בראיון שנתנה סוזן לנדאו לעיתון "הארץ" בעקבות פתיחת חלל אמנות חדש שהיא שותפה בו (קישור לראיון) היא מצביעה על חזרתו של הציור הפיגורטיבי למרכז הבמה. כאישה שכיהנה בתפקידי מפתח ואשר דחתה במשך שנים רבות את הציור ככלל והפיגורטיבי בפרט והעדיפה מדיומים טכנולוגיים ועכשוויים על פניו, אין לנו אלא לקשור את האמירה הזו למעבר שלה לסקטור הפרטי. כן – ציור פיגורטיבי מוכר יותר. עם זאת, ועל אף שגלריות הן עסק כלכלי וכולן מבקשות בסופו של דבר למכור אמנות, אנו שמחים לומר שעולם הגלריות בארץ תמיד היווה במה גם לאמנות אלטרנטיבית, מוזיאלית כביכול, או בקיצור – לא בהכרח מוכרת. אדרבא ואדרבא כאשר נכנסו לתמונה הגלריות השיתופיות והלא מסחריות.

כפי שוודאי הבנתם, תערוכות השבוע לא יעסקו דווקא ביפה או בנוצץ, אלא יראו את האלטרנטיבה, אמנות חשובה, טובה – זו שאנו חיים עבורה. שתי תערוכות איור חדשות במתחם המקרר עוסקות בפנים השונים של העיר העכשווית; פתיחה מחודשת עם תערוכה מרשימה ב"מפעל" בירושלים; ובפינת הבונוס: קיר אמן לטובה לוטן האהובה בבית האמנים בתל אביב.

ואצלנו: מקומות אחרונים לסיור הורים וילדים בשבת הקרובה וסיור חדש בתערוכה "עדות מקומית" יוצא לדרך.

סופ"ש נעים

שני ורנר וצוות Talking Art

"מסה", קיר אמנית לטובה לוטן. בית האמנים. צילום: טל ניסים

שתי תערוכות קבוצתיות חדשות בגלריה המקרר

"ביום, הבתים שומעים את הרחוב" – המרחב העירוני באיורים ושירים אוצרות: איריס ארגמן ורות ביגר והתערוכה "תחנת הבית" אוצרות: רותם קפלן ומיכל תאומי סלע

כמו כל מוסדות התרבות בארץ נפגעה גם הפעילות הברוכה של "המקרר" – מתחם אמנות שהוקם בשנת 2015 במה שהיה המקרר התת קרקעי הענק של השוק הסיטונאי. הגלריה של המקרר כבר רכשה לעצמה שם כמקום המאפשר אמנות אלטרנטיבית מעניינת ובועטת, אולי זה חלק מהאופי הטבוע במקום, ובכל מקרה זה משמח מאוד שהוא חוזר לפעילות. במסגרת פסטיבל האיור תפתחנה השבוע שתי תערוכות קבוצתיות אשר עוסקות בחיים האורבניים. התערוכה "ביום, הבתים שומעים את הרחוב" משלבת איור ושירה ועושה פעולה מעניינת בה הטקסט עוקב אחר האיור ולא ההיפך כמקובל. התערוכה "תחנת הבית" עוסקת בתחבורה הציבורית ובאופנים שונים שאנו חווים אותה.

פתיחה: יום חמישי, 10.12  בשעה 20:00, בהתאם להנחיות התו הסגול. המקרר, רח׳ החשמונאים 90 כניסה אחורית, תל אביב אירוע פייסבוק

"סגור פתוח סגור", תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"המפעל" הוא פרוייקט שאפתני וחשוב במיוחד שפועל בשנים האחרונות בתמיכה יוצאת דופן ומרגשת למדי של עיריית ירושלים. אסופת אמנים ואנשי תרבות צעירים ונמרצים קיבלה לידה את הטיפול במבנה הנטוש והיפה והפיכתו למרכז תרבות זמני, עד שיימצא לו שימוש חדש. הם התחילו בשיפוץ המבנה המוזנח והשמשתו, ותוך כדי כך הציבו יצירות אמנות, הפיקו ערבי קריאת שירה, דיונים, הקרנת סרטים, הרצאות ועוד – כל הדברים שהקורונה לא אוהבת. החל ממרץ השנה המקום היה סגור ובזמן הזה עסקו החברים בשיפוץ ופתיחה של הקומה השנייה של המקום. יפה מאוד לגלות שחלק מתקציב השיפוץ הופנה לעשייה אמנותית וכך פרנס ותמך באמנים בתקופה הקשה הזו. התערוכה החדשה מגיבה במובן מסויים לתהליך עצמו, תוך שהעבודות המוצגות עוסקות במרחב ומציעות דרכים חדשות, מאתגרות ומשעשעות להשתמש בו.

