אחרי תקופה ארוכה שבה עבודת הכפיים של האמן הלכה ונעלמה, אמנים ראו את עצמם בדרך כלל כמנותקים מעולם עובדי הכפיים, וקו גבול עבה וברור נמתח בין בית המלאכה לבין הסטודיו. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה בה מלאכות היד חוזרות על זירת האמנות העכשווית – גם בשילוב של קראפט וגם בחזרה של נוכחות פיזית בתוך היצירה העכשווית.
עם עלייתה המטאורית של הבינה המלאכותית, המסוגלת לייצר דימויים מציאותיים בצורה מפתיעה, יש כאלה המכריזים על מותו של הצילום. אך כמו עם הציור בשעתו, גם כעת נראה שמוקדם עוד להספיד ובמצב החדש יש דווקא פוטנציאל לשינוי והתחדשות. תערוכות השבוע, שבאופן מקרי כולן של צילום, מוכיחות לנו שהצילום חי ובועט ויוצא מחוזק מתוך המשברים.
כולנו מתנהלים ביום יום שלנו על האדמה, לא תמיד חושבים על מה שנמצא מתחת לרגלינו בזמן שאנחנו אצים רצים בעמל יומנו. כמו בכל דבר שלוקחים כמובן מאליו, שווה לקחת רגע לגרד מעט מתחת לפני השטח כדי לגלות אמיתות שאינן חשופות בשגרה. תערוכות השבוע מעמיקות אל תוך האדמה והארץ במטרה לחלץ משם אמיתות וזוויות מבט חדשות.
תערוכות השבוע מוקדשות ליצירה בשניים. זוגיות טובה – באמנות כמו בחיים – היא לא עניין פשוט. בתוך המערכת הזוגית היחיד כבר לא עומד בפני עצמו, אך גם לא יכול להיעלם לתוך קבוצה גדולה ומגוונת יותר. נדרשת מלאכה עדינה של הסכמות, הקשבה ופשרה כדי שהחיבור יעבוד היטב. אבל כמו בחיים כך גם באמנות, כשזה עובד יכולים לצאת תוצרים ומרתקים.
נדמה שהגדרות הזמן שלנו השתנו בשנתיים האחרונות. לא רק שהחיים נחלקים ללפני ואחרי הקורונה, אלא גם מרגיש שהזמן עצמו נמתח ומתכווץ מחדש באופן שעוד לא התרגלנו אליו. כך או כך, התערוכות שבחרנו להמליץ עליהן השבוע נוגעות בעקיפין גם במושגי הזמן. בין אם בהחייאה נוסטלגית של עבודת אמנות קנונית, תערוכה שמוציאה לאור פרוייקטים גנוזים או אמן שנותן חיים חדשים לצעצועי ילדים שנשברו.
צוואר הבקבוק שנוצר עם פתיחת אתרי האמנות מתחיל להשתחרר ונדמה שעולם האמנות המקומי נכנס לאיזה איזון מבורך שחיכינו לו כל כך. לצד השגרה המתוקה מגיעות בשורות מרגשות כמו בואה של האמנית יאיוי קוסאמה למוזיאון תל אביב וכל זאת יוצר תחושה אופטימית של חגיגת הרוח, והאמנות כמובן.
שתיים מהתערוכות המומלצות שלנו השבוע אמנם נפתחו כבר אבל בחרנו לכתוב עליהן בכל זאת כי היה חשוב לנו שדווקא לא תפספסו אותן. לאיזון פינקנו אתכם בפינת בונוס כפולה שכל כולה התחלות חדשות וטריות.
בשבועות האחרונים כתבנו על הטלטלה שעובר עולם האמנות בתגובה למשבר הקורונה והשינויים הקיצוניים שהוא מביא. נדמה שאין כמעט גלריה או מוסד אמנותי שלא עוברים שינוי כלשהו ביחס למצב. לא מפתיע אם כן, שהחדשות החמות של השבוע הן פתיחת חלל האמנות החדש של סוזן לנדאו בלב תל אביב – כאילו מנותק מכל המשבר הזה.
לצד זאת דווקא הפעילות הלא מסחרית של האמנות מקבלת תאוצה, כוונתנו לגלריות השיתופיות, גלריות ואירועים בחסות עירונית וכיו"ב. השבוע ייפתחו שתי תערוכות חדשות בעמק חפר, ותערוכת ענק בחסות עיריית אילת בטרמינל הישן של העיר (!)
איך אומרים באנגלית? When it rains it pours, הגשם מוביל למבול. אם בשבועות האחרונים דברנו בהססנות על חזרה כלשהי לשגרת אמנות, הסופ"ש הקרוב מוכיח שתל אביב היא באמת עיר ללא הפסקה ושהתרבות והאמנות הן חיוניות לא פחות מדברים אחרים. ביום חמישי ייפתחו אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות" אשר הפכו בשנים האחרונות לאירוע המרכזי בתחום האמנות אשר נתמך על ידי העירייה. כמובן שהשנה היו צריכים הדברים להשתנות מעט בשל המצב, ועם זאת נראה שמגבלות יכולות להיות גם דבר מפרה – במיוחד באמנות. הסופ"ש הקרוב עמוס לעייפה באירועים מעניינים, שונים ומפתיעים לצד פתיחה של תערוכות חדשות.
