תערוכות השבוע הן אוסף של ניסיונות עכשוויים ליצור אמנות במעמד מורכב וטעון, אולי לחזור ולעסוק בנושאים בנאליים לכאורה, כמובן מאליו ששום דבר הוא לא כמו שהיה. עיסוק בגוף חושף פצע; מחשבה על חומר יומיומי כל כך כמו גבס והמקום שלו בעולם האמנות מבקשת לטפל ביסודות שמרכיבים הכל ומתפוררים באחת; החזרה להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ולזו של ישראל בתקופה נאיבית יותר – יכולה להתפרש כנבירה בעבר שהביא אותנו לאן שאנחנו היום.
יש משהו שתמיד מרגש אותנו כל כך בבחירה הלא מובנת מאליה בשיתוף בעולם אמנות שנראה לעיתים קרובות שמונע משיקולים של אגו ואינדיבידואליזם קיצוני. תערוכות השבוע מציגות שיתוף שלא נולד מתוך פשרה, אלא מתוך בחירה מודעת ותוך הצהרה בריש גלי – באמנות צריך לפחות שניים לטנגו ולפעמים כל המרבה הרי זה משובח.
לפנינו שבוע רב -סגנונות יצירה ומדיומים. במרכז לאמנות עכשווית מציגה האמנית הבינ"ל קרן ציטר, בגלריה רו ארט מנהלים פסלי הספוג של רוני חג'ג' יחסים עם עבודות סאונד, ובבית בנימיני מוצבת תערוכה המציגה קשת רבת דמיון של יצירה בקרמיקה.
