיים וביצירה

עמית רובין
השנה האחרונה הייתה השנה הראשונה שלי ב- Talking Art וגיליתי אפילו יותר כמה אני נהנית לפגוש אנשים ולדבר על אמנות בצורה ישירה. יחד עם המשך לימודי התואר שני באוצרות בבצלאל, צללתי לעומקו של עולם האמנות העכשווית בארץ וגיליתי בו עושר גדול. עבדתי על הקמת פרויקט בית מדרש לאמנים שעומד לצאת לאור בקרוב ולאחרונה התחלתי לעבוד כעוזרת אוצר בחלל הפרויקטים 'פרטר'. השנה הזו הייתה מיוחדת מבחינה אמנותית גם בגלל שהספקתי לבקר במהלכה בביאנלה בונציה וגם בדוקומנטה בקאסל בהפרש זמן קצר, שניים מהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה האמנותי הבינלאומי. אני מסיימת את השנה עם הרבה מאוד התרגשות וציפייה להמשך.

יונתן אולמן במעבדה

יונתן אולמן, מתוך התערוכה אני רוצה את אמא במעבדה. צילום טל ניסים

דע מאין באת. המלצות הסופ"ש 29-31.12

חלק ממסע ההתבגרות כולל בדרך כלל פרידה מהמקום ממנו הגענו, פרידה שמאפשרת להגדיר את עצמנו מחדש בצורה עצמאית. באופן אירוני, פעמים רבות סימניה של התבגרות אמיתית מגיעה מאוחר יותר, דווקא בשיבה למקורות מתוך המקום החדש ומבט מפויס ומפוכח על הבית שעזבנו. אמני ואמניות תערוכות השבוע מבקשים במידה מסויימת לחזור הביתה ולהאיר אותו באור האמנות.

גם אנחנו, רגע לפני הצלילה אל השנה האזרחית החדשה, מביטים אחורה אל השנה שהיתה ומכירים תודה על כל הטוב שחווינו בה. כמו תמיד, הרבה מהטוב הזה הוא בזכותכם והאפשרות לדבר אמנות איתכם בגלריות, במוזאונים, ברחוב ובכל מקום.
מאחלים שתסתיים השנה בטוב ותתחיל חדשה בטוב עוד יותר,
שנה טובה מכולנו.
שני ורנר וצוות Talking Art

ורה ולדמירסקי, מתוך 'קיר חול', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

'קיר חול', תערוכת יחיד של ורה ולדימירסקי, זוכת פרס פרסר לצילום ישראלי. אוצרת: רז סמירה

צילום הוא המדיום הקלאסי לשימור של זיכרון. החל מאלבומי התמונות הישנים של סבתא, דרך צילומי עיתונות מרגעים היסטוריים מכריעים, ועד תמונות של הקרואסון ההוא שאכלנו בביקור האחרון בפריז. היכולת של הצילום להקפיא רגע בזמן בצורה אובייקטיבית לכאורה הפכה אותו לסוג של הרחבה של הזיכרון האישי והקולקטיבי. תנועה של צלמים עכשוויים מבקשת לבחון את התכונה הזו ובאותו זמן לערער על האובייקטיביות המדומה שלו. ורה ולדימירסקי ביקרה ביותר מ-25 הדירות בהן התגוררה בעבר וצילמה אותן, אך במקום להסתפק במזכרות מטיול שורשים, היא מדפיסה את הצילומים ומציבה אותם במבנים תלת ממדיים המדמים את מבנה הדירה ואז מצלמת את המבנה המלאכותי – הדימוי המוצג לצופה הוא קולאז' סובייקטיבי ואינטימי שנראה כמו, אבל הוא לא בדיוק – זיכרון היסטורי.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 28.12, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מעגל תנועה', תערוכה זוגית של דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל. אוצר: ידידיה גזבר

