ארכיון פוסטים מאת: שני ורנר‏

המלצות צפיה. המלצות הסופ"ש 19-21.10

כתיבת תגובה

המצב ממשיך להיות קשה ואנחנו ממשיכים להאמין בכוחה של האמנות – גם אם לא להציל את העולם ממש, לפחות לתת רגעים של נחמה או רק הסחת דעת. אנחנו רואים כבר די הרבה דוגמאות של אמנים שמגיבים בזמן אמת למצב ועל כך עוד ניתן את הדעת בהמשך. בינתיים זה מחזק אותנו בהבנה שאמנות היא קריטית לנפש האדם, גם ואולי במיוחד ברגעי משבר. אחרי המלצות ההאזנה של שבוע שעבר, אספנו לכם המלצות צפיה אמנותיות במיוחד. קחו הפסקה מהחדשות והפייסבוק ותנו לעצמכם רגעים של תרבות ושקט.

ממשיכים להתפלל לרגיעה וחזרה לשגרה,
שני ורנר וצוות Talking Art

יהושע בורקובסקי, מתוך סדרת הרשת 'רצפים' של בית האמנים בירושלים

רצפים – סרטונים קצרים על אמנים ירושלמים

סצינת האמנות של ירושלים היא קטנה יותר מזו התל אביבית, זה בטוח. מבחינה כלכלית היא גם כנראה הפחות משמעותית (למרות שכניסתן של גלריות כמו גורדון לעיר משנות מעט את התמונה) אבל על כל זה היא מפצה בקהילת אמנים מחוייבים ומעוררי השראה שהופכים את העיר לאחת מהמרתקות ביותר מבחינה אמנותית. בית האמנים הירושלמי, שמרכז את פעילותם של רבים מאמני העיר, יצר לפני מספר שנים סדרה של דיוקנאות וידאו פואטיים ואסתטיים להפליא על כמה מהם, עם דגש על הותיקים שבהם. כל פרק פותח צוהר לעולם מרגש של אמנות וחיים. מומלץ כמו מים זכים לנפש.

רשימת הסרטונים המלאה בקישור

דוד וגוליית – סדרת שיחות אמן של דוד וקשטיין

דוד וקשטיין הוא מפעל אמנות של איש אחד. במהלך הקריירה הארוכה שלו נראה שהוא מתעניין פחות ביצירה האישית והסינגולרית שלו, אלא מקדיש את זמנו ואת מרצו לשיתופי פעולה בתוך עולם האמנות וגם מחוצה לו  עם יצירות מונומנטליות בשיתוף הקהילה. אחד הפרויקטים המרשימים ביותר של וקשטיין היא סדרת שיחות האמן שהוא עורך עם אמנים מכל קצוות עולם האמנות כבר עשרות שנים ומתעד בוידאו. מדובר על מסמך ייחודי ומתמשך שמראה שדה אמנותי עשיר ומתפתח ונותן פרספקטיבה אחרת על עולם האמנות. הסדרה שעליה אנחנו ממליצים היא סידרת המאסטרים שלו – שיחות ארוכות ומעמיקות עם כמה מהאמנים הותיקים והחשובים שפעלו ופועלים כאן. לא מדובר בסרטונים קצרים ותזזיתיים לצפיה אגבית, אלא בשיחות רחבות יריעה ומרתקות ששווה לפנות להן זמן (או לשמוע אותן ברקע לפעילות אחרת) נותן אוויר ומחזק.

השיחות המלאות בקישור

י(ו)צרים – סדרת הרשת של שחף דקל

סדרת הרשת המוערכת של היוצרת שחף סגל מפגישה את הצופים עם יוצרות ויוצרים מובילים מכל קצוות הקשת היצירתית. החל מהמשורר, המוזיקאי והאקטיביסט נטע וינר, דרך הצייר יונתן הירשפלד ועד הזוג המלכותי של אמנות הרחוב דדה וניצן מינץ. בדרך עוברת דקל דרך מעצבי אופנה, קומיקסאים, כוריאוגרפים ועוד ועוד.  הסרטונים קצרים, ערוכים היטב ומצליחים להביא בצורה מונגשת ונעימה את סיפורם של כל אחד וגם של התרבות והיצירה הישראלית. בגלל אורכם, ניתן לטעום את הסרטונים במנות קטנות בכל פעם, או לעשות בינג' אחד של תרבות ואמנות במקום חדשות וחרדות.

הסדרה המלאה בקישור

ערוץ הוידאו של מוזיאון לואיזיאנה בדנמרק

למרות השם המבלבל, לא מדובר במוזיאון מורשת הג'אז בניו אורלינס, אלא במוזיאון חשוב מאוד לאמנות מודרנית ועכשווית בדנמרק. למרות המיקום המפתיע והנידח משהו, הצליח המוזיאון להפוך את עצמו לאבן שואבת ומוקד עליה לרגל לכמה מהאמנים החשובים הפועלים בזירה העולמית בעשורים האחרונים. כמי שממוקם בסוף העולם שמאלה, השכיל המוזיאון לתחזק ערוץ יוטיוב פעיל ומגוון ובו ראיונות מרתקים (באנגלית) עם אמנים ואנשי תרבות מכל העולם. סדרת הסרטונים "עצות לצעירים" היא מרגשת במיוחד ובה אמנים ותיקים ומבוססים חולקים מנסיון חייהם ומהפרספקטיבה שקיבלו במהלך הקריירה הארוכה שלהם כדי לתת מילת חוכמה או שתיים לדור הצעיר. גם לא צעירים יהנו מכך.

הסרטונים בקישור

יאיר גרבוז בשיחה עם דוד וקשטיין

המלצות האזנה לימים קשים. המלצות הסופ"ש 12-14.10

כתיבת תגובה

אין הרבה מלים לתאר את המצב המורכב והקשה שאנו נמצאים בו בימים אלו. ברור לנו שיקח לכולנו זמן להחלים אבל בינתיים אנחנו מנסים לעשות את מה שאנחנו יודעים, וזה לדבר על דברים יפים יותר. כדי לנסות להסיח את הדעת ולו לרגע מהמתרחש במסכים, אספנו כמה פודקאסטים ותוכניות רדיו העוסקות באמנות ותרבות, להם ניתן להאזין בבית, או חלילה במרחב המוגן. אנחנו באמת מאמינים שאמנות ותרבות הן לא מותרות, אלא חלק בלתי נפרד מנפש האדם. חלק קריטי במיוחד ברגעים קשים כמו זה שאנחנו עוברים עכשיו.

עוד נדע ימים טובים מאלה, שני ורנר וצוות Talking Art תיק עבודות – פודקאסט של מגזין פורטפוליו

חברינו הבלתי נלאים במגזין פורטפוליו לא משאירים אבן על אבן ולא מסתפקים רק בכתיבה. הפודקאסט שלהם, כמו כל דבר שהם עושים הוא אלגנטי ומעמיק ומחובר לכמה מהשחקנים המרכזיים של עולם האמנות והעיצוב המקומיים. אוצרים, אמנים, אנשי תוכן, מעצבים ועוד ועוד, נפגשים לשיחה עם יובל סער ומציגים את "תיק העבודות" הממשי והקונספטואלי שלהם. התוצאה תמיד מגוונת ומרתקת.

קישור 

לשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב

כמו בהמלצה הקודמת, גם הפודקאסט הזה מונחה על ידי קולגות שאנו מעריכים מאוד. את יונתן אמיר אירחנו לא פעם כמנחה בתכנית השנתית שלנו, ואנו ממש אוהבים את הפרשנות החכמה, המתוחכמת והברורה שלו את הדברים. רונן אידלמן הוא מורה, אקטיביסט, הוגה ואמן, ושניהם יחד הקימו ועורכים את "ערב רב". השילוב בין בית הנסן לערב רב יוצר פודקאסט שמתמקד באישים ותופעות מרכזיות ושוליות מעולם האמנות והתרבות הישראלי. אמנות, עיצוב, פילוסופיה וחברה בשילוב אנין ומרתק.

קישור

דברים בעולם – פודקאסט אמנות של ארנון בן דרור ועידו גורדון

ארנון בן דרור ועידו גורדון הם אמנים צעירים יחסית שפוגשים מורים וקולגות לשיחה על עבודתם. זה ללא ספק הפודקאסט "הבצלאלי" ביותר, עם נטייה ברורה לאנשים שלמדו או מלמדים במוסד. וזהו גם הפודקאסט הנישתי יותר מבין המומלצים פה עם שיחות שהשפה בהן אולי נגישה יותר למביני דבר מבוססים. ועדיין מדובר בשיחות קולחות ונעימות שנותנות מבט אינטימי על מאחורי הקלעים של עבודתם של כמה מהאמנים והאמניות המובילים בסצינה המקומית.

