בזמן אחר או במקום אחר, צמד המילים "מרחב מוגן" יכול להשמע כמונח מעולם הטיפול או הרוח. אבל אחרי השבועיים שעברו עלינו המונח הזה כמובן נטען במשמעויות אחרות לגמרי. ככה זה במקומותינו כשגם מילים תמימות לכאורה כמו "שטחים" או "חללים" הן לא תמימות כלל ועיקר.
התערוכות המומלצות שלנו השבוע עוסקות במרחבים ממשיים ומטאפוריים מהבית החוצה וחזרה פנימה ועושות את מה שאמנות עושה מצוין – מספקות לנו מרחב שהוא גם מוגן ועוטף, אבל גם חשוף ופתוח לשאלות העמוקות ביותר.

בגלריה מנשר תערוכת יחיד של אמן הפירוק והחיבור מחדש אבינועם שטרנהיים; בגלריה אלפרד מביטים האמנים הצעירים רוני קים ועומר שך ממעוף הציפור ועד גובה המדרכה; ובגלריה המפעל בירושלים מפגיש אותנו קובי ווגמן עם השבר של האובדן ועם האיחוי שלאחריו.

מאחלים לכולנו סופ"ש מוגן, עטוף ונעים

שני ורנר וצוות Talking Art

"ספייסר", תערוכת יחיד של אבינועם שטרנהיים. אוצרת: מיקה מילגרום

אבינעם שטרנהיים הוא אמן מטמורפוזות, הוא אוסף גרוטאות שמצא בשיטוטיו ברחובות העיר ובסטודיו הוא מנסר, חותך, מדביק ומחבר ויוצר מהן דבר חדש שהוטמר ונטען במשמעות אמנותית. בתערוכתו החדשה בגלריה מנשר עושה שטרנהיים שימוש ב"ספייסר" – חתיכת פלסטיק קטנה שנועדה לשמור על מרווח בין מרצפות ואריחים בשעת בניה – כמטאפורה לחלל האמנות והמרחב שהוא מציע לתצוגת האמנות. במרכז התערוכה מוצג בית עץ שנוצר – על כל החפצים שבו ופרטיו המדוקדקים – בעבודה עמלנית שיצרה מרחב ביתי שלם ומזמין שרק הדמות האנושית נעדרת ממנו. כך יוצר שטרנהיים – קצת כמו הספייסר עצמו, מעין מרווח ריק אליו יכולה האמנות, או הצופים להכנס.
איפה ומתי: יום חמישי, 27.5, 19:00, גלריה מנשר, דוד חכמי 18, תל אביב. אירוע פייסבוק

"רעפים וחלזונות", תערוכה זוגית של רוני קים ועומר שך

בסוף המאה העשרים ובתחילת  שנות האלפיים התאפיינה האמנות העכשווית העולמית בפניה אל הגרנדיוזי והמפוצץ – בחיפוש מתמיד אחר מה שמכונה "אפקט WOW". אפשר לחשוב על ג'ף קונס, יויוי קוסמה, איי ויוי ודגלאס גורדון כדוגמאות טובות לנטייה הזו. כעת, עם תחילתו של העשור השלישי של המאה ה21 נראה שיותר ויותר אמנים ואמניות, במיוחד הצעירים שבהם, פונים בחזרה אל הפריזמה הביתית והאישית ואל קנה המידה הקטן והאינטימי. האמנים רוני קים ועומר שך, בוגרים טריים יחסית של שנקר, נעים בתערוכתם בין נקודת התצפית הגבוהה והמרוחקת של הגג אל קו המדרכה של הרחוב. במבט הציפור שהם תופסים הם מביטים מהגדול לקטן מגגות הבתים האחרים ועד לריר החלזונות הכמעט בלתי נראה, בעקבותם הם יוצרים מיצב תלוי חלל ומערער חלל. עם שם כזה לתערוכה, אתם יודעים כבר שהסקרנות שלנו נפתחת.