יש שני דברים שאפשר לעשות עם דימויים של פולקלור מהתרבות ממנה באת – אפשר להתכחש אליהם ולהשליך אותם מעליך בתקווה להיטמע בתרבות המרכזית, או שאפשר לקחת עליהם בעלות ולספר את הסיפור שלך בעצמך. האמנים דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל בוחרים באפשרות השניה. השניים לוקחים אלמנטים מתוך התרבות הדתית-לאומית ממנה הם מגיעים – הכיפה הסרוגה, הריקוד המשותף, סנדלי השורש – והופכים אותם, כל אחד במדיום שלו, לאובייקטים אמנותיים. עוזיאל רנחל לוקח רגעים של התכנסות טקסית, כמו חתונות או תפילות והופך אותם להדפסים וציורים בעלי אווירה חלומית וערטילאית ואילו מהצד השני לוקח דוד (דוכי) כהן אובייקטים כמו נעלי בלנדסטון או סנדלי שורש המזוהים עם המגזר ויוצק אותם לתוך גושי בטון. האובייקטים האלה משתעשעים על חשבון הסטריאוטיפ המקובל של הדתי בסנדלים אך באותו זמן הופכים אותו לנוכחות מקורקעת שבלתי אפשרי להתעלם ממנה. צוהר אמנותי לעולם שלא תמיד נחשפים אליו בגלריות העכשוויות.
אירוע פתיחה: יום חמישי 29.12, 20:00, גלריה בנימין, שביל המרץ , תל אביב
אירוע פייסבוק

'לצייר הווה ניצחי', תערוכת יחיד של  אורית אקטע. אוצר: יונתן הירשפלד

אורית אקטע היא יוצאת דופן בנוף הציור הריאליסטי המקומי – רבים מהציירים בתחום זה נוטים להציג סצינות יום יומיות מצויירות היטב אך לעתים קרובות נקיות מהיסטוריה וזהות – יותר מזה, נראה שחלק מהאידאולוגיה של הציור הריאליסטי כרוכה בהרחקה של היוצר מהיצירה במטרה "לתת לציור לדבר". הרגש והסיפור בציורים אלו מועברים פעמים רבות באמצעות דקויות הציור והטכניקה. אקטע בהחלט עושה שימוש וירטואוזי בכל היכולות הטכניות הללו, אך נראה שהיא מתמרדת כנגד הדרישה להסתתר מאחורי הציור. מעבר להיותם וירטואוזיים בצורה מפעימה, ציוריה של אקטע עמוסים בסימבוליזם ובאלמנטים מתוך ההיסטוריה האישית והתרבותית שלה. כלות תימניות בלבוש מסורתי מלא, לבנים נשיים על חבל כביסה\תליה כמו אומרים לנו – "נגמרו ימי ההסתרה, אני כאן – הביטו בי!"

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.12, 12:00, גלריה זימאק, רחוב ה' באייר 68, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

'Out, Out, Brief Candle', תערוכת יחיד של Adel Abdessemed

זו אחת התחנות הקבועות בסיור הגלריות שלנו במארה בפריז ואפשר להבין למה – לא בכל יום רואים בגלריה דמות אנושית גדולה מהחיים שלהבת אש בוקעת ממנה. העבודות בתערוכה הזו מצליחות להיות בו זמנית גם מטרידות וגם משעשעות במידת מה. המראה שהן שמות מול מצב העולם כעת היא בהחלט מעוררת מחשבה. מומלץ.

התערוכה מוצגת עד 21.1, בגלריה Continua
כתובת: Galleria Continua, 87 rue du Temple, 75003 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה.

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור 

דוד (דוכי) כהן, מתוך 'מעגל תנועה', תערוכה זוגית עוזיאל רנחל בגלריה בנימין, תל אביב

דרך ארוכה. המלצות הסופ"ש 24-26.11

פתגם יהודי עכשווי פופולרי אומר "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". אמניות ואמני תערוכות השבוע מראים שהאימרה הזו רלבנטית לא רק לאמונה, אלא גם לאמנות. תערוכות השבוע הן תוצר של ריצות למרחקים ארוכים, של חפירות עומק ושל רוחב יריעה סבלני. בעידן של סיפוק מיידי ותרבות אינסטנט, יש בזה משהו מרענן ובעיקר חשוב מאוד.

בגלריה אלמסן יוצאת מיכל סופיה טוביאס שלנו למסע שמתחיל בציורי המערות ומסתיים קרוב לבית; בגלריה חזי כהן ישראל קבלה משוטט על הגבול; במוזיאון תל אביב נפתחת תערוכה לפסלת המוערכת דרורה דומיני; ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכת קרמיקה עכשווית בלונדון שהיא הרבה יותר מעוד ואזה לסלון.

