ארכיון הקטגוריה: ללא קטגוריה

המלצות הלוקאלז שלנו. המלצות הסופ"ש 3-5.8

כתיבת תגובה

אוגוסט הגיע, העונה השקטה של סצינת האמנות הישראלית. כמובן שיש עוד תערוכות נפלאות ברחבי הארץ, אבל אין ספק שמורגשת האטה. זוהי הזדמנות מצויינת להציץ מעבר לים למה הולך אצל הלוקאלז שלנו במרכזי האמנות של אירופה. חדות וחדי העין ישימו לב לעיר חדשה ברשימה שלאט לאט תכנס למחזור הסיורים – אתונה! הצטרפו אלינו למסע אמנות קיצי באירופה.

שיהיה סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

פריז
הקהל הישראלי מכיר את הצלמת ההולנדית ריניקה דיקסטרה בזכות צילומי "הפרויקט הישראלי" שלה מסוף שנות התשעים, במסגרתו הגיעה לארץ כדי לצלם חיילים, בני נוער וצעירים שונים ממגזרים מגוונים; אותם הציגה במבט קרוב דווקא כזרה שהגיעה מרחוק. יש לדיקסטרה יכולת להתחבר לאנרגיה של הילדות והנעורים ולהציג אותם בצורה טבעית ואמיתית, עם כל השובבות, הפוטנציאל וגם המבוכה והפחד שגלומים בהם. כעת מוצגת בבית הצילום האירופאי האהוב עלינו בפאתי המארה, תערוכה גדולה דווקא של עבודות הוידאו של האמנית. דיקסטרה מתמקדת בוידאו בשנים האחרונות ונראה שהוא מאפשר לה לזקק אפילו יותר את אבני הבסיס של עבודתה.
בכתובת MEP, 5/7 rue de Fourcy, 75004 Paris
שעות פעילות: רביעי ושישי 11:00-20:00, יום חמישי 11:00-10:00, שבת וראשון 10:00 – 20:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

לונדון
ריצ'ארד אבדון (Avedon) הוא אחד ממנסחיו של הצילום המודרני והעכשווי. עבודותיו בעולם האופנה והזוהר מצליחות להתעלות מעל התחום הצר ולהפוך ליצירות אמנות של ממש. כשהלך לעולמו בתחילת שנות האלפיים לאחר כשישים שנות קריירה הוא השאיר אחריו חותם שלא נעלם במהרה. במידה רבה אבדון אחראי לדרך שבה צילום אופנה עכשווי הוא כפי שאנחנו מכירים אותו היום. במלאת 100 שנה להולדתו עורכת הגלריה שעבדה איתו במהלך חייו, תערוכה של עבודותיו מתחום צילום הזוהר. כצפוי, כל המי ומי מופיעים כאן – אנדי וורהול וחבורתו, טינה טרנר, דוגמניות על ודוכסיות מלכותיות. כולם נתפסו בעדשתו של אבדון שהצליח גם להוציא אותם גדולים מהחיים אבל גם לשים דגש על הצד האנושי שבהם. תערוכת חובה לחובבי הצילום וגם לחובבי ההיסטוריה של עולם הזוהר.
פרטים נוספים באתר התערוכה

ברלין
אפשר לאהוב את דמיאן הירסט אפשר לשנוא אותו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. פרובוקטור, אמן גדול, איש מכירות גאוני, או שילוב יחודי של השלושה – הירסט שולט בסדר היום של האמנות העכשווית כבר כארבעה עשורים. דבר אחד בטוח, הוא לא משעמם. גם אם לפעמים נדמה שהוא ציני, עבודותיו של הירסט עוסקות תמיד בקו התפר שבין יופי למוות, הציר שסביבו חגה האמנות מאז ומעולם. גולגלות מוזהבות, פרפרים חנוטים ופרחים שבריריים – כולם מסבים את תשומת לבנו לאופיים החולף והזמני של החיים. אם מצליחים להביט מעבר להומור הפרוע, השובבות הכמעט ילדותית והאירוניה המושחזת, אפשר למצוא אצל הירסט אפילו פואטיות. התערוכה כאן קטנה יחסית, אבל מציגה כמה "להיטים" מהשנים האחרונות. שווה ביקור
גלריה Bastian, בכתובת Taylorstraße 1, 14195 Berlin
שעות פתיחה: רביעי-שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

אתונה
גלריה Breeder האתונאית התפתחה ממגזין מקומי הנושא את אותו השם, ונוסדה בשנת 2002. מאז 2008, היא פועלת במפעל גלידה נטוש משנות ה-70 הממוקם בשולי שכונת אקסרכיה – אחד האזורים הצעירים ומלאי החיים באתונה. הגלריה מתאפיינת בבחירות אמנותיות ששוברות את המוסכמות השמרניות, ומציגה הרבה פעמים אמנות נשכנית, פוליטית ואוונגרדית. בימים אלו מוצגת בגלריה תערוכת ציורים של האמן היווני הצעיר Aristeidis Lappas. התערוכה נוצרה בהשראת ספר של רוברט גרייבס בו הוא מתאר קשרים בדיוניים בין מיתולוגיות יווניות לעתיד פסיכדלי. גם בסדרת ציורים נוספת (וארוטית למדי) הוא ממשיך את המחקר האישי שלו בנוגע לזהות ושייכות לעבר המקומי וביחס לחיים היום. תערוכה צבעונית, מרגשת ומלאת חיים.
גלריה Breeder, בכתובת Iasonos 45, Athina, שעות פתיחה: שלישי-שישי 11:00-19:00, שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין

ציור בועט. המלצות הסופ"ש 27-29.7

כתיבת תגובה

ציור יכול להיות הרבה דברים. הוא יכול להיות קישוט יפה מעל הספה והוא יכול לחדור עד עמקי הנשמה. הוא יכול להיות עדין ואוורירי ויכול להיות פראי וחצוף. תערוכות השבוע מוקדשות לציור שלא עומד בכללי הטעם הטוב ומסרב "להשאר בתוך הקווים". ציור כזה יכול להיחשב אולי גס, אבל מבט נוסף מגלה שיש בו בדיוק את מה שצריך כדי לחדור ללב.

בגלריה רוזנפלד מציגה נועה אירוניק את הציור הנשכני והמשעשע שלה; בגלריה אלמסן ציור פראי ועדין של נעמה עתי; במוזיאון בר דוד יוצר אסף רהט היברידים ציוריים משונים. ובפינת הלוקאלז שלנו, צייר אאוטסיידר מציג בחלל אמנות לא שגרתי במדריד.

