אמנות היא הרבה דברים – היא נשגבת ופיוטית, נוגעת בנימי הנפש הדקים ביותר ונותנת בסיס רוחני גם לחיים החילוניים ביותר. ומצד שני היא אובייקט מסחרי, מותאמת למצב רוח משתנה של האמן והצופה, שלא לומר מותאמת לצבע הספה בסלון. בשבילנו המתח הזה הוא אחד מהדברים שהופכים את האמנות למרתקת ורלבנטית תמיד. בין אוהל מועד למטבח, בין שני אבות רוחניים של עולם האמנות ובין הגוף והקו – תערוכות השבוע מפגישות בין עולמות שונים ועושות זאת בדרכה הייחודית של האמנות.
בשבוע שעבר ציטטנו את שירו של לאונרד כהן "המנון", שם הוא מפיח בנו תקווה שבין הסדקים חודר אור גדול. את ההמלצות השבוע אנחנו מקדישים לאמניות נשים וזאת כמו בכל שנה, לקראת יום האישה הבינלאומי. מי שעוקב אחר הזירה הבינלאומית של האמנות חש ודאי שבין הסדקים מוקרן בשנים האחרונות אור חדש על אמנות נשים מתקופות שונות. עוד ועוד תערוכות וגלריות ייעודיות פותחות את שעריהן לתצוגת אמניות שלא זכו להכרה בזמנן. ובכל זאת, יש איזו תחושה עקומה בלהמשיך ולהקדיש מדור שלם לאמניות נשים. עד מתי נצטרך לעשות זאת? הלוואי ונגיע ליום בו לא יהיה צורך להעלות נשים על נס באשר הן נשים.
אמנות בלי מגע בחומר (גם אם החומר הזה הוא צילום או הקרנת וידאו) נשארת בגדר פילוסופיה או ספרות. יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר ודרכו הגיעו לעולם שלם.
אולי זו הפריחה של עוד ועוד חללי אמנות ואולי בגלל הדרישה בימי קורונה לרווח מעט את ההתכנסויות, אנחנו רואים יותר ויותר פתיחות שמתקיימות מחוץ למועד "המקודש" של ערב חמישי המסורתי. השבוע אספנו לכם שלוש תערוכות שנפתחות דווקא ביום שישי, כאלה שאפשר להספיק להגיע אליהן לפני שקונים פרחים לשבת.
אמנות מתקשרת אצל רבים מאיתנו עם שחרור מוחלט מחוקים ומוסכמות – אותו "חופש יצירתי" מקודש שיש להגן עליו בחירוף נפש כאשר הוא בסכנה. תערוכות השבוע הולכות לכאורה בכיוון הפוך, הן מציגות את תוצריהם של מהלכים אמנותיים שמקורם במערכות של חוקים וכללים שמגיעים מהאמנים והאמניות עצמם. התוצאות מוכיחות ששחרור הוא לא ערך עליון בהכרח והחופש האמיתי יכול להמצא דווקא בתוך המסגרת.
בניגוד לסערות ממשיות, שיכולות להביא לתוצאות קשות ואף טרגיות, סערות אמנותיות מביאות להצפה של רעיונות, מחשבות וזוויות מבט חדשות. סוף השבוע הקרוב בקריית המלאכה נראה סוער במיוחד ולא רק מסיבות מטאורולוגיות – המון המון תערוכות נפתחות בקריה עצמה וברחובות הסמוכים לה. כידוע לכם, אופייה הקומפקטי של קריית המלאכה מאפשר לשוחרי האמנות השאפתנים לעשות סיבוב פתיחות עמוס במיוחד. רק לא לשכוח מטרייה ומגפיים.
שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות. במקביל, עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.
בגלריה רוזנפלד מציג מדריכנו המהולל אלעד רוזן תערוכת ציור חדשה המסמנת כיוון חדש בעבודתו; בגלריה נולובז מציגים תערוכה תמציתית ומרוכזת לרועי אלטר לסוף שבוע אחד גדוש באירועים; ובגלריה באצטדיון טדי בירושלים תערוכה קבוצתית העוסקת בהיבטים השונים של המרחב וההתמצאות בו.
לסיום שמחים לעדכן כי נותרו מקומות בודדים לסיור בפריז. לא לפספס!
התחדשות והרחבת המנעד היצירתי אגב "יציאה מן העור" מול הנצחה והתמדה הם במוקד סקירתנו. ציירים מנסים כוחם בהדרכת אמנות, ואמני צילום את כשרונם בציור. מנגד, פסטיבל הדוכנים (פנזינים) חוגג את שנתו השמינית.