שיהיה סוף שבוע של דרכים ארוכות שיגיעו כולן הביתה,
שני ורנר וצוות Talking Art

ישראל קבלה, מתוך 'אבן ישראל', תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן, תל אביב

'כל מה שיוצא מההר', תערוכת יחיד של מיכל סופיה טוביאס

כל מי שהיה בסיור שלנו בהדרכתה של מיכל סופיה טוביאס מכיר את הסגנון המיוחד שבו היא ניגשת להדרכה – שילוב בין ידע עמוק ומגוון, חיבור אישי והתלהבות גדולה. ככה בדיוק ועוד יותר, ניגשת מיכל סופיה למעשה האמנות ובתערוכה שנפתחת לה בגלריה אלמסן בסוף השבוע זה ניכר מתמיד. התערוכה עוסקת בסוגים שונים של זכרון – החל מהקולקטיבי והכלל אנושי ועד לאישי והאינטימי ביותר. חלקה האחד של התערוכה מורכב מהדפסים המבוססים על ציורי מערות ודימויים מהמיתולוגיה המצרית הקדומה – שני תחומים שמיכל סופיה חוקרת בדרכה המיוחדת בשנים האחרונות. חלקה השני של התערוכה אישי וכואב הרבה יותר ונוגע לדודה הצייר שנהרג בגיל צעיר בטרם הספיק לממש את הפוטנציאל הגלום בו. באמצעות מחקר אסטרונומי משחזרת מיכל סופיה את מפת השמים ברגע מותו של הדוד ומחוררת אותה אל קירות הגלריה. אלא שטוביאס משמיטה את כוכבי הלכת המרכזיים ויוצרת ליקוי מאורות שמתוקן על ידי האמנות שלה עצמה.
האם אנחנו אובייקטיביים? כנראה שלא ממש. האם עדיין מדובר בתערוכה מצויינת ומומלצת של אמנית מעולה – ללא שום ספק!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.11, 20:00, גלריה אלמסן, הפנינים 1, יפו. אירוע פייסבוק

'אבן ישראל', תערוכת יחיד של ישראל קבלה

ישראל קבלה הוא אמן שאוהב לשהות על הגבול. במהלך כל הקריירה שלו הוא נמצא על הגבול שבין להציג בגלריות נחשבות כמו גבעון בה היה חבר עד לאחרונה ולשמר אנרגיה של אאוטסיידר. הוא משוטט פיזית בגבולות העיר, שם הוא מלקט חפצים וגרוטאות לשימוש בעבודותיו שגם הן מתקיימות על הגבול שבין הישענות ידענית על היסטוריה של אמנות עולמית ומקומית, לבין אינטואיטיביות ופראות. כיאה למי שמלבד האמנות עוסק גם באספנות וליקוט, התערוכות של קבלה הן תמיד עמוסות ועשירות ונותנות לצופה הרבה מה לראות ולעבד. הציורים בתערוכה הנוכחית נראים כמי שבקעו מתוך המעמקים האפלוליים של עושר ההקשרים איתם פועל קבלה – ציורים שחורים ואקספרסיביים אליהם מוצמדים אלמנטים קולאז'יים ומוצגים לצד חפצים שונים ומשונים. ניתן לראות כאן איזו הערה או אבולוציה של "דלות החומר" המפורסמת של האמנות הישראלית. אצל ישראל קבלה, כמו תמיד, יש הרבה יותר ממה שנגלה לעין במבט ראשון.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.11, 19:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

