לפי הסטראוטיפ המקובל – דלת הסטודיו אמורה להישאר סגורה כדי לתת לאמנים שקט ושלווה לעשות את עבודתם ואילו חלל התצוגה האידאלי הוא חלל סטרילי חסר זהות. אך מה קורה כשאמנים ואמניות יוצאים החוצה מדלת הסטודיו ומתחברים לדופק החיים? תערוכות השבוע מבקשות להוריד את האמנות ממגדל השן אל גובה האדמה או הרחוב ולבחון מה קורה שם ומה אפשר להרוויח מהמפגש.
אמנות היא הרבה דברים – היא נשגבת ופיוטית, נוגעת בנימי הנפש הדקים ביותר ונותנת בסיס רוחני גם לחיים החילוניים ביותר. ומצד שני היא אובייקט מסחרי, מותאמת למצב רוח משתנה של האמן והצופה, שלא לומר מותאמת לצבע הספה בסלון. בשבילנו המתח הזה הוא אחד מהדברים שהופכים את האמנות למרתקת ורלבנטית תמיד. בין אוהל מועד למטבח, בין שני אבות רוחניים של עולם האמנות ובין הגוף והקו – תערוכות השבוע מפגישות בין עולמות שונים ועושות זאת בדרכה הייחודית של האמנות.
