מחטים רבות בערימה של שחת – תערוכת בוגרי המחלקה לאמנות רב תחומית, שנקר

גל ברייר

לימודי האמנות הם חוויה מיוחדת. הסטודנטים מתמסרים לתוך עולם חברתי ואמנותי הרמטי שהרבה פעמים מתקיים רק בתוך עצמו. יש בו חוקים, פוליטיקה ותחרות פנימית, ובה בעת משהו מגונן המאפשר לסטודנט לחקור במשך ארבע שנים את מאווי ליבו ואת נטייתו האמנותית. התהליכים שמתקיימים במהלך הלימודים אינם חשופים לעיני הקהל ולכן ליתר חברי הקבוצה, למוסד הלימודי ובעיקר למורים יש תפקיד חשוב בהבניית אישיותו האמנותית של כל תלמיד. לבסוף מסתמן שבתי ספר מסוימים מתאפיינים בקו מנחה שנוכח בדרך כלל ביצירתם של מרבית הבוגרים – בצלאל מתאפיין בטיפוח אמנות פוליטית ואסתטית ומהוקצעת בה בעת, המדרשה מתאפיינת עדיין בשייריה העייפים של האסתטיקה הדלה והמושגית, ונוטה לדחות ציור, ובפרט ציור "עשיר".

כך קורה, שתערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות שמציעות שפע עצום של אמנים "טריים", נוטות לרוב לשעמם ולהיות צפויות מראש. השנה בלטה בשונותה תערוכת סוף השנה של בוגרי המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר. מחלקה צעירה יחסית שהוקמה בשנת 2008 ולמן ההתחלה סימנה אופק חדש בשדה לימודי האמנות בארץ, דווקא בשל בוסריותה וחפותה מהיצמדות לקו מנחה שנוטה כאמור להיות מסרס ולאו דווקא מפרה. אך יתרה מכך, תערוכת בוגרי שנקר היא כמשב רוח מרענן לא רק במערך תערוכות הבוגרים כי אם בשדה האמנות השבע בארץ.

התערוכה אצורה באופן טוב למדי, מנצלת בחוכמה את מגבלות המקום ואת העודפות הבלתי נמנעת בשל מספר הבוגרים הגדול, ובעיקר מאפשרת מפגש וכניסה של עבודות זו לזו ויצירת דיאלוגים מעניינים ביניהן. ללא ספק, ההברקה הגדולה בתערוכה היא עבודתם של לימור תמיר ויניב עמר אשר בנו מעין חממת גידול-הרבעה-מחקר-פחלוץ של חיות. העבודה מוצגת במבנה רחיצת מכוניות נטוש בסמוך למבנה הראשי והופכת את כל החוויה למורבידית ואפלה מעין כמוה. זהו פרויקט רב תעוזה ומרובד אשר מנצל את החלל האלטרנטיבי באופן מושלם ומסקרן.

בתחום הציור בלטה במיוחד גל ברייר שמעזה להשתמש בציור פיגורטיבי חף ממניירות, צבעוני, גדול ממדים. משהו שקורץ לסלוני האמנות של ראשית המאה ה-20 אבל מביא עמו קורטוב של ציניות ונקודת מבט עכשווית ומשועשעת. במיצב בלטה עבודתו של אלאמר ברונשטיין העשויה מחפצי היום יום של מסדרונות בית הספר לאמנות. לרגע נדמה כי מדובר בסידור כיסאות וחפצים שפונו לטובת יצירת מרחב לתערוכה, אך למעשה מדובר בחלל מחקה סטודיו החושף את פרקטיקות הלימוד והפוליטיקה של המוסד. הצבה טובה נוספת היא זו של הדס צימרמן שיצרה מעין שקיעה דיסטופית מחומרים תעשייתיים.

יתר התערוכה מוצלח מאוד גם הוא, ומציע מגוון של סגנונות ושימוש בסוגי מדיה שונים – יש מקום וחופש להתנסות: עבודת סאונד, שפע של ציור טוב, והרבה מאוד מיצבים שמצליחים לשלב יחדיו פיסול, וידאו ארט, עיצוב דיגיטלי, הדפס ועוד. בתערוכה הזאת יש הכול, גירויים לכל החושים – גם שמיעה, מישוש ואפילו ריח. אמנם, קשה לומר שחווית השיטוט בתערוכה מעוררת מחשבה או מאתגרת שיח קים, אך היא ללא ספק עשירה וצבעונית. כיף.

לקטלוג דיגיטלי של התערוכה
התערוכה תהיה מוצגת עד 31.7.15, בנין עלית: ז'בוטינסקי 8, רמת-גן