כמו פרח בר. המלצות סוף השבוע 5-7.12

בתוך המשבר המתמשך בו כולנו נתונים בשנה ומשהו האחרונה, "הישראליות" שלנו חשופה יותר מתמיד. פרחי בר כאלה – רגל אחת בעולם המערבי ורגל שניה במזה"ת, מוערכים ואהובים – שונים ומוגלים, הכל בו בעת. לא סתם אימצנו לעצמנו את הצבר כסמל, על המתוק והקוצני שבו. תערוכות השבוע מדגישות יותר מתמיד את הישראליות המיוחדת הזו, הן מחפשות ומוצאות יופי ומשמעות גם במקומות וברגעים הבלתי צפויים וחשוב מכך הן מתעקשות להביא את יופיו של המקום הזה גם אלינו הצופים.

בגלריה רוטשילד אמנות חוזרת אסיה לוקין לתערוכת יחיד שמציגה סצינות אנושיות מבתי חולים; בגלריה מאיה מציגים זוג האמנים אבישי פלטק ואביטל כנעני שתי תערוכות יחיד שמתמודדות כל אחת בדרכה עם המשבר שעוברת המשפחה; בגלריה פרטר משתמשת דינה שנהב בחומרים היומיומיים ביותר כדי ליצור חוויה כמעט נשגבת. ובפינת הבונוס – תערוכה המחברת בין מוסיקה לאמנות חזותית.

שיהיה סופ"ש מלא יופי, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

אסיה לוקין, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוטשילד אמנות, תל אביב

'להישיר מבט', תערוכת יחידה של אסיה לוקין. אוצר: יניב שפירא
הרבה זמן כבר לא ראינו תערוכת יחידה של הציירת המצויינת אסיה לוקין. אם לדייק, תערוכת היחידה של לוקין שנפתחת בסוף השבוע בגלריה רוטשילד אמנות היא הראשונה שלה מזה כעשור. כאחת החברות המייסדות של קבוצת "הברביזון החדש", לוקין מחויבת ביותר לרעיון של אמנות ריאליסטית שמציגה דרך הפריזמה הציורית, את המצב האנושי והחברתי כמות שהוא. במהלך השנים האחרונות בילתה אסיה לוקין הרבה מזמנה בבתי חולים. בעוד שאמנים אחרים אולי היו מאבדים מוטיבציה יצירתית ונכבים, לוקין התמקדה באנושיות של מצבה השברירי והחשוף ביותר, והיא לא מהססת ללכוד אותו על הקנווס. התוצאה היא תערוכה שחושפת את הבטן הרכה של מה זה אומר להיות בן אדם ועושה זאת בעין חדה אך מלאת חמלה. וכמובן בכישרון ציורי וירטואוזי.
אירוע פתיחה: חמישי, 5.12, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2 , תל אביב
אירוע פייסבוק

'מזרח תיכון חדש לאללה', תערוכת יחיד של אבישי פלטק. אוצרת: הדסה כהן ו-'קפל במים', תערוכת יחידה של אביטל כנעני.
יחד עם רבים, נקלעה משפחתם של האמנים אבישי פלטק ואביטל כנעני – זוג בחיים ואמנים משובחים ומוערכים כל אחד ואחת בזכות עצמו,  אל ליבו של המשבר. המלחמה אילצה אותם להתפנות מביתם אשר בקיבוץ כברי הצפוני. השורשים שהחלה המשפחה לנטוע באדמה נאלצו להיעקר והמשפחה יצאה לנדודים בארץ. כל אחד מהשניים בחר להתמודד עם המצב בעזרת האמנות שלו/ה ומן הסתם בשפה אמנותית אחרת. אבישי פלטק מציג סדרת ציורים שבוחנת את הצבר – אחד מסמליה של הארץ הזו וסמל להיאחזות בקרקע. הציורים גדולי המימדים של פלטק מציגים את הקקטוס האיקוני במלוא הדרו, אך גם ברגע של משבר -הצמח נמצא בסכנת הכחדה עקב מחלה שמתפשטת במהירות. הציורים של פלטק גרוטסקיים ובשרניים והסברס נראה בו כמעט אנושי. אי אפשר שלא לחשוב על הסמליות המאיימת של דמות שורשית שנמצאת בסכנה קיומית. אביטל כנעני לעומת זאת יוצרת סדרה של תחריטים מופשטים, עדינים ואווריריים. היכן שפלטק מפשפש בקרביים, כנעני בוחרת בשפה מעודנת יותר, אך כזו שבמבט מעמיק מראה מעין שדה קרב מרומז שבו גופים נמצאים על סף התנגשות ופירוק. שתי התערוכות יוצגו זו לצד זו בגלריה מאיה ומציגות, בנוסף לאמנות מעולה, גם את הדרך בה כל אחד מגיב למשבר ומוצא בתוכו יופי ומשמעות.
אירוע פתיחה: חמישי, 5.12, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה שנייה, תל אביב