קישור לספוטיפיי, אבל הפודקאסט קיים בכל הפלטפורמות המקובלות

תיבת פנדורה – הפודקאסט של יהודה רחנייב

זה למעשה לא בדיוק פודקאסט, אלא יותר תוכנית רדיו אינטרנטית בתחנת "הרדיו החברתי הראשון". התוכנית משודרת על ידי האמן ויזם האמנות יהודה רחנייב והיא במידה רבה מעוצבת בדמותו – עם שירים פרי עטו שאותם הוא מבצע על הגיטרה לפני השיחות ואווירה בלתי מחייבת. כיאה לרדיו חברתי המגוון כאן אקלקטי ורחב. מאוצרות ראשיות של מוזיאונים ועד אמנים אלמונים יחסית, כולם מקבלים אצל רחנייב במה כדי שנוכל להכיר אותם ואת פועלם טוב יותר.

קישור 

נטע וינר בפודקאסט של ערב רב

להיות בשוק הכרמל ולהרגיש בורסאי. המלצות הסופ"ש 28-30.9

כתיבת תגובה

לפני כמה שבועות המלצנו כאן על מקבץ של תערוכות פיסול גבריות. דיברנו אז על הסטריאוטיפים שיש לכולנו על ההבדלים בין אמנות גברית לאמנות נשית ואיך הם נשברים כל יום מחדש. מפתה להתייחס לתערוכות השבוע – שכולן נוצרו על ידי נשים – דרך פריזמה מקבילה. אנחנו לא בטוחים אם התערוכות האלה "נשיות" דווקא, אבל כן יכולים לומר שבכולן יש איזשהו ממד פנטסטי. ארבע תערוכות יחיד של אמניות שמצליחות להאיר את המציאות האפרורית בזוהר אלגנטי שכמו לקוח מעולם אחר, רחוק מאוד אך מוכר בו זמנית.

אתי אברג'ל ממשיכה את הממואר שלה ומספרת דרך חפצים יום יומיים ופשוטים על עולם של נסיכות בין מרוקו טבעון ופריז; ליהי תורג'מן שואבת אותנו פנימה לתוך ציוריה ולעולם קדמוני מומצא; נירית טקלה בתערוכה מוזיאלית ראשונה מציגה את החברה האתיופית באור גדול מהחיים; ובלונדון פאולה רגו האחת והיחידה.

ואנחנו? לנו טוב להסחף בפנטזיה, בעיקר אם מובילה אותנו לשם אמנות משובחת.
סוף שבוע נעים וחג שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

ליהי תורג'מן, מתוך תערוכה בגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון

'מֶמוּאָר', תערוכת יחיד של אתי אברג'ל. אוצרת: תמר מרגלית

אתי אברג'ל היא ההוכחה שבאמנות טובה השלם גדול מסך חלקיו. רשימת החומרים בעבודותיה של אברג'ל לא יכולה להיות צנועה יותר – סלי שוק, קוביות משחק, סרגלים – נשמע כמו רשימת קניות לחנות "הכל בדולר" ובאמת בהרבה מהפעמים אלה המקומות מהם מביאה אברג'ל את חומרי הגלם לאמנותה. אבל כמו בסיפור על הנסיכה שטווה קש לזהב, גם כאן מצליחה האמנית ליצור קסם ופיוט משילוב החומרים הצנועים האלה. קשה לשים את האצבע על מה הופך את עבודותיה של אברג'ל לקסומות – אולי זו התחושה הזו שהן כל כך מוכרות ומקומיות (כולנו גדלנו עם קוביית שש בש ביד) ובאותו הזמן חלומיות ומיסטיות כמעט. התחושה היא קצת כמו לחלום שביקרנו בשוק הכרמל והכל היה אותו דבר אבל גם מאוד מאוד אחר. התערוכה החדשה של אתי אברג'ל במרכז לאמנות עכשווית נפרשת על פני שתי הקומות של המרכז ונראית כתפורה בדיוק למידותיה – שילוב מושלם בין שאפתנות וירטואוזית לעדינות מדוייקת. מרגשת אותנו.

התערוכה מוצגת עד 18.11 במרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2, תל אביב
שעות פתיחה: שני-חמישי: 19:00-14:00, שישי-שבת: 14:00-10:00

פרטים נוספים באתר התערוכה 

'אדישותו של התת קרקעי', תערוכת יחיד של ליהי תורג'מן. אוצרת: רווית הררי

הציורים של ליהי תורג'מן משחקים משחק כפול. מצד אחד הם פיזיים מאוד – קנווסים מונומנטליים שהציורים עליהם נוצרים פעמים רבות על ידי חומרים קשוחים כמו חלודה או טיח שנתלש מהקיר. אבל באותו הזמן הציור של תורג'מן הוא בעל איכות כמעט מיסטית, עם דימויים שנדמה שלקוחים מתרבות עתיקה ונשכחת או ממפות כוכבים. תורג'מן עושה שימוש בטכניקות מעולם שימור הארכיאולוגיה – כמו טכניקת קילוף הטיח המצוייר מהקיר. אבל הארכיאולוגיה של תורג'מן היא מדומיינת ויוצרת עולם מקביל וחידתי. ביקור בתערוכה של תורג'מן דומה קצת לביקור במוזיאון ארכיאולוגי במדינה זרה שאנחנו לא דוברים את שפתה ואנחנו נותרים לנסות לפענח את המוצגים ממבט בלבד. אם זה לא מספיק, תורג'מן מטמינה בציורים שלה חורים המאיימים לבלוע את הצופה. פה כבר לא מדובר בביקור תמים במוזיאון ארכיאולוגיה אלא בהרפתקה של ממש בנוסח אינדיאנה ג'ונס. כמה מסעיר!

בגלריה מוצגות גם תערוכות יחיד של אורית רף ושל גבי קלזמר
התערוכה מוצגת עד   בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון,  שדרות ויצמן 20, רמת השרון
שעות פתיחה: שני-חמישי 09:00-17:00; שישי-שבת 10:00-14:00

'כרומטיק', תערוכת יחיד של נירית טקלה. אוצר: רון ברטוש

כיאה לשנה החדשה יש בתערוכה הזו התחדשות כפולה – גם תערוכתו הראשונה במוזיאון כאוצר ראשי של רון ברטוש וגם תערוכה מוזיאלית ראשונה לאמנית נירית טקלה. בשני המקרים מדובר בהתחלות חדשות מרגשות ומעוררות תקווה. הציור של נירית טקלה מכה גלים כבר זמן מה. ניתן לומר שהיא משתמשת בציור שלה כדי לתת קול ולחזק את הקהילה שלה – קהילת יוצאי אתיופיה. טקלה מציירת דמויות וסצינות מחיי הקהילה ועושה זאת במימדים מונומנטליים ובצבעים עזים וכך לדבריה מבקשת להציג אותם כמלאי כח והשפעה. במובנים מסויימים זהו ציור אקטיביסטי המבקש להשפיע על העולם באמצעות צבעים וקומפוזיציה, אבל אין כאן מימד של תעמולה או יפוי מיותר של המציאות, אלא חוויה אישית אותנטית ורצון לחזק את הקהילה מבפנים ומבחוץ.

התערוכה תוצג עד 31.12 במוזאון הנגב לאמנות, רח' העצמאות 60, באר שבע.
שעות פתיחה: שני, שלישי וחמישי 16:00-10:00, רביעי 19:00-12:00, שישי ושבת 14:00-10:00.
פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Letting Loose', תערוכת יחיד של פאולה רגו

פאולה רגו (Paula Rego) היתה אחד הקולות החשובים של תחיית הציור הפיגורטיבי בשנות השמונים. לאחר עשורים בהם שלטה האמנות המופשטת והקונספטואלית בכיפה, ביקשה תנועת הציור החדשה לגאול את עולם האמנות מהיובש הקר שדבק בו ולהחזיר מעט חיים, הומור וגוף לציור. פאולה רגו יצרה קנווסים גדולים ועשירים בדמויות גרוטסקיות. הציורים של רגו מלאים הומור ואבסורד, אך גם טעונים באנרגיה אחרת, אפלה ועמוקה יותר. תערוכת חובה לחובבי הציור שרוצים לחזור להאמין במדיום.

