של האדמה. המלצות סוף השבוע 10-12.4

תולדות הקיום האנושי יכולים להסתכם אולי במאבק מתמיד על משאבים. במיוחד כאן בפיסת האדמה המסוכסכת הזו שלנו שנראה שכולם מוכנים למות עליה אבל מעטים כל כך מוכנים פשוט לחיות עליה. נדמה שהבעיה מתחילה בזה שהרעיון של לשלוט על אדמה – כל אדמה – הוא מעט אבסורדי מלכתחילה. תערוכות השבוע עוסקות ביחסים המורכבים של האדם עם האדמה ועם הנסיונות לשלוט ולהשתלט עליה. אולי אם נבין שהאדמה קצת פחות שלנו ויותר אנחנו שלה, נוכל לנוע לעבר ריפוי ופיוס. אמן
במוזיאון תל אביב מזמינה אותנו מריה סאלח מחאמיד לצלול אל תוך רישומיה האינטימיים והאינטנסיביים; בבית בנימיני דניאל דייויס עם תערוכה שמתקרקעת אל הזמן והמקום אך גם מתעלה מעליהם; בגלריה של קרן בר גיל ענבל הופמן עושה פוליטיקה עדינה. וגם – מקבץ תערוכות חדש במוזיאון לאמנות עכשווית באתונה, אף הוא בנושא של טבע וקיימות.
מכולנו כאן בצוות, מאחלים לך ולמשפחתך חג אביב שמח והלוואי ויהא זה חג חירות אמיתי לכולם וכולן – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

ענבל הופמן, מתוך תערוכת יחידה בגלריה קרן בר גיל, רמת השרון

'ראחת א-רוח – נחת הרוח', תערוכת יחידה של מריה סאלח מחאמיד. אוצרת: ענת דנון סיון
שיטת העבודה של האמנית זוכת פרס רפפורט מריה סאלח מחאמיד היא יחודית ויוצאת דופן. על הגבול בין אמנות לשמאניזם, סאלח מחאמיד יושבת במרכזם של קנווסים אדירי מימדים ומטביעה בהם את חותמה באמצעות פחם וכשהגוף מתלכלך בו אז הטביעות שלו נוכחות.אף.הן על הבד. את האנרגיה הגברית המשפריצה של ציורי האקשן פיינטינג של ג'קסון פולוק ודומיו מחליפה כאן אנרגיה נשית מקורקעת ועדינה, אך מלאת עוצמה בה בעת. שיטת העבודה הזו – אישה יושבת על בד גולמי ומציירת בפחם – היא תמונת ראי לטקסים של אבל וקינה – לבישת שק והתמרחות באפר. ההשוואה הזו מקבלת משנה תוקף כאשר מבינים שהעבודות בתערוכתה החדשה של סאלח מחאמיד נוצרו כולן לאחר השבעה באוקטובר ובמהלך חודשי המלחמה הארוכים. כוחה של מחאמיד טמון ביכולת הלא מובנת מאליה לטעון את עבודותיה המונומנטליות באנרגיה האינטימית השמורה לרישום על נייר. שומה שהאמנית מזמינה אותנו לשבת איתה במרכז הבד, מוכתמים בפחם, לטקס אבל שכולו ריפוי, עדינות ויופי.
התערוכה מוצגת עד 18.10 במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.
שעות פתיחה: ראשון ושני: סגור; שלישי וחמישי: 10:00–21:00; רביעי ושבת: 10:00–18:00; שישי: 10:00–14:00
מידע נוסף באתר המוזיאון

'אנחנו של האדמה', תערוכה של דניאל דייויס. אוצרת: שלומית באומן
אולי יותר מכל אמנות ומלאכה אחרת, עבודתם של הקדר והקרמיקאי מתחילה בחיבור ישיר ובלתי אמצעי לחומר. לפני ואחרי כל רעיון או מטאפורה, כדי לעשות את עבודתו, אמן הקרמיקה נדרש לגעת באדמה ובוץ, במובן המילולי ביותר. אולי בגלל סיבה זו, אמני קרמיקה רבים נוטים להיות מחוברים יותר למקום בו הם חיים. אמן הקרמיקה המנוח דניאל דייויס היה אחת הדוגמאות המובהקות לחיבור בין קרמיקה למקום ולהיסטוריה שלו. דייויס היה מרותק לשיטות עבודה של אמני קרמיקה פלסטיניים מקומיים, כמו גם של בעלי מלאכה מהמדינות השכנות כמו לבנון ומצרים. בעבודתו הוא ביקש ליצור מהלך כפול – גם לחבר את הקרמיקה למקום בו היא פועלת ולמסורותיו, אך בה בעת לשחרר את האמנות הותיקה הזו מכבליהם של חוקים והרגלים שהוא תפס כמגבילים ומיושנים. התוצאה היא יצירה קרמית שנראית אל-זמנית אך מחוברת מאוד למקום הזה על כל גווניו.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יובל בוכשטב
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.4, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
התערוכה תוצג עד 24.5. שעות פתיחה: ראשון ושישי: 10:00–14:00, שני–חמישי: 11:00–19:00, שבת: 11:00–14:00
אירוע פייסבוק

'פוליטיקה קטנה', תערוכת יחידה של ענבל הופמן. אוצרת: קרן בר גיל
כשאנחנו חושבים על פוליטיקה, אנחנו חושבים על הרבה דברים. יש בה חתירה לכוח ושליטה ויש בה קטנוניות והתחשבנות; יש בה ערמומיות ואסטרטגיה ויש בה גסות מקוממת; יש בה משהו שנראה שהורס כל חלקה טובה במרחב שלנו ובו בזמן כנראה שיש בה משהו הכרחי. תערוכתה החדשה של ענבל הופמן בגלריה של קרן בר גיל משלבת בפוליטיקה שני דברים שממש לא עולים לראש כשחושבים עליה – יופי ועדינות. נדמה שלחיות במקום כמו ישראל דורש מכולנו להיות מעורבים בדרך זו או אחרת בפוליטיקה – במיוחד בשנים האחרונות עם כל זעזועיהן. מטבע הדברים, פוליטיקה מוצאת את דרכה גם לתוך סטודיות של אמניות ואמנים. אצל הופמן היא נכנסה לתוך סקצ'בוקים ועבודות קרמיקה ועושה זאת בדרכים מעודנות ושקטות. משפטים מהחדשות משתלבים עם דמויות מלנכוליות וגורמות לנו לייחל לזמן שבו פוליטיקה תלחש ברוגע ולא תצרח ברעש מחריש אוזניים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.4, 19:00, גלריה קרן בר גיל, נווה רעים 29א' רמת השרון
שעות פתיחה: חמישי ושישי: 10:00-14:00 וגם בתיאום מראש 054-7244311

וגם –
מחזור תערוכות מעניין במוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית אתונה (EMST)
המוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית אתונה (EMST) הוא המוסד המוביל של יוון לאמנות עכשווית ותרבות חזותית, ואחד ממוסדות הדגל לאמנות בדרום אירופה ובמזרח הים התיכון. מעבר לתצוגת האוסף המרשימה שלהם EMST מארח מחזור תערוכות שנתי המוקדש לנושא מסוים. תוכנית 2025 תתמקד במשבר האקולוגי, בטבע ובטביעת הרגל הסביבתית של האנושות. התערוכה הקבוצתית הענקית שכולם מחכים לה תפתח באמצע מאי (ואנחנו גם נציע סיורים במוזיאון), ובינתיים נפתחו בו ארבע תערוכות יחיד שיוצרות יחד תמונה מטלטלת על העולם שלנו כיום. אמנית טקסטיל אנגליה יוצרת מיצב ענקי של רקמה ופיסול בבד; מיצב פיסול מופשט וכואב של אמן קונגולזי שבוחן את השפעות הקולוניאליזם על הטבע של המדינה שלו; ציור קיר גדול שמשתמש בצבעוניות וסמלים ילדותיים בשביל להציע מבט נוקב על היחס לבעלי חיים; וחדר שלם שהאמנית הפכה אותו למשהו שהוא שילוב ביזארי ומצמרר בין מועדון סאדו-מאזו למאחורי הקלעים של מרוצי סוסים. כאמור, שילוב מטלטל, מסעיר חושים, צבעוני, כואב, מוזר… כל מה שאמנות עכשווית צריכה להיות.
המוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית אתונה (EMST), עד פברואר 2026
פרטים נוספים באתר המוזיאון

דניאל דייויס, מתוך תערוכת יחיד בבית בנימיני, תל אביב. צילום: רוני כנעני