ארכיון תגיות: גלריה מאיה

אמנות ירושלמית. המלצות הסופ"ש 7-9.3

כתיבת תגובה

ירושלים, מה לא נאמר עליה, במובנים רבים היא סוג של קפסולה מרוכזת של ישראל. כל העדות והעמים, כל המתחים והפלונטרים שמאפיינים את המדינה מתרכזים במקום אחד, מבעבעים ומאיימים להתפרץ בכל רגע. האווירה הזו מהווה חממה לאמנים מסוג מיוחד שיוצרים אמנות אמיצה ולא מתפשרת. המלצות השבוע מוקדשות לאמנות ירושלמית מעולה.

במגדל דוד ובמפעל שתי תערוכות סוקרות מאה שנים של אמנות בירושלים; בבית הנסן תערוכה שמערבבת בין הפנים לחוץ; בגלריה החדשה באצטדיון טדי מבחר של בוגרי ובוגרות בתי ספר ירושלמים לאמנות ועיצוב מציגים את ביכוריהם. לסיום ואמנם לא בירושלים, בפינת הבונוס – המכירה השנתית של לחם ושושנים חוזרת עם אמנות מצויינת למען מטרה טובה.

סופ"ש נעים ורגוע,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

מאירה קלנדר, מתוך תערוכה בבית הנסן, ירושלים

'אסכולת ירושלים' – תערוכות במגדל דוד והמפעל

מאה שנות אמנות בירושלים. ביחס להיסטוריה בת אלפי השנים של העיר המדהימה הזו, זה מרגיש אולי כמו פיפס קטן ולא מורגש, אבל בסטנדרטים של אמנות ישראלית מדובר בזמן לא מבוטל. כדי לחגוג את המאורע נפתחות השבוע בעיר שתי תערוכות גדולות בעלות אופי שונה מאוד שמראות את הדואליות שהעיר הזו חיה בה – היסטוריה עתיקה ומפוארת מול תרבות עכשווית חיה ובועטת. במגדל דוד – שהוא סוג של אייקון של ירושלים העתיקה, תוצג התערוכה 'רוח אבן' שאצרה טל קובו והיא תתמקד בחמישים השנים הראשונות של אמנות מודרנית בעיר. ובעיקר במפגש של עולים מתקופות שונות עם האופי היחודי של המקום אליו הגיעו ותגובותיהם אליו. קובו מנסה לספר סיפור אחר מזה המוכר ולהביא לקדמת הבמה גם אמנים שאינם חלק מהנרטיב הקלאסי השכיח. באותו הזמן במתחם "המפעל" שהוא אולי ה-אייקון של התחדשות אמנותית בעיר, אוצר ד"ר אלעד ירון תערוכה שסוקרת את האמנות העכשווית הירושלמית של העשורים האחרונים. גם כאן מבקש ירון להעלות על נס דווקא את האלטרנטיבה הנשכחת. שתי תערוכות חשובות ומענגות.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.3, החל מהשעה 19:00 בשני מוקדים – מגדל דוד בעיר העתיקה והמפעל ברחוב המערבים 3, ירושלים

פרטים נוספים באתר התערוכות

'חצר פנימית', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רוני יחזקאל

בהשאלה מהעולם האדריכלי, החצר הפנימית היא השילוב האולטימטיבי בין הפנים לחוץ – היא מספקת לנו נגיעה של טבע, אך בתוך הסביבה הנשלטת של הבית. התערוכה בשם זה שנפתחת השבוע בבית הנסן עושה שימוש מטאפורי במונח כדי לעסוק בנושא קלאסי של האמנות – המפגש בין טבע לתרבות. מערכת היחסים של האדם עם הטבע תמיד היתה סבוכה, יש שיאמרו אהבה שנאה. הטבע הוא בו זמנית גם מזין ומחייה אך גם מפחיד ומאיים. בימים שאחרי השבעה באוקטובר, המרחב הפתוח קיבל משמעויות חדשות וביניהן גם תחושה של חוסר ביטחון. יובל בוכשטב, מעצב בן קיבוץ נירים צורב את נופי הקיבוץ על עץ; מעצבת הטקסטיל מאירה קלנדר מפרקת את הנוף לשתי וערב של טקסטיל והמעצבת בעלת השם המתאים הגר אופק, יוצרת קו אופק מכלי זכוכית שעיצבה. כל אחד מאלה יחד עם המשתתפים והמשתתפות האחרות בתערוכה יוצרים אובייקטים ביתיים שמספרים סיפור.

בהשתתפות: אופל גלילי ויטורי, בועז אהרונוביץ׳, דורית פרוביזור, הגר אופק, טליה שאנון מוזס, יובל בוכשטב, מאירה קלנדר, סטודיו Yarnatak: מריה פייגין וגאיה בלורי

אירוע פתיחה: יום שישי, 8.3, 12:00, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

'ביכורים 4', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נוגה דוידסון

התערוכה המוצגת בימים אלו בגלריה "החדשה" באצטדיון טדי נותנת כבוד לבוגרים ובוגרות טריים יחסית שסיימו לאחרונה את לימודיהם בבתי הספר לאמנות ועיצוב הפועלים בעיר ובחרו להישאר גם הם לפעול בה. ירושלים בורכה בכמה מבתי הספר הגבוהים החשובים והמעניינים לאמנות ועיצוב (בראשם כמובן בצלאל, אבל הוא ממש לא היחיד), אך רובם של הבוגרים עוזבים בדרך כלל את העיר וממשיכים הלאה אחרי לימודיהם. תערוכה זו מבקשת להאיר בזרקור דווקא את אלה שבחרו להשאר. כצפוי, המלחמה טרפה את הקלפים והעבודות המוצגות בתערוכה שונות מתכנונם המקורי של האמנים. הנושאים העולים בתערוכה הם כאלה של אובדן, ריקנות וחשש מהעתיד. אך באותו הזמן עולה מחלק מהעבודות גם תקווה לריפוי ושקט. מרשים לעצמנו להידבק בתקווה.

בהשתתפות: אלכסנדרה דנציג, שלום חי, חלי יוזביץ׳, עילי סקוטלסקי, איריס אהובה פיקובסקי, אביגיל צדיק, עמר גרוסוסר.

בחלל פרויקטים מוצגת תערוכת יחידה של יוליה אהרונסון
התערוכה תעמוד עד 30.4, בגלריה החדשה באצטדיון טדי, שער 22, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –

תערוכת המכירה "לחם ושושנים". אוצרים: דני בן שמחון, שרון ליאור, לאה אביר, ארז וגנר וחגי אולריך.

"לחם ושושנים" היא אחת ממכירות התרומה הוותיקות בארץ. כמעט 20 שנה שהיא מאגדת מאות אמנים למכירה שמוקדשת להוצאה של נשים ערביות ויהודיות ממעגל העוני. אתם כבר מכירים את הדיל – קונים יצירת אמנות מעולה במחיר רגוע יחסית ותורמים למטרה טובה – ווין ווין. ייחודה של המכירה הזו שהיא מאגדת אמנים ואמניות מכל רחבי הספקטרום של הוותק, הפרסום והמחירים וקשה לצאת מכאן בלי משהו שיתאים לטעם ולכיס.