התערוכה מוצגת עד 11.11 בגלריה  Victoria Miro

בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

נירית טקלה, מתוך תערוכה במוזיאון הנגב, באר שבע

המלחמה ההיא. המלצות הסופ"ש 21-23.9

כתיבת תגובה

בתחילת השבוע הבא יחול יום כיפור. בתרבות הישראלית היום הזה הוא כבר מזמן לא רק מועד דתי של צום וכפרה, אלא גם יום זכרון לאחד האירועים המכוננים והטראומתיים ביותר בתולדות המדינה – מלחמת יום הכיפורים.

למלחמה ההיא היו השלכות על כל צדדי החברה וכמובן שגם על התרבות והאמנות. השנה, במלאת חמישים שנה למלחמת יום כיפור, נפתחות מספר תערוכות שבוחנות את ההשפעה הזו. תערוכות מחקריות ושאפתניות לצד אישיות ואינטימיות, כולן מבקשות לספר את סיפורה של המלחמה ושל אלה שהושפעו ממנה.

שתהיה לכולנו שנת שלום,
שני ורנר וצוות Talking Art

שירז גרינבאום, מתוך תערוכת יחידה בגלריה P8, תל אביב

'עכשיו כשיש אור, תצלמי', תערוכת יחיד של שירז גרינבאום. אוצר: אבשלום סולימן

תערוכת היחיד הראשונה של שירז גרינבאום היא קודם כל שיר אהבה וגעגועים נוגע ללב לאביה המנוח. מתוך הכאב האישי יוצאת גרינבאום אל תוך אמירה רחבה הרבה יותר שהופכת גם לקריאה לפעולה של ממש. לאחר שהיה ביניהם נתק ארוך שנים, בילתה גרינבאום עם אביה את שנותיו האחרונות בעודו מתמודד עם פוסט טראומה שנשא איתו כל חייו מאז מלחמת יום כיפור. הטראומה הזו עיצבה את חייו של האב ובמידה רבה מאוד גם את חייה של הבת ובאמצעות הצילום מבקשת גרינבאום להתחבר מחדש לאביה ולנסות אולי להשיב לשניהם את שלקחה המלחמה. בימים אלו, כאשר סיפוריהם של הלומי קרב מגיעים לכותרות בצורות הטרגיות ביותר, מביאה התערוכה קול עדין ופיוטי לסבלם של אלו שחלק מנפשם לא חזר מהקרבות. בה בעת היא מזכירה לנו שההתמודדות לא מוגבלת רק לאלו שנלחמו, אלא מתפשטת כאדוות גם למשפחתם והסובבים אותם.
התערוכה מוצגת עד 14.10 בגלריה P8, רחוב הפטיש 1, ת"א
שעות  פתיחה  רביעי-חמישי 16:00-20:00, שישי-שבת 10:00-14:00

'כיפור, רקוויאם למלחמה', תערוכת יחיד של עמוס גיתאי. אוצרת: מירה לפידות
תצוגה מיוחדת של אמנות ישראלית המוקדשת למלחמה בתערוכת האוסף הישראלי

ניתן לומר שבמובנים רבים שנות השבעים בישראל החלו למעשה רק בשנת 73 לאחר המלחמה. הזעזוע האדיר של המלחמה ההיא הכה גלים במערכת הפוליטית, הכלכלית והתרבותית בארץ ושינתה לגמרי את פני הדברים. באמנות ובתרבות למשל, דור שלם של צעירים יצאו מהמלחמה מצולקים בגוף ובנפש, מפוכחים מהחלומות והאופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים ועם תחושת דחיפות גדולה לבטא את תחושותיהם באמנות. יש שמקשרים את פריחתה האדירה של האמנות המושגית בארץ בשנות השבעים והשמונים לטראומה של המלחמה. מוזיאון תל אביב מקדיש תצוגה מיוחדת לאמנות התקופה (שעבודות רבות ממנה הפכו ליצירות מכוננות של האמנות הישראלית בכלל) ומאפשר לצופים להתבונן בעבודות האלה בקונטקסט שבו נוצרו. בנוסף נפתחת תערוכה מיוחדת של עמוס גיתאי, שסרטו "כיפור" הפך לאחת היצירות הקולנועיות החשובות ביותר בהתמודדות עם פצעי כיפור.

תערוכתו של עמוס גיתאי מוצגת עד 13.1
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים על תערוכתו של גיתאי

פרטים נוספים על תצוגת האוסף

'שמש אוקטובר: ארבעה קולות ממלחמת יום-כיפור', תערוכה קבוצתית.  אוצרת: תמרה אברמוביץ'

כאמור, מלחמת יום הכיפורים היא אירוע ישראלי מכונן ששלח גלי הדף אדירים שהניעו מהלכי עומק בחברה הישראלית, חלקם מורגשים עד היום. אבל המלחמה הזו היא ראשית כל, כמו כל אירוע גדול באשר הוא, מורכבת מסיפוריהם של האנשים שלקחו בה חלק. תערוכה שנפתחת השבוע במוזיאון ישראל מביאה את קולותיהם של ארבעה מהאנשים האלה. במקרה הזה מדובר בארבעה שיודעים דבר או שניים על סיפור סיפורים. דוד טרטקובר היה אז אמן צעיר במילואים שמילא מחברות סקיצות ברישומים מהווי המלחמה, רמי הלפרין התנדב להצטרף ללוחמים כצלם עיתונות. רינו צרור דיווח על המלחמה לעיתון ועלי מוהר כתב רשימות אישיות מחייו כחייל מילואים. שלושה מהם הפכו בהמשך להיות דמויות מפתח בתרבות הישראלית. רמי הלפרין נהרג ולעולם לא נדע באילו אופנים היה יכול לממש את הפוטנציאל שלו. אם מלחמה היא סך כל הסיפורים שמרכיבים אותה, הטרגדיה שלה היא קטיעתם של הסיפורים האלה בטרם עת.

בהשתתפות: דוד טרטקובר, עלי מוהר, רמי הלפרין, רינו צרור
התערוכה מוצגת החל מ- 21.9 עד 31.1
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11 הקריה, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז – פריז

'Gina, mon cœur', תערוכת יחיד של דור גז

אנחנו תמיד שמחים על רגעים של גאווה ישראלית בחו"ל ופה מדובר בגאווה כפולה – גם גלריה ישראלית מצליחה עם סניף בפריז וגם תערוכה של אמן ישראלי. לא בטוח שהוא יאהב את ההגדרה, אבל דור גז מייצג במידת מה את השילוב, שנדמה לעתים בלתי אפשרי, של החיים פה. הביוגרפיה המשפחתית שלו משלבת יהודים ופלסטינים, הגירה ושורשיות, פליטוּת ותקומה לאומית. את כל אלה הוא שוזר לתוך אומנותו בצורה רגישה ועדינה שמצליחה להיות ישירה בלי להכות עם פטיש בראש.

התערוכה מוצגת בסניף גלריה דביר בפריז עד 14.10, בכתובת: Dvir / Paris, 13 rue des Arquebusiers, Paris, 75003

שעות פעילות: שלישי-חמישי: 11:00-19:00, שישי-שבת: 12:00-19:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דוד טרטקובר, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל, ירושלים

מרחב פעיל. המלצות הסופ"ש 14-16.9

כתיבת תגובה

איך הופכים חלל תצוגה למרחב פעיל ומפעיל – כזה שלא יהיה סטטי ופסיבי, אלא מזמין את המבקרים בו לפעולה יצירתית, גם אם רק במחשבה –  זו אחת השאלות המרכזיות בבניית תערוכת אמנות טובה. תערוכות השבוע בוחנות בדיוק את השאלה הזו ועושות זאת על ידי השקה לתחומים – שהם לכאורה מחוץ לאמנות, וגם בהם השאלה הזו משמעותית ומרכזית.

אם זה חינוך, בו כיתה פעילה היא תנאי הכרחי ללימוד אפקטיבי; המצאת כלי נגינה שמיתריהם נמתחים על חדר שלם ומהדהדים אותו; או תכנון עירוני שכל כולו נועד להפוך את העיר למזמינה, פעילה ומכילה.

כל הנושאים האלה מטופלים בתערוכות השבוע שלנו ואילו אנחנו יוצאים שוב לסיור "אני טבע" שבוחן את החיבורים העדינים שבין אמנות לטבע ואקולוגיה ושואל את השאלה המרגשת – האם אמנות יכולה להציל את העולם?

בנימה זו נאחל לכל חברינו, לקוחותינו וקוראינו, שנה טובה ומתוקה של בריאות, יצירה והמון אמנות טובה,
שני ורנר וצוות Talking Art

שמיל פרנקל, מתוך תערוכת יחיד במשכן האמנים, הרצליה

'צילום חלל', תערוכה קבוצתית. אוצר: מתן אורן

"כיתת אמן" הוא שמה של תוכנית עירונית בתל אביב, המציעה לאמנים ואמניות תל אביבים כיתת בית ספר כסטודיו לאמנות. התוכנית יוצאת מתוך תפיסה כי גם  בית הספר וגם האמן יצאו נשכרים מהחיבור הקרוב. קשה לכמת את "הרווח" הזה, אבל ברור שהוא הרבה מעבר לשיעור אמנות כזה או אחר בתוכנית הלימודים. גם גלריה קו 16 היא שילוב כזה של אמנות ומוסד עירוני. הגלריה ממוקמת בתוך המרכז הקהילתי נווה אליעזר כחלק אינטגרלי מפעילות המרכז. כסוג של סיכום שאינו סיום, נפתחת כעת תערוכה קבוצתית של חלק מאמני התוכנית. התערוכה מנסה ללכוד בדיוק את אותה השפעה הדדית חמקמקה בין בית הספר לעבודת האמנות. כמו בפרויקט עצמו,  גם בתערוכה לא מחפשים תוצאות מובהקות, אלא עדויות לטיבם של יחסי הגומלין המרתקים בין חינוך ואמנות.

בהשתתפות: אברהם הרוש, אייל סגל, איתמר שמשוני, מתן גולן, צח שיף
אירוע פתיחה: יום רביעי 13.9, 19:00, גלריה קו 16, מרכז קהילתי נווה אליעזר, ששת הימים 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

'כמעוף העורב', תערוכת יחיד של שמיל פרנקל. אוצר: רן קסמי אילן

עושה רושם שאם היו שואלים את שמיל פרנקל מה הוא עושה בחיים, הוא היה אומר "מה שמעניין אותי" וכך אפשר לראות אותו יוצר כלי נגינה יחודיים, בונה מיצבים המבוססים על מנועים או מתמחה בנגינה על כלי אקזוטי ממזרח אירופה. נראה שפרנקל ניחן בתכונה מעוררת קנאה שמאפשרת לו לקפץ בין תחומי העניין שלו, בלי לחפש שלמות אבל גם בלי לוותר על הרצינות – אפשר לקרוא לתכונה הזו משחקיות. התערוכה הנפתחת במשכן האמנים בהרצליה היא מין מגרש משחקים אמנותי שכזה. באמצעות מנועים פשוטים, מיתרים מתחברים ובניה רעועה אך בטוחה, מפעיל פרנקל את חלל התערוכה ויחד איתו את המבקרים ויוצר מעין קונצרט מכני/אנושי שדווקא מתוך הצרימה והחריקה מבקש למצוא הרמוניה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.9, 20:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה
אירוע פייסבוק

'תוכנית המתאר מתעדכנת', תערוכה בשיתוף מינהל הנדסה של עיריית תל אביב

על פניו, אין דבר משעמם יותר מבירוקרטיה עירונית. ברור, כולנו רוצים לקום בבוקר ושהכל יעבוד – בית הספר והמרפאה יהיו במרחק סביר מהבית, המדרכות יהיו רחבות ומוצלות ובין הבית לבית הקפה השכונתי ימתח שביל אופניים מרווח. אבל להתעסק עם סעיפי התוכניות העירונית שמאחורי הקלעים? למי יש זמן וכח לזה? אך נראה שהתקופה האחרונה מלמדת אותנו שאין לנו את הפריבילגיה לטמון את הראש בחול גם כשמדובר בנושאים משעממים לכאורה, במיוחד בהתחשב בכך שהשפעתם על חיינו עצומה. בחודשים הקרובים צפויה תוכנית המתאר העירונית להיות מופקדת בועדה המחוזית ולהיות פתוחה להתנגדויות והשגות הקהל. התערוכה בבית ליבלינג מבקשת להנגיש את התוכנית הזו שמשפיעה על כמעט כל חלק בחיים בתל אביב וכך לאפשר למבקרים להפוך לאזרחים עירוניים פעילים ולקחת חלק ממשי ביצירתה של העיר שכולנו אוהבים. בית ליבלינג מתמחה בחיבור הזה (שכשחושבים עליו הוא נעשה ברור כשמש) בין תכנון עירוני, אמנות ואזרחות פעילה)

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.9, 20:00, בית ליבלינג, אידלסון ,29 תל אביב
אירוע פייסבוק

סיור – אני טבע – יום שישי 22.9

אחרי הצלחתו של הסיור הראשון, אנחנו מוציאים סיור נוסף בסדרת 'אני טבע', בעקבות אקולוגיה ובוטניקה באמנות עכשווית.

בואו לגלות את מערכת היחסים המרתקת בין אמנות לאקולוגיה ולפגוש את האמניות והאמנים שפועלים על התפר בין שני התחומים.

פרטים והרשמה בקישור 

גדי גרשון, מתוך תערוכה בבית ליבלינג

גבר, פסל, דיוקן. המלצות הסופ"ש 7-9.9

כתיבת תגובה

גברים ופיסול זה סיפור ותיק כמו ההיסטוריה של האמנות. הדימוי של הפַּסָּל שנאבק עם גושי חומר – חימר, שיש, או ברזל ומאלף אותו לצורה בכח ידיו הוירטואוזיות נטוע עמוק בתרבות. כמובן שבחלוף הזמן הדימוי הזה הספיק כבר להשבר פעמים אין ספור, אנחנו כבר מכירים פיסול נשי עז מבע ועוצמתי ופיסול גברי עדין ושברירי – ועדיין יש משהו בארכיטיפים שצולח את השנים.

השבוע באורח מקרי נפתחות שלוש תערוכות של פסלים שהמגע שלהם בחומר יש בו מהאנרגיה הזו ששואפת אל הגדול, הגולמי והעוצמתי. מבט נוסף בעבודותיהם של ללוש, לחמן ולוינסון חושף את השברים, את העדינות ואת הספקות שמסתתרים מאחורי החזות המסוקסת.

מעניין להסתכל על התערוכות האלה ביחס לתערוכתו הגדולה של אלברטו ג'קומטי המוצגת כעת בביתן הלנה רובינשטיין לשעבר. לא שאלנו אותם, אבל משהו אומר לנו שבשלב מסוים בקריירה שלהם כולם הושפעו ממנו בצורה כזו או אחרת.

סופ"ש נעים ושקט,
שני ורנר וצוות Talking Art

עופר ללוש בסטודיו. צילום: אלכס ליבק

'עבודות חדשות', תערוכת יחיד והשקת ספר אמן של עופר ללוש

עופר ללוש הוא מאסטר מקומי במלוא מובן המילה. החל מהפרסונה, ספון בסטודיו עם בגדי עבודה ומבט רושף; ועד כמובן הקריירה הנפרשת על פני כמה עשורים וארסנל של פסלים וציורים מרשימים, עזי מבע ולא מתחנפים. ביקור בסטודיו שלו – ולנו היתה הזכות הזו בסיורים שלנו כמה פעמים, היא חוויה מעוררת השראה של ממש שנותנת תחושה של ביקור בסטודיות של המאסטרים הגדולים. הפסלים והציורים של ללוש הם בדרך כלל דיוקנאות שנמצאים על סף המופשט אבל עדיין שומרים על אקספרסיביות עזה ומתפרצת שטוענת אותם באישיות ייחודית משלהם. התערוכה בגלריה גורדון מוצגת במקביל לתערוכת יחיד של ללוש במוזיאון האלברטינה הנחשב בוינה ואין ראוי יותר מצמד תערוכות כאלה לאמן במעמדו. ממליצים להגיע לגלריה (אם תגיעו גם לוינה בכלל נתמלא קנאה) ולהקיף את עצמכם בעבודותיו העוצמתיות של מאסטר ללוש.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.9, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב

'פָּנִים אֶל פָּנִים', תערוכת יחיד של צבי לחמן. אוצר: יניב שפירא

צבי לחמן הוא פסל ותיק אשר יוצר פסלי ברונזה אקספרסיביים ומרשימים. בימי הקורונה ביקרנו עם קבוצות בחצר ביתו היפה, אותה הפך לגן פסלים של ממש. כמו ללוש, גם לחמן יוצר דיוקנאות מלאי הבעה ועזים, אבל לחמן נוקט בשפה יותר סימבולית ואלגורית, בעודו יוצר בטכניקת יציקת ברונזה מעניינת וייחודית. משמח לראות תערוכה גדולה של לחמן במוסד מכובד כמו המשכן לאמנות בעין חרוד. זו הזדמנות מעולה לחוות את המנעד הרחב של עבודתו שנוצרה במהלך קריירה ארוכה ופורה. התערוכה סובבת סביב נושאים שהם במובנים רבים הצירים של אמנות מערבית מראשיתה – לידה, עקדה ומוות – וכך ממקמת את עצמה בתוך רצף ההיסטוריה של האמנות ומוסיפה לו עוד נדבך. עכשיו כשהקיץ מעט נסוג והצפון התרוקן ממטיילים זה הזמן המושלם לעלות לחלל האמנות היפה בארץ ולראות אמנות גדולה – תרתי משמע.

באותו יום יפתחו במשכן גם תערוכות יחיד של חיה גרץ-רן ושל זהר טל ענבר
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.9, 11:30, משכן לאמנות עין חרוד. הסעה מתל-אביב לפתיחה בהרשמה מראש בטלפון 04-6486038 או במייל, (ההסעה כרוכה בתשלום ומותנית במינימום נרשמים)

'בחזרה למקור', תערוכת יחיד של אבנר לוינסון

אבנר לוינסון הוא הצעיר שבחבורת ההמלצות הפעם, אך עבודתיו – פסלי חימר וברונזה גושניים וגדולי מימדים – הן בעלות איכויות על זמניות שכמו נלקחו מזמן וממקום אחר, אך עדיין נטועות עמוק בכאן והעכשיו.  את עבודותיו המרשימות של לוינסון ניתן לראות ברחבי הארץ – בין השאר על הצוקים של מלון בראשית במצפה רמון, מול בית האמנים בתל אביב ומחוץ לגלריה מאיה שהוא אחד ממקימיה. התחושה מול העבודות האלה היא תמיד של רצון לחדור מעבר לנראה לעין אל עבר עומקם של הדברים. בפסלים ניכרת הדחיפות בה עובד לוינסון וניתן ממש לראות את סימני הידיים הבוצעות, לשות וקורעות בחימר החי. התוצאה היא דיוקנאות שהם אולי לא ריאליסטיים, אבל עדיין מצליחים לתפוס באופן עמוק את מושא הפורטרט. גלריה Sheetrit & Wolf היא חלל תצוגה אלגנטי בנווה צדק השקטה והניגוד בין החלל הנקי והלבן לפיסול הגולמי כמעט של לוינסון חושף אותו באור אחר ומרתק.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 6.9, 19:00, גלריה Sheetrit & Wolf – שבזי 35, תל אביב

המלצת הלוקאלז – פריז

טאקאשי מורקמי בסניף גלריה גגוזיאן ב-Le Bourget

הפעם מדובר בהמלצה שהיא יותר "למיטיבי לכת" פריזאים, ואולי פחות מתאימה לביקור ראשון בעיר או לסוף שבוע חפוז. אבל אם אתם בעיר למעט יותר זמן זה בהחלט שווה את היציאה הקצרה מהעיר. בחלל התצוגה הענק והמרשים של גלריה גגוזיאן החשובה בפרבר הפריזאי Le Bourget מוצגת תערוכה גדולה מהחיים של "אנדי וורהול היפני" טאקאשי מורקמי. בשלב זה מורקמי הוא כבר לגמרי מותג והוא יהיה הראשון שמודה בזה בשמחה. אמנות פופ צעקנית, על גבול הקיטשית שלא מתביישת לעשות שימוש בתרבות הפופולארית וגם ממש להצטרף אליה. פרחי ענק חייכנים, פסלי ברונזה של דמויות מנגה וציור מפוקסל. והכל בחלל תצוגה תעשייתי מדליק. שווה לעלות על רכבת.

בכתובת: Gagosian Le Bourget, 26 avenue de l’Europe, Le Bourget
שימו לב, בכל שבת במהלך התערוכה, מפעילה הגלריה שאטלים חינם מתחנת הרכבת Le Bourget Gare RER (יציאה 1: Place des Déportés)אל חלל התצוגה וחזרה. השאטלים יוצאים כל עשרים דקות מ-14:00 עד 18:00. אין צורך בהזמנה מראש

פרטים נוספים בקישור:
מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במרכז פומפידו?
30% הנחה על כל סיורי ספטמבר בפריז עם קוד קופון "חגשמח"

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

אבנר לוינסון, מתוך תערוכה בגלריה Sheetrit & Wolf, תל אביב

חשיבותה של התמדה. המלצות הסופ"ש 31.8-2.9

כתיבת תגובה

בתוך הכאוס הישראלי המוכר, קשה מאוד לקיים מוסדות לאורך זמן. לעומת אירופה בה קיימים מוזיאונים וגלריות בני עשרות ומאות שנים, אנחנו כאן עובדים בקנה מידה צנוע יותר. ועדיין יש לנו את המתמידים שלנו שדואגים לשמור על גחלת תרבותית רציפה ורוחשת – ולהם מוקדשות המלצות השבוע. אימרה מוכרת בין אמנים גורסת שהשראה היא חשובה וטובה, אבל אם לא מתייצבים בסטודיו מדי יום לאורך זמן, יכול להיות שכאשר היא כבר תגיע – לא יהיה אף אחד כדי לקבל את פניה. הגלריות בהמלצות השבוע דואגות שההשראה לא תגיע אף פעם לבית ריק.

תוכנית שהות האמן היוקרתית 'ארטפורט' חוגגת עשור עם תערוכת סיום מחזור נוספת; צמד אמנים בלתי נלאה מקבל לידיו גלריה עירונית חדשה בתל אביב; בגלריה פי8 חוגגים 15 שנות פעילות עם תערוכת מכירה מגוונת. וגם אנחנו מתמידים בהמצאה של תכנים חדשים ורלוונטים, ומשיקים סיור חדש בפריז בעקבות אמנות רחוב ענקית ברובע ה-13 האחר.

סופ"ש  של השראה ושל התמדה,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן כהן, מתוך תערוכה קבוצתית בארטפורט, תל אביב

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס

קשה לדמיין את סצינת האמנות המקומית בלי ארטפורט. תוכנית שהות האמן היוקרתית שהיא כבר הרבה יותר מ"רק" תוכנית שהות אמן, עם גלריה משובחת ויוזמות כמו יריד ספרי האמנות, שיחות אמן, הרצאות, אירועי תרבות ועוד. אבל בליבו של ארטפורט הזה יושבת תוכנית שהות האמן שמצליחה שנה אחר שנה לגבש קבוצה איכותית של אמניות ואמנים שנמצאים בנקודה המדוייקת שבין הבטחה גדולה למימוש ולתת להם כלים נוספים להצלחה. התערוכה 'נונפיניטו' חוגגת כל שנה את סיומו של עוד מחזור עם פרויקטים שאינם תערוכות סיום אלא סימון נקודה בזמן בקריירה של האמנים. הפעם פתיחת התערוכה היא חגיגה כפולה שמציינת גם עשור לפעילותו המוסד החשוב הזה. עשר שנים של מוסד אמנותי עצמאי ושאינו נתמך על ידי המדינה, זה לא הולך ברגל, בודאי לא במקומותינו – אנחנו נקרא לזה עשר השנים הראשונות ונחכה בסקרנות לראות מה מתכננים כאן להמשך.

