כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי. כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה.

בשכונות השונות של מרכז העיר ישנם כמה מרכזי אמנות שלכל אחד מהם אופי שונה וכולם מבטאים את אותם מתחים. הסיור שלנו יצא בכל פעם לשכונה אחרת, ביחס לתערוכות המוצגות. בקולונקי היוקרתית, בין בתי המעצבים הגדולים ומלונות היוקרה נמצא כמה מהגלריות הותיקות והעשירות בעיר וביניהן גם שלוחה של גלריה גגוזיאן; בשכונת קוקאקי נבקר במוזיאון לאמנות מודרנית, נבין את המקום של האמנות בראי העירייה ואת הסיבה להתפתחותן של גלריות אלטרנטיבות דווקא באזור זה; ובאזור אקסרכיה נבקר בבית הספר לאמנות ובגלריות הבועטות של השכונה.