המודרניזם, על אף המרחק ההיסטורי, ממשיך להדהד בתערוכות השבוע. העקרונות המכוננים שלו חוזרים ומקבלים פרשנות עכשווית: בחינה של מהות האמנות, צורותיה, תפקידה וקהליה. לא מדובר בנוסטלגיה אלא בהפעלה מחודשת של רעיונות שנשארו חיוניים, ומאפשרים לראות כיצד יסודות מוקדמים ממשיכים לעצב את האופן שבו אנו חווים אמנות כיום.
אחרי תקופה ארוכה שבה עבודת הכפיים של האמן הלכה ונעלמה, אמנים ראו את עצמם בדרך כלל כמנותקים מעולם עובדי הכפיים, וקו גבול עבה וברור נמתח בין בית המלאכה לבין הסטודיו. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה בה מלאכות היד חוזרות על זירת האמנות העכשווית – גם בשילוב של קראפט וגם בחזרה של נוכחות פיזית בתוך היצירה העכשווית.
בעיתות משבר הזמן מתנהג אחרת. יותר מ-480 ימים של מלחמה מרגישים מצד אחד כמו נצח ומצד שני כמו הרף עין. בתוך הזמן-לא זמן הזה, הנפש האנושית מבקשת למצוא ולהמציא דרכים להתמודד עם המצב, למצוא איזון – להתגבר. תערוכות השבוע מתמודדות כל אחת בדרכה עם הזמן הנוכחי וגם עם מושג הזמן עצמו, בכדי לבדוק כיצד ניתן לצאת מצידו השני של הנחשול מחוזקים יותר.
כאשר בחוץ הרוחות סוערות, ומה שנקרא "המצב" מתדפק בעוז על דלתות הבית, מבט פנימה יכול להיראות כבריחה מהמציאות ופינוק של ממש. אבל דווקא בימים כאלה, מבט מפוכח וכן פנימה יכול לתת כוחות וכלים באמצעותם ניתן לפעול בעולם. תערוכות השבוע משלבות בין עולמות חיצוניים ופנימיים ומראות לנו שהעולם הפנימי הוא אמיתי וחשוב באותה מידה כמו זה שבחוץ.
ההמלצות הראשונות של שנת 2023, איזה מעמד מחייב! ובעצם מה השתנה? אנחנו כמו תמיד מחפשים את האמנות הטובה ביותר, כלומר זו שתיגע בנו ובתקווה גם בכם. בענינו אמנות מצויינת היא כזו המשלבת בין חומר לבין רוח – מה קורה בין החומר לרוח? זה כבר עולם ומלואו וסיפור האמנות כולה..
רצה המקרה ואצל שתיים מהאמניות המציגות השבוע אנחנו מבקרים בסטודיו אחת לכמה זמן במסגרת הסיורים שלנו. החוויה של יצירת אמנות בסטודיו לעומת החוויה שלה בגלריה הן שונות מאוד והאפשרות לראות אותן בשני ההקשרים היא פריבילגיה השמורה למי שביקורי סטודיו הן חלק משגרת השבוע שלהם. (כלומר מי שמצטרף אלינו לסיורים – כן, זה בהחלט רמז)
לפעמים כדי לחדש ולהתחדש צריך דווקא להסתכל על הישן והמוכר בצורה שונה. אמנות טובה היא לא בהכרח ריצה מתמדת קדימה אל רעיונות חדשים, אלא דווקא הטיול הזה אחורה וקדימה כדי להתבונן שוב במה שנחשב למובן מאליו. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לחדש את המבט על המוכר והידוע. בעינינו אין מתאים מזה לימי חג הביכורים.
בחיים לא הכל מתוק, את זה אנחנו כבר יודעים. גם באמנות לא תמיד מציגים לנו דווקא רק את היפה והטוב. תערוכות השבוע נוקטות באמצעים ערמומיים כדי להמתיק את הגלולה המרה. באמצעות צבעוניות עליזה, הומור ודימויים כמו ילדיים הם לוכדים אותנו ברשת מתעתעת ורק כשנהיה "מאוחר מדי" אנחנו מבינים שלא הכל הוא כמו שהוא נראה.
אחרי שבועיים של אירועי אמנות ענקיים ומפוצצים כמו אוהבים אמנות וצבע טרי ורגע לפני שנכנס לטירוף המשמח של שבוע האיור (עדכונים ממש ממש בקרוב) החלטנו לחזור במדור לתערוכות קטנות וצנועות. תערוכות השבוע עוסקות כולן במחווה אמנותית – כזו שלוקחת השראה מעבודתם של אמנים גדולים מהעבר או שעושה שימוש באמנות ככלי להבעת אהבה וגעגוע.
למה שקרה השבוע לא ציפינו – המוווון תערוכות חדשות נפתחות בפיצוץ שלא זכור לנו כבר מאז ימי הטרום קורונה. כל כך הרבה תערוכות מעניינות שלא הצלחנו לצמצם את הרשימה אז מביאים לכם לקט המלצות קצרצרות על מה שווה ביקור.
מה נגיד לכם – הלוואי שאלה יהיו הצרות שלנו כל שבוע.