'צידה לדרך ארוכה', תערוכת יחיד של דרורה דומיני. אוצרוּת: דלית מתתיהו

מצד אחד, אין ספק שדרורה דומיני היא אחת האמהות הגדולות של הפיסול הישראלי . מצד שני, לקרוא למישהי "אם גדולה" מרמז על מישהי ששיאה מאחוריה, שאמנם מקומה בקאנון מובטח, אבל היא שייכת לעידן אחר. וזה הכי רחוק מהאמת ככל שנוגע לפסלת החשובה הזו. דרורה דומיני מצליחה לשמור על מקומה בקאנון המקומי וגם להמשיך להמציא את עצמה מחדש ולאתגר את עצמה ואת הצופים בפיסול רענן ורלבנטי. הפיסול של דומיני נוגע בנושאים אישיים ומקומיים מבלי להיגרר לקלישאות נוסטלגיות ומבלי להיות דידקטי ומטיפני ובאותה עת הוא שומר על רמת ביצוע וירטואוזית של מי שפעילה בשטח כבר זמן מה ויודעת דבר או שניים על עבודה עם חומר. אין ראויה ממנה לפרס רפפורט היוקרתי לאמן בכיר לשנת 2020 והתערוכה המקיפה שנתפתחת בשבוע הבא במוזיאון תל אביב היא חגיגה של ממש לאוהבי יצירתה ולשוחרי האמנות הישראלית בכלל.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של גיא בן נר והילה טוני נבוק

אירוע פתיחה: יום שני, 28.11, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

המלצת הלוקאלז – לונדון

Strange Clay: Ceramics in Contemporary Art

קרמיקה היא ללא ספק אחד הטרנדים המובילים באמנות העכשווית העולמית של חמש השנים האחרונות. כמובן שלא מדובר בסרוויסים של הדודה, אלא בפיסול עכשווי בועט שנשען על הטכניקה העתיקה ומקפיץ אותה הרחק אל המאה ה-21. כעת מוצגת בגלריה Hayward תערוכה נרחבת שסוקרת את הפעילות בתחום בשנים האחרונות ומציגה כמה מהשמות המובילים בו. הזדמנות מצויינת למי שרוצה לצלול לתוך העולם המרתק הזה.

התערוכה מוצגת עד 8.1 בגלריה
כתובת: Hayward Gallery, Southbank Centre, Belvedere Rd, London SE1 8XX

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים לחוות את סצינת האמנות שלה עם מי שמכירים אותה מבפנים? הוספנו סיורי גלריות ואמנות רחוב בעיר המגניבה הזו. הכנסו לקישור ובחרו מועד שמתאים לכם

דרורה דומיני, מתוך 'צידה לדרך ארוכה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

פעילויות לילדים במזגן

החופש הגדול – מתי צמד המילים הזה הופך ממשאת נפש והבטחה גדולה לענן מאיים של חום, לחות וחול? כנראה כשעוברים מלהיות ילדים להיות הורים לילדים. בחום הישראלי הלוהט, הצורך להעסיק את הילדים מחוץ לבית יכול להפוך לאתגרי במיוחד. אז באהבה בשבילכם אספנו כמה פעילויות שמשלבות שניים מהדברים האהובים עלינו בעולם – אמנות ומזגן – כאלה שאפשר לעשות עם הילדים אבל שגם ההורים ייהנו מהם.

שיהיה לכולנו קיץ קריר ויצירתי
שני ורנר וצוות Talking Art

שירה זלוור, מתוך 'התכנסות ציפורים', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום: שי בן אפריים

מוזיאון תל אביב

בעינינו מוזיאון תל אביב הוא תמיד בחירה טובה לבילוי ממוזג על הילדים. אפשר להתרשם מהצורה בה עבודתו המונומנטלית של יעקב אגם בלובי הכניסה משתנה עם זווית המבט, או לשמוע מה חושבים הילדים על עבודותיהם של גדולי המודרניזם. שתי תערוכות שמוצגות במוזיאון כעת הופכות אותו לבחירה עוד יותר נכונה מבדרך כלל. האחת היא תצוגה מחודשת של החדרים המיניאטוריים של הלנה רובינשטיין שעברו שיפוץ ואוצרות מחודשת. כאן הם מקבלים מקום של כבוד ונחשפים כשכיית חמדה של ממש. תערוכה נוספת היא תערוכת הציפורים של שירה זלוור שהיא מהממת במובן המקורי של המילה. 400 פסלי ציפורים בכל הצבעים והגדלים שמעלות חיוך של שמחה ותדהמה על הפנים. שתי התערוכות פותחות פתח לאינספור אפשרויות של הפעלת הדמיון והיצירתיות באמצעות ציור, משחק או למידה והמשך התעניינות. כשמשלבים את זה עם העובדה שהכניסה למוזיאון חינם לילדים ונוער עד גיל 18, זה כמעט בזבוז לא ללכת.
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

