צבע טרי, המלצות הסופ"ש 30.5-1.6

רק לפני שבועיים כתבנו כאן בשבחה של השגרה והנה כמעט בלי שהרגשנו מגיע האירוע הגדול ביותר בלוח השנה של האמנות המקומית – יריד צבע טרי. אז עם כל הכבוד לשגרה, צבע טרי הוא מסיבת האמנות הכי חמה בעיר. בעשר השנים בהן הוא מתקיים, שימש היריד כפלטפורמה למאות אמנים ואמניות צעירים והיווה במה לעשרות פרויקטים אמנותיים שאפתניים. אפשר להגיד על ירידי אמנות מסחריים כמו צבע טרי הרבה דברים, אבל אין ספק שמבחינת חשיפה של אמנות ועיצוב מקומיים מדובר באחת הבמות החשובות, אם לא החשובה שבהן. אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין אפשרות להתעלם ממנו.
השנה, לכבוד תחילתו של עשור פעילות חדש, החליטו ביריד על ריענון הפורמט – בנוסף למתחם היריד עצמו בגני התערוכה, יתקיים גם "סוף שבוע גלריות" במסגרתו יצאו שאטלים לרחבי העיר ויבקרו בגלריות השונות, היציאה הזו החוצה, מגדילה למעשה את היריד פי כמה וכמה ומוסיפה עושר ועניין לאירוע שהוא גם ככה מלא וגדוש.
כרגיל באירועים בסדר גודל כזה, אין לנו פה אפשרות לסקור את כל ההיצע האדיר וננסה להצביע על כמה אירועים ואמנים שנראים לנו מעניינים במיוחד. אנחנו ממליצים בנוסף לבקר באתר היריד ובעמודי הפייסבוק בכדי לבנות תכנית משלכם. וכמובן לא לשכוח להזמין כרטיסים
מאחלים לכם סופ"ש נפלא,
שני ורנר וצוות Talking Art

חממת האמנים
חממת האמנים היא פרויקט הדגל של יריד צבע טרי ולדעתנו גם הצידוק המרכזי לקיומו. החשיפה שהפלטפורמה מאפשרת לאמנים צעירים, חלקם בוגרים טריים ממש של בתי ספר לאמנות וחלקם שלא עברו דרך מסלול ההזנקה השגרתי, היא כלי חשוב מאין כמותו בבניית הקריירה האמנותית שלהם. מתוך המגוון, בחרנו פה ארבעה אמנים ואמניות ששמנו עליהם עין.
ניב כהן כהן אוסף חומרים יומיומיים, שלא לומר טראשיים כמו צילומי מגזינים, שקיות ניילון, פקקי בקבוקים וקשיות ויוצר מהם מסכות ססגוניות. אפשר לדמיין שהמסכות האלו משמשות לטקסים דתיים של איזה שבט מסתורי שהטריטוריה שלו נמתחת בין פלורנטין לשכונת התקווה והמקדשים שלו הם חנויות הכל בדולר.
סתיו פורגס כבר בתערוכת הבוגרים של בצלאל בשנה שעברה סימנה עצמה פורגס כקול מעט שונה כשהשיקה את פרויקט "בוטיק שווארמה", המשלב תיאטרון, עיצוב אופנה ואמנות. ביריד היא תציג את המשך פיתוחו של הפרוייקט, שכבר שמו ניתן להסיק כי יש לנו כאן תמהיל מקומי עכשווי ומסקרן.
מיכאל ליאני ליאני הספיק כבר לעורר תשומת לב בשדה האמנות המקומי ואף להציג תערוכת יחיד בחלל הפרויקטים של רוזנפלד בשנה שעברה. משהו באוריינטליזם הסקסי שלו שבוחן גבולות של אתניות ומגדר יושב בול על הקיץ הישראלי המיוזע והמהביל.
נטע בכרך האמת שנטע בכרך חדשה גם לנו. בין השאר כי היא מגיעה מחוץ למסלול הרגיל של בית ספר לאמנות, אלא מתחום המשפטים דווקא. הציור הבוטח שלה והשימוש בחומרים לא שגרתיים מרמזים לנו שיש כאן פוטנציאל מעניין לעתיד ומוכיחים את מקומה של חממת האמנים כפלטפורמה קריטית לחשיפה של קולות חדשים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.5, 20:30, אקספו תל-אביב (מרכז הירידים), ביתנים 11, 12, 13 (כניסה בתשלום). אירוע פייסבוק  אתר היריד
רכישת כרטיסים רגילים
רכישת כרטיסים לערב הפתיחה

