אחרי שבועיים של אירועי אמנות ענקיים ומפוצצים כמו אוהבים אמנות וצבע טרי ורגע לפני שנכנס לטירוף המשמח של שבוע האיור (עדכונים ממש ממש בקרוב) החלטנו לחזור במדור לתערוכות קטנות וצנועות. תערוכות השבוע עוסקות כולן במחווה אמנותית – כזו שלוקחת השראה מעבודתם של אמנים גדולים מהעבר או שעושה שימוש באמנות ככלי להבעת אהבה וגעגוע.
שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות. במקביל, עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.
אולי בהשפעת נסיבות מותו של בועז ארד, המלצותינו נוגעות בסף. בגלריה רו ארט מתחקה האמן בויאן אחרי הכאוס של דמויות מאגדות הילדים; בגלריה אידריס נשענים האמנים ניב כהן ומיטב כץ-מינרבו על אסתטיקה פגאנית ושבטית; בגלריה באום אל פאחם מציג הצלם דניאל צ'צ'יק צילומים המלמדים על קטסטרופה עתידית; ובפינת הבונוס מיצג אינטראקטיבי מורבידי של האמנים שחף דקל וערן הדס.