'מה יותר צהוב או פיל?', תערוכת איור של אורית ברגמן וענת ורשבסקי. אוצרות: רונה זינגר

אם בקרירות ממוזגת עסקינן, אז יש שיאמרו שירושלים כולה הופכת לסוג של מזגן בערב הקריר. כך או כך, תערוכת האיור שנפתחת בסוף השבוע בבית הנסן נותנת מפלט ממוזג מושלם לילדים בעיר הבירה. ורשבסקי וברגמן, שתי מאיירות עם כמה וכמה ספרי ילדים באמתחתן מציגות תערוכה שלוקחת את האיור מתוך דפי הספר החוצה אל העולם והופכת אותו לחוויה תלת מימדית שהילדים וגם המבוגרים יכולים לחוות בצורה יותר ישירה ואינטראקטיבית. במהלך התערוכה, שתוכננה מנקודת המבט ובגובה העיניים של ילדים, יתקיימו גם סדנאות והפעלות מיוחדות למבקרים. אנחנו חובבים ידועים של איור שיוצא מדפי הספר ומתערבב בעולם והתערוכה הזו עושה זאת בצורה צבעונית ומשמחת במיוחד.

פתיחה: 29.7.2022 בשעה 11:00, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פתיחת הגלריה: ראשון – סגור, שני-חמישי – 18:00-10:00, שישי – 16:00-10:00, שבת – 16:00-10:00. הכניסה חופשית

מידע נוסף באתר בית הנסן

פעילות לילדים במוזיאון בת ים

מוזיאון בת ים הוא מוזיאון אידיאלי לילדים – ממוקם בליבה של מדשאה רחבת ידיים, מבנה מעגלי ופשוט שאי אפשר ללכת בו לאיבוד ומחלקת ילדים ונוער פעילה ויצירתית, הופכת את המקום הזה ליעד מצוין לביקור. מה שאנחנו אוהבים במיוחד במוזיאון הזה, הוא שלא משנה כמה התערוכות הן אינטלקטואליות או קונספטואליות, תמיד נעשה מאמץ להנגיש אותן לקהל הרחב ובמיוחד לילדים. רואים שלמישהו פה חשוב לא להשאיר את האמנות במגדל השן של יודעי דבר בלבד אלא לאפשר לכולם להנות ממנה. כעת מוצגת במוזיאון תערוכה מסקרנת המבוססת על אבני החושן התנכיות, כאשר הצבת 12 העבודות בחלל המוזיאון מתכתבת עם לוח החושן בעל 12 האבנים היקרות על חזהו של הכהן הגדול בבית המקדש. במהלך חודש אוגוסט יתקיימו במוזיאון סדנאות ופעילויות לילדים בהשראת התערוכה וזו הזדמנות מצויינת לחשוף את הילדים לאמנות עכשווית מעולה באווירה קלילה ובהירה.

מוזיאון בת ים, רחוב סטרומה 6, בת ים. שעות פעילות: שני, רביעי:14:00-10:00, שלישי, חמישי: 20:00-16:00, שישי, שבת: 14:00-10:00.
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

מוזיאון הנגב בבאר שבע

אם כבר נוסעים למדבר בשיא חום הקיץ, כדאי שיהיה נווה מדבר שאפשר לתפוס בו מחסה. במקרה שלנו, נווה מדבר כהלכתו צריך לכלול בתוכו גם אמנות. מוזיאון הנגב בבאר שבע הוא בדיוק נווה מדבר ממוזג שכזה באזור שיכול להיות לעתים שחון באפשרויות. במהלך הקיץ מוצגת במוזיאון תערוכה המוקדשת לתנועה וריקוד. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה מתייחסים לאלמנטים של תנועה בעבודות וידאו, ציור, פיסול ואחרות. המתח שבין תנועה וקפאון, הגוף והטבע והיחיד לעומת הקבוצה, באים כולם לידי ביטוי בתערוכה הזו. אפשר להעז לרקוד עם הילדים יחד עם העבודות, או לצייר בהשראתן או פשוט לצפות בהן ולשוחח על מה רואים בהן. בנוסף בסופי השבוע של חודש אוגוסט מציעים במוזיאון פעילויות ייעודיות לילדים בהשראת התערוכה. בואו לרקוד במזגן.