"דפים מפנקסי רישום", תערוכת יחיד של אריה ארוך

"נשף הסיום//PROM", תערוכה קבוצתית. אוצרת: כרמית בלומנזון
בית תמי אמנם יושב במיקום האסטרטגי של גינת שינקין בתל אביב, אבל מלבד זאת מדובר במרכז קהילתי קטן ומנומנם. אלא שכאן נכנסה לתמונה האוצרת רבת הפעלים כרמית בלומנזון שהפעילה שם בשנים האחרונות פרויקט "קיר אמן" בשיתוף הקהילה. בפרויקט הזה השתתפו במהלך השנים כמה אמניות ואמנים מעולים. עכשיו, כשהמבנה עומד בפני שיפוץ מאסיבי, הם נאספים שוב לסוג של "מסיבת סיום" בה ייצרו עבודה חדשה או ישחזרו עבודה שהציגו במסגרת הפרוייקט, הפעם הם גם מרשים לעצמם להתפרע ולהשתלט על כל חלליו של הבניין המיועד להריסה. ברגים, מסמרים ופטישים החליפו את העפרונות והמכחולים והבניין כולו הופך ליצירת אמנות שהצופה מוזמן לשוטט בתוכה. התערוכה מתקיימת תחת מטריית סוף שבוע התערוכות של צבע טרי וניתן להגיע אליה ממתחם היריד בשאטלים היעודיים.
בהשתתפות: ניר אדוני, אורית ברתיני שביט, שמואל גולדשטיין, שיראל הורוויץ, נורית ירדן, אורית ישי, עמית כנפי, מיטל כץ מינרבו, רויטל לסיק, מאיה סמירה, קרן ענבי, נימה קטלב, גבריאלה קליין, אסף רהט, ענבר רוטשילד, מרב שין בן-אלון, דינה שנהב, אופירה שפיץ, תמר שפר, מיה שרבני.
אירוע פתיחה: יום שישי, 31.5, 10:00, בית תמי, מרכז בעלי מלאכה 16, תל אביב. אירוע פייסבוק

"דפים מפנקסי רישום", תערוכת יחיד של אריה ארוך
ביריד אמנות שחורט על דגלו אמנות צעירה וחדשנות, מפתיע לגלות את שמו של אריה ארוך – אחד מהאולד מאסטרס המובהקים של האמנות הישראלית, ברשימת המציגים. בתערוכה שתעמוד במתחם היריד יוצגו דפים ורישומים מפנקסי הסקיצות הרבים שהשאיר אחריו האמן המשפיע הזה ויאפשרו לקהל לקבל הצצה אינטימית מאחורי הקלעים של אחד מגופי היצירה החשובים בתולדות האמנות הישראלית ולחבר אותו אל הנעשה כאן ועכשיו. כחובבי היסטוריה של האמנות מושבעים, אנחנו שמחים לראות שבנוסף למבט אל העתיד המרגש, לא שוכחים בצבע טרי להביט אחורה אל העבר העשיר והחשוב לא פחות.

בונוס – בשולי הדברים

קצת מתחת לרדאר קרה בחודשים האחרונים דבר שאולי נראה מינורי, אבל לדעתנו יש לו משמעויות רחבות ומרגשות, שתי נשים זכו בשני פרסי אמנות מקומיים. עכשיו, זה מצוין בפני עצמו כמובן, אבל העובדה ששתי הנשים האלה מגיעות מקהילת יוצאי אתיופיה, היא כבר סוג של תזוזה טקטונית בעולם האמנות המקומי. לפני כמה חודשים התבשרנו כי מיכל ממיט וורקה היא הזוכה בפרס ע״ש מירון סימה של בית האמנים בירושלים ל־2019 ואילו רק לפני שבוע נודע כי טיגיסט יוסף רון היא זוכת פרס שיף לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית לשנת 2019. בשדה האמנות המקומי בו נשים עדיין נאבקות על מקומן ובו עוד לא ראינו ייצוג גדול לאמנים ואמניות בני העדה האתיופית, שתי הזכיות האלו והכניסה לקאנון שהן מסמלות, הן בשורות משמחות מאוד וסיבה לאופטימיות זהירה. ברכות חמות לזוכות וכן ירבו!

עריכה ותוכן: צוות Talking Art

מיכל ממיט וורקה, זוכת פרס ע״ש מירון סימה של בית האמנים בירושלים ל־2019