שיהיה ציור בועט, אבל סופ"ש רגוע,
שני ורנר וצוות Talking Art

אסף רהט, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון בר דוד, קיבוץ ברעם. צילום: דרור מילר

'בָּדָד', תערוכת יחיד של נועה אירוניק. אוצרת: מיה פרנקל טנא

את הדמויות והסצינות המופיעות בעבודותיה של נועה אירוניק אנחנו לא רגילים לראות בציורי שמן על בד בגלריה מכובדת כמו רוזנפלד. אבל דומה שאנחנו מכירים אותן מהחיים ומהרחובות שסביבנו. מוזר להגיד את זה כשמסתכלים על הציורים, אבל נראה שאירוניק מעט נרגעה. אחרי ששוגרה כמטאור לתודעה עם דימויים כמו סוסים מסניפים קוקאין, פתאום ציורים של גברים שריריים מקעקעים את שם אהובתם על החזה נראים כמעט שלווים ורומנטיים. עושה רושם שאירוניק עברה ממחוזות הדמיון למבט אל העולם שסביבה, מה שמוסיף לעבודותיה כנות וישירות. אבל אל דאגה, בעולם הסובב את אירוניק לא חסרה גרוטסקה ודרמה והיא ממשיכה לייצר דימויים טעונים ולעשות זאת בסגנון שמאתגר את הטעם הטוב. ללא ספק מדובר באחת הציירות המשוחררות, מלאות ההומור והנשכניות שפועלות כאן כיום.

באותו ערב נפתחת בחדר הפרויקטים של הגלריה תערוכה של הצמד הבלתי נלאה והמצוין נוי ותמיר שאמנם לא מציירים, אבל בהחלט בועטים. שילוב תערוכות שווה ביותר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.7, 19:00, גלריה רוזנפלד, רח' המפעל 1, תל אביב. אירוע פייסבוק

'סולריום', תערוכת יחיד של נעמה עתי. ליווי אוצרותי: יניב לכמן

קשה להגדיר את הציור של נעמה עתי. זהו בהחלט לא ציור "נכון" ומנומס – יש בו משיכות מכחול דשנות ומהירות ודימויים פצועים ושבורים. אבל מצד שני יש בציור של עתי גם עדינות גדולה והרבה שקט ומרחבים ריקים ולבנים. מצד אחד מדובר בכמעט שרבוטים ומצד שני העין המנוסה תזהה כאן רפרנסים לתולדות האמנות המערבית. ניכר שיש כאן מסע ציורי אינטימי של עתי, שנראה שמעבדת ומתמודדת עם החיים באמצעות הציור. אפשר לומר שעתי לא "חושבת על ציור", אלא "חושבת באמצעות ציור" וכאן נמצא כל ההבדל. התוצאה היא תערוכה אישית שמצליחה לגעת בצופה ושומרת על מסתוריות אך עדיין מתקשרת הצורה פתוחה וכנה שלא יכולה שלא לרגש. עוד תערוכה שמעידה על הטעם הטוב של ידידנו בגלריה אלמסן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.7, 20:00, גלריה אלמסן, רחוב הפנינים ,1 יפו. אירוע פייסבוק

'העין של אביבה הגוף של בויס', תערוכת יחיד של אסף רהט. אוצר: אבי איפרגן

שם התערוכה מסמן את המסע שעושה באמצעות המכחול שלו דרך האמנות הישראלית והעולמית. התערוכה, שנפתחה בשבוע שעבר במוזיאון הצפוני ביותר בארץ, מבקשת לשרטט את מארג ההשפעות מהן שאב רהט את ציורו והמסלול עובר דרך אבות המזון של האמנות המקומית והמערבית בכלל בעשורים האחרונים. אבל הטיפול שנותן רהט לאבות ואמהות הקדמונים האלה של אמנותו אינו נגוע בנוסטלגיה מנומסת. הוא גם לא מנתח באמצעות תער עדין את מקורותיו. סכין המנתחים של רהט הוא למעשה מצ'טה באמצעותה הוא בוצע נתחים נתחים מתולדות האמנות ומחבר אותם יחד לכדי בני כלאיים משונים שיוצרים חיבורים בלתי צפויים אך מתבקשים בין זרמי אמנות ובין תקופות שונות. זו כנראה האמנות המתאימה לתקופה הנוכחית ומרובת התהפוכות וזה בדיוק מה שאנחנו מקבלים.

התערוכה מוצגת עד 30.9 במוזיאון בר דוד בקיבוץ בר-עם
פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז – מדריד

'Paraíso', תערוכת יחיד של Paco Leal

מוזיאון La Neomudéjar הוא חלל אמנות לא שגרתי הממוקם במפעל ישן ששמר על מראה תעשייתי עם מכונות פלדה ענקיות וכלי עבודה תלויים על הקירות החשופים בין יצירות האמנות. כעת מוצגת כאן תערוכה של אמן אאוטסיידר שהציור העוצמתי שלו נושק לאינפנטילי אבל נותן חוויה עוצמתית של תנועה וצבע. בהחלט לא אתר תיירות שגרתי, אבל שווה ביקור.

בכתובת: Museo La Neomudéjar C. de Antonio Nebrija, S/N, 28007 Madrid
שעות פתיחה: רביעי עד ראשון 11:00-15:00 ו- 17:00-21:00
פרטים נוספים בקישור 

נעמה עתי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אלמסן. יפו. צילום: רן ארדה

איור במוזיאון. המלצות הסופ"ש 20-22.7

כתיבת תגובה

בשנים האחרונות אצר יובל סער את שבוע האיור של תל אביב. אירוע אמנות ואיור מרשים ושאפתני שהשתלט על כל העיר ואפילו על חלקים משכנותיה. הפסטיבל השנתי הזה כלל עשרות תערוכות בהשתתפות מאות מאיירים בחגיגה אמיתית של איור מקומי ועולמי. גם אנחנו השתתפנו בחלקנו הקטן עם הדרכה של סיורים והנגשה לקהל. השנה לא התקיים שבוע האיור ובעוד שאנחנו הצטערנו לשמוע, יובל סער כבר היה עסוק בתכנונים אחרים. כמקום שבוע האיור – תערוכה במוזיאון. אבל לא רק תערוכה אחת אלא השתלטות של ממש. מחזור התערוכות שיפתח במוזיאון הרצליה השבוע מוקדש כולו לאיור ישראלי וכמה שזה משמח ומרגש. המשפט הידוע אומר – כשנסגרת דלת נפתח חלון. נראה שזה משפט שכתוב ליובל סער מעל שולחן העבודה.

פרטים נוספים באתר המוזיאון

אוצר: יובל סער, אוצרות שותפות: שוע בן ארי וענבל ראובן
בהשתתפות: סרגיי איסקוב, זאב אנגלמאיר, אראלה, גל בולקא, נינו ביניאשוילי, אלון ברייאר, שירה גלעדי, ענבל גרי, אורי גרינברג, רן דסקל, שני יסמין, מעיין כהן, נועה כהנא, אביב כץ, נעה כ”ץ, קרן כץ, שמואל כץ, שלי לבבי, בן מולינה, מרב סלומון, גלעד סליקטר, גאי ספרן לולאי, עפרה עמית, עדן פוקסיניאנו, רוני פחימה, רות צרפתי, בתיה קולטון, מירי קונצמן, מישל קישקה, יעל רוזן קרן, לילך רז, ניב תשבי.

כל התערוכות נפתחות ביום שבת, 22.7, 10:00-14:00, מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה
הנה כמה שמעניינות אותנו במיוחד.

שיהיה סוף שבוע של חלונות נפתחים,
שני ורנר וצוות Talking Art

ניב תשבי, מתוך 'הקרנבל'. צילום: דניאל חנוך

'ההיסטוריה המטורפת של האיור הישראלי', תערוכה קבוצתית. אוצר: יובל סער

כמו האמנות הישראלית, ההיסטוריה של האיור הישראלי קצרה למדי ביחס למקבילותיה בעולם. כסצינה צעירה, היא גם חסרה את הרומנטיקה של סצינות שהתחילו את דרכן אי שם בהיסטוריה לצד מלכים ואפיפיורים, בזמן מלחמות גרנדיוזיות ונפילתן של אמפריות. מזל שכח העל של מאיירים הוא לקחת מציאות אפרפרה ולהדגיש אותה בצבעים זוהרים. כך מקבלים אירועים מכוננים בתולדות סצינת האיור הישראלית פרשנות פומפוזית מתובלת בהומור. ואנחנו מקבלים היסטוריה אלטרנטיבית עסיסית. בהשתתפות: זאב אנגלמאיר, לילך רז, קרן כץ

'הקרנבל', תערוכת יחיד של ניב תשבי. אוצר: יובל סער

את ניב תשבי הכרנו באחד משבועות האיור לפני כמה שנים, כשעוד היה יחסית טרי בסצינה. כבר אז התרשמנו מהשפה הגרפית המגובשת והתרגום שלה לפיסול גדול מימדים ומלא הבעה. איכשהו עבודותיו של תשבי מצליחות להיות גם מתקתקות, ורדרדות ועשויות בקו נקי, וגם גרוטסקיות, עוכרות שלווה ומטרידות. התערוכה החדשה של תשבי שואבת השראה ממצעדים צבאיים וקרנבליים ומציגה אלימות מצופה בשכבה דקה מאוד של סוכר.

'אבן, בד ומספריים', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

בנוסף להמון איור צעיר, מחזור התערוכות במוזיאון עושה כבוד גם לאמהות והאבות המייסדים של התחום בארץ, אלא שחקוקים אצל רבים בעקבות ספרי הילדות הקלאסיים. שלושה כאלה הם אראלה, שמואל כץ, רות צרפתי שיחד ולחוד ניסחו את השפה האיורית הישראלית לאורך השנים. איורים לספרים כמו "דירה להשכיר" של כץ; "דודי שמחה" של צרפתי ו-"איה הג'ינג'ית" של אראלה הפכו כבר לנכס צאן ברזל ויזאולי של כולנו. בתערוכה הזו, במקום להסתמך על הקלאסיקות, נחשפים מהלכים אמנותיים בלתי מוכרים של השלושה בתחומים המשיקים לאיור כמו קרמיקה, טקסטיל ופיסול. כך נחשף עוד נדבך בעבודתם של המאיירים החשובים האלה. בהשתתפות: אראלה, שמואל כץ, רות צרפתי

'ספרו לי עוד: בעקבות הרומן הגרפי', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

התערוכה, שנותנת למחזור התערוכות את שמו, מבקשת מכמה מהיוצרים החשובים ביותר בעולם האיור והקומיקס הישראלי לעשות בדיוק את זה – לספר לנו עוד על הרומנים הגרפיים שהוציאו. אבל כמובן לא פשוט רק לספר לנו על זה, אלא להתבונן יחד איתנו ביצירתם מזווית שונה. התוצאה היא יציאה מהספר והנייר למידיומים חדשים, אבל גם לצורות הבעה וזוויות סיפור שונות. מדליקה במיוחד תצוגת השושקות של אנגלמאייר שאסף ממעריצים וקולגות ונותנות ריבוי גרסאות של הדמות האהובה.

בהשתתפות: זאב אנגלמאיר, נינו בניאשוילי, אלון ברייאר, נעה כ"ץ, קרן כץ, גלעד סליקטר, עפרה עמית, מישל קישקה

שמואל כץ, מתוך 'אבן, בד ומספריים'

זכרון מופשט. המלצות הסופ"ש 13-15.7

כתיבת תגובה

זכרון הוא אף פעם לא דבר אחד – הוא תמיד משתנה על פי נקודת המבט, על פי הזמן שעבר ועל פי הסיפור שאנחנו מספרים. זכרון הוא גם תמיד מטושטש במידת מה, לא משנה כמה טוב הזכרון שלנו, הוא תמיד נותר גמיש ונתון לשינויים. תערוכות השבוע מבקשות להשתמש בזכרון כמו חומר גלם – ליצור ולעצב ממנו סיפורים וזוויות חדשות.

בחלל החדש של גלריה זומר בקריית המלאכה מסמנת נרדין סרוג'י עקבות של בית; בגלריה חנינא מלקט עירן ששון שאריות מסביבת הסטודיו שלו ויוצר מהן פיסול פיוטי; בעמק חפר נפתח מרכז תרבות ואמנות חדש. ופעילות הלוקאלז שלנו מתרחבת לעיר אירופאית חדשה עם סיור חדש באחד המוזיאונים החשובים בעולם!

שיהיה סופ"ש של זכרונות טובים,
שני ורנר וצוות Talking Art

עירן ששון, מתוך תערוכת יחיד, גלריה חנינא, תל אביב

'עשיתי כך ולא עשיתי כך', תערוכת יחיד של נרדין סרוג׳י

בחלל הגלריה החדש והמשופץ של גלריה זומר בקריית המלאכה נרדין סרוג'י מסמנת בית. לבנות בית ולסמן בית אלה שני דברים שונים מאוד – האחד ממשי, עשוי לבנים ובטון ואפשר לחיות בתוכו בבטחון ואילו השני ערטילאי, עשוי בעיקר מזכרון וחלום והוא בעיקר מדגיש את מה שאינו ואולי היה ואבד. בתוך חלל הגלריה מציבה סרוג'י פרגמנטים של בית – דלת, חלון, שולחן ומעטרת אותם ברקמה פלסטינית מסורתית. מה שנוצר הוא מיצב שלא מנסה להיות בית ממשי, אלא מבקש לדבר על מהותו של בית – מה זה אומר שיש לך ומה זה אומר שאין לך – ועושה זאת בדרך עדינה אך עוצמתית. תערוכתה של סרוג'י היא הראשונה בחלל החדש של זומר אחרי שעבר שיפוץ מאסיבי וכעת ניתן לומר שהגלריה החשובה הזו חזרה ובגדול ועושה זאת הישר אל מרכז העניינים של קריית המלאכה. כיף!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.7, 20:00, גלריה זומר, התנופה ,6 קומה ,4 תל אביב. אירוע פייסבוק

