פיוטי עד כאב. המלצות אמנות לינואר 2026. חלק ב'
זו תקופה עדינה בארץ. כולנו עוד מלקקים את הפצעים של השנתיים האחרונות, ויש תחושה לא הגיונית של התחלה חדשה ואופטימיות, לצד הפחד והכאב שלא מסתלקים מחיינו. בתקופה כזו כמו תמיד – אמנות היא המזור, אתם כבר יודעים שאנחנו מאמינים בזה. אבל בכל זאת, קשה לראות אמנות בעיניים נקיות לגמרי, ונדמה שכל דבר הוא מראה של מה שעברנו ועודנו עוברים. בתוך המציאות המורכבת הזו, אנו בוחרים הפעם להמליץ על תערוכות חזקות, כל אחת בדרכה מקלפת עוד שכבה של הפצע, עד שהוא יחלים בתקווה.
במוזיאון ישראל מוצגת עבודה מונומנטלית של אנסלם קיפר שנדמה שהיא מתאימה כל כך לרגעים של אחרי מלחמה; בעמק חפר מקבץ של אורגות יוצרות במחווה לאמן מיכאל קובנר ומביעות בחוטים את הכמיהה לאדמת הארץ; בגלריה שלוש ביפו, תערוכה קבוצתית שמרמזת על אבולוציה – התפתחות ושינוי.
וגם – מסלול עצמאי לסיור גלריות בירושלים הפעם, ותערוכה אחת שאסור לפספס באתונה.
וגם וגם – נופשון אמנות חדש ומרענן בצפון הארץ – יומיים של אמנות עכשווית ופינוקים בהדרכת עברי באומגרטן.
ואם כן, לחציו השני של חודש ינואר. אלה ההמלצות שלנו.
מי ייתן ונוכל באמת ובתמים להמשיך הלאה אל עתיד מתוק ומואר יותר.
שני ורנר וצוות Talking Art
"עידני העולם", אנסלם קיפר. הצבה חדשה ועבודות מהאוסף. אוצרת: אורלי רבי
לא שצריך באמת תירוצים להגיע למוזיאון ישראל, כולנו יודעים שתמיד יש שם משהו טוב לראות (בימים אלה גם התערוכה המרהיבה של לאה ניקל שהמלצנו עליה לפני כמה שבועות – כאן). אבל בכל זאת, הזדמנות לראות את אנסלם קיפר פה אצלנו, היא סיבה למסיבה, או לדכאון – תחליטו אתם.
אנסלם קיפר, אולי האמן העכשווי הבינ"ל החשוב ביותר כרגע, וללא ספק אחד האמנים העוצמתיים ומעוררי מחשבה. כבן לאב נאצי וכמי שגדל על האדמה החרוכה של אירופה, יצירתו של קיפר עוסקת רובה ככולה במפגש הבלתי אפשרי בין המלחמה והחיים שאחריה. עיי חורבות, ספרים שרופים, אפר עפר ועופרת, עלי זהב, שיבולים – כל אלה הם חלק מרכזי בחומרי היצירה שלו והוא עושה בהם שימוש מרהיב ובלתי נשכח. כעת במוזיאון ישראל מציבים את אחת העבודות הגדולות והמונומנטליות שלו. היצירה משנת 2014 נעשתה במיוחד עבור רטרוספקטיבה גדולה של יצירתו בלונדון. לאחר מכן היא נרכשה על-ידי האספן מרטין ז. מרגוליס ולבסוף נתרמה למוזיאון ישראל בירושלים. לצד העבודה יוצגו מספר עבודות נוספות מאוסף המוזיאון.
התערוכה תוצג עד 30.5, מוזיאון ישראל, ירושלים מידע נוסף
חוט השדה: דיאלוג בין ציור לאריגה, תערוכה קבוצתית. אוצרות תמר למדן וכרמית שיין
מיכאל קובנר הוא צייר כל כך ישראלי, מלח הארץ – אם תרצו. קובנר הוא בנם של לוחמי המחתרת והפרטיזנים ויטקה ואבא קובנר, וגדל בקיבוץ עין החורש, סביבה שעיצבה את הקשר העמוק שלו לטבע ולנופי הארץ. ציוריו הם שיר הלל לאדמת הארץ, לנופי הטבע והעיר שלה, למה שהיה והשתנה כל כך במרוצת השנים. התערוכה החדשה בבית הראשונים היא פרי של מפגש מתמשך בין קובנר, לבין קבוצת אורגות עכשוויות בהובלת גילה מילר לפידות. בשנתיים האחרונות יצרו האורגות מחווה לציוריו של קובנר, מה שהחל כתרגיל הפך למסע מחקרי ומרגש בין מורה ותלמידות, בין ציור ואריגה בנול.
