גל ברייר

לימודי האמנות הם חוויה מיוחדת. הסטודנטים מתמסרים לתוך עולם חברתי ואמנותי הרמטי שהרבה פעמים מתקיים רק בתוך עצמו. יש בו חוקים, פוליטיקה ותחרות פנימית, ובה בעת משהו מגונן המאפשר לסטודנט לחקור במשך ארבע שנים את מאווי ליבו ואת נטייתו האמנותית. התהליכים שמתקיימים במהלך הלימודים אינם חשופים לעיני הקהל ולכן ליתר חברי הקבוצה, למוסד הלימודי ובעיקר למורים יש תפקיד חשוב בהבניית אישיותו האמנותית של כל תלמיד. לבסוף מסתמן שבתי ספר מסוימים מתאפיינים בקו מנחה שנוכח בדרך כלל ביצירתם של מרבית הבוגרים – בצלאל מתאפיין בטיפוח אמנות פוליטית ואסתטית ומהוקצעת בה בעת, המדרשה מתאפיינת עדיין בשייריה העייפים של האסתטיקה הדלה והמושגית, ונוטה לדחות ציור, ובפרט ציור "עשיר".

כך קורה, שתערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות שמציעות שפע עצום של אמנים "טריים", נוטות לרוב לשעמם ולהיות צפויות מראש. השנה בלטה בשונותה תערוכת סוף השנה של בוגרי המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר. מחלקה צעירה יחסית שהוקמה בשנת 2008 ולמן ההתחלה סימנה אופק חדש בשדה לימודי האמנות בארץ, דווקא בשל בוסריותה וחפותה מהיצמדות לקו מנחה שנוטה כאמור להיות מסרס ולאו דווקא מפרה. אך יתרה מכך, תערוכת בוגרי שנקר היא כמשב רוח מרענן לא רק במערך תערוכות הבוגרים כי אם בשדה האמנות השבע בארץ.

להמשיך לקרוא ←