מקריות משמחת גרמה לכך שכל תערוכות השבוע נוצרו על ידי ציירות נשים מוכשרות במיוחד. נכון, השנה היא 2024 ולא אמור להיות משנה מי אוחז במכחול – גבר או אישה. ועדיין יש ייחוד מסוים במבט הנשי; לפעמים הוא יודע להתמקד בשולי ובמינורי ולחלץ ממנו אמירות אמנותיות בעלות משמעות ויופי רב. לכן אנחנו תופסים את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו בשתי ידיים ומקשיבים למה שיש לציור לספר לנו.
אמנות בלי מגע בחומר (גם אם החומר הזה הוא צילום או הקרנת וידאו) נשארת בגדר פילוסופיה או ספרות. יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר ודרכו הגיעו לעולם שלם.
תערוכות השבוע מעדיפות את הסיפור האישי והקטן על פני רעיונות גדולים וגרנדיוזיים. אולי נכון יותר יהיה לומר שתערוכות השבוע מביטות על אותם רעיונות גדולים דרך המשקפיים האישיים והאינטימיים. האמנים והאמניות המציגים לא מעוניינים לוותר על תאוריות, רעיונות וטקסט, אבל הם מבקשים להזכיר לנו שבסוף ובתחילת כל אלה נמצא האדם – על מחשבותיו, רגשותיו ונטיות לבו.
האביב הוא זמן של שינויים וגם בלי קשר לעונה אין ספק שהתקופה הזו שבה אנחנו חיים לאחרונה מתבטאת בשינויים מרחיקי לכת. בהתאם, תערוכות השבוע מסמנות תנועה, התחדשות ושינוי – מהרמה המוניציפלית של עיר בהתחדשות ועד לדרכים האינטימיות בהן אנחנו פוגשים זה את זה.
בסופ"ש הקרוב בו מצויין ט' באב יש מעט מאד פעילות בגזרה האמנותית. עם זאת נפתחות כאן 3 תערוכות יחיד של אמנים משובחים שכדאי לצאת ולראות.
בגלריה דביר חוזרת האמנית הצעירה שי-לי הורודי עם מיצב פיסולי שמהתל בקהל ומורכב מעבודות שממש מנסות להיות בלתי מובנות, אך מצליחות איכשהו לגעת בלב; בגלריה רו ארט תפתח תערוכת יחיד לאמן הוורסטילי ערן וולקובסקי; ובגלריה גורדון תערוכת יחיד לפאטמה אבו רומי המייצגת קול נועז וביקורתי כאמנית אישה מהמגזר הערבי.
זיכרון הוא דבר מתעתע, הוא מעלה לפני השטח פרטים מסוימים – חשובים יותר או פחות, ובו זמנית מסתיר מאיתנו דברים אחרים. מעניין תמיד להתבונן ולחשוב מה אנחנו בוחרים לזכור ומה אנחנו בוחרים לשכוח. אולי אפילו יותר מעניין – מה בוחרים להזכיר לנו ומה בוחרים במכוון או שלא במכוון להשכיח מאיתנו ולהחביא בנבכי ההיסטוריה שנכנסת לקאנון. ובכן, כל התערוכות המומלצות של השבוע עוסקות בנושאים אלה, בזיכרון ושכחה, חשיפה והסתרה.
מרב סודאי, גלריה P8 את סוף החגים שלי ביליתי באיסטנבול, עיר שאני אוהבת במיוחד, בעיקר מאז הביקור שלי בביאנלה שנערכה שם בשנת 2015. הפעם שילבתי עבודת הכנה לקראת סיור אמנות שיצא לאיסטנבול בביאנלה הקרובה, וגם חופשה קצרה. פגשתי אמנים מקומיים, ביקרתי בסטודיאות שלהם, בפתיחות של תערוכות ובגלריות. זו תקופה של שינוי בטורקיה, השלטון הולך ונהיה […]