ימים רביעי-שבת, 6-9.3, גלריה מאיה, רח' שביל המרץ 2 תל אביב
שעות פתיחה: רביעי: 10:00-21:00, חמישי: 10:00-23:00, שישי: 10:00-15:00, שבת: 10:00-21:00
פרטים נוספים ומכירה מקוונת באתר התערוכה

עילי סקוטלסקי, מתוך תערוכה בגלריה החדשה באצטדיון טדי, ירושלים

סיור לביאנלה בונציה, 2022

ונציה של היום: בין מסורת לקידמה. סיור VIP בעיר היפה בעולם

כתיבת תגובה

ונציה של היום: בין מסורת לקידמה.
סיור VIP בעיר היפה בעולם
28.4-1.5.24

ונציה, עיר התענוגות, היופי והמסתורין, עיר שחוגגת את העבר ופניה לעתיד. בין הסמטאות, במבנים העתיקים, בארמונות ובגנים בתוך ההיסטוריה, שם מתקיימת תערוכת האמנות העכשווית החשובה ביותר בעולם – הביאנלה של ונציה.

את הביאנלה אוצר השנה אדריאנו פדרוסה מהמוזיאון לאמנות בסאו פאולו ברזיל, והוא נתן לה את שמה "זרים בכל מקום". פדרוסה מדבר על עולם שנתון בכמה משברים בעת ובעונה אחת ובודק את תחושת הזרוּת הטבועה בכל אחד מאיתנו. הבחירה בנושא הזה, הופכת את הביאנלה לרלוונטית מתמיד, מגדלור לספינות האמנות שיפליגו בשנים הקרובות. כיוון שזוהי שנתה ה-60 של התערוכה אנו צופים אוירה חגיגית במיוחד עוד מעבר לאירועים הרגילים. כמדי שנתיים העיר לובשת חג וכל מתחמי האמנות מציגים את התערוכות הטובות ביותר, במקביל לתערוכה המרכזית.

לצד הקדימה וראיית העתיד, ישנה גם ונציה העתיקה – חובקת הסוד. בסיור מיוחד זה נזכה להכיר את האנשים שחיים בעיר ועוסקים בשימור המסורת, ההיסטוריה והתרבות שלה. נפגוש אמנים מקומיים בסטודיות שלהם, נבקר במתחם הרזידנסי הראשון בעיר ונכיר אמנים מקומיים שמייצגים את דור העתיד, נפגוש את מעצב המוזיאון היהודי אשר נמצא בשיפוצים וסגור כעת לקהל, נכיר אנשים שעוסקים במלאכת השימור של נכסי תרבות ועוד.

זהו סיור VIP שלוקח אותנו אל עומקי האמנות העכשווית הטובה בעולם ואל אחורי הקלעים של התרבות הונציאנית. הסיור שלנו ינוע בין העתיק לעכשווי, נבקר בתערוכת האמנות המרכזית בארסנלה, בביתני המדינות השונים בג'רדיני, ובתערוכות הלווין ברחבי העיר; ולצד זאת נגלה יחד כיצד משמרים מסורת בעולם משתנה ואיזה שינויים עוברות אמנות ותרבות במהלך השנים.

הסיור בהדרכת
שני ורנר
יוזמת ומקימת  Talking Art גרה כיום באתונה. מדריכה ותיקה של סיורי אמנות בארץ ובעולם.
בוגרת לימודי תואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה ולימודי תואר ראשון בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה". חוקרת ומבקרת אמנות. בעבר מדריכה במוזיאון תל אביב לאמנות, ומרצה בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה" ובמוזיאון תל אביב לאמנות.
ענת מרוק כפן
אמנית ומעצבת מולטימדיה שחיה כיום בפריז וגרה בעבר בונציה. אחראית מולטימדיה וחומרים אינטראקטיביים דיגיטליים במוזיאוני אורסיי ואורנז'רי בפריז. בוגרת לימודי תואר שני במדעי הלמידה בעידן הדיגיטלי מאוניברסיטת סורבון ותואר ראשון בעיצוב תיאטרון ותולדות האמנות מהאקדמיה לאמנויות יפות בוונציה.

פרטים
מועד הסיור 28.4-1.5.24
עלות הסיור 1200 יורו
המחיר נתון לשינויים קלים בהתאם לשער היורו ותוכנית הסיור
10 אחוז על דמי הקדימה לנרשמים מוקדם!
עלות הסיור כוללת
ארבעה ימי הדרכה מלאים
כניסות לתערוכות הביאנלה ולמוזיאונים
כל הסיורים המודרכים, המפגשים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור
כרטיס Venezia Unica אישי, המיועד לתחבורה ציבורית
המחיר אינו כולל
טיסות, לינה, ארוחות וכלכלה אישית, ביטוח בריאות ונסיעות (חובה, ובאחריות כל משתתף), נסיעות עירוניות, מיסים עירוניים (משולמים באופן עצמאי במלון בעת הצ'ק אאוט)
*תנאי הרשמה וביטול יימסרו טופס נפרד

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

סיור בביאנלה בונציה, 2022

סיור בביאנלה בונציה, 2022

גבר, פסל, דיוקן. המלצות הסופ"ש 7-9.9

כתיבת תגובה

גברים ופיסול זה סיפור ותיק כמו ההיסטוריה של האמנות. הדימוי של הפַּסָּל שנאבק עם גושי חומר – חימר, שיש, או ברזל ומאלף אותו לצורה בכח ידיו הוירטואוזיות נטוע עמוק בתרבות. כמובן שבחלוף הזמן הדימוי הזה הספיק כבר להשבר פעמים אין ספור, אנחנו כבר מכירים פיסול נשי עז מבע ועוצמתי ופיסול גברי עדין ושברירי – ועדיין יש משהו בארכיטיפים שצולח את השנים.

השבוע באורח מקרי נפתחות שלוש תערוכות של פסלים שהמגע שלהם בחומר יש בו מהאנרגיה הזו ששואפת אל הגדול, הגולמי והעוצמתי. מבט נוסף בעבודותיהם של ללוש, לחמן ולוינסון חושף את השברים, את העדינות ואת הספקות שמסתתרים מאחורי החזות המסוקסת.

מעניין להסתכל על התערוכות האלה ביחס לתערוכתו הגדולה של אלברטו ג'קומטי המוצגת כעת בביתן הלנה רובינשטיין לשעבר. לא שאלנו אותם, אבל משהו אומר לנו שבשלב מסוים בקריירה שלהם כולם הושפעו ממנו בצורה כזו או אחרת.

סופ"ש נעים ושקט,
שני ורנר וצוות Talking Art

עופר ללוש בסטודיו. צילום: אלכס ליבק

'עבודות חדשות', תערוכת יחיד והשקת ספר אמן של עופר ללוש

עופר ללוש הוא מאסטר מקומי במלוא מובן המילה. החל מהפרסונה, ספון בסטודיו עם בגדי עבודה ומבט רושף; ועד כמובן הקריירה הנפרשת על פני כמה עשורים וארסנל של פסלים וציורים מרשימים, עזי מבע ולא מתחנפים. ביקור בסטודיו שלו – ולנו היתה הזכות הזו בסיורים שלנו כמה פעמים, היא חוויה מעוררת השראה של ממש שנותנת תחושה של ביקור בסטודיות של המאסטרים הגדולים. הפסלים והציורים של ללוש הם בדרך כלל דיוקנאות שנמצאים על סף המופשט אבל עדיין שומרים על אקספרסיביות עזה ומתפרצת שטוענת אותם באישיות ייחודית משלהם. התערוכה בגלריה גורדון מוצגת במקביל לתערוכת יחיד של ללוש במוזיאון האלברטינה הנחשב בוינה ואין ראוי יותר מצמד תערוכות כאלה לאמן במעמדו. ממליצים להגיע לגלריה (אם תגיעו גם לוינה בכלל נתמלא קנאה) ולהקיף את עצמכם בעבודותיו העוצמתיות של מאסטר ללוש.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.9, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב

'פָּנִים אֶל פָּנִים', תערוכת יחיד של צבי לחמן. אוצר: יניב שפירא

צבי לחמן הוא פסל ותיק אשר יוצר פסלי ברונזה אקספרסיביים ומרשימים. בימי הקורונה ביקרנו עם קבוצות בחצר ביתו היפה, אותה הפך לגן פסלים של ממש. כמו ללוש, גם לחמן יוצר דיוקנאות מלאי הבעה ועזים, אבל לחמן נוקט בשפה יותר סימבולית ואלגורית, בעודו יוצר בטכניקת יציקת ברונזה מעניינת וייחודית. משמח לראות תערוכה גדולה של לחמן במוסד מכובד כמו המשכן לאמנות בעין חרוד. זו הזדמנות מעולה לחוות את המנעד הרחב של עבודתו שנוצרה במהלך קריירה ארוכה ופורה. התערוכה סובבת סביב נושאים שהם במובנים רבים הצירים של אמנות מערבית מראשיתה – לידה, עקדה ומוות – וכך ממקמת את עצמה בתוך רצף ההיסטוריה של האמנות ומוסיפה לו עוד נדבך. עכשיו כשהקיץ מעט נסוג והצפון התרוקן ממטיילים זה הזמן המושלם לעלות לחלל האמנות היפה בארץ ולראות אמנות גדולה – תרתי משמע.

באותו יום יפתחו במשכן גם תערוכות יחיד של חיה גרץ-רן ושל זהר טל ענבר
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.9, 11:30, משכן לאמנות עין חרוד. הסעה מתל-אביב לפתיחה בהרשמה מראש בטלפון 04-6486038 או במייל, (ההסעה כרוכה בתשלום ומותנית במינימום נרשמים)

'בחזרה למקור', תערוכת יחיד של אבנר לוינסון

אבנר לוינסון הוא הצעיר שבחבורת ההמלצות הפעם, אך עבודתיו – פסלי חימר וברונזה גושניים וגדולי מימדים – הן בעלות איכויות על זמניות שכמו נלקחו מזמן וממקום אחר, אך עדיין נטועות עמוק בכאן והעכשיו.  את עבודותיו המרשימות של לוינסון ניתן לראות ברחבי הארץ – בין השאר על הצוקים של מלון בראשית במצפה רמון, מול בית האמנים בתל אביב ומחוץ לגלריה מאיה שהוא אחד ממקימיה. התחושה מול העבודות האלה היא תמיד של רצון לחדור מעבר לנראה לעין אל עבר עומקם של הדברים. בפסלים ניכרת הדחיפות בה עובד לוינסון וניתן ממש לראות את סימני הידיים הבוצעות, לשות וקורעות בחימר החי. התוצאה היא דיוקנאות שהם אולי לא ריאליסטיים, אבל עדיין מצליחים לתפוס באופן עמוק את מושא הפורטרט. גלריה Sheetrit & Wolf היא חלל תצוגה אלגנטי בנווה צדק השקטה והניגוד בין החלל הנקי והלבן לפיסול הגולמי כמעט של לוינסון חושף אותו באור אחר ומרתק.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 6.9, 19:00, גלריה Sheetrit & Wolf – שבזי 35, תל אביב

המלצת הלוקאלז – פריז

טאקאשי מורקמי בסניף גלריה גגוזיאן ב-Le Bourget

הפעם מדובר בהמלצה שהיא יותר "למיטיבי לכת" פריזאים, ואולי פחות מתאימה לביקור ראשון בעיר או לסוף שבוע חפוז. אבל אם אתם בעיר למעט יותר זמן זה בהחלט שווה את היציאה הקצרה מהעיר. בחלל התצוגה הענק והמרשים של גלריה גגוזיאן החשובה בפרבר הפריזאי Le Bourget מוצגת תערוכה גדולה מהחיים של "אנדי וורהול היפני" טאקאשי מורקמי. בשלב זה מורקמי הוא כבר לגמרי מותג והוא יהיה הראשון שמודה בזה בשמחה. אמנות פופ צעקנית, על גבול הקיטשית שלא מתביישת לעשות שימוש בתרבות הפופולארית וגם ממש להצטרף אליה. פרחי ענק חייכנים, פסלי ברונזה של דמויות מנגה וציור מפוקסל. והכל בחלל תצוגה תעשייתי מדליק. שווה לעלות על רכבת.

בכתובת: Gagosian Le Bourget, 26 avenue de l’Europe, Le Bourget
שימו לב, בכל שבת במהלך התערוכה, מפעילה הגלריה שאטלים חינם מתחנת הרכבת Le Bourget Gare RER (יציאה 1: Place des Déportés)אל חלל התצוגה וחזרה. השאטלים יוצאים כל עשרים דקות מ-14:00 עד 18:00. אין צורך בהזמנה מראש

פרטים נוספים בקישור:
מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במרכז פומפידו?
30% הנחה על כל סיורי ספטמבר בפריז עם קוד קופון "חגשמח"

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

אבנר לוינסון, מתוך תערוכה בגלריה Sheetrit & Wolf, תל אביב

מציאות פנימית. המלצות הסופ"ש 23-25.3

כתיבת תגובה

כאשר בחוץ הרוחות סוערות, ומה שנקרא "המצב" מתדפק בעוז על דלתות הבית, מבט פנימה יכול להיראות כאסקפיזם ראוי. עם זאת, דווקא בימים כאלה, מבט מפוכח וכן פנימה יכול גם לתת כוחות וכלים באמצעותם ניתן לפעול בחוץ – בעולם. תערוכות השבוע משלבות בין עולמות חיצוניים ופנימיים ומראות לנו שהעולם הפנימי הוא אמיתי וחשוב באותה מידה כמו זה שבחוץ.

בגלריה מאיה מציג מתן בן-טולילה מרחבים חלומיים סוריאליסטיים לצד המרחב הביתי הקונקרטי; בסדנאות האמנים חיבור בין צלמת וציירת שופך אור על עולמן הפנימי; בגלריה חנינא שני אמנים מלקטים את הטבע ומסדרים אותו מחדש ויחד איתו את חלל הגלריה.

שיהיה סוף שבוע חלומי,
שני ורנר וצוות Talking Art

הילי לב גרינפלד, מתוך תערוכה זוגית עם דניאל ליברמן בסדנאות האמנים, תל אביב

'120 אצבעות', תערוכת יחיד של מתן בן-טולילה. אוצרת: כרמית בלומנזון

בימים סוערים אלה, השם "120 אצבעות" מייד זורק אותנו למחשבה על הצבעות, על 120 חברי הכנסת ועל פוליטיקה. עבודתו של הצייר המוערך מתן בן-טולילה היא הכי רחוקה מכל אלה שאפשר. בציוריו של בן-טולילה מופיעים דימויים שאולי מבוססים על המציאות, אבל ממריאים ממנה למרחבים של צבע וקומפוזיציה פנטסטיים והופכים לציורים כמעט סוריאליסטיים באופיים. צבע עז ובוהק, משולב עם כתמים וצורות משונים יוצרים חוויה פסיכדלית משהו – ציורי נוף שהם תבנית הנוף הפנימית של הצייר. בתערוכה החדשה בגלריה מאיה מוצגים לראשונה לצד הציורים הצבעוניים גם רישומים פשוטים בשחור לבן. "120 האצבעות" הם למעשה 120 רישומים של סצינות יומיומיות מהמרחב הביתי של האמן – מה שמכונה במקומותינו "החיים עצמם". אולי כאן, בדרך עדינה ואלגנטית, נכנסת המציאות לתוך האמנות. בימים סוערים אלה, מה שנדמה כשינויים פוליטיים "רחוקים מהעין", הוא לא מנותק למעשה מההווייה היומיומית, הביתית והמשפחתית. רגעים עדינים ואינטימיים שנמצאים תחת איום.