איפה ומתי: יום חמישי, 27.5, 20:00, גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"זז", תערוכת יחיד של קובי ווגמן. אוצר: אלעד ירון

במחקר הפסיכולוגי על אובדן מצביעים על כמה שלבים של התמודדות עם אֵבֶל בהם עוברת הנפש בדרכה להחלמה. בלי המעבר בתחנות האלה הריפוי לא יהיה שלם.
בתערוכתו החדשה בגלריה של המפעל משתמש קובי ווגמן במרחב של האמנות כדי להתמודד עם מותו של אביו ולוקח אותנו דרך השלבים והתחנות בדרך שלו להתמודדות עם הכאב. העבודה הראשונה בתערוכה נוצרה כסקיצה בימי מחלתו של האב ושאר העבודות עושות שימוש בדימוי של בית שבתחילה נדמה נטול צבעים ומרוסק ולאט לאט נבנה מחדש ומתמלא צבע וצמיחה. תיאור מרגש של המעבר מהשבר הגדול של האובדן אל עבר האיחוי וההחלמה.

איפה ומתי: יום רביעי, 2.6, 20:00, המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: השקת המגזין "חושך" ותערוכת פופ-אפ. עורכים: עידו גורדון ודוד דובשני

יש כמה סיבות שבגללן אנחנו מתרגשים מהשקת המגזין החדש "חושך" – קודם כל מגזין אמנות חדש זה תמיד כיף ומרגש, במיוחד אחרי תקופה ארוכה בה השיח האמנותי בארץ היה די דל ורזה. שנית, ההשקה תתקים בחלל האמנות החדש והמסקרן "פרטר" שגם הוא חלק מגל חדש ולא מובן מאליו בכלל של חללי אמנות חדשים ועצמאיים שצצים בעיר דווקא בשנה האחרונה. הסיבה השלישית וחשובה מאוד – אחד משני העורכים, דוד דובשני הוא כמובן מדריך משובח ואהוב שלנו. בהצלחה!

איפה ומתי: יום חמישי, 27.5, 18:00, עד יום שבת 29.5, פרטר, פרישמן 37, תל אביב. אירוע פייסבוק

 

בראיון שנתנה סוזן לנדאו לעיתון "הארץ" בעקבות פתיחת חלל אמנות חדש שהיא שותפה בו (קישור לראיון) היא מצביעה על חזרתו של הציור הפיגורטיבי למרכז הבמה. כאישה שכיהנה בתפקידי מפתח ואשר דחתה במשך שנים רבות את הציור ככלל והפיגורטיבי בפרט והעדיפה מדיומים טכנולוגיים ועכשוויים על פניו, אין לנו אלא לקשור את האמירה הזו למעבר שלה לסקטור הפרטי. כן – ציור פיגורטיבי מוכר יותר. עם זאת, ועל אף שגלריות הן עסק כלכלי וכולן מבקשות בסופו של דבר למכור אמנות, אנו שמחים לומר שעולם הגלריות בארץ תמיד היווה במה גם לאמנות אלטרנטיבית, מוזיאלית כביכול, או בקיצור – לא בהכרח מוכרת. אדרבא ואדרבא כאשר נכנסו לתמונה הגלריות השיתופיות והלא מסחריות.

כפי שוודאי הבנתם, תערוכות השבוע לא יעסקו דווקא ביפה או בנוצץ, אלא יראו את האלטרנטיבה, אמנות חשובה, טובה – זו שאנו חיים עבורה. שתי תערוכות איור חדשות במתחם המקרר עוסקות בפנים השונים של העיר העכשווית; פתיחה מחודשת עם תערוכה מרשימה ב"מפעל" בירושלים; ובפינת הבונוס: קיר אמן לטובה לוטן האהובה בבית האמנים בתל אביב.

ואצלנו: מקומות אחרונים לסיור הורים וילדים בשבת הקרובה וסיור חדש בתערוכה "עדות מקומית" יוצא לדרך.

סופ"ש נעים

שני ורנר וצוות Talking Art

שתי תערוכות קבוצתיות חדשות בגלריה המקרר

"ביום, הבתים שומעים את הרחוב" – המרחב העירוני באיורים ושירים אוצרות: איריס ארגמן ורות ביגר והתערוכה "תחנת הבית" אוצרות: רותם קפלן ומיכל תאומי סלע

כמו כל מוסדות התרבות בארץ נפגעה גם הפעילות הברוכה של "המקרר" – מתחם אמנות שהוקם בשנת 2015 במה שהיה המקרר התת קרקעי הענק של השוק הסיטונאי. הגלריה של המקרר כבר רכשה לעצמה שם כמקום המאפשר אמנות אלטרנטיבית מעניינת ובועטת, אולי זה חלק מהאופי הטבוע במקום, ובכל מקרה זה משמח מאוד שהוא חוזר לפעילות. במסגרת פסטיבל האיור תפתחנה השבוע שתי תערוכות קבוצתיות אשר עוסקות בחיים האורבניים. התערוכה "ביום, הבתים שומעים את הרחוב" משלבת איור ושירה ועושה פעולה מעניינת בה הטקסט עוקב אחר האיור ולא ההיפך כמקובל. התערוכה "תחנת הבית" עוסקת בתחבורה הציבורית ובאופנים שונים שאנו חווים אותה.