'רך', תערוכת יחידה של דינה שנהב. אוצר: רועי ברנד
אנחנו מאוהבים בעבודתה של דינה שנהב כבר שנים. האמת שזו לא חוכמה – קשה מאוד להשאר אדיש לקסם האלכימי כמעט שיוצקת שנהב אל תוך החומרים היומיומיים ביותר. החומר שהפך למזוהה איתה ביותר הוא כמובן הספוג. מהספוג הפשוט יוצרת שנהב פיסול שמצליח להיות בו זמנית גם מונומנטלי ומרשים וגם עדין ואינטימי מאוד. זכורים במיוחד טנק הספוג בגודל טבעי שמילא את חלל גלריה נגא ואת המנהרה (כמה מצמרר הדימוי הזה הפך להיות) במוזיאון הרצליה. בדקדקנות ו-וירטואוזיות יוצרת שנהב אובייקטים שהם כמעט העתק אחד לאחד של המקור אבל החומר מתמרד בה והופך לגרסה רכה, וכמעט אימפוטנטית של האובייקט המועתק. כעת בגלריה פרטר מצטרפים אל פסלי הספוג גם דיוקנאות מניקוב סיכות על פוליגל (עוד טכניקה מימי חוג מלאכה ששנהב לוקחת עליה בעלות מחודשת ומעניקה לה משמעות עמוקה יותר) כדי להביט מזווית חדשה בדימויים איקוניים כמו "הסעודה האחרונה" ו"עקדת יצחק" ולהכניס אותם אל עולמה הרך-עוקצני של האמנית.
אירוע פתיחה: יום שבת, 7.12, 12:00, גלריה פרטר, רחוב פרישמן 37, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –
'תמונות בתערוכה', תערוכה קבוצתית בגלריה נסימה לנדאו. אוצרים: סטיב נסימה ולהב שני
אמנות פלסטית ומוזיקה שזורות יחד מקדמת דנא. כבר באמצע המאה ה-19 יצר המלחין הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי את היצירה הנותנת לתערוכה הזו את שמה. זאת בהתבסס על עבודותיו של חברו הטוב, האדריכל והצייר ויקטור הרטמן. התערוכה הנוכחית היא חציו השני של פרויקט פרי שיתוף פעולה של גלריה נסימה לנדאו והפילהרמונית הישראלית. האמנים בתערוכה הגיבו לחלקים השונים ביצירתו של מוסורגסקי ויצרו בהשראתם. בנוסף לאלה מוצגות בתערוכה גם עבודות וידאו מקוריות המשלבות בין האמנות למוזיקה. מבט חטוף ברשימת האמנים מספיק כדי לשכנע להגיע לגלריה והרעיון המקורי רק מחזק את המחשבה שזו תערוכה שכדאי לראות.
בהשתתפות: זיוֹ זיגלר, אורי גרשט, מיכאלה מור, לביא ליפשיץ ז"ל, ג׳ואל מסלר, גדעון רובין, טאנט (ברוקן פינגאז), מיכל רובנר, אשחר חנוך קלינגבייל
התערוכה מוצגת עד 24.1.25, בגלריה נסימה – לנדאו, אחד העם 55 תל אביב
שעות פעילות: שני –רביעי 10:30 – 18:00 חמישי 10:30- 21:00 שישי  10:30 – 14:30
פרטים נוספים באתר התערוכה

אבישי פלטק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה מאיה, תל אביב. צלם: אלעד שריג