שעות פתיחה: ימים שני, שלישי וחמישי 16:00-10:00, יום רביעי 19:00-12:00, יום שישי 11:00-8:30, יום שבת 14:00 – 10:00, ביום ראשון המוזיאון סגור

מוזיאון הנגב לאמנות, רחוב העצמאות 60, באר שבע.  פרטים באתר המוזיאון

רעיה ברוקנטל, מתוך 'תזוזה', תערוכה קבוצתית במוזיאון הנגב בבאר שבע

אמנות עם ובשביל ילדים בחול המועד

חול המועד הגיע ואיתו השאלה – מה עושים עם הילדים? בשבילנו כמובן שהתשובה ברורה – מדברים אמנות!

אספנו בשבילכם כמה מהפעילויות האמנותיות לילדים שמוצעות ברחבי הארץ בשבוע הקרוב, כדי שנוכל להעביר את החג הזה בצורה נעימה ויצירתית.

חג שמח ורגוע

שני ורנר וצוות Talking Art

סדנת ציור בבית ליבלינג, תל אביב

בית ליבלינג

אחד ממרכזי האמנות היפים בתל אביב שממוקם בצורה אסטרטגית בכיכר ביאליק מציע שלל פעילויות לילדים.
כמצופה מהמקום, הסדנאות פועלות ברוח הבאוהאוס ומציעות לילדים להתנסות במגוון טכניקות כמו ציור, אריגה, נגרות ואפילו אדריכלות.
המקום מציע פעילויות למגוון רחב של גילאים מגיל 5 ועד 12 במסלולים שונים שנעים מקייטנה של שבוע וחצי ועד לפעילויות ממוקדות וסטודיו פתוח.

בית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה, רחוב אידלסון 29, תל־אביב
הנחה מיוחדת לתושבי תל אביב, כל הפרטים והרשמה באתר המרכז

מוזיאון תל אביב

כצפוי, מוזיאון תל אביב מציע פעילויות למידה ויצירה הנוגעות לתערוכות המוצגות שם כרגע, כולל לתערוכתה של יאיוי קוסאמה שכבר אוטוטו נסגרת. בין השאר מציעים שם ערכות לפעילות עצמאית, סדנאות ומדריכים קוליים מותאמים לילדים.

מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.  לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים

מוזיאון בת ים

מוזיאון בת ים אמנם צנוע בגודלו, אבל מאז ומתמיד דאג לשמר ולטפח מחלקת חינוך וילדים חזקה ופעילה. במהלך חול המועד מציעים שם מגוון של פעילויות בעקבות התערוכה היפה של שחר יהלום והתערוכה בעקבות סיפור חייה של הלן קלר המוצגות שם כעת, ביניהן שעת סיפור, סדנת יצירה ועוד.

מוזיאון בת ים, רחוב סטרומה 6, בת ים.  פרטים וכרטיסים באתר המוזיאון

יאיוי קוסאמה, מתוך תערוכה במוזיאון תל אביב. צילום: אלעד שריג

מוזיאון אגם

המוזיאון המוקדש לאמן הצבעוני בראשון לציון הוא יעד מתבקש לביקור עם הילדים, ובהתאמה מציעים שם לכבוד החג סיורים מודרכים למשפחות, סדנאות אמנות קינטית לילדים ועוד מגוון פעילויות למשפחה.

מוזיאון אגם, רחוב מישר 1, ראשון לציון.  פרטים וכרטיסים באתר המוזיאון

מוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע

למטיילים צפונה מציעים במוזיאון וילפריד שבקיבוץ הזורע ביקור מודרך ופעילות משפחתית בתערוכה 'סדק' של טליה קינן, ולסדנת יצירת 'ציור קסם' בהשראת התערוכה.
עלות השתתפות 30 ש״ח לילד, 15 ש״ח להורה מלווה וכוללת כניסה למוזיאון.

איפה ומתי: ימי שני ורביעי, 18.4, 20.4 בשעה 10:30, מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע.  פרטים נוספים באתר המוזיאון

יעקב אגם, מתוך 'שומעים את הצבעים' במוזיאון אגם, ראשון לציון. צילום: דור קדמי