בשנים האחרונות היצירה ה"אומנותית" נכנסת יותר ויותר למחוזות האמנות ונדמה שהתערוכה הזו היא לא רק תרגום של ציור לחומר אחר, אלא יצירה חדשה, רבת רבדים, שמאירה שוב לא רק את הציורים אלא גם את הנושאים שעלו מהם.
התערוכה תוצג עד 11.4, בבית הראשונים, ביתן אהרון, עמק חפר. מידע נוסף
''אבולוציה" תערוכה קבוצתית. אוצרת: נירה יצחקי
התבוננות מהירה בשמות האמנים והאמניות המשתתפים בתערוכה הזו, מבהירה שמדובר פה במשהו חזק. מעבר לכך שמדובר על מקבץ יוצרים משכמם ומעלה, יש כאן גם עדות על בחירה אוצרותית מגוונת – הן במדיומים השונים, והן במנעד הדורות שהאמנים מייצגים מאבנר כץ וגדעון גכטמן ועד ליוצרים העכשווים ביותר. מה בכל זאת משותף לתשעת האמנים המשתתפים בתערוכה? נדמה שלכולם יש שפה מובהקת וברורה, וחזרתיות על נושאים דומים, מחקר מעמיק ומתמשך – מה שנדמה לפעמים כמו סדרה אחת ארוכה. כמו שכותבת האוצרת נירה יצחקי: "העבודות בתערוכה מתוארות תהליכים אבולוציוניים… מצב מתמשך, רגע בתוך תהליך. זהו מרחב שבו האבולוציה איננה מהווה רק נושא, אלא שיטה: בדיקה מתמשכת בה הדימוי, החומר והצופה מצויים בתנועה מתמדת בתוך מרחב פתוח של אפשרויות."
לצד התערוכה הקבוצתית חלל הפרוייקטים – הצבה מיוחדת של האמן נדב ויסמן
גלריה שלוש, רח' הצורפים 15 תל אביב. מידע נוסף
בזוג ובקבוצה. סיור גלריות עצמאי בירושלים
יצירה משותפת יכולה להיות בעייתית לפעמים, במיוחד כשמדובר באמנות – שהרבה פעמים אנו תופסים אותה כאינדיוידואלית דווקא. בכל זאת, משהו משהו בפורמט הזה, כשהוא נעשה טוב, יכול להוציא את המיטב מכל אחד מהצדדים. תוצאה של שיחה ודיאלוג של ממש שהופכים את השלם לגדול יותר מסך חלקיו, ממש כמו בזוגיות טובה.
הפעם אנו ממליצים על סיור הליכה קליל ונעים בגלריות בירושלים שכולל תערוכות קבוצתיות וזוגיות. תערוכת החובה של אילת כרמי ומירב הימן בבית אנה טיכו, תערוכה שהיא חלק מהביאנלה הארצית לרישום בסדנאות ההדפס ותערוכה של זוג אמנים שחולקים את חייהם – ועכשיו גם את חלל הגלריה.
הנה המסלול שאנחנו מציעים:
אילת כרמי ומירב הימן: חמדה. אוצרת: תמנע זליגמן
התערוכה תוצג עד 9.2, בית טיכו – רחוב הרב אגן 10 ירושלים. מידע נוסף
נשל: קליפת הדברים הדוממים והחיים. תערוכה קבוצתית כחלק מהביאנלה לרישום. אוצרת: תמר גיספאן-גרינברג
התערוכה תוצג עד 7.2, סדנת ההדפס ירושלים – רח' שבטי ישראל 38, ירושלים. מידע נוסף
זוג או פרד תערוכה זוגית מאת נעה ארד יאירי ויובל יאירי. אוצר: ניב גפני
התערוכה תוצג עד 27.2, המפעל – רחוב המערביים 3, ירושלים. שימו לב לשעות הפתיחה מידע נוסף
תערוכה אחת שאסור לפספס באתונה
תערוכת יחידה לניקי דה סן פאל. From Shooting to Freedom
עד כמה מגניבה הייתה ניקי דה סן פאל?
מאוד מגניבה, אם תשאלו אותנו. ובדיוק בזמן לשנה החדשה, אתונה מארחת תערוכה המוקדשת לאחת האמניות פורצות הדרך, השנויות במחלוקת, הצבעוניות והעוצמתיות רגשית ביותר של המאה ה־20.
התערוכה החדשה במוזיאון MOMus מציגה כמה מיצירותיה האיקוניות ביותר — כולל הפסלים הססגוניים והמזוהים עמה מיד — לצד עבודות פחות מוכרות אך מרתקות לא פחות. בין היתר מוצגת סדרת צילומים מרשימה המתעדת את הרגע שבו היא ממש יורה ביצירות האמנות שלה.
התערוכה מוצגת עד 24.5, MOMus – מוזיאון אלכס מילונה – כיכר אגיון אסומטון 5, תיסיו, אתונה. מידע נוסף
אולי יעניין אותך גם:
