נדמה לנו שאין צורך להכביר במלים על הכותרת שבחרנו לתת לרשימת ההמלצות השבוע. מושג הבית הפך עבור כולנו למושג טעון, שמתחוללים ביחס אליו תהיות, פחדים, אהבה וכאב. תערוכות השבוע מוצגות כולן במקומות שהם בית עבור אמנות ואמנים, מקומות שהקדישו את עצמם לעשייה שאינה תלוייה בדבר עשייה ערכית, מקומות הכרחיים לקיומה של תרבות עשירה.
כמה טוב שהעשייה ממשיכה גם בימים החשוכים האלה, ושהבתים של האמנות המקומית עוד ממשיכים לקיים אותה.
בשבוע שעבר כתבנו על תחושת הציפה, להיות בין שמיים ומים ולשמור על הגוף יציב. התחושה הזאת של תקופת מעבר עדיין מורגשת, המלחמה עוד כאן אבל איכשהו "נוכחת" פחות, התמונות כואבות אחרת, יש איזה אופק ותקווה. לא ברור תערוכות השבוע עוסקות כולן במתחים ובמפגשים בין העבר וההווה, בחינה של אמנות "ותיקה" באור חדש, ציטוטים מתולדות האמנות […]
לפני כמה שבועות המלצנו כאן על מקבץ של תערוכות פיסול גבריות. דיברנו אז על הסטריאוטיפים שיש לכולנו על ההבדלים בין אמנות גברית לאמנות נשית ואיך הם נשברים כל יום מחדש. מפתה להתייחס לתערוכות השבוע – שכולן נוצרו על ידי נשים – דרך פריזמה מקבילה. אנחנו לא בטוחים אם התערוכות האלה "נשיות" דווקא, אבל כן יכולים לומר שבכולן יש איזשהו ממד פנטסטי. ארבע תערוכות יחיד של אמניות שמצליחות להאיר את המציאות האפרורית בזוהר אלגנטי שכמו לקוח מעולם אחר, רחוק מאוד אך מוכר בו זמנית.