אירוע פתיחה: יום שישי, 24.3, 12:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב. אירוע פייסבוק

'עקיצה', תערוכה זוגית של דניאל ליברמן והילי לב גרינפלד. אוצר: איתן בוגנים

האמניות דניאל ליברמן והילי לב גרינפלד מביטות על עצמן ואז על נשיות באופן כללי ואז שוב על עצמן ומבטאות את תוצרי החקירה הזו כל אחת בדרכה. ליברמן מצלמת את עצמה בסיטואציות פרפורמטיביות בהן היא יוצרת דמות ומפרקת אותה. הילי לב גרינפלד יוצרת ציור רב שכבתי שמתחיל מדמות נשית מעוררת השראה, ממשיך בשכבה של דיוקן עצמי ומסתיים בסצינה דמיונית. התוצרים של שתיהן הם דימויים כמו חלומיים בהם המציאות הרגילה מתפרקת והצופה מוזמן לעולם כמו חלומי. צילום וציור כמוהם כשתי שפות אמנותיות שונות שהשילוב ביניהן הוא לא תמיד מובן מאליו במבט ראשון, אבל כאשר הוא נעשה נכון הוא מאפשר לנו הצופים מבט עמוק ומורכב יותר על הנושאים העולים מן התערוכה.

באותו ערב תפתח בסדנאות האמנים גם תערוכת יחיד של יסמין דייוויס

אירוע פתיחה: שישי, 24.3 בשעה 12:00, סדנאות האמנים, התבור 32, תל אביב. אירוע פייסבוק

'אלף טבע – מחסן והצבה', תערוכה זוגית של אוסקר אבוש ואיילת השחר כהן

תערוכה שהיא חיבור יוצא דופן בין שני אמנים שעוסקים בטבע, באיסוף ובקטלוג שלו. בחודשים שקדמו לתערוכה יצאו אוסקר אבוש ואיילת השחר כהן לסיורים של ליקוט וחיפוש בטבע ובאתרים ארכיאולוגיים ברחבי הארץ. התוצרים של שיטוטים אלו הם מגוונים כמו עבודתם של שני האמנים והם כוללים עבודות וידאו, צלמיות חימר, זרדים, רישומי מיץ זיתים וגם שיחות על יצירה, טבע וחיים. השימוש בחללי הגלריה אף הוא אחר ומעניין ומתבצע כאן היפוך תפקידים בין המחסן לבין חלל התצוגה. בעוד שמחסן הגלריה יוסב לחלל תצוגה לצורך התערוכה, המרחב המשמש בדרך כלל כחלל תצוגה יהפוך למחסן חומרים משותף לאמנים וימשיך להתמלא במהלך התערוכה בתוצרים של שיטוטיהם המשותפים. תערוכה שמציעה זווית שונה גם על הטבע וגם על המרחב הגלריסטי.

אירוע פתיחה: חמישי 23.3, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז –

'TIME OFF’, תערוכת יחיד של KAWS

אוהבים אותו או שונאים אותו, KAWS הוא אחד מאמני הרחוב הגדולים ביותר בעולם. למען האמת מדובר בתופעה שיצאה מזמן מהרחוב והיום מלבד תצוגה בגלריות ומוזיאונים, KAWS משתף פעולה עם המותגים הגדולים בעולם והדמויות המזוהות איתו מגיעות לכל מקום. זוהי התערוכה הראשונה שלו בפריז מזה עשור ושווה לבקר ולו בשביל התופעה.

התערוכה מוצגת עד 22.4 בגלריה Skarstedt
בכתובת: Galerie Skarstedt, 2 Avenue Matignon, 75008, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במרכז פומפידו?
הכנסו לקישור ובחרו סיור

אוסקר אבוש, מתוך תערוכה זוגית עם איילת השחר כהן בגלריה חנינא, תל אביב

מהבית אל האינסוף ובחזרה. המלצות הסופ"ש 24-26.2

כתיבת תגובה

תערוכות השבוע מתחילות מתוך הכאן והעכשיו האישי והפרטי ונמתחות אל הנצחי והאינסופי. אולי לא פלא שכולן תערוכות של אמניות נשים נפלאות. נשים באופן מסורתי נדרשו תמיד (ובאופנים רבים עד היום) להשאר בבית, להסתיר את עצמן, "כבודה פנימה" ואילו בו בזמן הן עוסקות במובנים העמוקים ביותר של יצירה ומבקשות ומגיעות לגבהים הנשגבים ביותר.

גם הסיור שלנו בסימן יום האישה בשבוע הבא יחגוג בדיוק את המתח הזה ויבקר בשלוש תערוכות של אמניות מעולות ומרתקות (אחת מהן, של טל ירושלמי, נפתחת ממש השבוע וכתבנו עליה כאן)  היכנסו לקישור והצטרפו אלינו לסיור המרגש הזה

במוזיאון בת ים מציגה שחר יהלום גוף עבודות רחב ומגוון שמבקש להביט ברעיון עתיק בעיניים חדשות; בגלריה מאיה מבקשת מיכל גבע את המנוחה והנחלה שאינן; בגלריה נגא פורצת טל ירושלמי את גבולות הציור והוא נוזל לתוך החיים; ובהמלצה מעבר לים ג'ורג'יה אוקיף מביאה את המדבר האמריקאי אל השלג של באזל.

שיהיה סופ"ש ביתי ונצחי,

שני ורנר וצוות Talking Art

שחר יהלום, מתוך 'קהה כבד', תערוכת יחיד במוזיאון בת ים. צילום: גוני ריסקין

'קהה כבד', תערוכת יחיד של שחר יהלום. אוצרת התערוכה: הילה כהן שניידרמן

אפשר להבין את מוזיאון בת ים ואת האמנית שחר יהלום שלא יכלו להתאפק אל מול התאריך האסתטי כל כך 22.2.22 ובחרו לקיים את פתיחת התערוכה החדשה של יהלום במוזיאון דווקא ביום שלישי הלא שגרתי. אז את הפתיחה כנראה פספסתם אבל לא כדאי לפספס את התערוכה בה מבקשת יהלום לחזור לעניין העתיק של האמנות במושג האינסוף, אך לעשות זאת בעיניים עכשוויות. האמנית ממשיכה את העיסוק שלה ביצירת קברים לפסלים, דרכם היא עוסקת בגבול בין העכשיו לנצח ובין החיים למוות. יהלום היא אמנית מגוונת באופן מעורר השתאות ובתערוכה הנרחבת הזו היא מדלגת באלגנטיות בין עבודות זכוכית, קרמיקה, גבס והדפס.
בהתאם לעיסוק של שחר יהלום בגבולות, גם היצירות עצמן מתקיימות על הגבול שבין אסתטיקה עדינה ליופי פראי ואנחנו כבר מחכים לראות מה הכינה לנו הפעם.