פתיחה: יום חמישי, 10.12  בשעה 20:00, בהתאם להנחיות התו הסגול. המקרר, רח׳ החשמונאים 90 כניסה אחורית, תל אביב אירוע פייסבוק

"סגור פתוח סגור", תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"המפעל" הוא פרוייקט שאפתני וחשוב במיוחד שפועל בשנים האחרונות בתמיכה יוצאת דופן ומרגשת למדי של עיריית ירושלים. אסופת אמנים ואנשי תרבות צעירים ונמרצים קיבלה לידה את הטיפול במבנה הנטוש והיפה והפיכתו למרכז תרבות זמני, עד שיימצא לו שימוש חדש. הם התחילו בשיפוץ המבנה המוזנח והשמשתו, ותוך כדי כך הציבו יצירות אמנות, הפיקו ערבי קריאת שירה, דיונים, הקרנת סרטים, הרצאות ועוד – כל הדברים שהקורונה לא אוהבת. החל ממרץ השנה המקום היה סגור ובזמן הזה עסקו החברים בשיפוץ ופתיחה של הקומה השנייה של המקום. יפה מאוד לגלות שחלק מתקציב השיפוץ הופנה לעשייה אמנותית וכך פרנס ותמך באמנים בתקופה הקשה הזו. התערוכה החדשה מגיבה במובן מסויים לתהליך עצמו, תוך שהעבודות המוצגות עוסקות במרחב ומציעות דרכים חדשות, מאתגרות ומשעשעות להשתמש בו.

פתיחה: רביעי, 9.12 בשעה 10:00. המפעל, מרכז לאמנות וחברה, המערבים 3, ירושלים.

הכניסה בהתאם לתו הסגול והנחיות משרד הבריאות – יש להירשם מראש בלינק. 

אירוע פייסבוק.   אתר המפעל

פינת הבונוס: "מסה", קיר אמנית לטובה לוטן. אוצר: אורי דרומר

טובה לוטן היא אמנית ותיקה בשטח והיא ידועה בשימוש המיוחד שלה בחומרים יום יומיים מהסביבה הביתית וההסבה שלהם ליצירות בעלות מטען ונפח מיוחדות במינן. כך עשתה למשל בעבודות בהן השתמשה בחרוזי גיהוץ של משחקי ילדים מהם יצרה משפטים ודימויים טעונים. הפעם היא מציגה עבודת קיר שעשויה בדים, ברגים, רישומים וחלל ריק.

פתיחה: שישי 11.12 בשעה 10:00. בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב

 

הסיורים הקרובים שלנו

12.12 סיור וסדנה להורים וילדים בכיכר הלבנה של דני קרוון

מיועד לגילאים 6-11 ובליווי הורים

פסלו של דני קרוון "כיכר לבנה" נחנך בשנת 1988 כנקודת מרגוע ותצפית על תל אביב. כיאה לסגנונו המיוחד של קרוון המקום מתאפיין בקווים נקיים ומראה נקי ולבן הנוגד את הקצב הסואן של העיר. בנוסף, המרחב מזמין להשתתפות פעילה של הצופה אשר יכול לשוטט בתוך חלקי הפסל הסביבתי.

בסיור נכיר ונתבונן בפסלי החוץ המפעימים של דני קרוון מהזוויות השונות של הפארק. במקביל נתנסה בשלוש טכניקות שונות של רישום: פרוטאז׳, רישום במחיקה ורישום מתוך התבוננות. טכניקות רישומיות אלו יעזרו לנו לחדד את הראייה שלנו על צורותיו ויופיו של הפארק והעולם

הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס.   פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

2.1 סיור בתערוכה "עדות מקומית". בהדרכת שני ורנר

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור