תערוכת ענק למנשה קדישמן
לדבר על אמנות
"סביבות עבודה", מפגש עם האוצרת רויטל בן-אשר פרץ והעיתונאי יובל סער (פורטפוליו).
חמישי, 17.9.15 בשעה 19:00. ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, תרס"ט 6
סער תיעד באופן מקיף את תהליך הקמת התערוכה בכלל וכל מיצג בה בפרט. במפגש ביניהם, ידונו השניים בתהליכי תיעוד וסיקור של אמנות, וכיצד הם מתפקדים בעידן העכשווי בו הרשת משחקת תפקיד מהותי.
כרטיס כניסה לביתן 10 ש"ח
אירוע פייסבוק
לפני שנה בדיוק הייתי בדרום הודו, ישבתי על החוף היפה הזה ועשיתי החלטות לקראת השנה החדשה. כל מני דברים נרשמו ברשימה, אבל בין היתר גם החלטתי שאת השנה הזאת אני מקדישה ל- Talking Art. לא ידעתי בדיוק איך זה יקרה אבל הייתה בי הידיעה שזה צריך לגדול. באמת, חזרתי לארץ ומיד פניתי לעבודה.
עכשיו כשהיא נגמרת אני יכולה להגיד שזאת הייתה שנה מדהימה, לא פחות. היו לי עשרות סיורים בסדרת "שישי קולטורה" וגם הרבה סיורים פרטיים, בכולם פגשתי אנשים מהארץ ומחו"ל – סקרנים לגלות עוד על עולם האמנות העשיר שיש לנו כאן. פגשתי אמנים שלא הכרתי, קולגות, אוצרים ומנהלי גלריות ששמחו לשתף אתי פעולה. האתר שלי עבר מהפך בעזרתו המדהימה של עמית דאר המוכשר להפליא. גיליתי את התחנה המרכזית החדשה שפתחה בפניי צוהר לעולם שלם שלא ידעתי על קיומו. שני מדריכים חדשים – גידי גילעם (סיניור ג'י) ועליאל קיי, הצטרפו לצוות ההדרכה עם סיורי גרפיטי ואדריכלות מעולים. המשכתי לכתוב, המשכתי לראות, והאמת, נהניתי מכל שנייה.
לא נותר לי אלא להגיד תודה לכל השותפים לדרך, ולאחל לכולנו שתהיה עוד שנה של עשייה, שיח פתוח, וכמובן הרבה אמנות משובחת.
מפה. מערכת סימנים שנועדה לתרגם שטחים ממשיים אל מצע דו ממדי, ולאפשר הבנה של נוף, הבחנה בין סוגי מתאר, הבהרה של משעולי דרך וגם המשגה של גבולות בין מדינות, בין ערים, בין שכונות, בין בתים. זו מערכת סימנים שכולנו למדנו לקרוא אותה, והיא שפה שאנו מקבלים כמובן מאליו. כולנו יודעים לסמן את עצמנו ביחס למפה בסגנון "אתה נמצא כאן". הרגישים שבינינו יאחזו מפה ויחושו את עיוורונה לפרטים החיים במשעולים שהיא מסמנת, ולעובדה שהיא לא יכולה להעביר את תחושת האדמה תחת רגלינו או את מחנק הנשימה בגבהים.
המופע "MIND THE GAP", תיאטרון מיסתורין
רוחה של השנה החדשה כבר מנשבת ומביאה עמה התרגשות ותחושת פריחה. אירועי סוף השנה מבשרים טובות לשנת האמנות שבפתח. זה הולך להיות פוסט ארוך מהרגיל, ולו רק בשל העובדה שזה עומד להיות שבוע עמוס במיוחד, שמתחיל בסופ"ש רווי גם הוא. עבודת הסלקציה לגבי אירועים נבחרים, הייתה קשה הפעם מהרגיל.
פיתחו את היומן, ורק תבחרו.
אורית אקטע
תחשבו רגע על ציורי מערות קדומים. מה היה שם בעצם? אחד מציורי המערות המעניינים שראיתי (לא במקור כמובן) הוא דימוי של כף יד אנושית. הצייר הניח את כף ידו על קיר המערה ופיזר סביבה צבע כך שנוצרה הטבעה של כף ידו על הקיר. זהו סימן אינדקסלי, עקבה, עדות לכך שכף ידו אכן היתה שם, שהוא היה שם –פורטרט עצמי מהזן הבסיסי והטהור ביותר. סוג אחר של ציורי מערות, המוכר לנו הוא תיעוד של חיות וציד, זהו ניסיון ראשון להעתקה של המציאות. אנשי המערות תיעדו את חייהם על הקיר. מדוע טרחו הקדמונים לעשות זאת? אינני מומחית בנושא, אך בעיניי יש כאן עדות לצורך אנושי בסיסי – להבין את המציאות שאדם חי בה, לתעד וגם לפאר אותה. אעז לומר שזהו מקורו הקמאי של מעשה האמנות; וצורך זה ליווה אותה לאורך זמן רב. היכולות הטכניות הלכו והשתכללו ועמן אמצעי המבע, ובתקופת הרנסנס השאיפה לתיאור ריאליסטי ככל הניתן הגיע לשיאו כפי שניתן לראות בכל הז'אנרים של הציור והפיסול מהתקופה.
אולגה קונדינה, קבוצת הברביזון החדש, גלריה רוזנפלד
אז נכון, בשבוע שעבר אמרתי שהקיץ מתקרב ואנחנו הולכים להתנמנם פה בביצת האמנות, ובכל זאת גם בסופ"ש הקרוב יש מה לעשות. נראה כמה זמן זה עוד יחזיק, אבל בינתיים נראה שנותנים פה פוש אחרון לפני החופשה, משובח במיוחד. אז הנה חמישה אירועים שכדאי לחוות בסופ"ש הקרוב:
לראות אמנות
פתיחת תערוכה חדשה של קבוצת הברביזון החדש
אמניות מציגות: נטליה זורבוב, אסיה לוקין, אנה לוקשבסקי, זויה צ'רקסקי, אולגה קונדינה
חמישי, 16.7, בשעה 20:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1
קבוצת הברביזון החדש היא ללא ספק אחת הקבוצות המעניינות שפועלות כרגע בארץ, ולו רק בשל העובדה שהן מחזירות לשיח פעולה אמנותית קדומה, של אמנים הפועלים יחד כקבוצה בעלת מאפיינים וזיקות דומות. חברות הקבוצה יוצאות אל השטח ועוסקות בציור מהתבוננות, פעולה שאינה שגורה עוד בשדה, הבחירה שלהן במושאי ההתבוננות יוצרת נקודת מבט ביקורתית ופוליטית על המציאות בארץ כיום. בתערוכה יציגו האמניות עבודות חדשות על נייר.
פרטים נוספים
יונתן אולמן, גלריית בינימין
עונת התערוכות עומדת להסתיים ורגע לפני שכולנו יוצאים לפגרת קיץ, ונוטשים את סצנת האמנות לטובת בירות על החוף, יש כמה דברים מעניינים שקורים בשבועות הקרובים וכדאי להספיק ולראות.
להלן אירועי הסופ"ש הקרוב שאסור לפספס:
להספיק לראות את התערוכה היפה של גידי גילעם (הלא הוא Signor Gi) לפני שהיא ננעלת (יום אחרון: שבת, 11.7.15)
בתערוכה משולבים ציורי שמן, מיצב, איורים ועבודת וידאו, כולם באותו ניחוח מסתורי של גילעם. העבודות מתארות חברה שחוקה זייפנית ומורבידית המשתקפת גם באמנות הרחוב הייחודית שלו.
“Note to Self”, כיכר קדומים 8, יפו העתיקה. אוצרת: הגר בריל
אירוע פייסבוק
בסיור "שישי קולטורה – סיורי אמנות" האחרון בתחנה המרכזית פגשנו את אנשי תיאטרון מסתורין המדהימים אשר יוצרים מופעים מותאמי חלל במרחבים שונים וגם בתחנה המרכזית. יש להם מופע חדש בשם SEVEN אשר יתפרס על כל שבע הקומות של התחנה ומתייחס לשבעת החטאים.
המופע עולה בבכורה בשבוע הבא 25.6.15.
אנשי התיאטרון מציעים במיוחד בשביל חברי Talking Art מחיר מיוחד למופע – כרטיס ב 50 ש"ח במקום 80 ש"ח.
יש להיכנס לקישור הבא, לבחור את מספר הכרטיסים הרצוי ולאחר מכן להזין בשדה המיועד לקוד הקופון מטה את המילה שישיקולטורה (רצוף), ההנחה תתעדכן אוטומטית.
הנה טעימה מהמופע:
אני ממליצה בחום.
הנס אופ דה בק "המסיבה של הסטיוארטים"
קצת קשה לפספס את הטררם סביב חגיגות היובל של מוזיאון ישראל בירושלים. הדבר – על אף חשיבותו וחגיגיותו יצא קצת מפרופורציה, וכעת בביקור במוזיאון נדמה שכל יצירת אמנות וכל תערוכה נוכסו למטרה זו; כמובן – התערוכה השנויה במחלוקת "6 אמנים 6 פרויקטים", תערוכת "1965 היום" ותערוכת "יומולדת" באגף הנוער, אבל גם פסל הסוכרייה החדש של ג'ף קונץ ברחבת הכניסה, התצוגה המחודשת של האוסף הישראלי, ואפילו חשיפת המטמון החדש שנגלה לא מזמן בקיסריה.
אכן, הקשרים לא ברורים במיוחד ועם זאת, וכתמיד, מוצגות כעת במוזיאון כמה מעבודות האמנות העכשווית הטובות שיצא לי לראות לאחרונה, ולהלן כמה מהן שכדאי לראות אם יוצאים לבקר שם.
חליל בלבין ומרב קמל, "הקרנפים" גלריה עינגא
דרום תל אביב – מיפו ועד קריית המלאכה מוצפת בתערוכות ששווה לבקר לפני שהן נסגרות. מצאו לכם זמן וצאו לשם, מהר מהר, לפני שייגמר.
הנה מה שכדאי לראות:
קבלו ישירות למייל עדכונים על סיורים ותערוכות מומלצות
Powered by D.A.S for Business