אירוע פתיחה:  יום שלישי, 22.2.22, מוזיאון בת ים לאמנות, רחוב סטרומה 6, בת ים.  אירוע פייסבוק

'אֶל–ביתי', תערוכת יחיד של מיכל גבע. אוצרת: טל אמיתי-לביא

מיכל גבע מחפשת בית. במבט ראשון על הציורים בתערוכתה החדשה בגלריה מאיה אפשר לטעות ולחשוב שהנה היא מצאה והכל בסדר – הציור של גבע מוקפד ומרהיב ועל פניו הוא מציג סצינות אידיליות המתבססות על בית ילדותה וסביבתו. עם זאת, מבט עמוק יותר חושף מציאות מעט יותר סבוכה. הצמחים שנועדו לייפות  את הבית וליצור אווירה נינוחה ומרגיעה, נראים דווקא כמבקשים להשתלט עליו ולהטביע אותו. הצבע עצמו ממנו עשוי הציור נדמה כמתפורר ומתפוגג בנקודות מסויימות ובנקודות אחרות הופך לאינטנסיבי כמעט באופן מוגזם. מיכל גבע מחפשת בית, וכשהיא כבר מוצאת הוא פרוץ ופרום ומצליח עדיין להידמות למלכודת.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של אורן מרטן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.2, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'חיים אמיתיים', תערוכת יחיד של טל ירושלמי

ציור הוא לפעמים גבול. הבד המתוח משמש כסוג של חיץ בין העולם האמיתי והחוקיות השולטת בו, לבין עולם הציור שיכול להיות חופשי יותר. לאורך ההיסטוריה של הציור המודרני והעכשווי מתקיים עיסוק ארוך וסוער בפני השטח של הציור ובשאלה האם להנכיח אותם או ליצור מרחב אשלייתי, אבל מה קורה כאשר פורצים את הגבול בין העולם הציורי והממשי? הציירת טל ירושלמי ממלאת את ציוריה ביצורים שונים ומשונים – חרקים, ציפורים, חלקי גוף – ואז היא פוערת חורים בפני השטח של הציור, שורפת וקורעת אותו. האם היצורים האלה יתחילו להישפך מתוך הציור אל העולם? האם חיות שהתחילו להופיע בביתה של האמנית באופן בלתי מוסבר הגיעו מתוך הציור, או שזו כבר טענה מיסטית מדי? כך או כך ציוריה של ירושלמי הם תמיד חוויה – אסתטית, צורנית, ורגשית – מסקרנת מאוד.

אירוע פתיחה: יום שישי 25.02, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

רטרוספקטיבה של ג'ורג'יה אוקיף בבאזל, שווייץ

אחת האמניות שעסקה בצורה המובהקת ביותר בדילוג בין הפרטי והממשי אל הנשגב והאינסופי היא הציירת האמריקאית ג'ורג'יה אוקיף. מהסטודיו שלה במדבר היא ציירה פרחים, עצמות ונופים שהפכו לפני שטח חייזריים וחלומיים. כעת רטרוספקטיבה נרחבת של עבודותיה מוצגת בבאזל ולנו החיבור בין המדבר של אוקיף לבין השלגים של שווייץ נשמע כמו חיבור אידאלי.

התערוכה מוצגת עד 22.5 בפונדסיון ביילר, Baselstrasse 101 ,CH-4125 Riehen/Basel, באזל, שווייץ

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים באתר המוזיאון

טל ירושלמי, מתוך 'חיים אמיתים', תערוכת יחיד בגלריה נגא, תל אביב

רותם רוזנבוים,

אריות, דובים ונחשים. המלצות הסופ"ש 4-6.11

כתיבת תגובה

מאיפה יצאו כל החיות האלה? אלה הגשמים הראשונים שהביאו אותן? או אולי פשוט איזו פניה לטבע לחיפוש תשובות אחרי שנה וחצי מטלטלות? תהיה הסיבה אשר תהיה, השבוע יצאו לנו המלצות חייתיות ופראיות במיוחד. אולי צריך מדי פעם לצאת אל הפראי, הלא מתורבת והלא מאולף בכדי לקבל תשובות על השאלות הגדולות של חיינו בעולם בני האדם.

בגלריה מאיה מתפלש רותם רוזנבוים בציור יצרי ופרוע; במעבדה של שרון תובל חוקר האמן ההודי-ישראלי צ'נצ'ל בנגה את זהותו החצויה; במרכז לאמנות עכשווית צולל ניקולס הלובו לתוך דימויים מכוננים. ובפינת הבונוס, המלצה מעבר לים על תערוכת ענק של איי וויי וויי בפורטוגל.

שיהיה לכולנו סופשבוע מדהים

שני ורנר וצוות Talking Art

צ'נצ'ל בנגה.

"זהירות הנמר מגיע!", תערוכת יחיד של צ'נצ'ל בנגה. המעבדה לאמנות, תל אביב

"כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש", תערוכת יחיד של רותם רוזנבוים. אוצר: דוד פרנקל
כשחושבים על המרחב הישראלי עולים בראש כל מני מושגים ומונחים. לא עשינו סקר רשמי, אבל אנחנו יכולים לנחש שהמילים "עדינות", "מינוריות" ו-"ליריות" כנראה לא יכנסו לעשיריה הפותחת של המושגים האלה. זאת, אפילו לאור העובדה שהרבה מהאמנות הישראלית המודרנית והעכשווית הלכה בדיוק לכיוונים האלה של דיקטים ורדרדים, מופשט לירי ואמנות על הציר המינורי. ייתכן גם שהמבט העכשווי הפוקח יותר ונוטה פחות לסנטימנטליות, ובכל מקרה הצייר רותם רוזנבוים, מישיר מבט אל הגסות והבלאגן שמקיפים אותו – את כולנו – ויוצר ציורים שממש מתפלשים בהוויה הישראלית המיוזעת והרועשת. הציורים של רוזנבוים לא מתנחמדים ולא עושים הנחות לצופה, אלא מביאים את המציאות כפי שהיא נשקפת מעיניו של האמן ישר לפנים.

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכת יחיד של דורון פישביין וקיר אמנית של שירי רפאלי

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 4.11, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב
אירוע פייסבוק

"זהירות הנמר מגיע!", תערוכת יחיד של צ'נצ'ל בנגה. אוצר : שרון תובל

דגם הרוס של הטאג' מהאל מבוץ, קיר עשוי מאלפים של צ'פאטי רקומים וכתובות גרפיטי חתרני בהודית – כל אלה מרכיבים את המיצב הטוטאלי של האמן ההודי-ישראלי צ'נצ'ל בנגה במעבדה של שרון תובל. בנגה חוקר את זהותו החצויה ובוחן האם ניתן להתבונן מבחוץ על תרבותך שלך או האם מדובר במשימה בלתי אפשרית. הוא עושה זאת באמצעות המצאות פיסוליות מבריקות וחיבורים לא מובנים מאליהם שנוגעים בקהל. צ'נצ'ל בנגה פועל כבר לא מעט זמן לצד סצינת האמנות המקומית המיינסטרימית, והמעבדה של שרון תובל שוב מוכיחה את עצמה כמקום שמצליח להביא לקדמת הבמה אמנות מעניינת ובלתי צפויה – גם אם אינה נחה בשורה אחת עם הקולות והטרנדים המובילים.