בהשתתפות: אירה אדוארדובנה, יעל אפרתי, חן כהן, לי נבו, אבנר פינצ'ובר, הלל רומן
אירוע פתיחה: שבת, 2.9, 20:00, ארטפורט, העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

'תגובה פשוטה להודעה בסיסית', תערוכה קבוצתית והשקת גלריה עירונית חדשה. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

קשה להאמין, אבל הפעם האחרונה שנפתחה בתל אביב גלריה עירונית היתה לפני כעשרים שנה – אז היתה זו גלריה קו 16 שעדיין ממשיכה לפעול בהצלחה. אלה חדשות משמחות במיוחד לשמוע על פתיחת גלריה עירונית חדשה, במיוחד בימים טרופים אלו. הגלריה אשר מתהדרת בשם המושחז 'תער' תופעל ע"י הצמד הדינמי יואב וינפלד ועומר שיזף. השניים עומדים מאחורי חלל התצוגה 'אופנובנק' אותו הפעילו מתוך הסטודיו המשותף שלהם במרכז "סטודיו בנק" (אף הוא היה בתמיכת העירייה), לאחר שנאלצו לפנות את הסטודיו פתחו את הגלריה מחדש בסטודיו החדש שלהם ולאחר שפונו גם משם המשיכו להפעיל אותו מתוך חללים מארחים. כעת הם מקבלים חלל משלהם במימון העירייה ומלמדים אותנו משהו על חשיבותה של עקשנות והתמדה במאבק על יצירת תרבות עצמאית ובועטת. הגלריה תפעל בתוך גינת אלוף בצלות המקסימה והמשופצת בפלורנטין מתוך אג'נדה של הכנסת האמנות לחיי היום יום של התושבים בעיר. בהצלחה!

בהשתתפות: מוחמד טוחי, אורי טוכמן, אליאב ליבוביץ׳, יואל פלד ועמוס פלד, שוש קורמוש, נעה שחף שמחיוף
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.8, 18:00, גלריה תער, גינת אלוף בצלות, סמוך לרחוב הרצל 53, תל אביב
אירוע פייסבוק

'סלון P8  – הגלריה מארחת', תערוכת מכירה. ליווי אוצרותי: מיטל מנור
גלריה פי8 היא לא גלריה של רעש וצלצולים, במשך כל שנות פעילותה היא עוברת בין חלל צנוע מידות אחד למשנהו ובהתאמה התערוכות המוצגות בה – אפשר לומר קאמריות באופיין. אבל יחד עם הצניעות הזו, הגלריה השיתופית פועלת באופן רציף ועקבי כבר 15 שנה שבהן התחלפו הרבה מהאמנים המפעילים אותה ואיתם השתנה והתפתח אופיה של הגלריה, התקיימו שיתופי פעולה עם אוצרים ואוצרות שונים והוצגו תערוכות של אמנים צעירים ומבטיחים לצד ותיקים וחשובים. כעת חוגגים כאן 15 שנות פעילות באמצעות תערוכת מכירה מיוחדת שנותנת מקום לאמנים והאמניות שעבדו עם הגלריה במהלך השנים. התערוכה פתוחה במהלך סוף שבוע אחד בלבד ומציעה למכירה במחירים נוחים למדי עבודות אמנות מכל הסוגים – מציור עד הדפס, מפיסול עד צילום. חצי מהרווחים יתרמו על ידי האמנים לתנועת המחאה "בונות אלטרנטיבה". קנו לעצמכם מתנה לחג

 בהשתתפות: עופרה אוחנה, מתי אלמליח, רות ביגר, לי ברבו, רוני בן פורת, טל גולני, נטע דרור, כרמלה וייס, איתי זלאיט, ינון כלפון, תמר לב-און, רונית מירסקי, אלינור סאם, אבשלום סולימן, אשחר חנוך קלינגבייל, נעמה קליימן, מור קליינר, מיכל קליסקי, סלי קריסטל, צח שיף, עדי שמעוני

התערוכה תהיה פתוחה במהלך הסופ"ש בלבד. שעות פתיחה: רביעי  30.8.23, 14:00-20:00 חמישי 31.8.23, 14:00-22:00 ובשעה 19:00 מסיבת סוף הקיץ. שישי, שבת 1-2.9.23, 10:00-16:00.
גלריה P8, הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

סיור פריזאי חדש! ציורי קיר XXL ברובע ה-13

החל משנות השישים של המאה הקודמת, החלו להופיע על קירותיו של הרובע ה-13 יצירות אמנות גדולות מימדים שנוצרו על ידי אמנים שונים ובתמיכת העירייה. בשנים האחרונות הפכו אזורים מסוימים ברובע למוזיאוני רחוב של ממש!

כמו באיזורים דומים בעולם, גם כאן מדובר באיזור תעשייתי בו מוקמו מפעלים ושוכנו בו בני מעמד הפועלים, אשר עם השנים שינה את פניו ואת אוכלוסייתו. אמנות רחוב היא גם סיבה וגם תוצאה של התהליכים האלה. בשל נוכחותם של מגדלים ובנייני דירות רבים שנבנו לאחרונה, הרובע בעל חזות מודרנית ששונה מאוד ממרכז פריז ההיסטורי.

הצטרפו אלינו לסיור צבעוני בין עבודות אמנות רחוב ענקיות, בחלק האחר של פריז.
פרטים והרשמה בקישור

לי ברבו, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה פי8

אדוות של קיץ. המלצות הסופ"ש 17-19.8

תגובה אחת

קורה די הרבה ששואלים אותנו בסיורים מי מחליט "מהי אמנות ראויה", מה יעלה למרכז השיח ומה יישאר בשוליו; ובכן, כמו בכל תחום גם באמנות יש קובעי טעם או שומרי סף – יהיו אלה, האוצרים, מבקרי האמנות או האספנים. זו מגמה תקינה וחשובה כי כל כמה שיצירה היא תמיד טהורה ויפה, לא הכל יכול להגיע למוזיאונים. במקביל לאמירה הזו, בעשור האחרון יש שינוי מתמיד שמגיע דווקא מהפריפריה, והוא מגיע בדמות של עשרות מרכזי אמנות אלטרנטיביים שיוצרים שדה אמנות מקביל. המגמה הזו מייצרת שיח אלטרנטיבי שבו קובעי הטעם ההגמונים פחות רלוונטיים, ומה שמשמח עוד יותר הוא שיש זליגה הדדית מהשוליים למרכז ולהפך.

תערוכות השבוע – חלקן חדשות וחלקן כבר באוויר, מתקיימות כולן באזורי הספר של העיר הגדולה, ושל לב העשייה האמנותית בארץ.

בגלריה העירונית בראשל"צ שתי תערוכות יפות ואינטימיות של מורן קליגר ואליסיה שחף; שלושה אירועים שנוגעים באחד הנושאים החמים באמנות – סאונד; אמנים מתחומי עשייה שונים וכאלה שמוכרים פחות יציגו במקבץ תערוכות חדש במוזיאון וילפריד;  ולקינוח, אם מעניין אתכם לגעת בכל תחומי העשייה בארץ – המוכרים יותר והפחות, אנו מזמינים אתכם להצטרף לתוכנית השנתית שלנו, נותרו מקומות ספורים בתוכניות השונות.

שיהיה סוף שבוע מלא בתערוכות 

שני ורנר וצוות Talking Art

"גן התענוגות" תערוכת יחיד של מורן קליגר, הגלריה העירונית ראשון לציון

מקבץ תערוכות חדש במוזיאון וילפריד. אוצרת ראשית: שיר מלר-ימגוצ'י

מוזיאון וילפריד הקסום הוא מקום שניתן להגדירו כפרפריאלי מאוד, גם מבחינת המיקום שלו אבל יותר מכך בגלל הסיפור שמאחוריו והאוסף שמגיע מאומנות המזרח הרחוק. אבל, בשנים האחרונות ובהנהגת האוצרת שיר מלר ימגוצ'י, עושה המוזיאון צעדי ענק בקרבה וברלוונטיות שלו. אחד הדברים החשובים שקורים במקומות כאלה הוא המפגש בין אמנות היסטורית לעכשווית והמפגש בין אמנים מוכרים יותר ופחות. כעת תפתחנה במוזיאון מספר תערוכות המציגות תערובת כזו של אמנים וגם מפגש בין זמנים ומדיומים שונים. קרמיקה סינית/הולנדית/ישראלית, ציור, רישום, צילום ומגילות סיניות עתיקות – הכל נמהל זה בזה ויוצר תמונה מגוונת על עשייה ישראלית עכשווית והזיקה הכביכול לא אפשרית שלה על אומנויות המזרח העתיקות.

