לפעמים הכל מתחיל בתמונה אחת בלבד

Jeff Wall, After Invisible Man by Ralph Ellison, the Prologue

בימים אלה מוצגת במוזיאון תל אביב התערוכה "ניראות" של האמן הקנדי ג'ף וול. וול הוא אחד האמנים האהובים עלי בכל הזמנים. נחשפתי לעבודותיו לראשונה כאשר למדתי צילום לפני מספר שנים. וול הקדיש את הקריירה שלו לחיפוש אחר מאפייניו הבסיסיים של הצילום ולחקירתם, והוא נחשב לצלם כה חשוב בעיקר בשל העבודה שהצילומים שלו עזרו בשינוי וביסוס מעמדו של מדיום הצילום בתוך שדה האמנות הרחב.

כיוון שבימים אלה אני עובדת במוזיאון, יצא לי להיחשף שוב לעבודותיו של וול והפעם לחקור ולהבין אותן יותר לעומק, בזכות התערוכה המרשימה הזו. אחד הצילומים שעוררו את סקרנותי היה “בעקבות האדם הבלתי נראה מאת ראלף אליסון הפרולוג 2000-1999" בצילום זה מתחקה וול אחר ספרו של ראלף אליסון משנת 1952, המתאר את חייו של אדם ממוצע אפרו-אמריקני אשר חי במחתרת במרתף בניו יורק. בזמן שהותו במרתף האדם הבלתי נראה מתחיל לאסוף נורות חשמל ולתלות אותן מהתקרה בעוד הן מחוברות לחשמל באופן בלתי חוקי.
הצילום נפלא לכשעצמו, אך הוא גם הוביל אותי לטקסט הבא מתוך הספר, שהוא כל כך יפה ומרגש, שהייתי חייבת לחלוק אותו עמכם:
"החור שלי חם ושופע אור, כן, שופע אור. אינני חושב שבכל ניו יורק יש מקום מואר יותר מהחור שלי. כן, גם לעומת ברודווי או האמפייר סטייט בילדינג בחלומותיו של צלם… כבר טסתי כה רבות הלוך ושוב בתוך ראשי, עד שעתה אני מסוגל לראות את חשכת האור. אני אוהב אור. אולי אתם חושבים שמוזר שבלתי נראה זקוק לאור, משתוקק לאור, אוהב אור, אך אולי זה דווקא בשל היותי בלתי נראה. האור מאשר את קיומי, מוליד את צורתי. […] בלא אור, לא זו בלבד שאני בלתי נראה, אני גם חסר צורה; וחיים באי-מודעות-לצורתך-שלך, הם חיים של מוות. אני עצמי הייתי קיים כעשרים שנה, והתעוררתי לחיים רק לאחר שגיליתי כי אינני נראה".

תערוכתו של ג'ף וול "ניראות" תהיה מוצגת במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, עד לתאריך 25.1.14