אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. אם רוצים לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין של להיות חמור, מיושן ורציני ואז לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות חדשה המתאימה לימינו אנו, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. הנה הבחירות שלנו מהביאנלה לרישום בירושלים.
כמו השם שלנו, זה די ברור שמה שאנחנו אוהבים לעשות הוא לדבר על אמנות. אחד הדברים החשובים בעינינו הוא לדבר עם האמנים עצמם. לכבוד חג סוכות החלטנו לתפוס לשיחה אמנים ואמניות ישראלים שהעבירו את חייהם ועבודתם לחו"ל ולשמוע מהם על נוודות, ארעיות וזרות – מושגים שעומדים בבסיסו של החג הזה.
בשבוע שעבר היינו מסוחררים כל כך מאירועי "אוהבים אמנות" שהיו כמה תערוכות חדשות שלא היה לנו המקום להמליץ עליהן (אם כי הן לא פחות טובות!). כיוון שהשבוע מסתמן יובש יחסי, יש לנו הזדמנות להמליץ עליהן בכל זאת פלוס כמה אירועים קטנים ששווה לעקוב אחריהם.
תערוכתה של אלכסנדרה צוקרמן בגלריה נגא היא מלאכת מחשבת של רישום עדין; מסגרת אמנותית חדשה מביאה לנו תערוכת פופ אפ עם קבוצת אמנים מרשימה מאוד; בפינת הקצרים שלנו: תערוכת מכירה להצלת מרכז מחול "כלים"; סדרת הרצאות קצרות בגלריה אינדי; וסיור הורים וילדים בקרוב.
התערוכה "פראבדה" ("אמת") של זויה צ'רקסקי במוזיאון ישראל מציגה את מערומי השלטון בבריה"מ; במוזיאון תל אביב תוצג צורת הפצה מחתרתית של מוזיקה אסורה בימי השלטון הקומוניסטי בבריה"מ; במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון נחשפת תרומתה של האנדרטה לאמנות החוצות בארץ; והצייר הגרמני המעולה, אולף קונמן, פותח באופן חד פעמי את הסטודיו המקומי שלו לשיחה אינטימית
