אחרי שבועיים של הלם, עולם האמנות מתחיל לאט לאט להרים שוב את הראש. אמנם כולנו מבינים שדברים כנראה לא יחזרו להיות בדיוק כפי שהיו, בודאי לא כל כך מהר. אבל לרגע הזה ועם ההבנה והאמונה בחשיבות של אמנות, חלק מהגלריות והמוזיאונים מתחילים להיפתח מחדש. אמנות בשעה הקשה הזו יכולה להיות הרבה דברים – היא יכולה להוות נחמה, לתת רגע של אסקפיזם אבל גם לתת מראה, לפעמים לא פשוטה, שתאפשר לעבד את מה שקרה. בכל מקרה, גם כשהתותחים רועמים, אסור למוזות לשתוק וחייבים להמשיך לנגן.
באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע לא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית בכדי ליצור משהו חדש. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן
כבר ברור לכולנו שהקורונה שינתה ומשנה עדיין את החיים בכלל אבל גם את עולם התרבות בפרט. דברים שהיו מובנים מאליהם בעבר, פחות מתאפשרים עכשיו ויש צורך להמציא הכל מחדש. כך יוצא שאירועים משודרים בזום או כאלה קטנים ואינטימיים הופכים פופולריים יותר ויותר. אם כן, השבוע החלטנו על רשימה של אירועים שאנו מוצאים אותם מעניינים במיוחד.
צילום דיגיטלי, צילום ללא צלם, ואפילו צילום ללא צילום הן כמה טכניקות שנתקלנו בהן בתערוכות בשנים האחרונות. שתי תערוכות בהמלצות השבוע מבקשות להתמודד עם משברי ההווה והעתיד הצילומי דווקא על ידי ההיסטוריה העשירה שלו
אנו משתמשים בקבצי עוגיות כדי להבטיח שנספק לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר באתר שלנו. גלישה באתר מהווה הסכמה לכך