פתיחה: רביעי, 9.12 בשעה 10:00. המפעל, מרכז לאמנות וחברה, המערבים 3, ירושלים.

הכניסה בהתאם לתו הסגול והנחיות משרד הבריאות – יש להירשם מראש בלינק. 

אירוע פייסבוק.   אתר המפעל

פינת הבונוס: "מסה", קיר אמנית לטובה לוטן. אוצר: אורי דרומר

טובה לוטן היא אמנית ותיקה בשטח והיא ידועה בשימוש המיוחד שלה בחומרים יום יומיים מהסביבה הביתית וההסבה שלהם ליצירות בעלות מטען ונפח מיוחדות במינן. כך עשתה למשל בעבודות בהן השתמשה בחרוזי גיהוץ של משחקי ילדים מהם יצרה משפטים ודימויים טעונים. הפעם היא מציגה עבודת קיר שעשויה בדים, ברגים, רישומים וחלל ריק.

פתיחה: שישי 11.12 בשעה 10:00. בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב

הסיורים הקרובים שלנו

12.12 סיור וסדנה להורים וילדים בכיכר הלבנה של דני קרוון

מיועד לגילאים 6-11 ובליווי הורים

פסלו של דני קרוון "כיכר לבנה" נחנך בשנת 1988 כנקודת מרגוע ותצפית על תל אביב. כיאה לסגנונו המיוחד של קרוון המקום מתאפיין בקווים נקיים ומראה נקי ולבן הנוגד את הקצב הסואן של העיר. בנוסף, המרחב מזמין להשתתפות פעילה של הצופה אשר יכול לשוטט בתוך חלקי הפסל הסביבתי.

בסיור נכיר ונתבונן בפסלי החוץ המפעימים של דני קרוון מהזוויות השונות של הפארק. במקביל נתנסה בשלוש טכניקות שונות של רישום: פרוטאז׳, רישום במחיקה ורישום מתוך התבוננות. טכניקות רישומיות אלו יעזרו לנו לחדד את הראייה שלנו על צורותיו ויופיו של הפארק והעולם

הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס.   פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

2.1 סיור בתערוכה "עדות מקומית". בהדרכת שני ורנר

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

גיל אליהו ביניאט- צהל מתגבר את כוחותיו צפון רמת הגולן יולי 2020

איך אומרים באנגלית? When it rains it pours, הגשם מוביל למבול. אם בשבועות האחרונים דברנו בהססנות על חזרה כלשהי לשגרת אמנות, הסופ"ש הקרוב מוכיח שתל אביב היא באמת עיר ללא הפסקה ושהתרבות והאמנות הן חיוניות לא פחות מדברים אחרים. ביום חמישי ייפתחו אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות" אשר הפכו בשנים האחרונות לאירוע המרכזי בתחום האמנות שנתמך על ידי העירייה. כמובן שהשנה היו צריכים הדברים להשתנות מעט בשל המצב, ועם זאת נראה שמגבלות יכולות להיות גם דבר מפרה – במיוחד באמנות. הסופ"ש הקרוב עמוס לעייפה באירועים מעניינים, שונים ומפתיעים לצד פתיחה של תערוכות חדשות.

בהמלצות הסופ"ש לא נרחיב על התערוכה המרכזית של האירוע, כיוון שעל כך תוכלו לשמוע בסיורים שלנו, שכן אנחנו נוביל השנה את הסיורים הרשמיים מטעם העירייה (כולם התמלאו בין רגע, אבל יש סיור פתוח נוסף בקישור). בחרנו להציע רשימה של קצרים משלל האירועים שיתקיימו בסופ"ש בין היתר פתיחת תערוכה משותפת לאניסה אשקר ומשה גרשוני, קבוצת פרוטקטיב אדג' שיוצאת לישון במוסדות תרבות סגורים, ערבי הקרנות וידאו ארט, סדנה מקוונת ליצירת עששיות ועוד.

זה הזמן לנעול נעליים נוחות ולצאת לראות אמנות – איזה כיף!

שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל ארז, מתוך התערוכה "כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת", סטודיו בנק

תערוכות

תערוכה מקבילה לאניסה אשקר ומשה גרשוני. אוצרת : אורית מור

בשנת 1970 כתב משה גרשוני על אחד מרישומיו את המשפט "הנייר נראה לבן מבחוץ, אבל בפנים הוא שחור". במשפט זה הוא מסמן את המתח בין הזהויות השחורה והלבנה, ואת העמל "השחור" שמסתתר מאחורי הנייר הלבן. משפט תמים לכאורה, אך פוליטי במובהק. יצירתו של גרשוני נחשבת לאחת המכוננות באמנות הישראלית וחשוב לזכור שהיא גם משתייכת לדור שבו המחאה הפוליטית החלה לראשונה להופיע בארץ, וגם באמנות המקומית. החיבור עם אניסה אשקר הוא מעניין בהקשר זה, כמייצגים שני דורות שונים של אמירה דומה. מעבר לכך, יש קשר סגנוני וצורני בין שני היוצרים ומעניין לראות תערוכה שתכיל בתוכה וודאי אקספרסיביות רבה ועוצמה ציורית.

פתיחה: יום חמישי, 12.11 בשעה 20:00, הלובי מקום לאמנות. ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"חומר אפל מאוד" תערוכת יחידה לשירה ריימן. אוצרת: הגר רבן

איכויותיו של הפיסול הישראלי הן דבר שיש לחקור אותו יותר לעומק, נדמה שמשהו מתזת "דלות החומר" המכוננת, דבק עדיין באמנות המקומית בכלל ובפיסול בפרט. אכן, קשה ליצור בארץ פיסול מונומנטלי נוסח אירופה בברונזה או אבן, ואנו עדים בעיקר לפיסול המשתמש בחומרים זמינים יותר ובתוך כך בהרבה חומרים מן הנמצא ומן המוכן. עבודותיה של ריימן הן תחביר מסתורי ואפלולי של אותם חומרים פשוטים. גזירי עץ, חבלים, עצמות של פרה – כרוכים יחד במעין תחבושות פלסטית שחורה ודמוית זפת. מושג "החומר האפל" נלקח כאן בהשאלה מעולם המדע ונראה שהוא מתאים מעין כמוהו, כשאלה מהו אותו דבר מסתורי ולא ברור שהופך את מחבר הדברים לטעון כל כך.

פתיחה: חמישי 12.11, 17:00-23:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.   אירוע פייסבוק

האתר של שירה ריימן בקישור

"כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת" תערוכה קבוצתית. אוצרת: יוליה יבלונסקי

כשמה כן היא, תערוכה מורכבת. סטודיו בנק הוא מתחם אמנות שהוקם בחסות העירייה במבנה ששכן בו בעבר בנק ועתיד להפוך למלון חדש. כיאה לתהליכי הג'נטריפיקציה בעיר – האמנות משמשת ככלי לשיבוח עירוני בתקופת המעבר שבין שני המוסדות הכלכליים. יש בכך הרבה טוב, אך תמיד אפשר לזהות במהלכים כאלה גם בעייתיות נדל"נית, כלכלית וערכית. כך או כך, התערוכה עוקבת אחר דמויות מפתח בבוהמה התל אביבית של המאה הקודמת ובניסיון שלהן להעיר את השדה המקומי, ובבעיות דומות שמתקיימות גם היום. כפי שנכתב בטקסט התערוכה "העבודות המוצגות עוסקות במתח שבין המיתולוגי לעכשווי; בין שימור האתוס לקריאה מחודשת של ההיסטוריה".

פתיחה: חמישי, 12.11, 19:00. סטודיו בנק, בן יהודה 71, תל אביב.   אירוע פייסבוק

אירועים

ארט בי אנד בי – עולם התרבות הלך לישון, מופע שינה של קבוצת פרוטקטיב אדג'

לאט ובנחישות קבוצת האמנים המגוונת הזו חודרת לתודעה, בזכות המיצגים מעוררי המחשבה שלהם. כעת, בפעולה פשוטה יחסית הם יצאו לישון (באמת לישון) על במות היכלי התרבות הנטושות.

ההופעות והשינה יוקרנו על קיר חיצוני של תיאטרון הקאמרי בלייב סטרימינג כמו גם ברשתות החברתיות.

אירוע פייסבוק.    לייב סטרימינג

"חייבים אמנות" סדרת אירועים בחסות הגלריות השיתופיות בעיר

כיאה לגלריות האלטרנטיביות בעיר, הן מובילות מחאה וביקורת על המצב הקשה שעולם האמנות נתון בו בימים אלו. בהתאמה, כל האירועים יהיו בעלי אופי ביקורתי על המצב. בין היתר: סדנה מקוונת ליצירת עששיות "לך" ו"חייבים אמנות" (בהנחיית רותם ריטוב) ותהלוכה לאחר מכן; מיצב חוצות של גל ורדי, העוסק בהריון ולידה בזמן סגר הקורונה;  מיצב "אירוע לבבי" של רותם רשף במעבדה לאמנות; "המולה וזעם" – הקרנת אסופה של עבודות וידאו. אוצר: יאיר ברק

יש עוד הרבה אירועים. מומלץ להתעדכן באירוע הפייסבוק על כל האירועים והפרטים

אבנר פינצ'ובר, הקרנת וידאו ארט במסגרת "חייבים אמנות"

דלה טרביה משלבת בעבודות שלה סרקזם והומור בעודה מפרקת ומערערת על כוחם של מודלים חינוכיים המושרשים בחברה הערבית. במקביל לעבודות הוידאו המשעשעות שלה, היא יוצרת פסלים המורכבים מחומרי גלם שהופיעו בסיפורי הילדות עליהם גדלה, גם בהם מתקיים עולם של ניגודים מתעתע ומטריד.
ראיון אחרון בסדרת הראיונות שלנו עם בוגרים טריים של בתי הספר לאמנות.
שני ורנר

ספרי קצת על מי את ומה את עושה

אני דלה טרביה, בת 24, ילידת שפרעם. בוגרת החוגים לאמנות יצירה; ושפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה.

ביצירה שלי אני עוסקת בנושאים תרבותיים ופוליטיים הקשורים בחינוך ויחסי אמון וכוח ותפקידם בעיצוב ושלילת התודעה. אני עושה זאת בצורה של הגחכה וסאטירה, אני מנכסת סיפורים עממים מהתרבות הערבית שנועדו לחנך ולעצב את התודעה של הילדים/ות. לאחר מכן אני מבודדת מהם את חומרי הגלם כגון, צמר פלדה, קמח וצבר.  אני מדירה את החומרים האלה מהקשרם הסיפורי ויוצרת מהם פסלים מופשטים שמשלבים הומור ורצינות. התהליך הזה מטשטש ומוחק את הסיפור והופך אותו לטריגר ליצירה וגם לביקורת מצדי ומצד הצופה.

איך עברו עליך שנות הלימודים / איך התחושה לסיים את הלימודים להגיע למעמד תערוכת הגמר?

ארבע שנות הלימודים היו מסע פנימי מורכב מאתגר ומרתק, מסע שהרחיב את אופקיי ופקח את עיניי, שגרם לי להסתכל בעין ביקורתית אמנותית על העולם. זכיתי ללמוד אצל אמנים מורים מקסימים שתמכו ועזרו ונתנו לנו תחושת יציבות בתקופה המורכבת הזו. אני יכולה להגיד אחרי חודשים של עבודה, חקירה ולימדה בתנאים של אי ודאות, שתחושת הסיום היא תחושת הישג, גם אם היא זמנית.

האם משבר הקורונה השפיע על ההכנות לתערוכה או על הפרויקט עצמו?
בוודאי, המצב גרם לי ליצור פחות אבל להתבונן הרבה בסביבה ולהמציא דמויות, סיטואציות ופסלים מחומרים נגישים. כל דבר היה יכול להיות חלק מהפסל הבא או חומר גלם, הבית הפך להיות סטודיו, חדרי הבית הפכו להיות לוקיישן נתון לצילום וידאו. כלומר, הגבולות היטשטשו לחלוטין וזה חדר ליצירותיי ויצר בי דחף לשאול שאלות חדשות שקשורות ליחסי האמן עם הסביבה, התרבות והפוליטיקה.

מה הצגת בתערוכת הסיום שלך?
הפרויקט "ללא כותרת" מורכב משלוש עבודות וידאו ומפסלים מופשטים. על הקיר החיצוני ליד כניסת החלל הצבתי מסכי טלוויזיה עם עבודת וידאו, מול כל אחד היה ספסל מרוצף בבלטות ומיועד לאדם אחד. הדמות המרכזית בסרטים היא דמות פטפטנית, סרקסטית ומבקרת.  לעיתים היא מספרת סיפור, ולעיתים היא הופכת להיות קריינת תקציר החדשות או דמות שמציעה מתכון להכנת פסל בבית. הוידאו השלישי הוצב בחלל הפנימי עם פסלים ופדסטלים מאופיינים בחומרי גלם לא קונבנציונליים. אלה מהווים ציר מרכזי לא רק בתהליך העבודה אלא גם בהבניית הקשר בין החומריות והחוויה הגופנית החודרת אל המופשט, והרבה פעמים יחסי כוח בין הפדסטל הכבד והגדול לבין הפסל הדל בחומריותו. כמו למשל פסל שעשוי מצמר פלדה ומוצב על פדסטל עשוי מבלטות.