התערוכות הנפתחות:
כלים שלובים: נועה צ'רניחובסקי ואודי צ'רקה- קרמיקה עכשווית  לצד כלים כחול על לבן מאוסף המוזאון; תדר פתוח: אורית ליבנה, דנה הראל, לזלי רובין קונדה, שיאן רוז בן סירה; טבע ראשון, טבע שני: צילום סיני של ג'אנג קצ'ון ומגילות סיניות מאוסף המוזיאון
אירוע הפתיחה ביום שישי 18.8.23 בשעה 11:00. מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע. מידע נוסף באתר

שלושה אירועי סאונד בתל אביב וירושלים

לפני כעשור הוצגה בביתן הלנה רובינשטיין התערוכה המצוינת SHOW TIME באוצרותה של הדס מאור. התערוכה היתה כמבשרת של עידן חדש באמנות המקומית, כזו שמתרחקת מהזיקה האסתטית ומתקרבת לאמנות חווייתית, פרפורמטיבית, ושנוגעת בחושים השונים. מאז ועד היום נעשה תהליך משמעותי בהקשר הזה ואמנות סאונד, או כזו המשלבת יצירה פלסטית וסאונד היא אחת המגמות הבולטות כאן (ולראייה התערוכה "פה פעור" המוצגת כעת במוזיאון תל אביב). שלושה אירועים שונים יתקיימו השבוע ויחגגו את המדיום החדש והמסקרן הזה.

"החסרה" מיצב סאונד של יותם שלזינגר בו נוצר חלל מדיטטבי להקשבה. הסאונד הוא אוסף הקלטות מרחבי תל אביב המושמעות לאחר התערבות של האמן בהן.
קולקטיב גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב. שימו לב לשעות הפתיחה. לפרטים נוספים

קולנוע הפסגה ביפו

קולנוע הפסגה הוא אולי הדבר המגניב ביותר שקורה במסגרת הפעילות להחייאת יפו העתיקה באמצעות אמנות ותרבות. הפעם הם משיקים אירוע מסוג חדש: הקרנת סרט בליווי מוזיקה חיה!

הקרנה של הסרט "האיש עם מצלמת הקולנוע" של הקולנוען דז'יגה ורטוב (1929) בליווי פסקול חי של תאי רונה.
רביעי 16.8 בשעה 21:00 גן הפסגה. הכניסה חופשית! אירוע פייסבוק

מסע אמנותי־פרפורמטיבי עם חברי קולקטיב ff003

מסע אמנותי־פרפורמטיבי בנבכי בניין כלל עם חברי קולקטיב ff003. מסע אודיו המתרחש בנבכי אחד הבניינים המוזרים בירושלים בו יבחנו חברי הקבוצה את הכשלונות שלהם תוך שילוב מדיומים שונים ומפגשים אישיים.

חמישי 17.8, נפגשים ב-18:00 בכניסה הראשית לבניין כלל מכיוון כיכר הדוידקה. אירוע פייסבוק

מקבץ תערוכות קיץ בגלריה העירונית ראשל"צ

וואלה, בראשון לציון יש מלא אמנות מסתבר. קירות אמן בבנין העירייה, גלריה עירונית שווה, גלריה בבית יד לבנים ובית אמנים שוקק. כפי שכתבנו בהתחלה במקומות מסוג זה נוצר תמהיל מרגש בין אמנים מוכרים וכאלה שפחות וכיף לראות שגשוג של אמנות עכשווית טובה גם מחוץ לבועה התל אביבית. בעוד תערוכות קיץ הן בדרך כלל משמימות, כאן תוכלו למצוא תערוכה עדינה ויפהפיה של אליסיה שחף שהיא צלמת שאנחנו אוהבים מאוד והפרויקט האחרון שלה משתמש בבינה מלאכותית בצורה שטרם ראינו אצל אחרים; תערוכת רישומים של מורן קליגר המוכרת שהוצגה במסגרת הביאנלה השמינית לרישום 2023, ירושלים ומגיעה כעת למרכז;  ועוד מספר תערוכות מרשימות.

מידע נוסף באתר הגלריה

מקומות אחרונים לתוכנית השנתית שלנו

התוכנית השנתית היא ספינת הדגל שלנו, במסגרתה אנחנו נפגשים עם האמנים, האוצרים ואנשי האמנות המובילים, בסטודיות, בגלריות, במוזיאונים ובמקומות מפתיעים אחרים. אנחנו מגיעים למקומות שחובב האמנות הרגיל פשוט לא יכול להגיע אליהם ומקבלים את ההקשר הרחב ביותר בנוגע לכל מה שחם היום בעולם האמנות.

לפרטים והרשמה, דברו עם נטע 052-879-2935

מידע נוסף בקישור

"האיש עם מצלמת הקולנוע" של הקולנוען דז'יגה ורטוב (1929), הקרנה במסגרת קולנוע הפסגה

אירופה האחרת. המלצות הסופ"ש 10-12.8 פראג-ורשה-מילאנו-המבורג

כתיבת תגובה

העונה השקטה של סצינת האמנות הישראלית נמשכת ואנחנו ממשיכים להסתכל מעבר לים.
בשבוע שעבר יצאנו לסיבוב בין הלוקאלז שלנו באירופה. אבל מה קורה בערי אירופה אליהן עוד לא התרחבה רשת הלוקאלז שלנו? בדיוק בשביל זה יש את ההמלצות האישיות שלנו! נוסעים לעיר אירופאית שאין לנו בה מדריכים? אין בעיה, כתבו לנו בפייסבוק או אינסטגרם ואנחנו כבר נדאג לכם לקובץ המלצות במיוחד בשבילכם!
המלצות השבוע שלנו לקוחות מתוך מדגם מייצג של המלצות אישיות שארגנו ללקוחות בשבועות האחרונים.
נסו אותנו, אנחנו אוהבים אתגרים.

שיהיה סוף שבוע של חידושים והפתעות (טובות, רק טובות),
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך תערוכה לרגל חמישים שנה לרחוב סומסום בהמבורג

מילאנו

Pirelli Triennale di Milano

כראוי לבירת תרבות ואמנות כמו מילאנו מדובר במקום עם קלאסה. Pirelli הוא מרכז אמנות ועיצוב שאפתני הממוקם בבניין הפאלאצו דל ארטה, שנבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת ושופץ בתחילת שנות האלפיים. יש כאן הכל, החל מתערוכת קבע של עיצוב איטלקי איקוני ועד לגן פסלים של כמה מהשמות הגדולים ביותר של המודרניזם. אמרנו כבר שבמילאנו עסקינן, אז כמובן שלא ויתרו כאן על חנות מעוצבת ובית קפה מפונפן. הפאלאצו דל ארטה, כשמו כן הוא הוא ארמון מודרניסטי של ממש המוקדש לאמנות והוא (אין מילה אחרת לזה) – מהמם. ריבוי התערוכות והאטרקציות במרכז הגדול והמגוון הזה אומר שקשה לפספס כשמבקרים במקום, ויש כאן משהו בשביל כולם – החל מחובבי אמנות כבדים ועד מחפשי התמונה האינסטגרמית המושלמת.

כתובת: Triennale Milano, Viale Alemagna, 6 20121 – Milan

כדאי להתעדכן על שעות התערוכות השונות, החנות ובית הקפה באתר הטריאנלה

המבורג

Museum für Kunst und Gewerbe – מוזיאון האמנות והעיצוב

זה סוד גלוי שלעתים קרובות מוזיאוני עיצוב מצליחים להפתיע ולהתעלות מעל המצופה ולהציג אמנות ועיצוב רדיקליים ומעולים. כשהם עשויים טוב, המוזיאונים האלה יכולים לספק חוויה שהיא גם נגישה וגם מעמיקה לנושאים שנוגעים לכולנו. מוזיאון האמנות והעיצוב בהמבורג הוא אחד מהטובים והמגוונים שבהם. לראיה מספיק להסתכל על רשימת התערוכות שבאופן מדהים למדי מציגה זו לצד זו מצד אחד תערוכה לרגל חמישים שנה לרחוב סומסום ומצד שני תערוכת מחווה לגורילה גירלז – תנועת אמנות פמיניסטית רדיקלית ולוחמנית. תערוכה על מוזיקה ובינה מלאכותית ותערוכה של כרזות מחאה מהאביב הערבי משלימות את התמונה. בקיצור – כדאי מאוד

כתובת: Museum für Kunst, und Gewerbe Hamburg, Steintorplatz, Hamburg
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 10:00-18:00, יום חמישי 10:00-18:00, יום שני סגור

פרטים נוספים באתר המוזיאון

ורשה

מרכז Ujazdowski לאמנות עכשווית

למרות הדימוי האפרורי והקריר שיצא לפולין במקומותינו, ורשה היא דווקא מרכז תרבותי חי ובועט מאוד. יש כאן הרבה מה לראות והקסם הוא בחיבורים המפתיעים. מרכז Ujazdowski לאמנות עכשווית הוא דוגמה מצויינת לחיבור כזה. מדובר בטירה פולנית עתיקה שהפכה למרכז אמנות תוסס, המתמקד באמנות עכשווית, מחאה חברתית והחיבור ביניהם. המקום צבר מוניטין כאחד ממרכזי האמנות החשובים של פולין והוא עושה כבוד לסצינה אמנותית שהתפתחה תחת מלחמות עולם, משטרים דיקטטוריים ונפילת מסך הברזל.. בין התערוכות המוצגות שם כעת – תערוכה המתמקדת באמנות המחאה המחתרתית שנותרה בפולין בשנות השמונים כנגד המשטר הקומוניסטי הדכאני. הניגוד בין הטירה השלווה לאמנות הרדיקלית מעניין במיוחד.