בערב הפתיחה יתקיים מיצג בשעה 21:00

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.11, 20:00, המעבדה, רחוב הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

"איניוקה יובהדו", תערוכת יחיד של ניקולס הלובו. אוצרת: תמר דרזדנר

האחרונה בהמלצות החייתיות שלנו היא מחווה של אמן דרום אפריקאי לסיפור "נחש הנחושת" התנ"כי. נראה שהפניה אל בעלי חיים כמטאפורה מביאה אמנים לעיסוק אינטנסיבי ועמוק בזהות שלהם עצמם ובמצב האנושי בכללותו. בעבודתו של הלובו, הנחושת המיתולוגית הופכת לחומר עכשווי המשמש כמוליך חשמלי. האמן ממשיל את ההולכה החשמלית למצב של מעבר בין מצבי הוויה שונים – ממש כמו בני ישראל במדבר בסיפור התנ"כי, או בני תרבות הקוסה אליה הוא משתייך, אשר לאורך ההיסטוריה קיימו פולחן דתי הנשען הן על הנצרות והן על מאפיינים פגאניים קדומים. "נחש הנחושת" של הלובו, אם כן, הוא רשת סבוכה של מוליכים והקשרים המחברים בין תרבויות ובין עבר ועתיד.

ביום הפתיחה יתקיים סיור עם האוצרת בשעה 12:00
אירוע פתיחה: יום שבת, 6.11, 11:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2א' (ליד קלישר 5) תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים: "Rapture", תערוכת יחיד של איי וויי וויי. אוצר: מרסלו דנטאס

למי שמגיע לפורטוגל בשלושה שבועות הקרובים זו לא התלבטות בכלל – התערוכה הגדולה ביותר על אדמת אירופה של סופרסטאר האמנות הסיני בעל השם הבלתי אפשרי איי וויי וויי במפעל חבלים ישן ונטוש שהפך לחלל אמנות עצום. ספקטקל אמנותי פוגש אקטיביזם פוליטי שפוגש מכונת יח"צ משומנת. תופעה עכשווית שצריך לחוות.

התערוכה תעמוד עד 28.11.21, Cordoaria Nacional, Av. da Índia, 1300-598, ליסבון, פורטוגל.

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים באתר התערוכה

ai wei wei 1

"Rapture", תערוכת יחיד של איי וויי וויי. ליסבון, פורטוגל

זיכרון של קיץ. המלצות הסופ"ש 2-4.9

כתיבת תגובה

תקופת החגים המתקרבת, התקצרותו של היום, ריחות הסתיו הדקים שבאויר – נראה שזה זמן להתרפק על חוויות השנה החולפת ומבט קדימה אל השנה שעוד רגע מתחילה. תערוכות השבוע, כל אחת בדרכה, עוסקות בזיכרון ובעיבוד שלו.  זיכרון של אובדן ממשי ושובר לב, זיכרונותיו של אמן המביט אל הקריירה הלא שגרתית שלו, או "הזיכרון" של הדימוי המובחן בציור המופשט.

בגלריה אלפרד מציג ליאב מזרחי פרוייקט אישי-חברתי העוסק בעיבוד של אבל ואובדן באמצעות האמנות; בגלריה מאיה צוללת יערה אורן עמוק עוד יותר אל תוך מחוזות הציור המופשט; ובגלריה חזי כהן אמן הרחוב המצליח Klone מרגיש בבית אך שומר על ריחוק.

הסתיו המתקרב נותן את אותותיו גם בגזרה שלנו, שהרי זו העונה האהובה עלינו לסיורים. ספטמבר הוא החודש שלנו.
כך יצא שהחודש יש לנו שלושה סיורים להציע לכם, כל אחד מיוחד ושונה בדרכו.
כמו כן, ההרשמה לתכנית השנתית שלנו בעיצומה! שבע קבוצות כבר התמלאו – ממליצים שתשריינו את מקומכם בהקדם.

כל הפרטים על הסיורים הקרובים בקישור

אנחנו מאחלים שזיכרונות הקיץ הנעימים ימשיכו עמוק אל תוך השנה ולכל התלמידים והוריהם שנת לימודים מהנה, פורה ומעשירה.
שני ורנר וצוות Talking Art

"כרבולית" תערוכת יחיד של ליאב מזרחי. אוצרת: רויטל משעלי

ליאב מזרחי הוא אמן שתמיד התהליך מוביל אותו אל התוצר ולא להפך. בתערוכה הנוכחית בגלריה אלפרד נראה שהנטייה הזו מגיעה לשיא מרגש ונוגע ללב במיוחד. מזרחי יצא מתוך חוויה של אובדן אישי קורע לב – מותה של אימו כשהיה ילד – ואותה בחר לעבד דרך האמנות. הטכניקה הנבחרת היא לִבּוּד – טכניקה מסורתית בת אלפי שנים בה הופכים צמר טבעי לבד. מזרחי שחזר את מודעת האבל של אימו בלבד, שזהו מעשה מצמרר לכשעצמו. אך הוא לא הסתפק באובדן האישי שלו והזמין עשרות אנשים לסדנאות ליבוד בהן יצרו מודעות אבל ליקיריהם שאבדו. באמצעות המהלך הזה הפכה מודעת האבל מפיסת נייר מודפסת ולא אישית, לפריט ייחודי שמושקעת ביצירתו עבודה רבה המאפשרת גם עיבוד מזכך של האבל. המודעות כולן צורפו לשמיכת טלאים אחת בה הסיפורים האישיים נשזרים לסיפור אנושי אחד גדול. כוחה המרפא של האמנות במלוא הדרו.

מדי יום שבת בין השעות 11:00 – 13:00 בזמן הצגת התערוכה תתקיים סדנת ליבוד פתוחה לקהל בהנחיית ליאב מזרחי. המודעות המלובדות יתווספו לשמיכת הטלאים ויעשירו את התערוכה.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של עוז זלוף שאצרה רויטל משעלי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"ביחד עם השמש", תערוכת יחיד של יערה אורן.  אוצרת: עפרה חרנ״ם

ציור מופשט זה בעיה – אולי יותר מכל זרם אמנותי, האבסטרקט הוא כנראה המטרה הקלה ביותר לאותם צופי אומנות הזועקים: "זאת אמנות??" או "ככה גם אני יודע לעשות!" ציור מופשט יכול להיראות קל מדי, לכאורה רק כמה כתמי צבע מונחים זה לצד זה בצורה רנדומלית. בכלל, כשציור לא מבוסס על דימוי קונקרטי איך אפשר לשפוט אותו ויותר חשוב – איך יודעים שהוא נגמר? מול השאלות האלה נראה שציור מופשט דווקא אינו "קל מדי" אלא בדיוק להפך. כדי לצאת מהסבך הזה צריכים אמן או אמנית ששולטים במדיום הציור על דקויותיו. כזו היא יערה אורן שתערוכה מקיפה של עבודותיה תתפרש על פני כל גלריה מאיה. אורן היא מאסטרית של צבע וקומפוזיציה ובתערוכתה הנוכחית היא מתרחקת עוד מהשענות על דימויים ממשיים וצוללת עמוק יותר אל מחוזות הדמיון והרגש ואל ציור שהולך ומתקלף משכבות ההגנה שלו אל עבר מופשט חד ומדוייק.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב. אירוע פייסבוק

"אני זוכר את הצורה האנושית שלי", תערוכת יחיד של Klone

את Klone אין צורך להציג לקהל שוחרי האמנות המקומי, ודאי שלא לקוראי המדור הזה. Klone הוא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר למעבר מוצלח של אמן רחוב מקירות העיר הקשוחים אל קירות הגלריה הלבנים והקרירים. עם זאת, מעניין לראות שלמרות שהמעבר הזה מהרחוב לגלריה הפך כבר למקובל מאוד ואמני רחוב הם כמה מהאמנים המצליחים ביותר בארץ ובודאי בעולם – עדיין שומרים אותם אמנים, במתכוון או שלא, על מידה של אאוטסיידריות ופעמים רבות עבודותיהם מביעות את הריחוק הזה. בתערוכה מוצג מגוון רחב של אובייקטים אמנותיים, מציור ופיסול עד שטיחים ואובייקטים מהסטודיו שמבקשים לשרטט דיוקן של האמן כנווד שהוא מצד אחד תלוש אך בו זמנית גם בבית בכל מקום אליו מגיע, יהיו אלה רחובות העיר, או מסדרונות עולם האמנות.

