חגיגה קצת עצובה במוזיאון ישראל בירושלים

הנס אופ דה בק "המסיבה של הסטיוארטים"

קצת קשה לפספס את הטררם סביב חגיגות היובל של מוזיאון ישראל בירושלים. הדבר – על אף חשיבותו וחגיגיותו יצא קצת מפרופורציה, וכעת בביקור במוזיאון נדמה שכל יצירת אמנות וכל תערוכה נוכסו למטרה זו; כמובן – התערוכה השנויה במחלוקת "6 אמנים 6 פרויקטים", תערוכת "1965 היום" ותערוכת "יומולדת" באגף הנוער, אבל גם פסל הסוכרייה החדש של ג'ף קונץ ברחבת הכניסה, התצוגה המחודשת של האוסף הישראלי, ואפילו חשיפת המטמון החדש שנגלה לא מזמן בקיסריה.
אכן, הקשרים לא ברורים במיוחד ועם זאת, וכתמיד, מוצגות כעת במוזיאון כמה מעבודות האמנות העכשווית הטובות שיצא לי לראות לאחרונה, ולהלן כמה מהן שכדאי לראות אם יוצאים לבקר שם.

ללא ספק, גולת הכותרת נמצאת הפעם דווקא באגף הנוער במוזיאון בתערוכה "יומולדת". זו תערוכה מלבבת, צבעונית ומקסימה. נושא התערוכה מובן מאליו, אבל השיטוט בה מאפשר חוויה נוסטלגית ועכשווית בה בעת, שכן יצירות האמנות שזורות בין המוצגים וההפעלות לילדים, בתהליך אוצרות משובח.
מבין כל המוצגים בתערוכה, שבה את לבי במיוחד סרטו של האמן הבלגי הנס אופ דה בק "המסיבה של הסטיוארטים" (2006). בסרטון נראית משפחה (לא אמתית, מדובר בשחקנים שלוהקו במיוחד) אשר חבריה – בני דורות שונים מופיעים ונעלמים, לבושים לבן ועל רקע לבן, אוחזים בבלונים – לבנים. זו מעין חגיגת יום הולדת עצובה ובודדה אשר מסתיימת בחשיפת אחורי הקלעים של ההכנה לתצלום פורטרט משפחתי, אז רואים את המאפרים ואנשי ההפקה לבושים כולם בשחור. תמונה מדכאת למדי של החברה המנוכרת והמצולמת לעייפה שאנו חיים בה.
ממליצה מאוד לשוטט באתר ובערוץ הוימאו שלו, שם תוכלו למצוא עוד כמה חגיגות עצובות כאלה. כמו למשל בקישור הבא

בתערוכה "קיצור תולדות האנושות" מוצגים במקביל ממצאים ארכאולוגים ויצירות אמנות עכשווית בעיקר מאוספי המוזיאון מתוך כוונה להמחיז את ספרו רב המכר של יובל נוח הררי. גם הספר עצמו אינו מתיימר להציג תמונה מעמיקה כי אם סקירה מרפרפת על התהליכים שהניעו את התפתחות האנושות, ובתערוכה נחשפת התמונה השטוחה הזו ביתר שאת. הניסיונות להכיל מושגים כמו "דת" או "שפה" או "מלחמה" בחלל אחד בתערוכה, אפילו באופן כללי, נועדו לכישלון. הערך המוסף היחיד שמצאתי בתערוכה הוא ביצירות האמנות המשובחות, ובתוך כך שמחתי לראות גם נציגות מכובדת של אמנות ישראלית.
בתערוכה תוכלו למצוא את אחד התאים של האמן הישראלי אבשלום אשר תערוכתו המאלפת הוצגה לפני כשנתיים בביתן הלנה רובנשטיין, ואת המיצב הקולי המצוין של ליאת סגל "אנשים שאתה עשוי להכיר" בו היא שואלת טקסטים מתוך הפרופילים של חבריה לפייסבוק אשר מוקראים בסדר רנדומלי בחלל התצוגה.
עבודות טובות נוספות הן "אקה הומו (הנה איש) של מרק וולינג'ר הבריטי, והפסל העצוב "אורסוס מריטימוס" של האמן האמריקני מרק דיון, ובו פוחלץ של דב קוטב שרוע על קופסת משלוח ענקית מעץ.

ולקינוח נוצץ, אני ממליצה לראות את "ים של זהב". רק קופסה גדולה ובה מוצגים המטבעות שנחשפו לא מזמן בים באזור קיסריה, ובכל זאת ריגש אותי. שמחתי לגלות שעוד נמצאים דברים חדשים, שיש פיסות בהיסטוריה שלנו שעוד נגלות. זה מרהיב וקסום ומסתורי. שווה לראות.