כאירוע האמנות החשוב בעולם, הביאנלה תמיד משקפת את המגמות הבולטות בשדה האמנות מבחינה סגנונית ומבחינה תמטית נושאית. אך כיוון שאמנות לעולם אינה מנותקת מהחיים, הביאנלה היא גם חלון להביט דרכו על נושאים שמעסיקים את האנושות בנקודת הזמן הזו. נושא הביאנלה השנה "זרים בכל מקום" נראה שקולע היטב להלך הרוח שנראה שעוטף את עולמנו כיום.
אדריאנו פדרוזה – אוצר הביאנלה השנה מגיע מברזיל וביקש לשים דגש על קולות שלטענתו לא נשמעו מספיק בעולם האמנות המערבי. מרבית האמנים שנבחרו להציג בתערוכה המרכזית מעולם לא הציגו בביאנלה בעבר, ורבים מהם מגיעים מהדרום הגלובלי. האמניות והאמנים מתייחסים לנושא של זרות מנקודות מבט שונות ומגוונות – החל ממשבר הפליטים שמזעזע את הסדר הפוליטי הישן, הגירה והשתלבות בתרבות אחרת, בהיבטים של נשיות בתוך עולם פטריארכלי, קוויריות ונזילות מגדרית ועוד.
כאמור, כיוון שזה אחד הנושאים החשובים והבוערים היום, באופן לא מפתיע רבים מביתני המדינות השונות מעלים גם הם סוגיות דומות. לבסוף, התוצאה היא סוג של קליידוסקופ אפלולי שמציג עולם במשבר, אך גם כזה שעושה מאמץ משותף להגיע לפתרון.
לפניכם הבחירות שלנו בביתנים ותערוכות לווין – שכדאי לשים אליהן לב בביקור הקרוב בונציה.
(השתדלנו לכתוב גם על תערוכות פחות מדוברות)
שני ורנר
וצוות Talking Art

