המילים "התפרקות", "התפוררות" ו-"התמוססות" יכולות לעורר לא מעט חרדה, במיוחד בימים אלו שנראה שהכל סביבנו מאבד כל שייריי יציבות שעוד החזיקו אותו איכשהו. אך בשביל אמניות ואמנים, חוסר יציבות הוא לעתים קרובות מקור להשראה ויצירה. לא רק שהם אינם חוששים מההתפרקות – הם מחפשים דרכים יצירתיות להביא אותה בעצמם. תערוכות השבוע מציעות מרחבים של אי […]
איך נראה ומה משמעותו של הרגע הנוכחי? האם הוא הצטברות של כל מה שקרה עד עכשיו, או שהוא הניצנים של מה שעתיד להגיע, ואולי הוא תופעה יחודית לחלוטין שנמצאת כאן לרגע ומיד תחלוף? תערוכות השבוע יוצרות כל אחת בדרכה מראה של הזמן הנוכחי ומבקשות לראות מה עושים איתו, עם הרגע הזה.
ציור הוא אמנות עמלנית המצריכה מגע של היד האנושית במצע הציורי ויצירה של קומפוזיציות ודימויים יש מאין. לעומת הציור ניצב הצילום, אשר בלחיצת כפתור (או אפילו רק בנבירה בארכיונים קיימים) יוצר את התמונה ברגע אחד. ביניהם אנחנו מוצאים את הקולאז', אשר לוקח דימויים מן המוכן ומפרק אותן ידנית או דיגיטלית לכדי עבודה חדשה. תערוכות השבוע צועדות בין שלושת המדיומים המרתקים והחשובים האלה.
הימים שבין השנה החולפת לזו שבאה הם ימים של מסעות – בין אם אלה טיולים משפחתיים בחול המועד ובין אם אלה מסעות רוחניים של האדם מול עצמו. זו כנראה הסיבה שכל תערוכות השבוע עוסקות בדרך כזו או אחרת במסעות מסוגים שונים. המשותף לכולן היא שיותר משחשוב היעד, חשובה ההליכה ומה שמגלים בדרך.
החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.
לא פשוט לעשות אמנות מופשטת טובה, אולי דווקא בגלל שלכאורה זה נראה כל כך קל – כאילו סתם אסופה של כתמים לא ברורים זה לצד זה. אך בדיוק בגלל זה כדי לעשות את זה טוב צריך לדייק וכשהיצירה טובה הקהל יודע זאת, גם אם הוא לא מבין עד הסוף מה הוא רואה.
בתוך כל הבלבול והבלאגן, בתוך האתגרים הלא פשוטים שהתקופה הזו מספקת, עולם האמנות מצליח לנפק את אחת מעונות התערוכות המוצלחת שאנחנו זוכרים כבר הרבה זמן. אולי זה נכון מה שאומרים – שאמנות פורחת ברגעי משבר, אלא גם בדיוק הרגעים בהם אנחנו הכי זקוקים לה. כמה טוב שהיא כאן בשבילנו.
בסופ"ש הקרוב מגיע אחד מאירועי הענק של עולם האמנות המקומי – יריד צבע טרי. יריד האמנות הראשון של ישראל כבר קיים יותר מעשור ומעצב במידה רבה את פניה של סצנת האמנות הישראלית. אפשר לחשוב עליו הרבה דברים אבל להתעלם בהחלט אי אפשר.
המלצות השבוע מוקדשות למה שתפס את עינינו במיוחד ביריד.
תערוכות השבוע מוצגות בחללים קטנים ועצמאיים, אבל הן לא נותנות לגודל או לאופי האכסניה שקיבלו לעצור אותן מלכוון גבוה. אולי זה קשור לתקופת הקורונה בה המרחב הפיזי הפך לחסר משמעות ויחד עם הצמצום והבידוד קירב אותנו לכל העולם. אם תהיתם למה אנחנו שוב ושוב מצהירים על אהבתנו הגדולה לגלריות עצמאיות, תערוכות השבוע מספקות את ההסבר המושלם – אמנות מעולה ובלתי מתפשרת שמרחיבה את השיח על אמנות ומעשירה את כולנו בתהליך – ולא משנה כמה מטר רבוע היא מקבלת כדי לעשות את זה.
בניגוד לסערות ממשיות, שיכולות להביא לתוצאות קשות ואף טרגיות, סערות אמנותיות מביאות להצפה של רעיונות, מחשבות וזוויות מבט חדשות. סוף השבוע הקרוב בקריית המלאכה נראה סוער במיוחד ולא רק מסיבות מטאורולוגיות – המון המון תערוכות נפתחות בקריה עצמה וברחובות הסמוכים לה. כידוע לכם, אופייה הקומפקטי של קריית המלאכה מאפשר לשוחרי האמנות השאפתנים לעשות סיבוב פתיחות עמוס במיוחד. רק לא לשכוח מטרייה ומגפיים.
