רבות נכתב על חשיבותם ומשמעותם של צבעים שונים. ומן הסתם, באמנות הצבע הוא לא רק חומר, אלא כלי רב־עוצמה להעברת רגש ורעיון. שימוש נכון בצבע יכול לשאוב אותנו פנימה אל תוך היצירה ולנתק אותנו מהעולם האפור שבחוץ. תערוכות השבוע מזמינות אותנו למסע צבעוני, מגוון ורב־רבדים, שמזכיר עד כמה הצבע הוא מחולל שפה בפני עצמו.
מקריות משמחת גרמה לכך שכל תערוכות השבוע נוצרו על ידי ציירות נשים מוכשרות במיוחד. נכון, השנה היא 2024 ולא אמור להיות משנה מי אוחז במכחול – גבר או אישה. ועדיין יש ייחוד מסוים במבט הנשי; לפעמים הוא יודע להתמקד בשולי ובמינורי ולחלץ ממנו אמירות אמנותיות בעלות משמעות ויופי רב. לכן אנחנו תופסים את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו בשתי ידיים ומקשיבים למה שיש לציור לספר לנו.
בין תערוכות השבוע שלנו אין ממש חיבור מובהק או נושא משותף, אבל ניתן לומר שהן כולן מחפשות קשרים והקשרים. אם זה מכלול עבודתה של ציירת משפיעה, הקשר בין הציור עצמו לנושא שלו ואפילו הקשר בין העמים השונים החיים בארץ הזו – יצירת האמנות ובודאי מלאכת בניית התערוכה היא תמיד המסע הזה בעקבות ההקשרים.
בגלריה אלפרד ליאת דניאלי משתפת פעולה עם הטבע בכדי ליצור תערוכה מסקרנת; בגלריה לאמנות באום אל פחם פותחים מחזור תערוכות חדש; בבית העיר חוגגים את יום האישה עם השקת כתב עת ותערוכה על טהרת הכח הנשי; ובפינת הבונוס גלריה גבעון מציגה תערוכת חתך של אמני הבית שלה.
תערוכות השבוע מערבבות הכול: המעצב רון ארד קורא תיגר על הגבולות החוצים מדיומים; דיוי בראל מציג קולאז'ים המשלבים פנטזיה ומציאות; בגלריה שלוש תערוכה חגיגית לאמנית האיקונית לאה ניקל; כבונוס אירוע חד-פעמי
