תערוכות חדשות 12.2.15
כתיבת תגובה
פתיחת תערוכות חדשות – חמישי, 12.2.15 בשעה 20:00
בגלריות
"מלבד חשיכה, כלום", אורי גרשוני , תערוכת יחיד
ארכיון הקטגוריה: אמנות עכשווית
סתם כך באמצע השבוע.. כמה תערוכות שכדאי לראות
"טבע דומם וגעגוע פרק א'/ פרק ב'". אוצרים: ניר הרמט ופסי גירש
מקום לאמנות בקריית המלאכה, שביל המרץ 6, קריית המלאכה, תל אביב. עד 14.2.15
תערוכה קטנה ויפה המוקדשת לצלם והתאורטיקן ד"ר שלמה אברהמוב אשר הלך לעולמו בשנה שעברה. התערוכה משלבת בין צילומיו העדינים והקלאסיים של אברהמוב לבין עבודות של אמנים צעירים המתקשרות אליהם באופנים שונים.
עוד סוף שבוע מלא אמנות לפנינו
באין ציפור שיר…
אלישבע לוי, "וילה"
לפני כשבועיים נפתחה במוזיאון תל אביב התערוכה "והזוכים הם:" תערוכת פרסי משרד התרבות והספורט
לאמנות ועיצוב, 2014. כיוון שאני עובדת במוזיאון אני לא נוטה בדרך כלל לכתוב עליו, אבל כשהדברים ממש טובים צריך לדבר עליהם, וכך המקרה גם בתערוכה הזו. נכון, זו קצת תערוכת 'שעטנז', 36 אמנים העוסקים בעיצוב ובאמנות, שאין ביניהם בהכרח קשר ושהעבודות שלהם נובעות מרקע, אג'נדה וסגנון שונים מאוד. יחד עם זאת, המגוון הרב ועושר העבודות מציעים פריזמה מעניינת ביותר על הקורה בארץ היום, המאפשרת בתוכה קריאות שונות. במחברים השונים בין העבודות ניתן לזהות נושאים שחוזרים על עצמם וביניהם העיסוק בבית, בזיכרון, בנוסטלגיה ובתרבות.
אירועי הסופ"ש 29-31.1.15
כמה מחשבות על אמנות, פוליטיקה וביקורת בימים טרופים
לפני כשבועיים יצא לי לבקר במוזיאון ווילפריד לאומנות ולידיעת המזרח אשר נמצא בקיבוץ הזורע. מוצגת שם התערוכה "שלושת אלפים עולמות" ובה ארבע מעבודות הווידאו של האמן הסיני ז'אנג שיאוטאו (Zhang Xiaotao). מסתבר ששיאוטאו נחשב כיום לאחד מהאמנים הסיניים המובילים בעולם, הוא הציג בגלריות באירופה וארה"ב ואף ייצג את סין בביאנלה בונציה. שיאוטאו יוצר סרטי אנימציה מורכבים אשר משלבים אנימציה ממוחשבת, איור, צילום וציור והתוצאה היא לא פחות ממרהיבה ביופייה וכובשת את העין ואת הרוח. המוסיקה, האיכות הוויזואלית ותחושת התלת ממד יוצרת חוויה מהפנטת אשר מעלה שאלות לגבי נשגב מסוג חדש.
ועוד סופ"ש חורפי לפנינו. מה כדאי לעשות?
Yannai Yechiel, P8 Gallery
פתיחות תערוכות חדשות
חמישי, 15.1.15 בשעה 20:00
"הכלה הופשטה עירומה" תערוכת צילום של ינאי יחיאל
גלריה 8P, יהודה הלוי 79, תל אביב
בתערוכה אותה אוצר האמן יואב שמואלי, יוצגו תצלומי דיוקנאות ועירום של ידידים מזדמנים ואנונימיים, לצד דמויות מוכרות ודוגמניות מקצועיות.
תוך שהוא מתכתב בתצלומיו עם ענקי תולדות האמנות – הצלם רוברט מייפלתורפ, והציירים קאראווג'יו, אדואר מאנה ("אולימפיה") יוצר יחיאל תחושת אינטימיות ונינוחות המוקרנת מהמצולמים.