עברי מדריך בביתן הספרדי

ביתנים
ותיקן Holy See, תערוכה קבוצתית (ג’ודקה)
אין ספק שזה הביתן המדובר ביותר בביאנלה השנה, ולא בכדי. מדינת הותיקן מפציעה בביאנלה עם תערוכה לא מובנת מאליה. כחלק מהגישה הנוצרית לחמלה וצדקה – הביתן התמקם השנה בתוך כלא הנשים באי ג’ודקה. 8 אמנים יצרו פעולה משותפת עם הנשים בכלא, והן גם אלה שמעבירות את הסיור המודרך בתערוכה. אין ספק שהחוויה האמיתי כאן היא הסיור (פחות האמנות) – יש להזמין מקום מראש ולדייק בפרטים. שימו לב – אתם נכנסים לכלא. הרשמה כאן
ערב הסעודית Shifting Sands: A Battle Song, Manal AlDowayan(ארסנלה)
בדומה לתצוגה בביאנלה הקודמת, גם השנה מצטיין ביתן ערב הסעודית בתצוגה מרשימה בדמות מיצב גדול ממדים שממלא את כל החלל. הפעם התוצאה הסופית היא פרי של מהלך חברתי שעשתה האמנית עם נשים מערב הסעודית – בסגנון סדנאות העצמה נשית. המיצב משלב פיסול, סאונד ציור וכתיבה חופשית.
איסלנד That’s a Very Large Number – A Commerzbau, Hildigunnur Birgisdóttir (ארסנלה)
זה ביתן שקל לפספס וחבל! מדובר בתצוגה חמודה, חכמה, סקסית ומרעננת על עידן צרכנות השפע והמותגים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים היום. האמנית הצעירונת מבקשת להעיר את תשומת הלב ל”יופי ולטרגיות” שיש בחפצים המלווים את חיי היום יום שלנו. תקדישו כמה דקות להתעמק בתצוגה הזו.
אוסטרליה kith and kin, Archie Moore (ג’רדיני)
הקהל הישראלי אולי רגיל למראה של התערוכה בביתן הזה – סוג של אנדרטה מודרניסטית. במרכז החלל שולחן גדול ועליו ערוכות רשימות המתעדות מקרים בהם צאצאי ילידים אוסטרליים נהרגו בזמן שהיו תחת חסות ממשלת אוסטרליה. ומרכז התערוכה הוא ציור קיר ענק בגיר (לבן על שחור) ובו מתוארת שושלת האמן המתחקה אחר 65,000 שנים. מובן שהניסיון לעקוב אחר דורות רבים כל כך היא כמעט בלתי אפשרית, ובכל זאת הניסיון מעניין וחושף יחסי כוח בין הלבן המערבי והילידים האוסטרליים שפעמים רבות זכו ליחס לא אישי ומוחק זהות.
הביתן זכה בפרס אריה הזהב
שוויץ Guerreiro do Divino Amor, Super Superior Civilizations (ג’רדיני)
אין הרבה הומור בביאנלה בונציה, וכשהוא מפציע – אז הוא עושה זאת בגדול. הביתן השוויצרי מציג שני פרקים מתוך הפרוייקט המתמשך של האמן בו נבנות מחדש ציויליזציות שנחשבות “נעלות”, הוא לוקח את הסמלים, המיתוסים השפה הקלאסיים ומעצב אותם מחדש בצורה עכשווית, גדולה מהחיים, צינית, צבעונית, קווירית – פשוט וואו. מה היה אם התרבויות האלו היו נבנות דווקא כך?
ספרד Sandra Gamarra Heshik, Migrant Art Gallery (ג’רדיני)
מסוג הפרוייקטים שאנחנו מעריכות במיוחד, כשאישה לוקחת על עצמה לחקור משהו ועושה זאת עם כל המשאבים שלה. המחקר הנרחב של סנדרה גמארה השיקי בא לידי ביטוי בעבודות חדשות המבוססות על ציורים השייכים למורשת הלאומית של אוספי האמנות הספרדית מימי הקולוניאליזם ועד תקופת ההשכלה. היא מבקשת להציג את היעדר הנרטיבים והייצוגים המוטים של ילידים לעומת קולוניאליסטים. בשפה מוזיאלית, מהודקת ופשוט נהדרת מבחינה אסתטית היא חושפת פצעים ישנים ושופכת אור על היסטוריה אלטרנטיבית.

