לפי הסטראוטיפ המקובל – דלת הסטודיו אמורה להישאר סגורה כדי לתת לאמנים שקט ושלווה לעשות את עבודתם ואילו חלל התצוגה האידאלי הוא חלל סטרילי חסר זהות. אך מה קורה כשאמנים ואמניות יוצאים החוצה מדלת הסטודיו ומתחברים לדופק החיים? תערוכות השבוע מבקשות להוריד את האמנות ממגדל השן אל גובה האדמה או הרחוב ולבחון מה קורה שם ומה אפשר להרוויח מהמפגש.
אם להשתמש במטאפורה משפחתית, אפשר לומר ששירה היא אחותה הגדולה והמיושבת של האמנות. יש משהו באינטימיות של מילה כתובה בספר שקשה לשחזר באמצעים המקובלים של האמנות הפלסטית, שתופסים מקום בחלל ומעמתים את הצופה עם הצורה, הצבע והמימדים שלהם. תערוכות השבוע יוצאות מתוך שירה כנקודת הפתיחה שלהן, ומבקשות לשמר משהו מהאינטימיות והעדינות שיש לאחות הפואטית.
בשבועות האחרונים כתבנו על התגובה המיידית של עולם האמנות לאירועי ה-7.10 והמלחמה. רוב התגובות היו של ניסיון לעזור ולאחר מכן של התאוששות חלקית, והשבוע הגיע זמנה של הנחמה, הניסיון להחלים לאט לאט מהשבר העמוק שכולנו חווים. התערוכות השבוע מציעות אור חדש לתערוכות שנשרפו, לאמנים שנפגעו, למחשבות אינטואיטיביות על המצב וגם ללב של כולנו.
החגים הבלתי נגמרים גורמים לדלילות מסויימת בחזית הפתיחות החדשות וזה זמן אידאלי אם כן לצאת שוב לטיול דרומה בעקבות אמנות מעולה. למרבה השמחה, כל התערוכות בהמלצות השבוע הן לא רק "על הדרך" אלא מעולות ומצדיקות נסיעה מיוחדת בפני עצמן. כולן גם מספרות, באמצעים אמנותיים ופואטיים, סיפורים של מקום וזמן ולכן מתאימות מאוד גם לאוירת טיול.
הקיץ, החופש הגדול, החום – כל אלה לא מפחידים אותנו, להפך!
יש לנו המון חדשות מרגשות בשבילכם.
* מכירת אמנות ישראלית במחירים נוחים
* סיור חדש בנווה שאנן
* הנחה מיוחדת לסיורים פרטיים למשפחות
האמנית אסנת בן דב חזרה מביקור במינכן ונאלצה להכנס לבידוד של שבועיים. איך התחושה, כיצד יוצרים תחת מצב לחץ והאם הבידוד משפיע על היצירה?
ראיון עם שני ורנר