'טורף שקט', עירן ששון. אוצרת: הדסה כהן

כשיוצאים לטיול בטבע פעמים רבות אנחנו מוצאים איזה ענף יפה או אבן מעניינת ואוספים אותם כדי לקבל השראה. אם אנחנו טיפוסים יצירתיים אולי נשתמש באלמנטים האלה ליצירה שתכניס לנו את הטבע הביתה. אבל מה קורה כאשר הסטודיו ממוקם בדרום תל אביב, איזור שהטבע הוא לא הצד החזק שלו בלשון המעטה? עירן ששון יוצא מהסטודיו ללקט ואוסף את מה שגדל בסביבתו הטבעית – כלומר שיירים של תעשייה זעירה, בתי מלאכה וחנויות. חומרים שיועדו להיות רהיטים, גופי תאורה או מכונות והושלכו. ששון אוסף אותם, מנקה וממיין אותם ובונה מהם אובייקטים שמתייחסים לחומר ממנו הם עשויים, אבל לוקחים אותו למקומות אחרים לגמרי. בצורה אינטואיטיבית ובהקשבה לחומר ששון מטמיר את מה שהושלך לאשפה לפסלים עדינים ופיוטיים שמשאירים את הצופה להרהר על מה שנותר מאחור בתהליכי היצור של תרבות הצריכה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.7, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

אנחנו נבקר בתערוכה המסקרנת הזו בסיור החדש שלנו 'אני טבע' ב-28.7. הצטרפו אלינו! פרטים והרשמה בקישור

'שמורה', תערוכה זוגית של אור דגן ועמליה שם טוב והשקת מרכז תרבות חדש.

השקה של מרכז תרבות ואמנות חדש היא תמיד בשורה משמחת, בוודאי באיזור שאינו עמוס בכאלה כמו עמק חפר (לא שכחנו אותך, גלריה זוזו). כשחושבים על זה, עמק חפר הוא אידיאלי לפרויקטים שכאלה, עם עשרות של מבנים עתיקים שכעת יושבים ללא שימוש, או שנעשה בהם שימוש בלתי יצירתי בעליל. מה יותר טוב מאשר להשיב עטרה ליושנה ולהחזיר את המבנים האלה להדרם הישן ולתת להם שימוש ציבורי אמנותי. בדיוק את זה עשו עם הבניין היפהפה של "בית הראשונים" במושב ביתן אהרון שהתחיל את דרכו כבית חווה ערבי במאה ה-19, נרכש על ידי הקק"ל בשנות השלושים ומאז עבר גלגולים רבים. כעת, לאחר שיפוץ מקיף בשיתוף הקהילה, נפתח המתחם מחדש כמרכז אמנות מרשים הכולל סדנת הדפס, תוכנית רזידנסי, חלל תערוכות וחללי סדנאות והרצאות.כדי לחגוג את האירוע המשמח הזה יתקיים ביום חמישי אירוע השקה עם הופעות וסדנאות ופתיחת תערוכתן של צמד המעצבות אור דגן ועמליה שם טוב, בוגרות המחזור הראשון של תוכנית הרזידנסי במקום. בהצלחה!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.7, 19:30, בית הראשונים, ביתן אהרון, עמק חפר. אירוע פייסבוק

עיר חדשה – סיור חדש – מוזיאון הפראדו במדריד

תגידו מזל טוב – הצטרפה עיר חדשה ללוקאלז – מדריד!

עיר חדשה צריך להתחיל חזק – ואין יותר חזק ממוזיאון הפראדו במדריד, שמאכלס את אחד מאוספי הציור החשובים ביותר בעולם.

הצטרפו אלינו לסיור במוזיאון החשוב הזה ותנו לנו לעשות לכם סדר בהיסטוריה העשירה של הציור העולמי.

פרטים והרשמה בקישור

אור דגן, מתוך תערוכה זוגית בבית הראשונים, ביתן אהרון, עמק חפר

פרא, אדם. המלצות הסופ"ש 6-8.7

כתיבת תגובה

כולנו, ובוודאי אלה שמתעניינים באמנות, שואפים להיות בני תרבות. אנחנו לובשים עלינו כמו בגד את מנהגיה, גבולותיה וסמליה של התרבות כדי לבדל את עצמנו מהחייתי והלא מבויית. לא סתם בכל העולם עמי אויב מסומנים כברברים – כאלה שמחוץ לתרבות. אבל בפאתיה של התרבות תמיד ממתין הפיתוי של הפראיות – של השחרור מכבליהן של המוסכמות החונקות וחיבור למקום שנחשב לאותנטי ואמיתי יותר. תערוכות השבוע עוסקת במתח המרתק הזה.

בגלריה אלפרד עולמות המשפט והטבע מתערבבים זה בזה; במוזיאון יפו, פרחי אוצרוּת עוסקים בחזרה לפראי לאחר שהפיתוח המואץ כיסה אותו; במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, תערוכה על טבעה הסבוך של גבריוּת. ואנחנו גם מתפרעים ומשיקים סיור חדש בעקבות טבע באמנות העכשווית בדרום תל אביב.

שיהיה סוף שבוע פראי בדיוק במידה,
שני ורנר וצוות Talking Art

גליה עופרי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה אלפרד, תל אביב

'זִמּוּן הפִּרְאִי', תערוכת יחידה של גליה עופרי. אוצרת: ד״ר רויטל משעלי

העולם המשפטי והעולם החייתי- לכאורה שני עולמות מנוגדים בתכלית זה לזה. אחד עוקב אחרי חוקי הטבע וניזון מאינסטינקטים ויצרים והשני הפוך ממנו ולמעשה נועד לדכא ולמשטר אותו. את שני העולמות האלה משלבת גליה עופרי בתערוכתה החדשה בגלריה אלפרד. החיבור שעושה עופרי אינו מובן מאליו, אך כמו שקורה פעמים רבות באמנות – כשהיא מוצלחת החיבור הבלתי אפשרי הופך למתבקש. עופרי מביטה בסצינות של אלימות מתפרצת בבית המשפט – כאשר המשטור מפסיק לעבוד והיצר הפראי יוצא החוצה, ומתעדת אותן בציור. לצד הרגעים האלה היא מציירת תמונות של בעלי חיים שנעשה בהם שימוש בידי האדם, בניסויים או באילוף ולבסוף היא מציירת סצינות של היררכיה טבעית כמו שרשרת המזון בה החזק טורף את החלש. כל אלה מצויירים על דפי פרגמנט שקופים למחצה שנערמים זה על גבי זה ויוצרים שכבות של סיפור על הדרך בה האדם מנסה לשלוט על טבעו ועל הדרכים בהן הטבע הזה מתפרץ החוצה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.7, 20:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'הפראה', תערוכה קבוצתית. אוצרת מלווה: תמי כץ-פריימן

אחד האתוסים המכוננים של ישראל הוא "הפרחת השממה" במסגרתה הפכו החלוצים את מה שנדמה כשממה עזובה לשדות מוריקים ומניבים. פרוייקט הדגל של הגישה הזו היה ייבוש ביצת החולה – דונמים על דונמים של ביצה טבעית הפכו לאדמת חקלאות ומגורים. שנים אחר כך הוכר הפרוייקט הזה כטעות היסטורית והרס של משאב טבע חסר תחליף. כיום מהלך כזה עומד בניגוד להגיון האקולוגי העכשווי של נתינת מקום לטבע פראי לשגשג לצד פיתוח ובניה ובריכות אקולוגיות – שהן למעשה סוג של ביצות עירוניות – צצות בכל שכונה. "הפראה" הוא תהליך החזרה לפראיות אשר חוקרים ומומחים תולים בו תקוות למאבק בתוצאות הקשות של פיתוח מואץ וחסר מעצורים. התערוכה היא פרוייקט הסיום של התוכנית ללימודי אוצרוּת של הבית לאמנות ישראלית המוצלח – פרחי אוצרוּת בניצוחה של האוצרת הותיקה והמוערכת תמי כץ-פריימן אספו אמניות ואמנים מעולים לכדי תערוכה שעוסקת במתח הזה בין התרבותי לפראי. תערוכת סיום שכל האמניות והאמנים בה מבוססים ומוכחים – בעינינו זה סטארטאפ של ממש.

בהשתתפות: מונה אורן, ניבי אלרואי, בני אפרת, מיכל בלייר, מיכל בראור, פסי גירש, קרן גלר, שגית זלוף נמיר, עלמה יצחקי, דנה לוי, אלה ליטביץ, אסי משולם, סיוון נשרי, תומר ספיר, הילה עמרם, עינת עריף גלנטי, אנה פרומצ'נקו, מורן קליגר, רונן רז, נעה רז מלמד, יעל תורן.

צוות האוצרוּת: אודליה אלחנני, משכית בנדל, ליסה דודזון, מאיה דונייק, אנדריאן ז'ודרו, עמליה זאבי, הילה חנון, מיכל חסון גליזר, מרים יעל חסיד, ריטה כץ, עינת כהן, סיגל כספי, מרים מאוריץ, ליאת מולכו, אביב מעוז, נירה מעין נחמה, אתי נמיר, גלי סימן טוב, טלי עצמון, נעה צורן, גילה רוסו-צימט, אלעד קינן, גילי רוזין, מרב שר-אל.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.7, 19:00, מוזיאון יפו העתיקה, טיילת מפרץ שלמה 10, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מה קורה גבר', תערוכה קבוצתית. אוצר: מאיר טאטי

לא נעים להגיד, אבל אם בפראיות עסקינן חייבים לדבר גם על גבריות וגברים שפעמים רבות (לא כולם כמובן) האנרגיה שלהם מתקשרת עם הצדדים האלה של האישיות. התערוכה החדשה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון מבקשת לבדוק מה קורה כשגברים נפגשים. בעולם שבו ההבדלים בין גברים ונשים מטושטשים והמפגש בין השניים לא תמיד הרמוני, התערוכה הזו לא באה להאדיר את הגבר או להחזיר לעולם של הגמוניה גברית, אך מצד שני גם לא לבטל ולהשתיק את האנרגיה הזו. טווח הדורות הרחב בתערוכה משרטט מרחב של השפעות בין "אב לבן" אמנותיים ועבודות האמנות דנות בשאלה מה זה להיות אמן גבר ואף מה זה להיות גבר בכלל. בעידן שאחרי תנועת "מי טו" כאשר הסטנדרטים של מה אסור לעשות כגברים נעשים ברורים יותר ומובהקים יותר (וטוב שכך) יש חשיבות מיוחדת לשאלה מה כן. התערוכה הזו מדמה את עצמה למעגל גברים בו אפשר לשחק עם האנרגיה הזו שכח וסכנה שזורים בה יחדיו.

בהשתתפות: גיא ברנרד רייכמן, יהונתן רון, זיו בן דב, ליאור שוויל, סורן דהלגרארד, תמיר צדוק, אבנר פינצ'ובר, אורי ליפשיץ, שיבץ כהן, גבי קריכלי

אירוע פתיחה: שבת, 8.7, 20:00, המרכז לאמנות דיגיטלית, האמוראים 4, חולון.  אירוע פייסבוק

סיור חדש! 'אני טבע' – בעקבות טבע ואקולוגיה באמנות עכשווית בדרום תל אביב 28.7

גינות פרטיות וציבוריות, האדנית הפורחת על אדן החלון, ציור הנוף על קיר הסלון, אגרטל עם פרחים על השולחן. כל אלה ניסיונות לשחזר את החוויה של הטבעי בכל מקום בו אנו נמצאים. איזה צורך אנושי זה ממלא? כנראה שהתקשורת עם הטבע טבועה בנו באופן עמוק ממה שחשבנו.

בתחומי האמנות והעיצוב נשמעת קריאה לנהל דיאלוג מחודש עם הטבע. קריאה ליצירה שמהדהדת את הטבע, שמבקשת לתקן, לרפא אותו, אותנו

הסיור משלב בין המרחב הטבעי לאורבני. דרך הגן הבוטני בדרום תל אביב ,נבקר בגלריות, גינת פסלים ונושחח עם  אמנים שיוצרים בדיאלוג עם סביבתם הטבעית.

הצטרפו אלינו במחיר השקה מיוחד –  יום שישי 28.7, פרטים והרשמה בקישור 

תמיר צדוק, מתוך תערוכה קבוצתית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

כתיבת תגובה

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

יהלומים. המלצות הסופ"ש 22-14.6

כתיבת תגובה

אנחנו רואים המון אמנות ישראלית. כל שבוע סיורים בין גלריות וביקורי סטודיו, כל יום חמישי סיבובי פתיחות מקיפים. למרבה השמחה יש המון אמנות מעולה והמון אמנים ואמניות מצויינים. אי אפשר לבחור מי "הכי הכי", אבל בכל זאת יש כמה אמנים וחללי אמנות שנכנסו לנו ללב ושמטבע הדברים אנחנו פוגשים אותם שוב ושוב. רצה הגורל והשבוע כמה מהם פותחים תערוכות. איזה כיף!

בגלריה זימאק, תערוכה זוגית של הפאוור קאפל האולטימטיבי – דדה וניצן מינץ; בגלריה שלוש המעולה תערוכה של שי יחזקאלי; בבניין אורי ליפשיץ תערוכה ראשונה של אמן שאינו ליפשיץ. ובהמלצות הלוקאלז שלנו, תערוכה של אמן ההיפר ריאליזם רון מיואק בפריז.

שיהיה סוף שבוע הכי הכי,
שני ורנר וצוות Talking Art

שי יחזקאלי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה שלוש, יפו

'העין היא דלת', תערוכה זוגית של דדה וניצן מינץ. אוצר: ירון הרמתי

השבוע תפתח תערוכתם של מי שמכונים לא פעם "הפאוור קאפל של אמנות הרחוב" הלא הם כמובן דדה וניצן מינץ. התערוכה נולדה מתוך חוויה תל אביבית מוכרת וכואבת: בעלת הסטודיו של ניצן ודדה החליטה להכפיל את שכר הדירה שלהם וכך אילצה אותם בעצם לעזוב את הסטודיו, אותו שיפצו השניים יחד במו ידיהם לכדי חלל יצירתי ומרהיב. בעוד שרבים אחרים היו כנראה שוקעים במרירות וכעס ולכל היותר מתלוננים על כך בשיחות סלון עם חבריהם או פוסט זועם בפייסבוק, החליטו דדה וניצן להתמודד עם המצב בדרך אותה הם יודעים הכי טוב – באמצעות אמנות. כך הפכו חפצים וחלקים מהסטודיו ליצירות אמנות. שולחנות, דלתות ואפילו תיבת הדואר הפכו לאובייקטים אמנותיים מרהיבים. אנחנו עוד הספקנו לקבל הצצה מקדימה במהלך סיור השבוע ולא הופתענו לגלות שמדובר בחגיגה אמיתית. ככה הופכים לימון ללימונדה!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.6, 20:00, גלריה זימאק, רחוב ה' באייר, תל אביב. אירוע פייסבוק

'צל בצלע הר', תערוכת יחיד של שי יחזקאלי

מבט בציוריו של שי יחזקאלי מזמן חוויה מעניינת לצופה בהם. נדמה שהם קיימים בשני זמנים בעת ובעונה אחת. מצד אחד, ברור שמדובר בציורים עכשוויים מאוד, שמי שיצר אותם נטוע היטב בתוך זמננו אנו, עם האתגרים ודרכי הביטוי המיוחדות לו. ומצד שני, נראה כאילו הציורים האלה היו כאן תמיד – מדברים בצורה שוטפת את שפתו של הציור הישראלי הקאנוני ומתכתבים עם היסטוריה, ספרות ואפילו עם פולקלור יהודי.
היכולת הזו להיות גם וגם, היא שנותנת לעבודתו של יחזקאלי הרבה מכוחה. בתערוכה חדשה בגלריה שלוש הציור של יחזקאלי נראה מפורק מתמיד, אולי כעדות לרוח התקופה ואולי, שוב, יש פה מבט על זמני. מבט שמזכיר לנו שהמציאות, בודאי במקומותינו, תמיד היתה מסוכסכת ומפורקת גם בעולם שבחוץ, אבל גם בתוך הציור פנימה.

אירוע פתיחה: יום חמישי 22.6, 20:00,  גלריה שלוש, רחוב הצורפים 15 תל אביב. אירוע פייסבוק

תערוכת יחיד של אבנר בן גל בבניין אורי ליפשיץ

בניין אורי ליפשיץ הוא אחד מיוזמות האמנות המשמחות ביותר של השנה האחרונה, גם אם מקורה עצוב. הסטודיו ההיסטורי של הצייר המנוח אורי ליפשיץ הפך על ידי משפחתו לחלל שגם מרכז את העיזבון האמנותי שלו (ומאפשר לקהל גישה אליו) וגם מציג את עבודותיו בחלל הסטודיו שהפך לגלריה. בחודשים האחרונים התקיימו שם כמה תערוכות מעבודותיו של ליפשיץ וכעת נראה שנוקטים שם בצעד הבא ומציגים תערוכה של אמן אחר, במקרה הזה צייר מוערך מדור אחד צעיר מליפשיץ – אבנר בן גל. בדומה לליפשיץ, גם עבודותיו של בן גל מפלרטטות עם אלימות כבושה ועם אנרגיה שניתן אולי לכנות אותה "גברית". יש משהו מתבקש מאוד בתצוגה של אמן אחר בתוך הסטודיו של ליפשיץ, זה מאפשר מבט רוחב בתוך הקונטקסט של האמנות הישראלית. בניין אורי ליפשיץ הוא תחנה קבועה בסיורי התוכנית השנתית שלנו השנה וזו תמיד חוויה מרגשת ומאירת עיניים. ממש כמו התערוכה הזו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.6, 20:00, בניין אורי ליפשיץ, אברבנאל 2, תל אביב

המלצת הלוקאלז – פריז

תערוכה של רון מיואק בפונדסיון קרטייה

מפגש עם עבודות של רון מיואק זורק את הצופה לתוך עולם אחר – מעין גרסה אפלולית של אליס בארץ הפלאות. מיואק מתמחה בפיסול היפר ריאליסטי. הדמויות שהוא יוצר נראות בדיוק, אבל בדיוק כמו אנשים אמיתיים, עם הבדל אחד – בדרך כלל מדובר בדמויות ענקיות שמגמדות את הצופה בהן. החוויה של בתינוק ענקי או קשישה עצומה מרגישה כמו סצינה מסרט או מחלום משונה במיוחד. כעת מוצגת תערוכה של עבודותיו בפונדסיון קרטייה היפה. לא להחמיץ.

התערוכה מוצגת עד 5.11
כתובת: Fondation Cartier, 261 Bd Raspail, 75014 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה

אבנר בן גל, מתוך תערוכת יחיד בבניין אורי ליפשיץ, תל אביב

נופשון צפון 29-30.6

כתיבת תגובה

29-30.6 נופשון צפון בהדרכת שני ורנר
יומיים של אמנות עכשווית ופינוקים
סדרת סיורי ה- VIP שלנו ממשיכה להוביל אותנו בעקבות האמנות הכי עכשווית ומיוחדת, והפעם אנו יוצאים לנופשון מפנק בצפון (הקרוב) של הארץ
יחד נצא לסיור בן יומיים אל אתרי האמנות המיוחדים והמעניינים הפועלים באזור, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, נבקר בסדנאות האמנים ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.
בנוסף, נישן במלון שומאכר בחיפה, נהנה מארוחת ערב משותפת במסעדת "וניה ביסטרו", נתפנק בהסעה פרטית ובקיצור – חגיגה.
בין תכני הסיור: ביקורי סטודיו אצל כרים אבו שקרה באום אל פחם, אתי אברג'ל וחוה גרץ, ביקור בתערוכה החדשה של עידו מרקוס בטבעון, ובתערוכה המדוברת "זמן אמת" שצויירה על קירות של מבנה נטוש בכפר יהושוע, בגלריה בעין הוד ועוד.

מועד הסיור: 29-30.6.23 הסיור בהדרכת שני ורנר
עלות הסיור: 2,200 ש"ח לאדם בחדר זוגי, כולל מע"מ כחוק
עלות הסיור כוללת
הסעות במיניבוס פרטי לכל יעדי הסיור, נקודת איסוף והורדה במרכז
לינה במלון בוטיק על בסיס לינה וארוחת בוקר (המחיר הינו לאדם בחדר זוגי. תוספת לחדר פרטי)
כניסות לכל המוזיאונים ומתחמי האמנות, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
ארוחת שף משותפת בערב חמישי
המחיר אינו כולל
ארוחות נוספות וכלכלה אישית, נסיעות פרטיות שאינן חלק מתכנית הסיור

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת – מנהלת אדמניסטרטיבית
052-8792935 או במייל infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

סימה לוין, המערה - מיצב ציורי,

סימה לוין, המערה – מיצב ציורי, מתוך התערוכה "זמן אמת"

עולים ירושלימה. המלצות הסופ"ש 15-17.6

כתיבת תגובה

אין צורך להכביר במילים על ירושלים. מי שעוקב אחרינו או פשוט אחרי סצינת האמנות המקומית, יודע שהעיר הזו חווה התעוררות של ממש בתחום האמנות העכשווית בשנים האחרונות.

עבורנו ריכוז פתיחות ירושלמי השבוע הוא תירוץ מספיק לעלות לעיר שאולי אפילו תדרוש מאיתנו ללבוש סוודר בערב.

בגלריה ברבור, שתי תערוכות יחיד שמושכות אותנו עמוק פנימה; בגלריה גורדון הירושלמית, עוד תחנה במסע המופלא של אדם יקותיאלי, הלא הוא Know Hope; בגלריה 'סטודיו משלך' שלוש תערוכות יחיד שמספרות כל אחת סיפור משלה. ולעיר אחרת, בלונדון אנחנו משיקים סיור אמנות רחוב משולב בסדנת  יצירה מרגשת להורים וילדים!

שיהיה סוף שבוע צלול כיין,
שני ורנר וצוות Talking Art

אלון קדם, מתוך תערוכה בגלריה ברבור, ירושלים

שתי תערוכות יחיד בגלריה ברבור

התערוכות של אלון קדם ונעמי בריקמן בגלריה ברבור שתיהן חמקמקות ועוסקות במה שבין לבין. אלון קדם מציג מבחר של סקיצות לעבודות שצייר במהלך השנים כאשר המשותף לכולן הוא עיסוק באור המיוחד ובמצב התודעתי של בין הערביים (אוצר: איל ששון). לצדו מציגה האמנית הותיקה והמוצלחת נעמי בריקמן. בעבודותיה משוטטת בריקמן במרחבים שבין הפנים לחוץ. התערוכה נקראת 'אפלה' ונדמה שהציורים בה נוצרים ברגעים שבהם השינה מתמהמהת ומשהו דוחק בנו לצאת אל אוויר הלילה הקריר שבחוץ ולחוות את הסביבה שאנו רגילים אליה בצורה בלתי רגילה (אוצרת: רעות ישעיהו). שתי התערוכות עוסקות באופן דואלי ומעניין במשמעויות השונות של המילה "פנים" שהיא גם הפרצוף האנושי, אבל גם פנים הבית או הסטודיו, גם פני הדברים וגם מה שמסתתר אצלנו עמוק בפנים.

התערוכה מוצגת עד 14.7, בגלריה ברבור, רחוב הרברט סמואל 2, כיכר ציון, ירושלים

'A Desire Path Pushing Through a Minefield', תערוכת יחיד של אדם יקותיאלי – Know Hope

אחד הדברים המשמחים ביותר שקורים כאשר עוקבים במשך זמן ארוך אחרי סצנת האמנות המקומית, הוא שאפשר לראות התפתחות והתקדמות של אמנים מתחילת הדרך. מרגש במיוחד הוא התהליך שעבר על אמני ואמניות הרחוב בשנים האחרונות שהגיעו באופן המילולי ביותר מהפינות הזנוחות ביותר של הרחוב אל הגלריות הטובות והחשובות ביותר בארץ. דוגמא מצויינת הוא אדם יקותיאלי, הידוע יותר בכינויו Know Hope שהוא ללא ספק אחד מראשוני סצינת אמנות הרחוב בארץ. מי שהתחיל עם דמויות עדינות בשפה מזוהה ומובהקת התפתח עם השנים לכיוונים קונספטואליים יותר עם עבודות טקסט ופיסול ותמיד שומר על רוח אנושית מלאת חמלה וחום. אנחנו התחלנו את דרכנו בסיורי אמנות רחוב בשולי העיר והיינו עדים להתפתחות השפה המיוחדת של יקותיאלי. כבר מזמן לא מדובר באמן אלמוני ועבודותיו הגיעו הכי רחוק שאפשר. הכי ראוי ותמיד מרגש.

אירוע פתיחה: יום שישי, 16.6, 11:00, גלריה גורדון ירושלים, מרכז ספיר, בניין 5, ירושלים.

אשכול תערוכות חדש בגלריה סטודיו משלך

שלוש התערוכות החדשות הנפתחות במרכז האמנות הירושלמי המוצלח 'סטודיו משלך' עוסקות כל אחת בדרכה בסיפורים. סיפור אישי, סיפור משפחתי והסיפור שמספרים לנו החפצים שסביבנו. נסרין אבו בכר מדפדפת באלבום המשפחתי, שולפת משם תצלומים ישנים של משפחתה וחושבת אותם מחדש. התצלומים מוטמעים אל תוך פסלים שמהדהדים איקונות של קדושים, כאשר במקום אלמנטים דתיים הם משולבים באובייקטים של היומיום (אוצרת: מיטל מנור). חמוטל בר כהן "מצילה" אריזות ישנות, קופסאות קרטון ותיונים משומשים רגע לפני פח האשפה ומעבירה אותם תהליך של רפאות כמו ארכיאולוגית, נוסכת בהם כבוד שלא היה להם ביעודם המקורי ומזמינה אותנו למבט אחר ולא שגרתי (אוצר: רון ברטוש). מורן קליגר חוזרת להדפס גדול מימדים מתקופת לימודיה – היא מפרקת אותו, ממסגרת אותו מחדש ובונה ממנו סיפורים חדשים ישנים שנוגעים למשפחתה (אוצרת: מיטל מנור). כל אחת מהתערוכות האלה נוגעת בזמן ובדרך שבה הוא משנה את הסיפורים שלנו, לפעמים ללא הכר.

אירוע פתיחה: יום שישי, 16.6, 11:00, גלריה סטודיו משלך, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.   אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – סיור וסדנה להורים וילדים בשכונת שורדיץ' בלונדון!

סיור אמנות רחוב וסדנת יצירה בשכונת שורדיץ' בלונדון!

מתרגשים מאוד להשיק סיור חדש בלונדון – בעקבות אמנות רחוב בשילוב עם סדנה להורים וילדים בגילאי 5-12 בשכונת שורדיץ' הצבעונית!

סיור ראשון כבר ביום שבת 24.6!

שורדיץ' נמצאת ברובע האקני שבמזרח לונדון, שנחשב בעבר לרובע מחוספס, של מהגרים והפך עם הזמן לשכונה בוהמיינית מלאה צבע והייפ צעיר – ולאמנות היה חלק חשוב בתהליך הזה!

בואו לגלות את שכונת שורדיץ׳ הצבעונית יחד עם הילדים בסיור סוחף, כיפי ומלמד שכולל גם סדנה יצירתית מעשית!

פרטים והרשמה בקישור

אדם יקותיאלי Know Hope, מתוך תערוכה בגלריה גורדון, ירושלים

נכנסים לאירוע. המלצות הסופ"ש 8-10.6

כתיבת תגובה

הקיץ הוא זמנם של האירועים הגדולים, עם תערוכות הבוגרים השונות שמתחילות להפתח ויריד צבע טרי שאך זה נסגר, נראה שעולם האמנות מאיץ לקראת היציאה לפגרה של הקיץ. המלצות השבוע מוקדשות לכמה אירועי אמנות גדולים, וגם לאמנות המתעדת אירועים גדולים מתולדות המקום בו אנו חיים. לא פחות חשוב – כולם מתקיימים במזגן.

במוזיאון על התפר בירושלים, תערוכה המוקדשת לצילומי מחאה מתקופות שונות בארץ; בדיזנגוף סנטר (!) ביאנלה ראשונה לאמנות אקולוגית; במוזיאון יפו העתיקה, פסטיבל המוקדש להדפס רשת. ובהמלצת הלוקאלז שלנו בברלין, שני פרוייקטים של האמן והאוצר ליאב מזרחי (וגם סיור פתוח חדש שלנו בעיר).

שיהיה סוף שבוע מלא באירועים משמחים,
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך פסטיבל הדפס רשת במוזיאון יפו

'דמוקרטיה אומרת', תערוכה קבוצתית: אוצר: חן שפירא
ישראל היא מקום פוליטי וסוער – תמיד היתה. ההשתתפות הפוליטית אינה מסתכמת כאן בהליכה לקלפי פעם בכמה שנים (או חודשים…), אלא באה לידי ביטוי בנטייה שלנו כישראלים להביע את המחאה שלנו ולצאת לרחוב להפגין. בהתאם לאופי הזה, נוצר כאן ארכיון של צילומי הפגנות, ובתוכו כמה מהדימויים האיקוניים בתרבות הישראלית – חלקם מרוממי נפש ומעוררי השראה וחלקם טרגיים ושוברי לב. עם התפתחות אמצעי הצילום ואמצעי הפצת הדימויים ברשתות החברתיות למיניהן נראה שמארגני המחאות השונות יוצרים את ההפגנות מתוך תודעה של איך יראו בצילום ודואגים לייצר דימויים שישרתו את מטרותיהם. תערוכה חדשה במוזיאון על התפר המוצלח, אוספת פסיפס מרשים של דימויי מחאה מקומית מכל הזמנים ויוצרת דיוקן רועש ויצירתי של המקום בו אנחנו חיים.
בהשתתפות: גדעון אגז׳ה, אור אדר, תומר אסייג, תומר אפלבאום, אמיר גולדשטיין, נתן דביר, ברק היימן ואלון לוי, פבל וולברג, מאיר ויגודר, דפנה טלמון, בן כהן, ורדי כהנא, אביר סולטן, ענת סרגוסטי, עוזי פורת, הדס פרוש, מיקי קרצמן, אורי רוזנווקס, שמואל רחמני, אלדד רפאלי, יסמין שטינמץ ומיה בן דוד.

אירוע פתיחה: יום שישי, 9.6, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים
אירוע פייסבוק

'כאילו אין מחר' ביאנלה לאמנות אקולוגית בדיזנגוף סנטר
כן, גם לנו צירוף המילים "ביאנלה לאמנות אקולוגית בדיזנגוף סנטר" היה נשמע מוזר בהתחלה, אבל מבט מעמיק ברשימת האירועים והמשתתפים הראתה שיש כאן אירוע עם פוטנציאל מסקרן ביותר. יציגו בתערוכה בוגרי בצלאל טריים לצד אמנים ותיקים וכולם מגיבים לסוגיות הבוערות בדרכים שונות. החיבור בין אמנות לאקולוגיה הוא אחד הנושאים החמים באמנות העכשווית כיום. עם עלייתו המאיימת של משבר האקלים לכותרות, עולם האמנות מתגייס כדי להעלות מודעות לנושא הבוער תרתי משמע וגם להשתמש ביצירתיות בכדי לחשוב על פתרונות. ואם מדברים על מחשבה מחוץ לקופסה, אין ספק שדיזנגוף סנטר הוא בחירה מבריקה לאירוע אמנות.
כרגיל באירועים ענקיים ומגוונים כאלה, הכי טוב לבדוק את התוכנייה המלאה באיוונט הפייסבוק ולבחור את מה שמתאים לכם. או פשוט לתת לזה לתפוס אתכם בהפתעה בדרך לסופר פארם.
הביאנלה פתוחה עד 30.6 בכל רחבי דיזנגוף סנטר ובמהלכה יתקיימו אירועים שונים.
את רשימת התערוכות והאירועים המלאה ניתן למצוא באירוע הפייסבוק

'מומצא ארכאולוגי, מיפו באהבה' פסטיבל הדפסי רשת ביפו העתיקה

קשה לומר אם הדפס חווה כרגע קאמבק בעולם האמנות, או שהוא פשוט מעולם לא עזב, אבל אין ספק שאנחנו רואים לא מעט הדפס בתערוכות לאחרונה. אולי יש לזה קשר לעלייתן המחודשת של מלאכות אמנותיות מסורתיות כמו קרמיקה, טקסטיל וגם הדפס, לקדמת הבמה של האמנות בארץ ובעולם. בכל מקרה זה משמח, במיוחד כשמדובר בהדפס רשת שהוא אחד המדיומים האמנותיים המגוונים והכיפיים ביותר שיש. כעת נפתח במוזיאון יפו היפה פסטיבל שמוקדש כולו להדפס רשת והוא מגוון ועשיר בדיוק כמו המדיום שמככב בו. אין ספק שהאירוע שהכי תופס את העין הוא תערוכה סדרת הדפסים חדשה של המעצב האגדי דוד טרטקובר שהפך גלויות שצייר במהלך השנים להדפסים בעזרת סדנת ההדפס "בעלי מלאכה" שגם מארגנת את הפסטיבל כולו. בנוסף יתקיימו במהלך הפסטיבל תערוכה קבוצתית גדולה, מיצב הדפסים משותף ואירוע הדפסה בלייב בשיתוף הקהל (בפתיחה ובנעילה) חגיגה אמיתית של הדפס רשת בתפאורה המושלמת של יפו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.6, 19:00, מוזיאון יפו, טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה
הפסטיבל יתקיים בתאריכים 8-24.6
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

אם להסתמך על מילותיו של השיר המפורסם, כנראה שהאמן והאוצר ליאב מזרחי כבר לקח את מנהטן, כי הנה הוא בא לקחת את ברלין. שתי תערוכות שאצר נפתחות יום אחרי יום בעיר. במקרה של מזרחי הגבול בין אוצרות לאמנות מטושטש והאוצרות נעשית כאן כאקט יצירתי לכל דבר. תערוכה אחת מוקדשת למבט ביקורתי אך מורכב של הפרוייקט הציוני והאחרת היא המשך של תערוכה שהוצגה במשכן לאמנות בעין חרוד והיא מבקשת להאבק בהשכחה של אמניות נשים שהגיעו מגרמניה לישראל בשנות המלחמה. אפשר לסמוך על מזרחי ששתי התערוכות יהיו מאתגרות, מרתקות ונוגעות ללב.

'מי באש', יום חמישי, 8.6, 19:00, Haus am Lützowplatz, Lützowplatz 9, 10785 Berlin
פרטים נוספים באתר התערוכה

'צדקה תציל ממוות – הפרוייקט הגרמני', יום שישי, 8.6, 19:00, Salon Avital, Am Spreebord 9, 10589 Berlin
פרטים נוספים באתר התערוכה

אנחנו חוזרים לסייר בברלין! הצטרפו אלינו לסיור גלריות בלב ברלין 17.6  
פרטים והרשמה בקישור

לילי ופלוג'ה סטודיו לאמנות, מתוך הביאנלה לאמנות אקולוגית בדיזנגוף סנטר, תל אביב