מה החלום? איך את רוצה שתמשיך הקריירה שלך עכשיו אחרי סיום הלימודים?
זאת שאלה שמהדהדת לי בראש מאז שהתחלתי ללמוד אמנות אך לאחרונה לא חשה צורך לענות עליה. מה שברור לי כרגע שאני ממשיכה ליצור אמנות, ללמוד, לחקור.

מה דעתך על תפקידה של האמנות ביחס ובעקבות משבר הקורונה? האם הוא השתנה ובאיזה אופן?
עוד מוקדם לדעת. אבל למרות סגירת הגלריות והמוזיאונים אני מאמינה שהאמנים/יות ימשיכו/ן ליצור אמנות  ושמשבר הקורונה יוליד ויעלה שאלות אמנותיות מהותיות, אנושיות ופוליטיות לא רק בימי הנגיף אלא גם בעקבותיו. אשר בתורן ישפיעו על האמנות העכשווית.

דלה טרביה, פסלים מתוך הפרויקט "ללא כותרת"

בתחושה של "כבר היינו פה", אנו יוצאים אט אט מהסגר ואפשר לשוב ולהמליץ לכם על אירועי אמנות מעניינים. עם זאת, אנו חייבים לנצל את הבמה הזו בשביל להביע צער, תרעומת ואפילו עלבון על כך שמוסדות עולם התרבות הם האחרונים שנפתחים. ההיגיון שמאחורי ההחלטה הזו לחלוטין לא ברור ומעיד על חוסר הבנה בהתנהלות של מוזיאונים וגלריות, שלא לדבר על זלזול בדבר כל כך חשוב. כרגיל, עולם האמנות מנסה לעמוד מול האתגרים בעוז וישנם כמה מקומות שפותחים ועובדים, זה מעט – אבל זה גם משהו. רגע לפני ההמלצות של השבוע נזמין אתכם גם לחתום על העצומה שקוראת לפתיחת המוזיאונים, ונקווה שזה יזיז משהו – בקישור הבא

בקיבוץ בארי תפתח תערוכה (אמיתית!) לאליקו נר גאון בה ניתן לבקר בתיאום מראש בלבד; פסטיבל מנופים הירושלמי יוצא שוב לדרך והפעם בפורמט דיגיטלי, ובתוך כך הזמנה לתערוכה זוגית של בעז נוי ויואב פיש; הזמנה לשיחת זום עם האמנים גיל יפמן ודב אור נר וההיסטוריון ד״ר רן אור נר; ולסיום, אפשרות לתמוך בגלריה מאיה הנהדרת ולרכוש אמנות ישראלית במחירים טובים.

מאחלים לכולנו חזרה מהירה לשגרה אמתית,

שני ורנר וצוות Talking Art

אליקו נר גאון, מתוך התערוכה "רחוב הנביאים", הגלריה בקיבוץ בארי

"רחוב הנביאים" תערוכת יחיד לאליקו נר גאון. אוצרת: סופי ברזון מקאי

העבודות של נר גאון מהולות תמיד באיזו תחושה מתעתעת ומהלכת קסם. נר גאון בונה סט צילומי בתוך מבנה נטוש הממוקם בעמק יזרעאל ויוצר סצנות שיש בהן תצרף סוריאליסטי כמעט. משהו שמחבר בין היומיומי והמוכר, המקומי, הישראלי, העכשווי – לבין זמנים ותחושות אחרים, ובתוך כך משלב גם ציטוטים מתולדות האמנות. האסמבלאז' המוזר הזה יוצר תחושה צובטת ומלטפת בו זמנית. בפרוייקט החדש שלו הוא נזכר בשנות ילדותו אותן העביר בפנימייה נוצרית שהוקמה על ידי המכון הפיני לילדים יהודים בירושלים של שנות ה-50. אמנם הצילומים קצת ברורים מדי (לפחות ברמת הביצוע) לטעמנו, אבל בכל זאת יש במקבץ העבודות דבר מה מסקרן, וכאמור מכמיר לב.

החל מיום רביעי 21.10. הגלריה בקיבוץ בארי. ביקור בתיאום מראש בלבד עם זיוה ילין 0547918049 או עמרי קרן לפידות 0525013765 או במייל:  gallerybeeri@gmail.com

טעימה ויזואלית מהתערוכה בדף הפייסבוק של הגלריה בקישור

"אוחזים" תערוכה זוגית לבעז נוי ויואב פיש. אוצרת: אביטל וכסלר

זו השנה ה-12 לפסטיבל מנופים אשר הצליח בתקופה הזו להכניס דופק חדש לעולם התרבות והאמנות הירושלמי. השנה, כמו רבים וטובים, גם הפסטיבל עובר למתכונת וירטואלית ולצד התערוכות שיעמדו שוממות במבנים עצמם ניתן יהיה לבקר בהן באופן מקוון, וגם באירועי הפתיחות. תערוכה אחת מתוך הפסטיבל שממש היינו רוצים לראות במציאות היא "אוחזים", ולו רק בשל העובדה שיש אמנות שצריך לראות בעיניים בשביל לחוות אותה כראוי. כך הם ציוריו של בעז נוי – צייר אהוב עלינו במיוחד, אצלו רווית הצבעים, משיכות המכחול, גושי הצבע – הופכים לכמו שיר כשרואים אותם במציאות. עד שזה יתאפשר, מזמינים אותנו לאירוע פתיחת התערוכה בו תתקיים שיחה בין היוצרת הדוקומנטרית והכותבת הילה טימור-אשור, האמנים ואוצרת התערוכה על היום השישי לבריאת העולם דרך התבוננות בתערוכה ובתהליכי הבריאה\יצירה.

28/10 יום רביעי, בשעה 20:00 בשידור בפייסבוק לייב של גלריה ביתא ובית אורי צבי בקישור

אירוע פייסבוק של התערוכה

פינת הבונוס: תמיכה בגלריה מאיה

לפני שנתיים נפתחה בקול תרועה גלריה חדשה בקריית המלאכה. יש לציין שזה אירוע די נדיר שנפתחת בימינו גלריה חדשה בסגנון ה"אולד סקול" המוכר. גלריה שהוקמה ללא מטרות רווח ועם זאת אין לה יומרות מהפכניות, חתרניות, שיתופיות או חברתיות, רק להציג אמנות ישראלית טובה, וליצור דיאלוג בין דורי בין אמנים ותיקים ומוערכים לבין צעירים ולא מוכרים. בשנתיים האלה הצליחה הגלריה להנפיק כמה תערוכות מצוינות ולהוכיח את עצמה כראויה וחשובה בשדה המקומי. כעת, עם השינויים הכלכליים שהביאה הקורונה משיקה הגלריה  קמפיין גיוס עבור המשך הפעילות ותמיכה באמנים ישראלים בתקופה מורכבת זו. במסגרת הקמפיין מגוון רחב של עבודות של אמנים ישראלים יעלו למכירה דיגיטלית באתר הגלריה, 50% אחוז מההכנסות של מכירת היצירות יועבר ישירות לאמנים והיתרה עבור המשך קיום הגלריה. בקישור

פינת הבונוס 2: מפגש זום: האמנים גיל יפמן ודב אור נר בשיחה עם ההיסטוריון ד״ר רן אור נר

זה כבר ידוע שתכנית "ארטפורט" מספקת תכנים משובחים וערוכים בקפידה, בכל מה שהיא מפיקה – בין אם זה בחירת האמנים לתכנית, תערוכות, אירועים אמיתיים ווירטואלים. את תערוכת סיום התכנית של שנה זו מעטים הספיקו לראות בשל הסגרים, אבל מנהלי התכנית והאמנים מפיקים סדרת מפגשי און ליין עם האמנים המציגים (בוגרי התכנית). במפגש הקרוב שיחה מסקרנת במיוחד שתעסוק בנושאים שהאמן גיל יפמן עוסק בהם בשנים האחרונות – שואה, מגדר, מיניות, טראומה, פנטזיה ומציאות. דב אור נר – אמן ניצול שואה בן 93 שמשתף פעולה עם יפמן בשנים האחרונות, ובנו ד"ר רן אור נר היסטוריון החוקר מפקחות SS ששירתו באושוויץ וברגן בלזן.

חמישי, 22.10 בשעה 20:00. בקישור . אירוע פייסבוק

בעז נוי, מתוך התערוכה "אוחזים", גלריה ביתא ואירוע און ליין