ג'פרי גיבסון, הביתן האמריקני, ונציה 2024הותיקן

תערוכות לווין
טוב כמובן שחייבים לראות את וילם דה קונינג באקדמיה, ג’ולי מהרטו בפאלאציו גרצי, כריסטוף בושל בפונדציון פראדה (התערוכה הכי טובה של השנה!) ופייר ויג בפונטה דה לה דוגנה. אבל הנה רשימה של תערוכות לווין טובות וחשובות לא פחות שנמצאות ברחבי העיר
Berlinde De Bruyckere: City of Refuge III
האמנית הבלגית (נ. 1964) נחשבת לאחת האמניות באמנות העכשווית אשר עוסקת בעיקר בפיסול ומיצב תלויי חלל. בתערוכה זו הוזמנה האמנית להגיב למתחם הכנסייה הבנדיקטנית מהמאה ה-16 הממוקמת על האי סן ג'ורג'יו מאג'ורה בוונציה. היא ציג שלוש סדרות של עבודות חדשות אשר מגיבות לארכיטקטורה המונומנטלית, לתפקוד, לסמליות ולהיסטוריה של הכנסייה. בהסתמך על מורשת המאסטרים האירופיים הישנים, הרנסנס הפלמי, האיקונוגרפיה הנוצרית, כמו גם מיתולוגיה ומסורות תרבותיות, האמנית משלבת סיפורים קיימים עם נרטיבים חדשים ויוצרת מיצב יוצא דופן ומסתורי.
Ewa Juszkiewicz: Locks With Leaves and Swelling Buds
אווה יושקביץ' ידועה בציוריה היחודיים של נשים שמקורן בהיסטוריה של האמנות האירופית, במיוחד מהמאה ה-18 וה-19. בתערוכת היחיד שלה המוצגת בפונדסיון אלמינה ורואיז פיקאסו היא בוחנת את גבולותיהם של ז'אנר הפורטרט ושל היצוג הנשי באמנות. פניהן של הדמויות שלה תמיד מכוסות במסכות משונות – אם זה פטריות סבוכות או זרי פרחים. המסכות האלה, משבשות את ז'אנר הפורטרטים המסורתי, והופכות את הציורים לייצוגים של החוויה הנשית תחת הפטריארכיה. הוירטואוזיות הטכנית של יושקביץ' בציור מוסיפה עומק לפרויקט החתרני שלה, במגרתו היא גם מערבבת בין ז'אנרים אמנותיים על ידי שילוב אלמנטים של טבע דומם בתוך הדיוקנאות, מה שמסבך עוד יותר את היחסים בין תרבות לטבע. מידע נוסף
Josèfa Ntjam: swell of spæc(i)es
ג'וזפה נג'אם, אמנית ילידת קמרון, מציגה מיצב מרהיב במוזיאון האקדמיה של ונציה. המיצב, השוכן בביתן מיוחד משלו, יוצר סביבה אלטרנטיבית של נופים קוסמיים המוקרנים על קיר LED מעוקל, מלווה בסאונד מהפנט. הפסלים של נג'אם, העשויים מחומרים חדשניים, מתייחסים למיתולוגיה של תרבות הדוגון העתיקה ומשלבים אותה עם דמויות היברידיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. הפילוסופיה מאחורי המיצב נטועה עמוק בפוטוריזם אפריקאי – זרם ספרותי ומחשבתי המנסה לדמיין איך היה נראה העתיד אם אפריקה לא היתה נכבשת על ידי המעצמות הקולוניאליות האירופאיות. התערוכה גם מזמינה את השתתפות הקהל בדרכים שונות, כמו הזמנה ליצור באמצעות בינה מלאכותית יצורים חדשים שישתלבו בתערוכה ובנוסף תוכנית ציבורית עשירה של חינוך ושיתוף תרבותי. מידע נוסף
Ydessa Hendeles: Grand Hotel
ידסה הנדלס היא אמנית ואוצרת קנדית הידועה במיצביה החדשניים ובעבודות האוצרות שלה. הנדלס נולדה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה להורים ניצולי שואה, היגרה לטורונטו, קנדה, שם החלה את הקריירה שלה. הנדלס חוקרת נושאים של זהות תרבותית, עקירה וטראומה בין-דורית בתערוכות אישיות ורגשיות, ומאתגרת את המושגים המסורתיים של מחבר ופרשנות. התערוכה שלה בונציה משתמשת במחזה 'הסוחר מונציה' של שייקספיר, כדי לעסוק בהיסטוריה המשפחתית שלה עצמה, של רדיפות והגירה. תערוכה רלבנטית מאוד ואקטואלית מאוד. מכיוון שלצד העבודה האמנותית עוסקת הנדלס גם באוצרות, התערוכה מלווה בהערותיה המפורטות על כל חלק בתערוכה והן נותנות עוד שכבה של משמעות ואפשרות להבין אותה.
Robert Indiana: The Sweet Mystery
תערוכה רטרוספקטיבית של רוברט אינדיאנה, הידוע בפסל "LOVE" האיקוני שלו (לנו יש גרסה עברית משלנו בגן הפסלים של מוזיאון ישראל). התערוכה מתעמקת בהיקסמות של אינדיאנה ממספרים, אותיות וסמלים, ומציעה תובנות מעניינות לגבי התהליך האמנותי וחקירותיו הפילוסופיות. באמצעות אוסף מגוון של ציורים, פסלים והדפסים, הצופים מוזמנים להרהר בדרך בה נפגשים השפה, הזהות והרגש ביצירתו של אינדיאנה.

Ewa Juszkiewicz: Locks With Leaves and Swelling Bud

מדברים אמנות בביאנלה בונציה
סיורי קיץ 2024
בהדרכת עברי באומגרטן

פרטים
מועדי הסיורים
21-24.6.24 מקומות אחרונים
2-5.7.24
13-15.9 SOLD OUT
20-22.9.24

מחירי הסיורים
סיורי שלושה ימים – 710 יורו
סיורי ארבעה ימים 860 יורו
המחיר נתון לשינויים קלים בהתאם לשער היורו ותוכנית הסיור
10 אחוז על דמי הקדימה לנרשמים מוקדם!
עלות הסיור כוללת
כניסות לתערוכות הביאנלה ולמוזיאונים, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
המחיר אינו כולל
טיסות, לינה, ארוחות וכלכלה אישית, ביטוח בריאות ונסיעות (חובה, ובאחריות כל משתתף), נסיעות עירוניות, מיסים עירוניים (משולמים באופן עצמאי במלון בעת הצ'ק אאוט)
תנאי הרשמה וביטול יישלחו בנפרד במועד ההרשמה

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 talkingarttlv@gmail.com

היה כבר מי שאמר שצחוק הוא עניין רציני ביותר. במיוחד במקומותינו, בוודאי בימים טרופים אלו, אין צחוק בלי דמעה שמתגנבת בזווית העין. המלצות השבוע מהלכות על הגבול שבין הצחוק הפרוע לרצינות החמורה. לפעמים אין ברירה אלא לצחוק בפניו של הכאב.
בגלריה P8 יוצר צביקה קנטור היברידים פופיים; ברמת השרון פתיחה כפולה משני צדי הספקטרום האמנותי; ובגלריה גבעון מישירה נורית דוד מבט אל המוות.
גם אצלנו יש תחושה שחייבים להמשיך לצעוד, ולראות אמנות ולעשות את מה שאנחנו טובים בו ומה שטוב לנו, אז ההרשמה לסיורי ונציה ממשיכה, גם הסיורים בארץ מתמלאים ומרגשים אותנו ובתחילת אפריל אנחנו יוצאים לסיור חדש בפאתי יפו.
שיהיה סופ"ש של צחוק בריא ומנחם, עד כמה שניתן
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

צביקה קנטור, מתוך תערוכת יחיד בגלריה P8, תל אביב

'שגגה', תערוכת יחיד של צביקה קנטור. אוצרת: יעל גילעת
צביקה קנטור הוא אמן פופ ישראלי אמיתי. כמו אמני הפופ הגדולים הוא מצליח ליישב בין ציניות והומור שובב ופרוע לבין מבט חד ומושחז על התרבות העכשווית. קנטור הוא אספן כפייתי של דימויים שנלקחו ממקורות שונים ומשונים "ונערמים" במאגר דיגיטלי שהולך ותופח. את הדימויים האלו הוא מעבד, חותך, מערבב ומשלב. בסופו של התהליך הוא מדפיס אותם על קרטון ויוצר מהם פסלים תלת מימדיים צבעוניים ומלאי דמיון. התוצאה היא פיסול שנראה מוכר באותה מידה שהוא זר ומוזר. יצורים היברידיים שכמו יצאו מתוך מערכת העיכול של התרבות הפופולארית והפכו למשהו אחר לגמרי. השילובים המשונים האלה הופכים את חלל הגלריה ללונה פארק אמנותי של ממש שפועל על כל החושים, העיניים והמוח. לצד פעילות מסורתית יותר לגלריות מסוגה, כמו תצוגה של אמנים צעירים ופחות מוכרים, הגלריה השיתופית P8, הופכת אחת לכמה זמן לסוג של כר ניסויים לאמנים ותיקים ומבוססים. זה לא רק מעורר הערכה ומעיד טובות על הגמישות של הגלריה, אלא גם מצוין לנו, הצופים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 21.3, 20:00, גלריה P8, רחוב הפטיש 1, תל אביב

תערוכות יחיד למיכה אולמן ולאבנר כץ ברמת השרון. אוצרוּת: רווית הררי, ענבל ראובן ויובל סער
במובנים רבים, מיכה אולמן ואבנר כץ נמצאים בשני צדדים כמעט מנוגדים של הספקטרום האמנותי בארץ. פסלי האדמה, בטון וברזל של האמן הוותיק והמוערך מיכה אולמן עוסקים בחומרי היסוד של החיים במקום הזה ובהתאמה הם רציניים, אינטלקטואליים ומעוררי מחשבה. לעומתו, המאייר המיתולוגי אבנר כץ הוא בן בית של ממש אצל כל ישראלי עם איורים מבריקים ומעוררי הזדהות לכמה מנכסי צאן הברזל של ספרות הילדים (ולא רק הילדים) בישראל. חיבור כמעט בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שקורה בפתיחה כפולה בשתי גלריות ברמת השרון השבוע. בגלריה לאמנות עכשווית בעיר נפתחת תערוכת יחיד של אולמן שבה הוא יציג את פעילת החפירה המפורסמת שלו, ובמקביל – ממש מעבר לכביש בגלריה פוסט המשובחת, נפתחת תערוכת יחיד של אבנר כץ שמציגה את העיסוק שלו בחיות. כדי לרבד את החוויה עוד יותר, עבודות של כץ יוצגו גם בגלרית החוצות בעיר. כך ניתנת לנו הצופים הזדמנות פז לגלוש לכל רוחב הספקטרום המופלא של אמנות ויצירה ישראלית מקורית ומעולה.
נוסיף שגם במוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון תפתח בשבוע הבא (29.3) תערוכה חדשה של צורפות עכשווית תחת השם "זה שלי מהבית".
אירוע פתיחה: יום שישי 22.3, 11:00, בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון, שדרות ויצמן 20 ובגלריה פוסט, שדרות ויצמן 27, רמת השרון

'קבר', תערוכת יחידה של נורית דוד
יש שמות מורבידיים לתערוכה ויש את השם שבחרה האמנית הותיקה והמעולה נורית דוד לתערוכה החדשה בגלריה גבעון. "קבר" לא משאיר הרבה מקום לספק בנוגע לכוונותיה של האמנית. יותר מזה, בטקסט הנלוונ מספרת דוד כי בתערוכה זו היא בונה לעצמה קבר ברוח הקברים הפרעוניים אותם חקרה בצעירותה. כל התערוכה תשלב בין האסתטיקה והאלמנטים של הפרעונים לבין השפה הגרפית הצבעונית והשטוחה המוכרת של דוד. כך למשל היא יוצרת לעצמה – כמו הפרעונים – ביוגרפיה של המת, שאצלה תתגלם בשילוב של חזרה לציורים מוקדמים שלה ובובות\ קמעות שאמורים ללוות את המת הפרעוני. לתוך הציורים יושתלו אלמנטים קולאז'יים כמו צילומי מומיות, או הגדלת תמונת תעודת הזהות של עצמה. הניגוד שנוצר מזמין אותנו לצלול לתוך עולמה של האמנית/פרעונית לחוויית מוות מלאת חיים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 21.3, 19:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35, תל אביב

סיור חדש – 'זכרון. התנגדות. בנייה. תחייה' – אמנות ושינוי בפאתי יפו 5.4
אמנות אף פעם לא מתקיימת בואקום, מאז ומתמיד היא מושפעת (ומשפיעה) מהסביבה בה היא נוצרת ומתהליכים כלכליים וחברתיים המתרחשים במקביל אליה.
סיור חדש בפאתי יפו חוקר כוחות שונים משפיעים על יצירה.
כבר כמה שנים שמרכז האמנות העכשווית בארץ נמצא בדרומה של תל אביב. האזור שנדמה שעולה על גדותיו ולא יוכל עוד להכיל חדש, ממשיך להתפתח למרות הכל. בתוך כך, כוחות של נדל"ן ופוליטיקה מניעים את כלי המשחק. דומה שעולם זה הוא מיקרוקוסמוס של הנעשה בארץ, על הטוב והרע.

הצטרפו לסיור מרתק ומעורר מחשבה בעקבות אמנות מעולה וההקשר שבתוכו היא מוצגת
פרטים והרשמה בקישור

מיכה אולמן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון