היום ערכתי סיור הכנה לקראת הסיור החדש שלנו ברחבי אוניברסיטת תל אביב, ויש לי תחושה שזה הולך להיות אחד הסיורים המיוחדים שהיו לנו בזמן האחרון.
הקמפוס של האוניברסיטה משופע בבניינים בסגנונות שונים שמספרים במובן מסוים את סיפורה של האדריכלות בארץ – ממודרניזם ברוטליסטי ועד בנייה חדשנית ומשוכללת, ובנייה רגשנית ומונומנטלית המתגלמת בבית הכנסת היפהפה שבמתחם.
מעבר לכך, בשבילים, במדשאות וכניסות הבניינים פזורים עשרות פסלים בגדלים, סגנונות ונושאים שונים. לפיסול במרחב הציבורי אופי שונה מאשר כשהוא מוצב בחלל מוזיאלי או בגלריה. המפגש עם הקהל מיידי יותר ונטול קונטקסט מוגדר, וכמובן שגם תנאי הסביבה יוצרים דיאלוג מרתק עם היצירות.
מעניין לעקוב אחר תהליך האוצרות בבחירת הפסלים ובמיוחד בשל אופיים המגוון.

להמשיך לקרוא ←

שרון יערי, גלריה זומר

וואו! תשמעו, התערוכות שנפתחות בזמן האחרון מעולות – אחת אחת. בתערוכות המוצגות כעת באזור רוטשילד תוכלו למצוא עושר של סגנונות ונושאים, מעיסוק בהיסטוריה, להיבטים אישיים ופסיכולוגיים, לשאלות פנים אמנותיות ובחינה מעניינת של טכניקות ומדיומים. בתוך כך, הציור זוכה למבט מעמיק ומרגש מציור ריאליסטי, לציור שבוחן את עצמו, קורע את עצמו, משחק ומפעים. פשוט תענוג. הנה ארבע תערוכות שאני ממליצה בחום רב ללכת לראות, כולן בגלריות הוותיקות באזור שדרות רוטשילד:

"גחליליות", תערוכת יחיד למאיה גולד
גלריה אלון שגב, רוטשילד 6, תל אביב. מוצגת עד 26.12.15
מאיה גולד חוקרת בציורים שלה נקודות מבט ואופניי צפייה – כמו למשל כשהשתמשה במבט ממעוף הציפור בסדרת הציורים הקודמת שלה, ומנסה לשבור את אופן הצפייה הקונבנציונלי שאנו רגילים בו בדימויים ריאליסטיים (ציור וצילום). אבל מעבר לכך, בציורים של מאיה גולד תמיד יש משהו קצת מטריד ומציצני. פרויד הגדיר את זה כ"אל-ביתי" משהו שנדמה כזר ומנוכר ואז מתגלה כדבר שחבוי בתוכך. כך למשל העזנו לפנטז מיהי הדמות שמסתתרת מתחת למטריה (אותה ראינו מלמעלה כאמור), וכך גם בציורים החדשים שמוצגים בתערוכה. הפעם דרך החלונות המעוטרים והמצוירים בקפידה, אנו מציצים אל תוך בתים. לפעמים דמותנו "משתקפת" בחלון המצויר, ולעתים אלה דמויות בדיוניות השאולות מתקופה אחרת.

"TAKE", תערוכה קבוצתית
גלריה זומר לאמנות עכשווית, רוטשילד 13, תל אביב. מוצגת עד 12.12.15
תערוכות קבוצתיות בגלריות הן תמיד מעט בעייתיות, בעיקר כי כוונתן בדרך כלל היא להציג עבודות של אמני הגלריה, וברוב המקרים ההקשר אינו זוכה למחקר אוצרותי מעמיק והתערוכה נדמית דלה בהקשר זה. גם הפעם המצב דומה, התערוכה עניינה בשכפול ושעתוק בעידן העכשווי (נושא חם מאוד בימינו), ואמנם העבודות המוצגות נוגעות כולן בנושא אבל הצגת עבודה אחת מתוך מערך העבודות של אמן אינה מעידה בהכרח על עיסוק גורף. כך למשל בצילום של יעל ברתנא המוצג בתערוכה, בו היא לבושה במדים של קצין SS, בטקסט (הרצוף שגיאות כתיב, דרך אגב) נכתב כי היא מבלבלת בין זהויות בעודה מנסה לשכפל את עצמה לתוך זהות אחרת, נכון אבל ממש לא מעיד על עניינה האמנותי באופן כללי, הדבר דומה גם לגבי עבודתו של הצלם שרון יערי. בכל אופן, מוצגות בתערוכה עבודות מצוינות ששווה לראות, בין היתר עבודת קיר גדולה של ליהי תורג'מן המופלאה, שכל הזדמנות לראות עבודות שלה, היא ראויה לציון.

להמשיך לקרוא ←

בתמונה: אדריכלות תל אביבית, מתוך הסיור המסע הקצר ביותר – סיור אדריכלות תל אביבי

פתחו יומנים, הכינו את נעלי ההתעמלות – סיורי הסתיו שלנו כבר בפתח, והפעם אנחנו בסימן של ישן מול חדש. בחודש הקרוב הכנו לכם סיור אדריכלות חדש ותל אביבי במיוחד בעקבות ההיסטוריה של העיר, סיור "אמנות אקדמית מול אמנות עכשווית" ברחבי מלון לאונרדו ארט (מלון מרינה לשעבר) והסיור הכי עכשווי שיש – ברחבי התחנה המרכזית החדשה.

להמשיך לקרוא ←