כתובת: Ujazdowski Castle, Centre for Contemporary Art, Jazdów 2, 00–467 Warsaw

שעות פתיחה: שלישי-ראשון 11:00-19:00, יוֹם חמישי 11:00-20:00, בימי חמישי הכניסה חינם. בימי שני סגור

פרטים נוספים באתר המרכז

פראג

Infamous Beauty' תערוכת יחיד של אנדרה סראנו במרכז DOX

אנדרה סראנו הוא אחד האמנים המרכזיים של שנות התשעים בארה"ב שהצליח להגיע לגדולה לא מעט בזכות צילומים פרובוקטיביים שחוץ מפרסום גם הכניסו אותו ללא מעט צרות. בנוסף הוא גם צלם עסוק שצילם עטיפות אלבומים לגדולים כמו מטאליקה ואחרים. התערוכה כאן מקיפה את שני הצדדים האלה באישיות האמנותית של סראנו – מצד אחד סדרת צילומים שעוסקת ביופי, כפי שהוא רואה אותו. ולצידה סידרה של עבודות העוסקות בחוסר צדק הטמון באי שווייון והפרדה גזעית. שני העולמות האלה לכאורה לא משתלבים, אבל דווקא החיבור הזה יוצר תערוכה מטלטלת ומעוררת מחשבה על הקשרים הגלויים והסמויים בין אידאלי היופי השונים לבין חוסר הצדק השורר בעולמנו. מרכז DOX שווה ביקור גם בפני עצמו עם עיצוב רדיקלי ואולם האירועים בצורת צפלין עץ המרחף מעליו.

התערוכה מוצגת עד 7.1.24 במרכז DOX

כתובת: DOX Centre for Contemporary Art, Poupětova 1, Prague 7

שעות פתיחה: רביעי-ראשון – 12:00-18:00. שני ושלישי סגור

פרטים נוספים באתר התערוכה

מתוך תערוכת עיצוב איטלקי במילאנו

המלצות הלוקאלז שלנו. המלצות הסופ"ש 3-5.8

כתיבת תגובה

אוגוסט הגיע, העונה השקטה של סצינת האמנות הישראלית. כמובן שיש עוד תערוכות נפלאות ברחבי הארץ, אבל אין ספק שמורגשת האטה. זוהי הזדמנות מצויינת להציץ מעבר לים למה הולך אצל הלוקאלז שלנו במרכזי האמנות של אירופה. חדות וחדי העין ישימו לב לעיר חדשה ברשימה שלאט לאט תכנס למחזור הסיורים – אתונה! הצטרפו אלינו למסע אמנות קיצי באירופה.

שיהיה סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

פריז
הקהל הישראלי מכיר את הצלמת ההולנדית ריניקה דיקסטרה בזכות צילומי "הפרויקט הישראלי" שלה מסוף שנות התשעים, במסגרתו הגיעה לארץ כדי לצלם חיילים, בני נוער וצעירים שונים ממגזרים מגוונים; אותם הציגה במבט קרוב דווקא כזרה שהגיעה מרחוק. יש לדיקסטרה יכולת להתחבר לאנרגיה של הילדות והנעורים ולהציג אותם בצורה טבעית ואמיתית, עם כל השובבות, הפוטנציאל וגם המבוכה והפחד שגלומים בהם. כעת מוצגת בבית הצילום האירופאי האהוב עלינו בפאתי המארה, תערוכה גדולה דווקא של עבודות הוידאו של האמנית. דיקסטרה מתמקדת בוידאו בשנים האחרונות ונראה שהוא מאפשר לה לזקק אפילו יותר את אבני הבסיס של עבודתה.
בכתובת MEP, 5/7 rue de Fourcy, 75004 Paris
שעות פעילות: רביעי ושישי 11:00-20:00, יום חמישי 11:00-10:00, שבת וראשון 10:00 – 20:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

לונדון
ריצ'ארד אבדון (Avedon) הוא אחד ממנסחיו של הצילום המודרני והעכשווי. עבודותיו בעולם האופנה והזוהר מצליחות להתעלות מעל התחום הצר ולהפוך ליצירות אמנות של ממש. כשהלך לעולמו בתחילת שנות האלפיים לאחר כשישים שנות קריירה הוא השאיר אחריו חותם שלא נעלם במהרה. במידה רבה אבדון אחראי לדרך שבה צילום אופנה עכשווי הוא כפי שאנחנו מכירים אותו היום. במלאת 100 שנה להולדתו עורכת הגלריה שעבדה איתו במהלך חייו, תערוכה של עבודותיו מתחום צילום הזוהר. כצפוי, כל המי ומי מופיעים כאן – אנדי וורהול וחבורתו, טינה טרנר, דוגמניות על ודוכסיות מלכותיות. כולם נתפסו בעדשתו של אבדון שהצליח גם להוציא אותם גדולים מהחיים אבל גם לשים דגש על הצד האנושי שבהם. תערוכת חובה לחובבי הצילום וגם לחובבי ההיסטוריה של עולם הזוהר.
פרטים נוספים באתר התערוכה

ברלין
אפשר לאהוב את דמיאן הירסט אפשר לשנוא אותו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. פרובוקטור, אמן גדול, איש מכירות גאוני, או שילוב יחודי של השלושה – הירסט שולט בסדר היום של האמנות העכשווית כבר כארבעה עשורים. דבר אחד בטוח, הוא לא משעמם. גם אם לפעמים נדמה שהוא ציני, עבודותיו של הירסט עוסקות תמיד בקו התפר שבין יופי למוות, הציר שסביבו חגה האמנות מאז ומעולם. גולגלות מוזהבות, פרפרים חנוטים ופרחים שבריריים – כולם מסבים את תשומת לבנו לאופיים החולף והזמני של החיים. אם מצליחים להביט מעבר להומור הפרוע, השובבות הכמעט ילדותית והאירוניה המושחזת, אפשר למצוא אצל הירסט אפילו פואטיות. התערוכה כאן קטנה יחסית, אבל מציגה כמה "להיטים" מהשנים האחרונות. שווה ביקור
גלריה Bastian, בכתובת Taylorstraße 1, 14195 Berlin
שעות פתיחה: רביעי-שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

אתונה
גלריה Breeder האתונאית התפתחה ממגזין מקומי הנושא את אותו השם, ונוסדה בשנת 2002. מאז 2008, היא פועלת במפעל גלידה נטוש משנות ה-70 הממוקם בשולי שכונת אקסרכיה – אחד האזורים הצעירים ומלאי החיים באתונה. הגלריה מתאפיינת בבחירות אמנותיות ששוברות את המוסכמות השמרניות, ומציגה הרבה פעמים אמנות נשכנית, פוליטית ואוונגרדית. בימים אלו מוצגת בגלריה תערוכת ציורים של האמן היווני הצעיר Aristeidis Lappas. התערוכה נוצרה בהשראת ספר של רוברט גרייבס בו הוא מתאר קשרים בדיוניים בין מיתולוגיות יווניות לעתיד פסיכדלי. גם בסדרת ציורים נוספת (וארוטית למדי) הוא ממשיך את המחקר האישי שלו בנוגע לזהות ושייכות לעבר המקומי וביחס לחיים היום. תערוכה צבעונית, מרגשת ומלאת חיים.
גלריה Breeder, בכתובת Iasonos 45, Athina, שעות פתיחה: שלישי-שישי 11:00-19:00, שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין