ביום שישי הקרוב, 14.2.14 תפתח תערוכת יחיד של האמן אלכס שוודר "קיר לקיר, רצפה לתקרה" בגלריה לאדריכלות במוזיאון תל אביב.
למי מכם שלא יודע, אני עובדת במוזיאון ולאחרונה התחלתי גם לנהל את דף הפייסבוק שלו. בדרך כלל אנינמנעת מלכתוב על תערוכות שמוצגות שם כדי שלא אראה משוחדת מדי, אבל השבוע יצא לי לראיין את אלכס שוודר לקראת הפתיחה והרצאה שהוא יעביר באותו היום. היה לי כל כך נעים ומעניין שלא יכולתי להתאפק והחלטתי לשתף אתכם בראיון עמו.
לנו התל אביבים לפעמים נדמה שמסביב לגבולות העיר יש מדבר, ומעטות הסיבות שיגרמו לנו לצאת אל מחוץ למחוזותינו. אבל, יש דברים שמקדשים את פריצת הבועה ואין שמחה ממני על ההמלצה שקבלתי לנדוד אל ירושלים ולראות את תערוכת הפלא "אוריינט אקספרס" של האמנית נבט יצחק במוזיאון האסלאם בירושלים.
זה די נדיר, אבל לפעמים קורה שנוצר דיאלוג מעניין בין שתי תערוכות שמוצגות במקביל בגלריות שונות. כמובן, שהגלריות לא מתכננות את זה וסביר להניח שגם לא האמנים, ובכל זאת, אנחנו אנשי האמנות ושוחריה יכולים לאתגר את עצמנו במציאת קשרים כאלה, וכך אכן עשיתי בסיור שלי ביום שישי האחרון. ביקרנו בכמה גלריות וביניהן בשתי תערוכות יחיד, האחת של איתן בן משה (שכבר כתבתי עליו כאן) בגלריה אלון שגב, והשנייה של האמנית נעמה ערד, המוצגת בגלריה זומר.
השבוע ביקרתי בתערוכת היחיד של האמן עאסם אבו שקרה המוצגת בימים אלה בגלריה שלוש. זו הפעם השנייה שאני מבקרת בתערוכה והרושם העז העולה מן העבודות, מן התלייה המדויקת ומהמחווה העמוקה – החפה ממניעים כלכליים – של בעלת הגלריה נירה יצחקי לעבודותיו של אבו שקרה ולמורשת שהשאיר אחריו, מתגבר אף בביקור השני.
"שישי קולטורה – סיורי אמנות" בגרסת חורף מיוחדת
הצטרפו אליי לסיור אינטימי ומחמם את הלב באוסף האמנות של משפחת שיף המוצג במלון מרינה תל אביב. האוסף מתמקד באמנות פיגורטיבית ראליסטית ומכיל עבודות של אמנים ישראלים ובין לאומיים מהדור הצעיר לצד אמנים ותיקים.
זוהי הזדמנות נדירה לבקר באוסף המגוון והמרשים הזה ולהכיר אופני צפייה חדשים ותצוגת אמנות לא קונבנציונלית.
שישי, 13.12.13, בין השעות 10:00-12:00
מחיר 70 ₪
מספר המקומות מוגבל,
יש להירשם מראש
לפרטים נוספים והזמנות:
שני 054-6464979
Elie Shamir, Achilles chooses the pearl necklace, oil on canvas, 1995
Natan Pernik, Notebook, oil on canvas, 2012
בסופ"ש הקרוב (15-16.11.13) יתקיים חלקו השני של האירוע "אוהבים אמנות. עושים אמנות" וכמובן שישנם הרבה דברים מיוחדים לראות ולבקר בהם. מה שכיף בסופ"ש הזה הוא שישנם שלושה פרוייקטים מרכזיים עם לו"ז מגוון מאוד שאפשר לתכנן את סוף השבוע סביבו.
Jeff Wall, After Invisible Man by Ralph Ellison, the Prologue
בימים אלה מוצגת במוזיאון תל אביב התערוכה "ניראות" של האמן הקנדי ג'ף וול. וול הוא אחד האמנים האהובים עלי בכל הזמנים. נחשפתי לעבודותיו לראשונה כאשר למדתי צילום לפני מספר שנים. וול הקדיש את הקריירה שלו לחיפוש אחר מאפייניו הבסיסיים של הצילום ולחקירתם, והוא נחשב לצלם כה חשוב בעיקר בשל העבודה שהצילומים שלו עזרו בשינוי וביסוס מעמדו של מדיום הצילום בתוך שדה האמנות הרחב.