בארבע השנים האחרונות ינאי יחיאל הוא בעל טור שמתפרסם מדי שבוע במוסף הארץ, "ענייני פנים”. עבודותיו מוצגות כעת גם כחלק מהתערוכה ל"עדות מקומית 2014" במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.
אירוע פייסבוק
"Who doesn't want to be alone anymore", אלדד זיו, תערוכת יחיד
שלוש האמניות שעשו לי את השנה. סיכום 2014
אז 2014 נגמרת ובהשראת פייסבוק וסיכומי השנה שהם הציעו החלטתי לחזור אחורה בזמן ולראות מה עשיתי השנה, או יותר נכון מה ראיתי. אין ספק שזאת הייתה שנה מוצלחת במיוחד. אוסף תערוכות מגוון ועשיר, הרבה אמנים חדשים שזכיתי להכיר, גלריות חדשות שנפתחו ועוד ועוד.
מתוך כל השלל הזה הסתמנו שלוש תערוכות של שלוש אמניות צעירות שעשו השנה קפיצת דרך משמעותית והציגו תערוכות שהקסימו ועניינו אותי במיוחד. מעניין לגלות שכולן עוסקות באופן בו נכתבת, משתמרת ומוצגת היסטוריה, ובתוך כך במיוחד ההיסטוריה הישראלית – על המיתוסים הנטועים בה ועל מפגשה עם האחר.
אלה הן שלוש האמניות שאני לבטח אמשיך לעקוב אחריהן גם בשנה הבאה:
סוף שבוע חמים ונעים, המלצות חגיגיות 25.12-27.12.14
פתיחות תערוכות
זויה צ'רקסקי, תערוכה חדשה
חמישי, 25.12.14 בשעה 20:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, קריית המלאכה, תל אביב
בתערוכה יוצגו ציורים חדשים מהתקופה האחרונה, המציגים את מגוון דרכי ההתמודדות והגישות הציוריות של האמנית לשאלת הציור מהתבוננות. למן ציורים שנעשו ישירות מהתבוננות תוך יציאה לשטח ועבודה במקום עצמו, דרך רישומים וסקיצות על נייר שנעשים באופן יום-יומי ומהווים גם מעין יומן, ועד לעבודות המשלבות בין ציור מהתבוננות לעבודה בסטודיו.
לאירוע בפייסבוק
האי הגדול ביותר בעולם – על התערוכה "אי שקט" במוזיאון ישראל, ירושלים
בפאתי פאתיה של תערוכת ג'יימס טורל במוזיאון ישראל בירושלים מוצגת "אי שקט" – תערוכת רכישות חדשות לצד עבודות מאוסף האמנות העכשווית של המוזיאון. באופן כללי, ההקשרים בין העבודות מעט רופפים, אך בכל זאת מוצגות בה כמה יצירות משובחות שהופכות את המכלול לתערוכה מפתיעה בטיבה, אם כי גם מדכאת.
התערוכה נפתחת ללא כחל ושרק בעבודת הווידיאו של תומס דמנד, "פסיפיק סאן" (2012). דמנד מתעניין בדימויים מן המוכן – כאלה שהוא אוסף מהמדיה ויש בהם מטענים פוליטיים ואלימים. הוא משכפל אותם ביוצרו דגם קרטון תלת-ממדי ומצלם אותו מחדש. בסרט שבתערוכה השתמש דמנד בקטע וידיאו שפורסם ביוטיוב, של ספינת התענוגות פסיפיק-סאן, שנפגעה בסערה בשנת 2008, תיאור נדיר שהונצח על-ידי מצלמת האבטחה. שולחנות אוכל וכסאות נעים לכל עבר, נחבטים זה בזה, מסך מחשב ומדפסת מוטחים על הרצפה. דמנד הוציא את האנשים מהסרט שלו ו"העתיק" בקרטון רק את החפצים. אנו לא עדים לצעקות או לפחד או לכאב של האנשים שהיו שם, דברים שנוכל לראות בסרטון המקורי. המראה האלים והדרמטי הופך אצל דמנד למעין מטוטלת מהפנטת, שקטה, נטולת שיא, רומנטית כמעט.
