שלוש-ארבע המלצות בשבוע זה ממש לא מרחב מספיק בכדי להקיף את כל העושר של סצינת האמנות המקומית הדינמית והתוססת. לפעמים תערוכות מעולות פשוט נאלצות להשאר מחוץ להמלצות השבועיות. לכן אנחנו משתדלים אחת לכמה זמן לעשות השלמת פערים בכדי לתת את הבמה לתערוכות מצויינות שחבל לפספס רק בגלל מגבלות הפורמט.
תערוכות השבוע נעות על הציר שבין "החיים עצמם" ו-"ממנטו מורי" (זכור את המוות). אפשר לומר שזהו הציר שבו פועלת האמנות מאז ומעולם וזהו ערכה הגדול – לעזור לבני האדם להתמודד עם התחנות השונות בחייהם ולמצוא הגיון, משמעות ואפילו יופי גם ברגעים הקשים ביותר בחייהם האישיים וגם במישור הלאומי. בימים אלו אנחנו צריכים את זה יותר מתמיד.
שנת 2022 היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד. שנה שהביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. תערוכות ענק שוברות קופות, סערות ציבוריות הנוגעות לצנזורה ומקומה של האמנות, מחאה פוליטית ועוד וכל אלה השפיעו גם עלינו.
אז איך היתה השנה של שני ורנר וצוות המדריכים של Talking Art?
החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.
במרחב הציבורי הישראלי, עדינות נתפסת לעיתים קרובות כחולשה. במרדף האינסופי אחרי "לא לצאת פראייר" למי יש זמן לעדינות? אבל בדיוק בסביבה כזו, עדינות יכולה להיות אקט חתרני. היא מאלצת אותנו להשתהות, להתבונן, לחשוב. תערוכות השבוע, של שלוש אמניות מעולות בשלבים שונים של הקריירה שלהן, מראות לנו שעדינות יכולה להיות כח ושמים שקטים אכן חודרים עמוק.
צוואר הבקבוק שנוצר עם פתיחת אתרי האמנות מתחיל להשתחרר ונדמה שעולם האמנות המקומי נכנס לאיזה איזון מבורך שחיכינו לו כל כך. לצד השגרה המתוקה מגיעות בשורות מרגשות כמו בואה של האמנית יאיוי קוסאמה למוזיאון תל אביב וכל זאת יוצר תחושה אופטימית של חגיגת הרוח, והאמנות כמובן.
שתיים מהתערוכות המומלצות שלנו השבוע אמנם נפתחו כבר אבל בחרנו לכתוב עליהן בכל זאת כי היה חשוב לנו שדווקא לא תפספסו אותן. לאיזון פינקנו אתכם בפינת בונוס כפולה שכל כולה התחלות חדשות וטריות.
את ההמלצות השבוע נתחיל עם "אוטו המתנות" של דפנה טלמון – פרוייקט קהילתי / מיצג נודד של החלפת חפצים יד שנייה; ראיון עם האמנית מיכל סופיה טוביאס שמבקשת לחדור דרך הקירות אל אולם תאטרון נגה הסגור; הצלם מיקי קרצמן משיק ספר חדש על הפעילות האקטיביסטית שלו בעשורים האחרונים; ולקינוח – הרצאה של הצלמת ורדי כהנא שתדבר על צילום פורטרטים בישראל לאורך השנים ועל יכולתו של הצילום לנסח תודעה אסתטית קולקטיבית (נשמע מרתק!).
כיאה למצב השבוע ההמלצות הן לאירועים וירטואלים שאפשר לצרוך מהספה, אמנם לא כולם קשורים ישירות באמנות פלסטית, אבל ודאי יעניינו את שוחרי התרבות שאתם.
ראשית כל – אנחנו סוף סוף מרימים את הכפפה ומצטרפים למגמת אירועי הזום. ניסינו לוותר על זה אבל נראה שאין ברירה. מה שכן, אם כבר לעשות הרצאה אינטרנטית – אז נראה לנו הכי ראוי לדבר על אמנות אינטרנטית. אמנות שמשתמשת ברשת לא ככלי לתיווך תכנים אלא כמדיום לכל דבר; מרכז התרבות משכנות שאננים מפיק אירוע רב משתתפים וסלבריטאים לסיכום שנת 2020; עיריית תל אביב בהפקה גדולה של מופעי מוזיקה שישודרו ממוזיאון תל אביב; ובפינת הבונוס סיור וירטואלי והדרכה בתערוכה החדשה של גלריה הקוביה בירושלים.
השבוע אנו שולחים אליכם סיכום ביניים של סדרת הראיונות שערכנו עם בוגרים טריים של בתי הספר לאמנות. מעניין לקרוא את המבטים השונים של האמנים הצעירים על אמנות עכשווית ותפקידיה, על תקופת הלימודים ועל השפעות הקורונה עליהם ועל בכלל.
בהזדמנות זו אנו מאחלים לכולנו שנה טובה, שנה של אמנות נהדרת בכל עת.
עד הלימודים בבצלאל עסק האמן דייויד רייכמן גיבס בעיקר ביצירה תלויות מקום ובזילגה בין האמנות והטריטוריה בה היא מוצגת. פרוייקט הגמר שלו מתמקד בייצוג ויזואלי של לאום על ידי הדגל שלו, בפירוק הנראות והמושגיות של הדבר. בזמן הסגר הקורונה נולדה עבודה רביעית בסדרה שהוצגה בתערוכת הגמר שלו.
ראיון עם שני ורנר במסגרת סדרת ראיונות עם בוגרים טריים של בתי הספר לאמנות.