מדי שנה מקיימת עיריית תל אביב את אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות." אשר באים לסמל את תחילתה הרשמית של עונת התערוכות, ולחגוג את ההתרחשות האמנותית הענפה שבעיר.
השנה נתקלו אנשי העירייה בלא מעט קשיים לאחר שבעלי הגלריות יצאו במחאה כנגד תנאי הארנונה הנוקשים של העירייה וכנגד אי התמיכה של העירייה בגלריות באופן כללי. על אף כל זאת, עולה הפרוייקט לאוויר בשני מועדים – בסוף השבוע הקרוב בין 31.10.13-2.11.13 והמועד הבא יהיה בין 15-16.11.13.
ביתן הלנה רובינשטיין הוא אחד מהמקומות האהובים עליי בתל אביב. אמנם, אני עובדת במוזיאון תל אביב וכיוון שהביתן הוא שלוחה של המוזיאון ייתכן ואני מעט משוחדת, ובכל זאת אני יכולה בכנות לומר כי בשנה האחרונה הוצגו בביתן כמה מהתערוכות המוצלחות בעיר. בנוסף האדריכלות של המבנה לכשעצמה היא מחזה לעיניים, במיוחד בשל האופן שבו היא מאתגרת את הגדרות "הקובייה הלבנה" של הגלריה המסורתית.
בימים אלה מוצגת בביתן התערוכה הקבוצתית "שואוטיים" המציגה עבודות של שלוש אמניות – אחת קנדית ושתי אמניות ישראליות צעירות. שלושת המיצבים משלבים בין אסתטיקה חזותית לבין שימוש בסאונד באופן כזה המאתגר את הגבולות ביניהם. במובן זה, ייתכן ותהיה אכזבה קלה במפגש הראשון עם התערוכה, זו בהחלט אינה תערוכת אמנות קונבנציונאלית.
המרכז לאמנות עכשווית בתל אביב נוסד במטרה לקדם את האמנות העכשווית עם דגש על "אמנויות הזמן" ובעיקר וידיאו ומיצג, והוא מקום נהדר ללמוד ולהיות מעורבים במה שקורה מבחינה זו בארץ ובעולם. המרכז מתפקד כאולם תצוגה לתערוכות וגם כבמה להרצאות ודיונים.
אתמול ביקרתי בתערוכה SPLASH! מיצב קולנועי בפורמט 16 מ"מ המורכב מ- 6 חלקים, שיתוף פעולה של האמניות והקולנועניות סילבי סימוֹן וּויויאן אוסטרובסקי. הדימויים, הנוצרים מהקרנת פילם על או דרך פסליה האופטיים של סימון או לחילופין על אובייקטים שונים מחוף הים, מעלים בתודעה סביבה ימית דמוית חלום. הלופים הקולנועיים של אוסטרובסקי וסימון מוקרנים על מתקנים הקוטעים ומתמרנים אותם, וכך יוצרים פסיפס של דימויים מפורקים המעוררים זיכרונות מחוף ים נשכח.
זה נהדר! אם אתם מגיעים לאזור נמל יפו, אני ממליצה בחום להיכנס ולחוות, זה כיף גדול גם עם ילדים. מציג רק עד 28.10.13 אז אל תפספסו.
למידע נוסף:
https://www.facebook.com/events/329829803828652/?ref=br_tf
“SPLASH!” Jaffa Port
“SPLASH!” Jaffa Portש
דבר מעניין נוסף שיתרחש במרכז הוא פאנל שיעסוק בפורמטים ניסיוניים של אוצרות באמצעות מקרי מבחן של שלושה אוצרים: ג'ושואה דקטר, סופי גולטס וצ'לסי היינס. הערב מציע דיון על מודלים שונים ששואלים מה אנחנו בעצם רוצים מתערוכות, ואיך אפשר להשתמש בתערוכות כדי לחקור טריטוריות חדשות.
"נקודת מפגש: מה אנחנו רוצים מתערוכות?" בשיתוף פעולה עם ארטיס
יום שני, 14.10.13, בשעה 19:00. צדוק הכהן 2, תל אביב.
כניסה: 10 ₪ / חינם לידידי המרכז
מספר המקומות מוגבל, יש לשמור מקום מבעוד מועד באמצעות המייל: info@cca.org.il
הפאנל יערך באנגלית
למידע נוסף:
https://www.facebook.com/events/351820631621060/?source=1
“Case in Point 5: What Do We Want from Exhibitions?”
קבלו ישירות למייל עדכונים על סיורים ותערוכות מומלצות
Powered by D.A.S for Business