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.9, 10:00-14:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

ליאב מזרחי, לוח מודעות, צמר, 2021. גלריה אלפרד, תל אביב

נטע בכרך

בקטנה. המלצות הסופ"ש 11-13.3

כתיבת תגובה

סופשבוע רגוע צפוי לנו בגזרת האמנות, ואולי ייקח קצת זמן עד שהתזמון של פתיחת התערוכות יחזור לאיזון, כך שלא כל התערוכות ייפתחו באותו השבוע. בכל מקרה, אמנם מעט – אבל איכותי ביותר.

השבוע בהמלצות שלנו: ערן שקין מתענג על השהייה בטבע בתערוכה חדשה שכותרתה "פיקניק"; תערוכה זוגית של מיקה ואבי מילגרום שממשיכים למתוח את גבולות הפוליטיקלי-קורקט של האמנות; ציורים אקספרסיביים המשלבים ריקמה של האמנית נטע בכרך; ובפינת הבונוס אירוע סטודיו פתוח בקריית המלאכה.

סופשבוע נעים

שני ורנר וצוות Talking Art

ערן שקין

ערן שקין, שיחה #3, 2020

"פיקניק" תערוכת יחיד לערן שקין.

בתי הקפה והמסעדות נפתחו ולפתע מראות ישנים מתהווים שוב, ובאופן מוזר – יחד עם תחושת ההקלה – יש איזו עצבות בפרידה מהמצב שהיינו בו עד לפני רגע. בתערוכתו החדשה של ערן שקין מוצגת תחושה נוסטלגית. שקין – האמן בעל אלף הפרצופים, שמדלג בקלילות בין סגנונות, פלטות צבע, ומקורות השראה, מציג לצד פסלי הברונזה אה-לה ג'קומטי המוכרים שלו, סדרת ציורים גדולים המזכירים במובן מה את ציורי האימפרסיוניסטים בצרפת. לצד הפסלים, בהם הדמויות העירוניות פוסעות בצעד רחב (מהיר), בציורים עוסקות הדמויות בפיקניק שליו ברחבי הטבע. זהו שילוב מעניין, וכיף לראות עבודות חדשות של שקין, שנעשו בין הסגרים, ומציגות עולם חדש-ישן.

התערוכה פתוחה. גלריית זימאק לאומנות עכשווית, ה' באייר 68, תל אביב

אירוע פייסבוק

"הרזידנסי הניגרי" תערוכה זוגית של מיקה ואבי מילגרום. אוצרת: איריס פשדצקי

מילגרום הם זוג אמנים העוסקים באמנות דיגיטלית ובשילוב בין אמנות טכנולוגית ומסורתית, ונדמה שהשניים מביאים את האמנות הכי עכשווית שמתקיימת כרגע בשדה. למשל, בתערוכה הקודמת שלהם שהוצגה לא מזמן בגלריה P8 (לצד עבודותיו של זהר גוטסמן) הם לקחו דימויים ממשחקי וידאו יפניים ישנים ויצרו מהם עולם חדש שאנו הצופים – כמו כלואים בו. הפעם הם השתמשו באינטרנט ככלי ליצירה ופרסמו קול קורא בדוי אליו קיבלו עשרות תגובות והצעות מאמנים שונים. כמו בעבודה הקודמת יש כאן עיסוק ביחסי כוחות, והעלאת שאלות אתיות על מקומה ותפקידה של האמנות.

פתיחה: חמישי  11.3 בשעה  19:00. המקרר, רח׳ החשמונאים 90 כניסה אחורית, תל אביב

אירוע פייסבוק

״להישמע לרצון הסערה״ תערוכת יחיד בחלל הגלריה המרכזי לנטע בכרך. אוצר: ציבי גבע
עבודותיה של נטע בכרך הן מלאכת מחשבת, תצרף מרובד ומיוחד של מלאכות יד וציור שמן על בד. הציור האקספרסיבי, עז המבט, והסוער במשיכות המכחול, מטולא ברקמה עדינה יחסית, אם כי לא מסורתית באופייה. בראש ובראשונה, החיבור הזה מצטרף למגמה העכשווית של ניסיונות במדיום הציור – ניסיון לשבור (שוב) את אופיו המסורתי, ולהשתמש בקנבס באופנים שונים. מעבר לכך, יש כאן איזו תחושה של עודפות, אבל היא עובדת. כאילו לא היה די לבכרך בציור הכל-כך טעון, היא הוסיפה לו גם את פצעי הרקמה, מה שיוצר בסופו של דבר עבודות חזקות מאוד.

זוהי תערוכת היחיד הראשונה של האמנית נטע בכרך, אשר הציגה בעבר בצבע טרי ונמנית עם חברי קבוצת גלריה חנינא.

במקביל תפתח התערוכה ״תמיד רציתי כלב״ של רויטל לסיק. אוצרת: רותי שגיא

פתיחה: יום חמישי 11.3 בשעה 18:00. גלריה מאיה שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: אירוע סטודיו פתוח בקריית המלאכה

יוזמה חביבה של אמנים הפועלים בקריית המלאכה ומזמינים להצצה בסטודיו שלהם. בין האמנים שתוכלו לבקר: מרתה ריגר, הילה לייזר בז'ה, יובל כספי, דורית טייכמן ועוד.

ימים שישי ושבת 12-13.3 בין השעות 11:00-15:00

את רשימת האמנים המשתתפים באירוע וכתובותיהם, תמצאו בכניסה לכל בניין ברחבי הקריה

אירוע פייסבוק

דורית טייכמן

דורית טייכמן, אירוע סטודיו פתוח בקריית המלאכה

גבריאלה קליין

חזרנו, תרתי משמע. המלצות הסופ"ש 22-24.10

תגובה אחת

בתחושה של "כבר היינו פה", אנו יוצאים אט אט מהסגר ואפשר לשוב ולהמליץ לכם על אירועי אמנות מעניינים. עם זאת, אנו חייבים לנצל את הבמה הזו בשביל להביע צער, תרעומת ואפילו עלבון על כך שמוסדות עולם התרבות הם האחרונים שנפתחים. ההיגיון שמאחורי ההחלטה הזו לחלוטין לא ברור ומעיד על חוסר הבנה בהתנהלות של מוזיאונים וגלריות, שלא לדבר על זלזול בדבר כל כך חשוב. כרגיל, עולם האמנות מנסה לעמוד מול האתגרים בעוז וישנם כמה מקומות שפותחים ועובדים, זה מעט – אבל זה גם משהו. רגע לפני ההמלצות של השבוע נזמין אתכם גם לחתום על העצומה שקוראת לפתיחת המוזיאונים, ונקווה שזה יזיז משהו – בקישור הבא

בקיבוץ בארי תפתח תערוכה (אמיתית!) לאליקו נר גאון בה ניתן לבקר בתיאום מראש בלבד; פסטיבל מנופים הירושלמי יוצא שוב לדרך והפעם בפורמט דיגיטלי, ובתוך כך הזמנה לתערוכה זוגית של בעז נוי ויואב פיש; הזמנה לשיחת זום עם האמנים גיל יפמן ודב אור נר וההיסטוריון ד״ר רן אור נר; ולסיום, אפשרות לתמוך בגלריה מאיה הנהדרת ולרכוש אמנות ישראלית במחירים טובים.

מאחלים לכולנו חזרה מהירה לשגרה אמתית,

שני ורנר וצוות Talking Art

אליקו נר גאון

אליקו נר גאון, מתוך התערוכה "רחוב הנביאים", הגלריה בקיבוץ בארי

"רחוב הנביאים" תערוכת יחיד לאליקו נר גאון. אוצרת: סופי ברזון מקאי

העבודות של נר גאון מהולות תמיד באיזו תחושה מתעתעת ומהלכת קסם. נר גאון בונה סט צילומי בתוך מבנה נטוש הממוקם בעמק יזרעאל ויוצר סצנות שיש בהן תצרף סוריאליסטי כמעט. משהו שמחבר בין היומיומי והמוכר, המקומי, הישראלי, העכשווי – לבין זמנים ותחושות אחרים, ובתוך כך משלב גם ציטוטים מתולדות האמנות. האסמבלאז' המוזר הזה יוצר תחושה צובטת ומלטפת בו זמנית. בפרוייקט החדש שלו הוא נזכר בשנות ילדותו אותן העביר בפנימייה נוצרית שהוקמה על ידי המכון הפיני לילדים יהודים בירושלים של שנות ה-50. אמנם הצילומים קצת ברורים מדי (לפחות ברמת הביצוע) לטעמנו, אבל בכל זאת יש במקבץ העבודות דבר מה מסקרן, וכאמור מכמיר לב.

החל מיום רביעי 21.10. הגלריה בקיבוץ בארי. ביקור בתיאום מראש בלבד עם זיוה ילין 0547918049 או עמרי קרן לפידות 0525013765 או במייל:  gallerybeeri@gmail.com

טעימה ויזואלית מהתערוכה בדף הפייסבוק של הגלריה בקישור

"אוחזים" תערוכה זוגית לבעז נוי ויואב פיש. אוצרת: אביטל וכסלר

זו השנה ה-12 לפסטיבל מנופים אשר הצליח בתקופה הזו להכניס דופק חדש לעולם התרבות והאמנות הירושלמי. השנה, כמו רבים וטובים, גם הפסטיבל עובר למתכונת וירטואלית ולצד התערוכות שיעמדו שוממות במבנים עצמם ניתן יהיה לבקר בהן באופן מקוון, וגם באירועי הפתיחות. תערוכה אחת מתוך הפסטיבל שממש היינו רוצים לראות במציאות היא "אוחזים", ולו רק בשל העובדה שיש אמנות שצריך לראות בעיניים בשביל לחוות אותה כראוי. כך הם ציוריו של בעז נוי – צייר אהוב עלינו במיוחד, אצלו רווית הצבעים, משיכות המכחול, גושי הצבע – הופכים לכמו שיר כשרואים אותם במציאות. עד שזה יתאפשר, מזמינים אותנו לאירוע פתיחת התערוכה בו תתקיים שיחה בין היוצרת הדוקומנטרית והכותבת הילה טימור-אשור, האמנים ואוצרת התערוכה על היום השישי לבריאת העולם דרך התבוננות בתערוכה ובתהליכי הבריאה\יצירה.

28/10 יום רביעי, בשעה 20:00 בשידור בפייסבוק לייב של גלריה ביתא ובית אורי צבי בקישור

אירוע פייסבוק של התערוכה

פינת הבונוס: תמיכה בגלריה מאיה

לפני שנתיים נפתחה בקול תרועה גלריה חדשה בקריית המלאכה. יש לציין שזה אירוע די נדיר שנפתחת בימינו גלריה חדשה בסגנון ה"אולד סקול" המוכר. גלריה שהוקמה ללא מטרות רווח ועם זאת אין לה יומרות מהפכניות, חתרניות, שיתופיות או חברתיות, רק להציג אמנות ישראלית טובה, וליצור דיאלוג בין דורי בין אמנים ותיקים ומוערכים לבין צעירים ולא מוכרים. בשנתיים האלה הצליחה הגלריה להנפיק כמה תערוכות מצוינות ולהוכיח את עצמה כראויה וחשובה בשדה המקומי. כעת, עם השינויים הכלכליים שהביאה הקורונה משיקה הגלריה  קמפיין גיוס עבור המשך הפעילות ותמיכה באמנים ישראלים בתקופה מורכבת זו. במסגרת הקמפיין מגוון רחב של עבודות של אמנים ישראלים יעלו למכירה דיגיטלית באתר הגלריה, 50% אחוז מההכנסות של מכירת היצירות יועבר ישירות לאמנים והיתרה עבור המשך קיום הגלריה. בקישור

פינת הבונוס 2: מפגש זום: האמנים גיל יפמן ודב אור נר בשיחה עם ההיסטוריון ד״ר רן אור נר

זה כבר ידוע שתכנית "ארטפורט" מספקת תכנים משובחים וערוכים בקפידה, בכל מה שהיא מפיקה – בין אם זה בחירת האמנים לתכנית, תערוכות, אירועים אמיתיים ווירטואלים. את תערוכת סיום התכנית של שנה זו מעטים הספיקו לראות בשל הסגרים, אבל מנהלי התכנית והאמנים מפיקים סדרת מפגשי און ליין עם האמנים המציגים (בוגרי התכנית). במפגש הקרוב שיחה מסקרנת במיוחד שתעסוק בנושאים שהאמן גיל יפמן עוסק בהם בשנים האחרונות – שואה, מגדר, מיניות, טראומה, פנטזיה ומציאות. דב אור נר – אמן ניצול שואה בן 93 שמשתף פעולה עם יפמן בשנים האחרונות, ובנו ד"ר רן אור נר היסטוריון החוקר מפקחות SS ששירתו באושוויץ וברגן בלזן.

חמישי, 22.10 בשעה 20:00. בקישור . אירוע פייסבוק

בעז נוי

בעז נוי, מתוך התערוכה "אוחזים", גלריה ביתא ואירוע און ליין

הרן כסלו

עשור חדש – ציור חדש, המלצות הסופ"ש 2-4.1.2020

כתיבת תגובה

בעשור האחרון, כמו גם באלו שלפניו דובר לא פעם על "מותו של הציור" בכל פעם נמצא רואה השחורות התורן שמספיד את המדיום וקובר אותו כלא עדכני ומיושן. אבל בכל פעם הציור מצליח לקום לתחייה ולהמציא את עצמו מחדש ולהוכיח שגם לוותיק שבין המדיומים יש רלוונטיות קריטית גם לצד הטכנולוגיות החדשות הנכנסות לאמנות בכל שנה. אנחנו פותחים את העשור בהמלצה על שלוש תערוכות ציור שמראות לנו שלמרות שגם בעשור החדש ובאלה שאחריו עדיין ימשיכו להספיד את הציור, הוא ימשיך לחדש ולהתחדש ללא הרף.
בגלריה מאיה מציג רותם רוזנבוים סדרה של רישומי מחשב שמצליחים לשמור על אופי גופני ופראי; בגלריה זימאק מוותר הרן כסלו על כלי הציור המסורתיים ועורם צבע באמצעות מה שבא ליד; ובגלריה נולובז מלווה אליסף קובנר את יציאת ספר שיריו החדש בתערוכת ציור רגישה; בפינת הבונוס – פיסול דווקא, ועוד כזה הנשען על מסורות של קרמיקה, שיח גלריה עם האמנית ליאורה קפלן במרכז לאמנות עכשווית.
מאחלים לכולנו שנה חדשה, טרייה מרגשת ועשירה באמנות מעולה.
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←